——–
איתא בע"ז (דף מג:) תניא לא תעשון אתי, לא תעשון כדמות שמשי המשמשין לפני במרום, כגון חמה ולבנה, כוכבים ומזלות. וכן בילקוט שמעוני (תורה פרשת יתרו רמז רפו) יכול לא יעשה לו דמות כל אלה אבל יעשה לו דמות חמה ולבנה כוכבים ומזלות ת"ל ופן תשא עיניך השמימה וגו'. יכול לא יעשה לו דמות כל אלה אבל יעשה דמות מלאכים כרובים ואופנים ת"ל אשר בשמים. אי אשר בשמים יכול יעשה דמות חמה ולבנה וכוכבים ת"ל ממעל לא דמות מלאכים ולא דמות כוכבים ולא דמות חמה ולבנה. וכן במכילתא דרבי שמעון בר יוחאי (פרק כ פסוק ד) אין לי אלא פסל כשהוא אומר כל תמונה לרבות חמה ולבנה כוכבים ומזלות וכו'.
וכתבו התוס' בע"ז (דף מג: ד"ה והא) דעת ר"י וריב"א ור"ת, דצורת חמה ולבנה ומזלות אין חילוק בין בולטין לשוקעין וכ"כ הר"ן שם והרא"ש (שם פרק ג סימן ה) ובחידושי הרמב"ן (שם דף מג:) וכ"כ ספר כלבו (סימן צז) שאסור לצור דמות חמה ולבנה וכוכבים שנאמר (שמות כ, כ) לא תעשון אתי לא תעשון בדמות שמשי המשמשים לפני במרום ואפילו על הלוחות. ומשמע מהראי' שמביאין דבולטין ושוקעין לאו דוקא, אלא הוא הדין נמי לא בולטין ולא שוקעין אלא מצויירים בצבעים, וציין גם לרמב"ם (פ"ג דע"ז הי"א) מפורש, דצורת חמה ולבנה וכוכבים ומזלות אסור לעשות אפילו על הלוח. ובדברי הראב"ד בהשגה שם מבואר, דכשהן לא בולטין ולא שוקעים חמור הוא יותר מאילו היו שוקעין. א"כ פשוט הוא, דכל החומרא דחמה ולבנה וכוכבים ומזלות שוקעין היא נוהגת ג"כ בצבעים ועל הלוח. דסברו דמלאכי השרת והחמה ולבנה וכוכבים ומזלות אינם נראים בולטין אלא משוקעים ע"ש. וכן פסק הרמב"ם (בהלכות עבודת כוכבים פרק ג הלכה יא) ומרן בשו"ע (יו"ד סימן קמא) צורת חמה ולבנה וכוכבים, אסור בין בולטות בין שוקעות. נמצא שאסור לעשות את הצורות הנ"ל לנוי ואע"פ שאינם כלל לע"ז שנאמר לא תעשון אתי וכו'. וצורות שאינם נמצאים במרום לפני ה' מותר לצורן בין שיהו בולטים בין שוקעין. ע"ש ובשו"ת דברי חכמים (חלק או"ח סימן נד). ובקיצור שולחן ערוך (סימן קסח סעיף א).
ומדאיתא שם דף (מג:) א"ל שמואל לרב יהודה שיננה סמי עיניה דדין דהיינו לפחת את צורתו. משמע שאסור להשהותו שלם אבל בחסר כשאינו שלם שרי עיין רש"י ותוס' שם (וע"א ד"ה לא) וכ"כ רבינו ירוחם (תולדות אדם נתיב יז חלק ה דף קנח טור ד) בשם התוס' דדוקא גולם שלם אדם ודרקון וצורה בולטת אבל צורת ראש בלא גוף שלם שרי. ע"ש. והכוונה כשכל הגוף שלם ובולט אסור אף שחלק האחורי (העורף) אינו קיים מדקאמר טבעת שחותמה שוקע אסור לחתום בה מפני שהנחתם תעשה בו הצורה בולטת ואין נראה העורף כלל. ומסתמא היינו בפרצוף אדם דאין רגילין לחתום בצורת כוכבים ומזלות שאסורים בין בולטים ובין שוקעים וכן הלכה דפרצוף אדם אסור לחתום עיין בתוס' שם והכוונה כל הגוף כדלעיל. וכ"כ הבן איש חי (שנה ב פרשת מסעי אות י) ע"ש.
ובציור חמה או לבנה או כוכבים נראה לאסור בכל צורה אף בחסר דהחמה והלבנה אינן מצויירי' צורת גופן אלא דמות אורם הנראה שהרי דמות צורות לבנות שהיו לו לר"ג דמות לבנה בחידושה היו ולא היו מצויירות אלא דמות אור המאיר על עבר פניה בתחלת החדש ואילו היתה הצורה בולטת היו משנים צורתה שגוף הירח לעולם ככדור הוא ואינה מאירה אלא מה שכנגד חמה ואותו האור אינו בולט בה אלא מתפשט בשטח הכדור מצדה וזה ברור. עיין בשו"ת מהרי"ט (חלק ב – יו"ד סימן לה) משמע שלאו דווקא לצייר את גופם אסור אלא אף את אורם שהוא דבר בלא ממשות אסור. ושו"ר בספר מורה הנבוכים (חלק שלישי פרק מו) בשירת האזינו שציין לפסוק יזבחו לשדים לא אלוה, שבארו החכמים ענין אמרו לא אלוה, אמרו שהם לא פסקו מעבודת דברים נמצאים עד שעבדו דמיונות, לשון ספרי לא דיין שהם עובדים חמה ולבנה כוכבים ומזלות, אלא שעבדו בבואה שלהם, ובבואה הוא שם הצל ע"ש. וגם במכילתא דרבי שמעון בר יוחאי שם כתב כן וז"ל כשהוא אומר כל תמונה לא בדמותן ולא בדמות בבואה שלהן וכו'. נמצא שגם לצייר את צל השמש והירח אסור.
וכן ראיתי בפתחי תשובה שם (ס"ק ג) שציין לתשובות חתם סופר (סימן קכ"ט) בענין בהכ"נ שעשוי בחלון זכוכית עגול כצורת חמה וניצוצות בולטות סביבות העיגול כניצוצי חמה בזריחה ובתוכו כתוב שם הוי"ה ובצדו ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה' וכ' כי שתים רעות עשו וכו' ע"ש. וכתב (בס"ק ח) אף דבשל רבים ליכא חשדא היינו דווקא במקום שאין בו קדושה אבל בהכ"נ פשיטא דאסור ע"ש ובברכי יוסף ובבית לחם יהודה שם ובט"ז (ס"ק יד) וגם בשו"ת מנחת יצחק (חלק י סימן עב) כתב נראה פשוט דבגוף הצילום אין חילוק בין מתקיימת לאינה מתקיימת דאף זה בכלל עשיה היא, וא"כ עצם הצילום ג"כ אסור, וכמ"כ התמונה שמופיע ע"ג הקיר אע"פ שאינה מתקיימת אסור, ועיין עוד בדרכי תשובה (שם ס"ק נ"א) כ' בס' מקור מים חיים ודע דבאיסור עשיית חמה ולבנה בעיגול נראה בפשיטות מכל הפוסקים דאסור אפילו בחצי עיגול וכו' ע"ש. וכ"כ הרב רצאבי שליט"א בשולחן ערוך המקוצר (יו"ד חלק א סימן קמה סעיף ה).
וגם בשו"ת אגרות משה (חלק או"ח ה סימן ט) כתב בדבר התינוקות שמציירין בדיו ובצבע צורת לבנה וחמה. אם יש ממש דמיון להלבנה ולחמה, שאנשים גדולים יאמרו שהוא צורת חמה ולבנה, יש לאוסרם לאלו שבאו לחינוך. איברא שראיתי בשו"ת מהרי"ט (חלק ב – יו"ד סימן לה) שמה שאסור לעשות צורה לנוי דהיינו דבר קבוע שיטעו לומר שיש בהם ממש לאפוקי דרך עראי לפי שעה כגון משחק בהם או להתלמד דשרי דלא אתו למטעי ולפי דרכנו למדנו באותם הפרצופים שעושין לתינוקות לשחק בהם וכן אותם שעושים המשחקים לשחק בהם הואיל ולאו בדרך קבע עבידא שרי. וכ"כ בשיירי כנה"ג (יו"ד ס' קמא אות כג) משמע מדבריהם תמונה המופיע ע"ג הקיר ואינה מתקיימת (כגון סרטון וכד') שרי וכן ציור שהילדים מציירין או בובה לילדים וכד' שרי דלא אטו למטעי. ושו"ר בשו"ת יביע אומר (חלק ג – יו"ד סימן ח) שכתב הנוהגים לקנות בובות לילדיהם הקטנים לשם שחוק ושעשוע, יש להם על מה שיסמוכו. ובכ"ז טוב להחמיר שלא לקנות בובות העשויות תבנית אדם שלם בכל חלקי גופו ואיבריו.
ואיסור זה הובא גם בשו"ת דעת כהן (עניני יו"ד סימן סד) ושוב כתב בשנית בשו"ת אורח משפט (או"ח סימן כא) לרבי אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל הרב הראשי האשכנזי הראשון של ארץ ישראל ובסוף דבריו כתב באמת תמוה הדבר מאד מהיכן נתפשט הדבר להיתר, ותירץ דעת מוהר"מ מרוטנבורג, שבמרדכי (פרק חזקת הבתים ופרק כל הצלמים) שדעתו שונה מדעת הרמב"ם והראב"ד, האוסרים לפחות בחו"ל כו"מ גם על הלוח, והראב"ד סובר דבצבעים, שאינו לא שוקע ולא בולט, גרע משוקע, ומוהר"מ ס"ל דע"י צבעים, כיון דלית ביה ממשא כלל, עדיף ופשוט להיתירא, אפילו בחו"ל כו"מ, יותר משוקע, ואע"ג דשוקע אסור מ"מ לצייר בצבע מותר ע"ש. ומובא גם בר"ן שם בשם מהר"ם מרוטנבורג כל שאחרים עשו לו שבמדור התחתון כגון חמה ולבנה מותרים לקיימן ושוקעות מותר אף לעשותן כרבן גמליאל דאחרים עשו לו ע"ש. וכ"כ התוספות ביומא דף (נד:).
ועוד כתב שם (בשו"ת אורח משפט) היתר פשוט יותר בדעת הרמב"ם בפיה"מ דע"ז, דצורות חמה ולבנה כו"מ הכונה היא דוקא אותן הצורות, שהסכימו עובדי ע"ז ליחסן לחמה ולבנה כו"מ, אבל העושה עיגול ויאמר זה חמה וזה לבנה אינו כלום, וכמו כן המזלות ע"פ הציור התמוני שלהם, שבא מפני מעמד קיבוץ הכוכבים בימי המבול לערך וכו' ע"ש. וכ"פ הרמ"א בשו"ע (סי' קמא סעיף ג) וז"ל: דהיינו צורות הנעשים לשם חמה ולבנה, כמו שעושים בעלי הטלסמאות צורות לכוכבים, כגון צורות המתייחסות לשמש מציירים מלך מעוטר יושב על עגלה וכן יוצא בזה בלבנה יש להם צורה מיוחדת. ועיין בש"ך שם.
ובשו"ת ציץ אליעזר (חלק ט סימן מד) תמה על דברי רש"י (ביהושע כ"ד – ל') שכתב שהעמידו תמונת החמה על קברו לומר זה הוא שהעמיד החמה וכל העובר עליה אומר חבל על זה שעשה דבר גדול כזה ומת. דקשה איך עשו דבר כזה הרי אסור לעשות צורת חמה ולבנה וכוכבים בין בולטות ובין שוקעות. כבר הקשה כן בספר רוח חיים להגר"ח פלאג'י ז"ל (ביו"ד סי' קמ"א אות ב') דאיך הותר לעשות תמונת חמה על קברו, ונשאר בצ"ע. וכתב שם כמה טעמים להקל דסברי שחמה ולבנה אסור רק בולטות ולא שוקעות ותו דאחרים עשו להם מותר לקיימה בשל רבים דליכא חשדא. ועוד מכיון דעשו זאת במטרה כדי שהחי יתן אל לבו שרי. ועוד דאיסור תורה דעשיות המשמשים שייך דווקא בצורות חמה ממש דהיינו צורת עיגול ולא צורה המתייחס אל החמה. ועוד שיש שאסרו לעשות צורת חמה ולבנה בין בולטת בין שוקעת, הכוונה שלא יעשה כדור מצומצם כשיעור גודל כדור השמש שמתראה לעינינו. ועוד שבעיגול בלבד בלא ניצוצות שבלטו סביבות העיגול כניצוץ חמה בזריחתה שרי. ע"ש עוד בזה.
ונראה לומר שאף למרן שרי ומה שכתב בשו"ע (ביו"ד סימן קמא) צורת חמה ולבנה וכוכבים, אסור בין בולטות בין שוקעות וכו' אפשר לומר שאין כוונתו לאסור את ציורי החמה וכד' הנראה לנו אלא כוונתו לאסור רק את הצורות המיוחסות לע"ז כפי שכתב הרמב"ם (בהלכות עבודת כוכבים פרק ג הלכה יא) בלשון אסור לצור דמות חמה ולבנה כוכבים מזלות ומלאכים שנאמר לא תעשון אתי לא תעשון כדמות שמשיי המשמשין לפני במרום ואפילו על הלוח וכו' וכוונתו שהאיסור הוא רק בצורות המיוחדות כדברי שו"ת אורח משפט דלעיל. וכ"כ הפרישה שם ושיירי כנה"ג שם (אות ד).
וכן נראה לפרש גם מדברי הרמ"א שם (בסעיף ג) מדפי' את דברי מרן שכתב המוצא כלים ועליהם צורות חמה או לבנה. כתב בהגה דהיינו צורות הנעשים לשם חמה ולבנה, כמו שעושים בעלי הטלסמאות צורות לכוכבים, כגון צורות המתייחסות לשמש מציירים מלך מעוטר יושב על עגלה וכן יוצא בזה בלבנה יש להם צורה מיוחדת וציין לרמב"ם בפירוש המשנה וברטנורה שם ע"ש. דהיינו כוונתו שהאיסור הוא רק בצורות הנ"ל וכן משמע משו"ת רב פעלים (חלק ד – יו"ד סימן י) שגם תמה על שהעמידו תמונת חמה על קברו של יהושע וכתב מוכרח לומר שהם לא עשו צורת חמה שלימה כצורות הנעשים לשם חמה ממש כמ"ש מור"ם ז"ל בהג"ה סעי' ג' אלא חסרו מן הצורה דבר אחד א"כ ש"מ בחסר דבר א' שרי וכו' ע"ש.
איברא שאין נראה לומר כן מדהקשה הגמ' שם על רבן גמליאל שעשה צורות לבנה והיה מראה לעדים משמע שהיו לו צורות לבנה ממש הנראות לנו ולא צורות שבעלי צלמים מייחסים ללבנה דלעיל.
ולכן צ"ל איכא תרי דיני דדמו להדדי בלעשות או להשהות צורות חמה ולבנה וכו' חד דווקא בצורות המיוחסות לע"ז שבעלי הצלמים עובדים להם כנ"ל ובמוצא צורות אלו אם הם בכלים מכובדים אסורים אף בהנאה שמא לא בטלום העובדי כוכבים וזה כוונת מרן (בסעיף ג) והרמב"ם בפי' המשניות והרמ"א שם שציין לרמב"ם.
והאיסור השני אינו מדין ע"ז אלא גזירת הכתוב מלא תעשון אתי – לא תעשון כדמות שמשי המשמשין לפני במרום, כגון חמה ולבנה, כוכבים ומזלות. דהיינו שאסור לעשות או לצייר כצורתם אף שאינו לע"ז כלל אלא לנוי אפילו הכי אסור וכפי שכתב הרשב"א דמות שמשין שאסור לעשותם אין חילוק בין מכובדים למבוזים וכו' והביאו הב"י שם וכנה"ג שם וזהו דווקא בצורת השמש או הלבנה ממש בעיגול עם קרניים כפי שנראה לנו או בצורת הלבנה בתחילת או סוף החודש "כקשת" אסירי וזה נראה ברור בכוונת הש"ך שם (ס"ק ח) והט"ז שם (ס"ק יב). ובשו"ת מהרי"ט (חלק ב – יו"ד סימן לה) שכתב מאי שנא צורת אדם משאר שמשי מדור העליון דכלהו מלא תעשון אתי נפק' ואמאי שרי בשוקעת באדם טפי משאר שמשי'. יש לומר דשנא ושנא דשמשי מרום דאסר' תורה לעשות' אפי' לנוי שלא לעבדן היינו משו' שהם צורות מיוחדות לחיות ואופני קדש או חמה ולבנה ככבים ומזלות ואין למטה דוגמתם לכך החמירה תורה בהם לאסור בכל ענין דאתו למטעי אבתרייהו וראה לעיל עוד טעם.
ושו"ר שכתב הפרישה שם (אות יד) שאיסור זה הוא דוגמת משכן ומנורה שאין נאסרים משום אליל ע"ש. ומה שבכלים מכובדים שצורת דרקון עליהם אסורים בהנאה ומאידך שרי לעשותה (בדליכא חשדא) הטעם שהוא פורח באויר ואינה בשמים ולא קרינן ולא תעשון אתי עיין בב"י שם שציין למרדכי שדרקון הוא נחש בריח בשמים ושמו תלי הגדול ומושל במזלות ומשום הכי חשיב ליה בהדי צורת חמה ולבנה. עיין בב"ח ובפרישה שם וגם בשו"ת מהר"ם מרוטנברג (חלק ד דפוס פראג סימן תרי) כתב שמצא בספר של ר' שבתי החכם שהדרקון (נחש) בריח בשמים ושמו תלי הגדול ומושל בכל המזלות והגוים סבורי' שממשלתן מכחו ועובדי' לו ודברים נכוחים הם דהא מני ליה בהדי חמה ולבנה ואע"ג דלשון הגמרא אין משמע כן דקאמר שיש לו ציצין בין פרקי צואר יש ליישב דבריו כי הם טובים וישרים בעיני ע"כ ע"ש.
והיוצא מכלל דברינו דשרי לצייר חמה בחסר חלק כגון בשקיעתה וכד' או בתוספת כגון עם עיניים וחוטם ופה וכד' כפי שמציירים כיום הלא כל דמות חמה ולבנה וכו' שאינה דומה לצורות המיוחסות לעובדי הצלמים וגם אינה כדמות הנראית בעינינו שרי לציירם ואינה אסורה ממה נפשך ואע"פ שמקצת הצורה דומה לחמה ע"י העיגול והקרניים אין בכך כלום שהאיסור לא תעשון הוא כדמות שמשי המשמשין לפני במרום וזה אינו כחמה שבמרום. וכעין זה מותר לעשות היכל אם נשתנה במקצת שיעורו (ש"ך ס"ק לג) וח"צ התיר מנורה של שבעה קנים ושמונה נרות על ראשה שאין זה דוגמת מנורה של בהמ"ק שלא היה רק שבעה נרות והביאו יד אפרים שם ועוד כדאשכחן בצורת אדם לעיל דשרי מדעובדא דרב יהודה דאמר ליה רב שמואל שיננא סמי עיניה דדין איברא אפשר לדחות דהתם פלגי' בין שוקע לבולט ומוקי לה בחותמו בולט וההיא בצורת אדם משתמע החילוק ולא במשמשי שבמדור התחתון דלא שייך לומר בהו סמי עיניה דדין שאין הפרש בין בולט לשוקע וזהו קולא באדם ולא בחמה עיין בשו"ת מהרי"ט (חלק ב – יו"ד סימן לה) ויותר נראה לומר שכל שינוי אף קטן בצורת חמה לבנה וכוכבים ומזלות מותר לציירם דאינם כצורה המשמשין במרום וכפי שכתב בשו"ת ציץ אליעזר שם. וכ"פ בשו"ת רב פעלים (חלק ד – יו"ד סימן י) שהובא לעיל כשחסרו מן הצורה דבר אחד שרי .
והדרא קושיא לדוכתין אמאי לא משני לר"ג צורת לבנה חסרה הייתה אלא מוכרח לומר שאף בצורה חסרה אסיר לן ואפשר לחלק ולומר שלבנה אסרינן אף בצורה חסרה אסרינן משום שבצורתה זו משמשת במרום (בצורת קשת בתחילת וסוף חודש) מה שאין כן בשאר שמשים המשמשים במרום עיין לעייל בדברי הש"ך. ולפלא שכל הני שחילקו באם ממעיט לית לן בה לא חילקו בין חמה ללבנה.
לסיכום: אסור לקנות סדינים וכדומה שמצוייר בהם חמה או לבנה או כוכבים.
פירות הנושרים:
1. נראה להתיר לצייר חמה חסרה או יתרה כגון שיוסיף לה עיניים חוטם ופה וכדומה.
2. לצייר לבנה חסרה אסור אבל יתרה שרי כגון עם עיניים אף וכדומה.
3. אסור לעשות מנורת שבעה קנים כדוגמת מנורה של בהמ"ק.
4. מותר לעשות היכל אם נשתנה במקצת שיעורו.
5. מותר להשהות צורת אדם כגון טבעת או בובה אם נפחת אבר ממנה. והמתירים בובה שלמה יש להם על מה שיסמוכו.
6. חמה ולבנה, כוכבים ומזלות אסור לעשות או לציירם אף שאינו לע"ז כלל אלא לנוי.
7. דמות שמשין שאסור לעשותם אין חילוק בין מכובדים למבוזים.
8. יש מתירים באחד התנאים כאשר אחרים עשו להם מותר לקיימה בשל רבים דליכא חשדא. או שעשו זאת במטרה כדי שהחי יתן אל לבו שרי או שהאיסור דעשיות המשמשים דווקא בצורות חמה ממש דהיינו צורת עיגול ולא צורה המתייחס אל החמה. או שמה שאסרו לעשות צורת חמה ולבנה בין בולטת בין שוקעת, הכוונה שלא יעשה כדור מצומצם כשיעור גודל כדור השמש שמתראה לעינינו. או בעיגול בלבד בלא ניצוצות שבלטו סביבות העיגול כניצוץ חמה בזריחתה שרי.
9. במקום קדוש כגון בהכ"נ אין להקל אף מהטעמים דלעיל.
10. יש אוסרים אף לתינוקות לצייר חמה וכו'. ויש מתירים בדרך עראי לפי שעה.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב ניסים בריח שליט"א
בריח התיכון
הרב ניסים בריח שליט"א
בהסכמת מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א ומו"ר הרה"ג מאיר מאזוז שליט"א והרב חיים חדד שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5