——–
מאחר והמגילה נקראת גם אגרת ומטעם זה אנו מקילים בה כדין אגרת כמובא במגילה (דף יט.) אמר רבי חלבו אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: מגילה נקראת ספר ונקראת אגרת, נקראת ספר שאם תפרה בחוטי פשתן פסולה, ונקראת אגרת שאם הטיל בה שלשה חוטי גידין כשרה, ומצינו ג"כ שאר דברים הרבה מפורשים בגמרא שאין למגילה דין ס"ת ת"ר השמיט בה הסופר אותיות או פסוקים וקראן הקורא כמתורגמן המתורגמן יצא ומסיק דאפילו אם השמיט בה הסופר תיבות עד חציה וקראה הקורא על פה יצא. וכתב הר"ן בשם הרמב"ן ז"ל דמאי דאמרינן במקצתה כשרה קל הוא שהקילו חכמים במגילה מפני שנקראת אגרת אבל בס"ת אין הדין כן שאפילו לא השמיט בה אלא אות אחת פסול ואין קורין בו. וכן פיסול באותיות ראה בזה בדברינו (בסימן סו) וכן יש נוהגים לפשוט את כולה לפני הקריאה ראה בזה בדברינו (בסימן עב) וכן בדברים שחוץ לגופיה לגמרי כגון קריאה שלה שדינה בהם כדין אגרת. זהו ששנינו הקורא את המגלה עומד ויושב יצא משא"כ בס"ת, וכן נהגו בקריאתה שלא להפסיק בסוף הפסוקים כס"ת אלא באמצען, ויש שנהגו לקרא ללא טעמי מקרא והטעם עיין עוד בזה בדברינו (בסימן נב) שמנהג אגרת נוהגין בקריאתה. וכן שאין צריכה עבוד לשמה. ומאידך יש לה כמה דינין כס"ת כמובא בפוס'.
ונראה לי שמטעם זה נוהגים לנענע את המגילה שתהא נכרת לכל ולהזכיר להקהל שנקראת אגרת ויש לה מנהגי אגרת ואינה ס"ת. וכעין זה מובא בהגהות מיימוניות (הלכות מגילה פרק ב הלכה א) דנהגו בקריאת מגילה שלא להפסיק בין פסוק לפסוק אלא תיכף לסיום פסוק זה מתחיל באותה נשימה פסוק שלאחריו שהרי קרי אגרת. ובשו"ת חתם סופר (חלק ב יו"ד סימן רעו) שנהגו הסופרים לתפור העמודים בטאלאדארו"ש להראות הלכה שאין העמודים מעכבי' ס"ת ואלו היו תופרים בגידין כמו היריעות עצמן הוה אמינא כשם שאם חסר יריעה א' אין קורין בו ה"ה אם חסרו העמודים לא יקראו בס"ת ע"כ עשו היכרא להורות שאינו מעכב וכו'. וכן מרן בשו"ע (או"ח סימן תרצ סעיף טו) כתב שצריך לומר עשרת בני המן ועשרת, הכל בנשימה אחת, להודיע שכולם נהרגו ונתלו כאחד. וכן כתב (בסעיף יז) מנהג כל ישראל שהקורא קורא ופושט כאיגרת, להראות הנס. וכן על זה הדרך נמצא דבעי לעשות מעשה בכדי שיראו וילמדו אחרים ממנו ע"י מעשה זה או אחר.
ומנענע דוקא בזמן שאומר את התיבות האגרת הזאת כמובא בספר המנהגים (טירנא הגהות המנהגים פורים אות נה) וז"ל ומנענעין המגילה כשאומר האגרת הזאת (אסתר ט, כו), וכן בברכת ס"ת כשאומר ונתן לנו את תורתו ובברכה אחרונה כשאומר תורת אמת. וכ"כ המג"א (או"ח סימן תרצ ס"ק יז) ובקיצור שולחן ערוך (סימן קמא סעיף יד) ובמשנ"ב (ס"ק נב) וערוך השולחן (סעיף כא) ודע ובכל דברים אלו ליכא עיכובא כמובן כמובא בפוס'.
ומדאמרי דיש לה דין כספר דהיינו כס"ת לכל דבר לבר מהני דלעיל ויש אף שדימו ממש לס"ת כפי שנשאל בשו"ת תורה לשמה (סימן קצה) אם מותר לצאת מבכנ"ס באמצע קריאת המגילה (כלומר אף שכבר יצא י"ח בשמיעה כדין). והשיב מאחר שמצינו שהמגילה נקראת ספר ויש לה כמה דינין כס"ת הגם שבאמת יש בה הפרש הרבה עכ"ז טוב ונכון להחמיר בענין נידון השאלה שלא יניח הש"צ קורא ויוצא בתוך הקריאה אלא ימתין עד שיגמור הש"צ קריאת המגילה ויצא ועליו תבוא ברכת טוב.
לסיכום נוהגים לנענע את המגילה כשאומר את התיבות האגרת הזאת בזמן קריאת המגילה.
פירות הנושרים:
1. טוב שלא לצאת מבכנ"ס באמצע קריאת המגילה. מאחר שמצינו שהמגילה נקראת ספר ויש לה כמה דינין כס"ת הגם שבאמת יש בה הפרש הרבה עכ"ז טוב ונכון להחמיר שלא יניח הש"צ קורא ויוצא בתוך הקריאה אלא ימתין עד שיגמור הש"צ קריאת המגילה ויצא ועליו תבוא ברכת טוב.
2. נוהגים לנענע את המגילה שתהא נכרת לכל ולהזכיר להקהל שנקראת אגרת ויש לה מנהגי אגרת ואינה ס"ת .
3. יש נוהגין לנענע את הס"ת בברכת ס"ת כשאומר ונתן לנו את תורתו ובברכה אחרונה כשאומר תורת אמת.
4. מגילה נקראת ספר ונקראת אגרת, נקראת ספר שאם תפרה בחוטי פשתן פסולה, ונקראת אגרת שאם הטיל בה שלשה חוטי גידין כשרה.
5. בדברים אלו כגון הנענוע ליכא עיכובא כלל.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב ניסים בריח שליט"א
מועדי ניסים
הרב ניסים בריח שליט"א
בהסכמת מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5