——–
במסכת בבא מציעא (דף קב.) תנו רבנן: המשכיר בית לחבירו על השוכר לעשות לו מזוזה, וכשהוא יוצא לא יטלנה בידו ויוצא. ומנכרי נוטלה בידו ויוצא. ומעשה באחד שנטלה בידו ויצא, וקבר אשתו ושני בניו. מעשה לסתור? אמר רב ששת: ארישא. (והפירוש אזהרה כלפי מי שעובר על דברי חכמים שהנוטל מזוזה מבית יהודי ויוצא ח"ו יכול לקבור וכו') וכ"כ הרי"ף והתוספות והרא"ש שם בדף (קא:) דאף על גב דאמר שמואל דמטילין מבגד לבגד גבי מזוזה אסור לפי שהמזיקין באין בבית שאין בו מזוזה וכשנוטלה כאילו מזיק אותן שידורו בבית. וכ"כ הרמב"ם הלכות תפילין ומזוזה וס"ת (פרק ה הלכה יא) כשהוא יוצא לא יטלנה בידו ויצא, ואם היה הבית של כותי הרי זה נוטלה כשיצא. וכן כתב הנימוקי יוסף שם שאף אם צריך אותה לבית אחר לא יטלנה דכיון דחיילא קדושת שכינה בבית זה אין לסלקו משם וציין לריטב"א וספר העיטור (אות ש' – שכירות דף נ.) וספר יראים (סימן ת) [דפוס ישן – יח] וספר האשכול (אלבק) (הלכות מזוזה דף עה:) וספר כלבו (סימן צ) מכל הלין למדנו שאין להוציא מזוזה כשיוצא מביתו משום הסכנה (אלא אם כן הדירה של נוכרי) ועיין עוד במנחות (דף לב:) לפי' רש"י שכתב כיון דעשאה שלא כהלכתה אין הבית משתמר מפני המזיקין עד שיקבענה בצורת הפתח כהלכתה אמנם התוס' שם שלרבינו תם לא נראה הפירוש כן ע"ש וראיתי במרדכי (בסוף הלכות קטנות) שציין לירושלמי בסוף מגילה שבשל ישראל אסור ליטלה משום מעשה באחד שנטל והיה קובר את בניו ע"ש ובשו"ת בנימין זאב (סימן קצו) שציין לספר האגודה (סימן ק"ס) וסמ"ג (בעשין סימן כ"ג) וכ"כ ערוך השולחן שם .
אלא שראיתי בנימוקי יוסף הנ"ל שכתב בסוף הלכות מזוזה בשם רב אחא משבחא דמאי דאמרינן לא יטלנה היינו דווקא היכא דאינו קובעה לאלתר בבית אחר אבל אם קובעה לאלתר בבית אחר מותר להוציא המזוזה כדאמרינן גבי ציצית שמתירין ציצית מבגד לבגד. וכ"כ הב"ח (באו"ח סימן כא) ובבאור מהרמ"ב על המרדכי בהלכות קטנות שהשאילתות מתיר ליטלה ברוצה לקבועה בבית אחר וכן ראיתי בשו"ת תורה לשמה (סימן רמד) שהעלה כדעת רבינו האי גאון שהטעם הוא משום דקמבטל למצווה ולא משום סכנה ולכן אם מצטרך לו אותה מזוזה במקום אחר נוטלה ויוצא וכן פירש רב אחא (פרשת שלח) והכי נמי אמרינן אם רוצה למכור טליתו לחבירו אין ליטול ציציותיו ממנו משום דקמבטל ליה ממצווה כדאמרינן הכא במזוזה מיהו אם הוא רוצה לתת אותו ציצית בטלית אחר שלו או אותה מזוזה בבית אחר מותר והרשות בידו וכן נראה משו"ת חלקת יעקב (סימן קנט) (וביו"ד סימן קס). והפתחי תשובה (שם ס"ק ז) כתב כן במקום שאינו מוצא מזוזה לבית שהוא רוצה עתה לדור בו והיא רחוקה ממנו שתבוא לידו. כדאי הם הגאונים רבינו האי ורב אחא שאמרו דאם קבעה מיד בבית אחר לית לן בה לסמוך עליהם בשעת הדחק. וכתב עוד דאף אם מיד שיוצא מבית זה יבא רעהו לדור בו זה נכנס וזה יוצא ושניהם נכונים זה להוציא מזוזתו וזה להכניס את שלו תיכף ממש כניסה ויציאה אע"ג דלא שייך בזה הני טעמים דאיתאמרו בה אפ"ה לא פלוג רבנן וכן ראיתי שהעלה ברכי יוסף (שם אות ה).
ובבית יוסף (יו"ד סימן רצא) ובשו"ע (סעיף ב) פסק מטעם משום הסכנה ולכן השוכר בית מחבירו (השוכר חייב לקבוע בה מזוזה) וכשיצא לא יטלנה בידו. ואם שכר הבית מעובד כוכבים, או ששכרו לעובד כוכבים, נוטלה ויוצא. כיון שעקר הבית של גוי הוא ומזוזה חובת הדר הוא, אסור לישראל להניח המזוזה בביתו של גוי אלא יטלנה עמו ויצא, שישראל חייבין במזוזה ואין הגויים חייבין במזוזה. ואין לשוכר מיהודי ליטול את המזוזה אף אם לא יגורו בדירה בתקופה הקרובה וכן ראיתי בשו"ת משיב דבר (חלק ב סימן פב) אסור מן הדין ליטול המזוזה בין שנועלה בין שמשכירה לישראל. ורק כשמשכירה לנכרי נוטלה בידו וכ"כ עיקרי הדינים (בהלכות מזוזה סימן לא אות יא) וכ"כ בחלקת יעקב (סימן קנט) שאפי' בבית שרגיל העכו"ם להשכירו לישראלים מטעם דילמא אתי לידי בזיון .
אפשרויות להחלפת המזוזות
בשו"ת יביע אומר (חלק ג-יו"ד סימן יח) ומיהו על צד היותר טוב נכון להחליף המזוזות כנ"ל ימים אחדים לפני עזבו את הדירה הראשונה, ואז אין לחוש עוד לשום דבר. (וגם בזה יטול המזוזה הקודמת ע"מ לבדקה, ותיכף יתן במקומה האחרת) וכן העלה בשו"ת מנחת יצחק (חלק ה' סימן קי) בספר דעת קדושים (סי' רצ"א) כ' בפשיטות וז"ל הגם שאין להוציא מזוזה כשיוצא, מ"מ אין חשש להחליפה, ולהניח שם מזוזה שאינה מסופר מובהק כ"כ ובפרט שיכול לומר שמוציאה לבודקה, ואח"כ שם מזוזה אחרת שאינה פסולה כדאי הגה"ק בעל הדעת קדושים ז"ל הנ"ל לסמוך עליו, מה דפשיטא לי' להקל ונראה שאם אינו מוציאה בדווקא אלא ע"י ערמה שפיר. וכן ראיתי בשו"ת אגרות משה (חלק יו"ד ד' סימן מד) וכשצובעין הא מוכרחין להסיר את המזוזה שלא תתקלקל, ורשאי ממילא ליטלם. וממילא אף שעדיין לא השכיר, יש להתיר שיטלם גם תיכף אף שעדיין יעברו איזה ימים עד שיצבע.
ובשו"ת מהרש"ם (חלק ו סימן קטז) שהשיב כיון דקי"ל דבתים של ספינה פטורים ממזוזה מפני שנעשו לדירת עראי רשאי להחליף אותם מבית לבית ובמקום מושכר עכ"פ חייב מדרבנן בכה"ג דכל דתיקון רבנן כעין דאורייתא תיקנו עיין עוד בחובת הדר (בפרק ב) שהעלה שדעת רוב הפוסקים דס"ל דשוכר חייב רק מדרבנן עיין בפתחי תשובה (שם ס"ק יט) ונראה לומר שכל המזוזות במקום פטור ונקבעו רק לחומרא כגון פתח שאין לו שתי מזוזות ומשקוף או מרפסת ללא גג בהכ"נ וכד' יכול ליטול את המזוזות וכל שכן אם קובעם במקום אחר. ( עיין בשו"ע יו"ד סימן רפו ובסימן רפז על מקומות פטור) ונראה להתיר גם בכל פתח שנחלקו בו רבותינו אם חייב במזוזה או לאו כגון פתח ללא דלת שלדעת הרמב"ם והמאירי אין חיוב במזוזה ואם תאמר שכן שמא הטעם הוא משום דקמבטל למצווה ולא משום סכנה וכל שכן בדירה שכורה שחיובו הוא רק מדרבנן ואף שאין לסמוך על ספק ספיקא להקל במידי דסכנתא כמו שכבר כתב מרן הגאון הרב עובדיה יוסף שליט"א בשו"ת יביע אומר (חלק ח-או"ח סימן א) (ובחלק ח-אה"ע סימן טז) בשם הרדב"ז בתשובה שהובאה בשו"ת אבקת רוכל (סי' ריג) שאין לסמוך על ספק ספיקא להקל במידי דסכנתא, משום דחמירא סכנתא מאיסורא, נראה שזהו דווקא בסכנה טבעית, ולא בסכנה סגולית ולכן כאן שפיר לסמוך ולהקל על הס"ס הנ"ל ולהוציא את המזוזות היקרות ומהודרות ולקבעם בביתו החדש אך מהיות טוב אם יכול שיטול המזוזה הקודמת ע"מ לבדקה ותיכף יתן במקומה האחרת. ומטעם זה אם ספק לו מי יגור אחריו יהודי או ע"א או אם בכלל יגורו שם יכול גם להוציא את כל המזוזות הבית (בעיה זו במיוחד בקרוונים שנזרקים לאחר השימוש ואם אינם נזרקים השוכנים החדשים הם עולים חדשים שבחלקם אינם יהודים) וכ"כ חובת הדר (בפ' א סעיף יב).
ובחכמת מנוח שם כתב שאף הדרים אינם פורעין כיון שנהגו כאילו התנו שהראשון יעשה מזוזה והשני לא יעשה (והב"י כתבו שם) וכן העלה בשו"ת שיבת ציון (סימן קי) שאפילו לצאת ידי שמים אין הלוקח חייב לשלם לו דמי המזוזות דכיון שמכר לו הבית סתם א"כ תביעת המוכר הוא בספק דהא ספיקא דדינא אם מה שמחובר ביתידות נגרר אחר גוף הבית וא"כ תביעת המוכר הוא כמו שטוען איני יודע אם הלויתיך והלוקח אמר איני יודע אם נתחייבתי לך שפטור לשלם אפילו לצאת ידי שמים. וכ"כ פתחי תשובה (שם בס"ק ח) אלא שהרמ"א (בסימן רצא סעיף ב) כתב שאם הקפיד על מעותיה, השני צריך לשלם לו וציין לב"י בשם הרב מנוח הנ"ל (והמעיין יראה ששם לא מוכח שצריך לשלם שכתוב בלשון שאם הראשון מקפיד על דמיה טוב לשלמה לו אבל אין מוציאין. וכן ראיתי בברכ"י שם שהרגיש בזה ע"ש) וגם קרבן העדה על הירושלמי בסוף מגילה כתב שאם מקפיד צריך השני לשלם.
נמצאנו למדים מכל המורם שסכנה לאדם להוציא מזוזות מביתו ואף להעבירם לבית אחר וחמירא סכנתא מאיסורא ואעפ"י שתנאי מועיל להוריד מקדושה חמורה לקדושה קלה עיין עוד בזה בדברינו (בסימן מג) אך בשל הסכנה שיכול להיגרם ח"ו לשני הצדדים אין להקל וליטול את המזוזות עיין עוד בדברינו (בסימן מג) וכ"כ ספר שכל טוב (בסימן רצא סעיף לב) ומטעם זה אם שכר דירה מיהודי וקבע מזוזות והשוכר הבא הוא גוי יכול להוציא את המזוזות אע"פ שלא קובעם בביתו החדש משום שהוצאתם היתה בהיתר ואף חובה הוא לו דילמא אתי לידי בזיון ע"י הגוי ומאידך אינו גורם לצד שני לנזק משום שגוי אינו חייב במזוזה.
לסיכום: אסור להוציא מזוזה לפי שהמזיקין באין בבית שאין בו מזוזה וכשנוטלה כאלו מזיק אותן שידורו בבית.
פירות הנושרים:
1. השוכר בית מחבירו השוכר חייב לקבוע בה מזוזה . וכשיצא לא יטלנה בידו.
2. שכר בית מעובד כוכבים, או ששכרו לעובד כוכבים, יטלנה עמו.
3. אסור לישראל להניח המזוזה בביתו של גוי אלא יטלנה עמו ויצא.
4. אסור מן הדין ליטול את המזוזה בין שנועלה בין שמשכירה לישראל.
5. אם השוכר מקפיד על דמיה טוב לשלמה לו אבל אין מוציאין.
6. אף אם צריך אותה לבית אחר לא יטלנה דכיון דחיילא קדושת שכינה בבית זה אין לסלקו משם.
7. אף אם מיד שיוצא מבית זה יבא רעהו לדור בו זה נכנס וזה יוצא ושניהם נכונים זה להוציא מזוזתו וזה להכניס את שלו תיכף ממש כניסה ויציאה גם אסור.
8. במקום שאינו מוצא מזוזה לבית שהוא רוצה עתה לדור בו והיא רחוקה ממנו שתבוא לידו בדיעבד יכול ליטלה.
9. לדעת אחינו אשכנזים אם הקפיד על מעותיה השני צריך לשלם לו.
10. מי שעובר על דברי חכמים ונוטל מזוזה מביתו כשיוצא ח"ו יכול לקבור את אשתו ובניו.
11. מזוזות שנעשו לדירת ארעי ומקומות פטור רשאי להחליף אותם מבית לבית.
12. בכל פתח שנחלקו בו רבותינו אם חייב במזוזה כגון פתח ללא דלת יכול ליטול את המזוזה ולקובעה במקום אחר.
13. אם ספק לו מי יגור אחריו יהודי או ע"א יכול להוציא את כל המזוזות שבבית.
14. כנ"ל אם ספק לו אם בכלל יגורו שם לאחר עזיבתו (במיוחד בקרוון).
15. כשקבע את המזוזה לא כהלכתה אין הבית משתמר מפני המזיקין עד שיקבענה בצורת הפתח כהלכתה.
16. גם בבית שרגיל העכו"ם להשכירו לישראלים יטול את המזוזות.
17. אם שכר דירה מיהודי וקבע מזוזות והשוכר הבאה הוא גוי יכול להוציא את המזוזות אע"פ שלא קובעם בביתו החדש.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב ניסים בריח שליט"א
בריח התיכון
הרב ניסים בריח שליט"א
בהסכמת מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א ומו"ר הרה"ג מאיר מאזוז שליט"א והרב חיים חדד שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5