——–
איתא בברכות (דף נא.) אמר רבי זירא אמר רבי אבהו ואמרי לה במתניתא תנא עשרה דברים נאמרו בכוס של ברכה טעון הדחה ושטיפה חי ומלא עיטור ועיטוף נוטלו בשתי ידיו ונותנו בימין ומגביהו מן הקרקע טפח ונותן עיניו בו ויש אומרים אף משגרו במתנה לאנשי ביתו אמר רבי יוחנן אנו אין לנו אלא ארבעה בלבד הדחה שטיפה חי ומלא תנא הדחה מבפנים ושטיפה מבחוץ. ובחידושי הרשב"א שם פי' הא דאמר ר' יוחנן אנו אין לנו אלא ד' דברים בלבד הדחה ושטיפה חי ומלא, ונראה שאלו דוקא מעכבין ולא האחרים ור' יוחנן לעיכובא קאמר, אבל מ"מ לכתחלה ולמצוה מן המובחר בעינן כלהו כדחזינן להו לרב יהודה ולרב חסדא דמעטרי לי' חד בתלמידי וחד בנטלי, ואבעיא לן נמי שמאל מהו שתסייע לימין וא"ר אשי הואיל וראשונים לא אפשיט אנן נעביד לחומרא, ואף מדברי הראב"ד ז"ל נראה כן. אמנם הטור (באורח חיים סימן קפג) כתב בשם הגאונים כוס של ברכה צריך י' דברים ושאמר ר' יוחנן אין לנו אלא ד' ולא מצריך עיטוף ליתא אלא כרב פפא ורב אשי דבתראי נינהו ועבדו עובדא. ורמב"ם ז"ל לא הזכיר אלא ד' של רבי יוחנן. ומהב"י משמע חמשה כמ"ש ה"ר יונה משמע דאפילו רבי יוחנן דאמר [אנו] אין לנו אלא ארבעה מודה בההיא דנותנו לימינו ונמצא שאלו החמשה צריך לעשותם אבל החמשה האחרים אינו חייב בהם ורב פפא וכולהו אמוראי דהוו עבדי להו ליפוי המצוה הוו עבדי ולא משום חיוב. וכ"כ מנורת המאור (פרק ב תפילה הלכות חג המצות עמוד 267) וכ"כ החיד"א במחזיק ברכה (סימן קפג אות א) הא דאמרינן שטיפה, הדחה, חי, מלא. הני לחיובא והנך למדת חסידות. ע"ש.
והרמב"ם בהלכות ברכות (פרק ז הלכה טו) לא הזכיר אלא ד' של רבי יוחנן. שצריך שידיח כוס של ברכה מבפנים ולשטוף אותו מבחוץ חי ומלא, ופי' הגהות מיימוניות שם דדוקא כגון שאין הכוס יפה שיש בו שיורי כוסות אבל אם הוא יפה שפיר דמי בלאו הכי דלא בעינן אלא שיהא כוס של ברכה יפה. וכמ"ש התוספות בברכות (דף נא.) שטיפה מבחוץ והדחה מבפנים ופי' ר"י דוקא שאין הכוס יפה שיש בו שיורי כוסות אבל אם הוא יפה בלאו הכי שפיר דמי דלא בעינן אלא שיהא כוס של ברכה יפה. והביאם בשו"ע (או"ח סימן קפג סעיף א) כוס של ברכה טעון הדחה מבפנים ושטיפה מבחוץ; ואם הוא נקי ואין בו שיורי כוסות, א"צ ע"כ. דהיינו הדחה ושטיפה הדחה מבפנים ושטיפה מבחוץ כדי שיהא כוס של ברכה יפה מבית ומחוץ ואם הוא נקי מבית ומבחוץ ואין בו שיורי כוסות דהיינו שיורי יין ששרה בו פת או שקנחו יפה במפה דיו כיון שהוא יפה מבית ומבחוץ.
וכן מובא בפוסקים ובמפרשים רבינו ירוחם (תולדות אדם וחוה נתיב טז חלק ז דף קמח טור ג) ובשו"ת בנימין זאב (סימן שנב) ובב"י ובשו"ע ובאחרונים. חי, עד ברכת הארץ ובברכת הארץ נותן לתוכו מים, שכל כוס של ברכה מצוה מן המובחר שיהא מזוג כדי שיהא ערב ולמה בברכת הארץ להודיע שבח הארץ שיינותיה חזקים וצריכים מזיגה ופי' אחר יש בספר הישר לר"ת (חלק החידושים סימן תכח) שכתב שנראין דברי גאונים במה שאומר' כאן חי למעוטי כוס שבור שיהא הכוס שלם ולא שבור. ונראה שכל אותן י' דברים תלויין בכוס עצמו ולא ביין כשתדקדק. ולשון חיות שייך בכלי כדאמרי' בבבא קמא גבי כלים שנפלו לבור שבירתן זו היא מיתתן. והובא גם בתוספות בברכות (דף נ:) ובתוספות בשבת (דף עו:) וכ"כ בספר המנהגות (ר' אשר מלוניל דף לב:) והט"ז (ס"ק א) על דברי מרן בשו"ע "אחר כוס שלם" כתב שזהו פירוש על חי שאמרו דחיות הכלי הוא כל זמן שאינו נשבר. וכ"כ בשולחן ערוך הרב (סימן קפג סעיף ד) דיש מפרשים חי שיהא הכוס שלם ששבירת הכלים זו היא מיתתן ואפילו נשבר בסיס של מטה פסול אלא א"כ בשעת הדחק וטוב לחוש לכל הפירושים כשאפשר וכ"כ בן איש חי (פ' בראשית שנה ב' אות כא) שאף סדק בלא חיסרון פוסל. וכ"כ בילקוט יוסף (חלק ד סימן רצו אות ה) שצריך שהכוס לא יהיה שבור או סדוק (והתיר בכוס חד פעמי) ע"ש.
ומה שצריך שטיפה מבפנים והדחה מבחוץ הוא לכבוד הברכה וכמ"ש מאמר חמץ לרשב"ץ (אות קיד) וכ"ש בקידוש לילי פסח כמובא בלקט יושר (חלק א עמוד פז ענין א) משום חבוב הנס דעליו תקנו ד' כוסות יש להתנהג בפרישות ולעשות שטיפה והדחה לכוס. וכדבריו כתבו בשו"ת מהרש"ל (סימן פח) ובשולחן ערוך הרב (או"ח סימן תעט סעיף ב) שכוס שלישי יהיה כראשונה דהיינו שצריך ג"כ שטיפה והדחה כבראשונה וזהו דעת כל האחרונים ואף מי שלא נזהר בו בכל השנה אם רואה שהכוס נקי אכן בזה הלילה יזהר ביותר כדי להדר המצוה. אמנם כתב שם לכוס שניה די למזוג שנית למזיגה ולא לשטיפה ע"ש וכ"כ המשנ"ב בשם אחרונים (סימן תעג ס"ק סח).
אלא שראיתי בספר מהרי"ל (מנהגים סדר ההגדה) הכוסות צריכין שטיפה והדחה, דכוס של ברכה הן. ולכל אחד ואחד כוסו. מדבריו מוכח דבעי הדחה ושטיפה לכל הכוסות וכ"כ ערוך השולחן (בסימן קפג סעיף א) בשם הזוהר פנחס משמע דצריך דווקא הדחה ושטיפה במים בכל עניין אפילו אם הוא נקי. וכ"כ בן איש חי (פ' צו שנה א אות כו) שכל ארבעת הכוסות צריכין שטיפה והדחה שירחצם מבית ומחוץ בכל פעם וכ"כ בכף החיים (סימן קפג אות ד) בשם הזוהר וראה עוד שם (בסימן תעד אות ב). וכן ראיתי בביתנו שאמי נהגה להביא ליד השולחן קערה עם מים בכדי להדיח ולשטוף כל כוס וכוס בליל פסח ואין אני יודע אם זהו מנהג ג'רבא או לאו. (וכתב לי רבי בנימין הכהן שליט"א שכך בדיוק נוהגים בביתו וכנראה שזהו מנהג בג'רבא ושו"ר שגם מובא בהגדה איש מצליח) ובשו"ע המקוצר לרב רצאבי (או"ח חלק ג סימן צ סעיף ט). ושמא זאת הכוונה במג"א (ס"ק ה) שציין למקובלים וז"ל: אפי' נשבר בסיס שלמטה פסול אא"כ בשעת הדחק (מהרי"ל) כתבו המקובלים להצריך כל הי' דברים חוץ מעיטוף בח"ל עכ"ל.
ובכוס פגום אין תיקונו המלא ע"י תוספת מים או יין דיש ראשונים ואחרונים דבעי להוריק את כל תוכן הכוס ראה בדברינו בסימן קב ומה שכתב בספר מהרי"ל (מנהגים סדר ההגדה) שיזהר להריק אותו הנשאר אל הקנקן דמוזג ממנו ואח"כ יחזור וימלא הכוס, למען שלא יהא הכוס פגום. ויעשה כן לכל הארבע כוסות בכל פעם כשימזגם, וכן באגודה. ויש סומכין על התוספת לבדה מה שמוסיפין למזוג בו בכל פעם.
ומה שכתבנו לעיל דדעת הב"י דבעינן חמשה דברים דהיינו בנוסף לארבעה גם נותנו לימינו בעינן, למדו מזה כן ה"ה בשאר מצוות כמ"ש בב"י (או"ח סימן רצו) בשם המרדכי בפרק כיצד מברכין (סי' קמט) נוטל את היין בימינו (ברכות מג:) כתב ראבי"ה (סי' קכ) ומינה נשמע שכל ברכה של דבר מצוה ראוי לו שיאחזנו בימין וכן הבדלה אוחז את היין בימין ומברך בורא פרי הגפן ושוב נוטל את ההדס בימין והיין בשמאל ומברך על ההדס ומחזיר היין לימינו וגם רבינו כתב בסימן רי"ב הביאו לפניו יין ושמן טוב להריח בו אוחז היין בימינו ומברך תחלה עליו ואחר כך נוטל השמן בימינו ומברך [עליו] ע"כ וזה כדברי ראבי"ה ע"ש. וכתבו בשו"ע שם (סעיף ו) ע"ש.
לסיכום לכתחילה עדיף לשטוף ולהדיח כל כוס מארבעת הכוסות.
פירות הנושרים:
1. צריך שידיח כוס של ברכה מבפנים ולשטוף אותו מבחוץ.
2. לכתחילה טוב לעשות את כל העשרה דברים שנאמרו בכוס של ברכה טעון הדחה ושטיפה חי ומלא עיטור ועיטוף נוטלו בשתי ידיו ונותנו בימין ומגביהו מן הקרקע טפח ונותן עיניו בו ויש אומרים אף משגרו במתנה לאנשי ביתו.
3. כשהכוס נקי מבית ומבחוץ ואין בו שיורי כוסות דהיינו שיורי יין ששרה בו פת או שקנחו יפה במפה דיו כיון שהוא יפה מבית ומבחוץ. דלא בעינן דווקא הדחה ושטיפה במים דהעיקר שיהיה נקי ולכן אם קנחו יפה די בזה. וע"פ הקבלה צריך דוקא במים.
4. מה שצריך שטיפה מבפנים והדחה מבחוץ הוא לכבוד הברכה.
5. כשמגיע לברכת על הארץ ועל המזון יתן לתוכו מים למזיגה ולמה בברכת הארץ כדי להודיע שבח הארץ שיינותיה חזקים וצריכים מזיגה במים ואע"פ שמברכין בח"ל מ"מ מדאינו מוזג עד ברכת הארץ מוכח דכוונתו לשבח הארץ.
6. יש מפרשים חי שיהא הכוס שלם ששבירת הכלים זו היא מיתתן ואפילו נשבר בסיס של מטה פסול אף ללא חיסרון אלא א"כ בשעת הדחק וטוב לחוש לכל הפירושים כשאפשר.
7. כל המברך על כוס מלא נותנים לו נחלה בלי מצרים שנאמר ומלא ברכת ד' ים ודרום ירשה ונוחל שני עולמים העוה"ז והעוה"ב.
8. אין לנו אלא ארבעה ועוד דנותנו לימינו ונמצא שאלו החמשה צריך לעשותם אבל החמשה האחרים אינו חייב בהם דהוו ליפוי המצוה הוו ולא משום חיוב.
9. כל ברכה של דבר מצוה ראוי לו שיאחזנו בימין וכן הבדלה אוחז את היין בימין ומברך בורא פרי הגפן ושוב נוטל את ההדס בימין והיין בשמאל ומברך על ההדס ומחזיר היין לימינו.
10. כשאין לו כוס נאה מותר לקדש בכוס חד פעמי העשוי מקרטון או נייר וכד'.
11. כוס פגום אין תיקונו המלא ע"י תוספת מים או יין דיש מחמירים דבעי להוריק את כל תוכן הכוס אותו הנשאר אל הקנקן דמוזג ממנו ואח"כ יחזור וימלא הכוס, למען שלא יהא הכוס פגום. ויעשה כן לכל הארבע כוסות בליל הסדר בכל פעם כשימזגם, ויש סומכין על התוספת לבדה מה שמוסיפין למזוג בו בכל פעם.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב ניסים בריח שליט"א
מועדי ניסים
הרב ניסים בריח שליט"א
בהסכמת מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5