——–
הגמ' בבא מציעא (דף קא:) המשכיר בית לחבירו וכו' בעו מיניה מרב ששת מזוזה על מי מזוזה האמר רב משרשיא: מזוזה חובת הדר היא וכו' וכן הוא בפסחים (דף ד.) ובמסכת עבודה זרה (דף כא.) משמע שאע"פ שהוא בעל הדירה אינו חייב לקבוע מזוזה בדירה אלא אם הוא דר בו שמזוזה חובת הדר היא ולאו חובת גברא עיין במחזור ויטרי (סימן תקטו) ובשו"ת תשב"ץ (חלק ג סימן ר) דמזוזה לאו חובת בית היא אלא חובת הדר וכפרש"י שם לפי שהיא משמרתו, וכתיב ביתך – ביאתך, נכנס ויוצא בה הלכך ליכא אפקעתא דכתיב ביתך דרך ביאתך אלמא למי שנכנס ויוצא לתוכה אזהר רחמנא. וכן פירש ספר יראים (סימן ת) [דפוס ישן – יח] דרשינן ביאתך אלמא ביוצא ובא הקפיד הכתוב. (ומשמע שאם יקבענה בברכה הברכה לבטלה).
אלא שבמסכתות קטנות מסכת מזוזה (פרק ב הלכה יא) כתוב בית חדש, אחר שגמרו חייב במזוזה. ולא כתב עד שידור שם וגם בספר האשכול (אלבק) הלכות מזוזה (דף עו.) כתב שבית חדש כיון שגמרו חייב במזוזה ובנ"י בהלכות מזוזה שאם לא היה שוכרה היה חייב המשכיר לעשות לה מזוזה ובשו"ת מהרש"ם (חלק ו סימן קטז) ציין לחינוך (מצווה תכ"ג) בסופה דבנה בית ונתן עליה תקרה ולא קבע בה מזוזה עובר במ"ע. וכן ראיתי בשו"ת אבני נזר (חלק יו"ד סימן שפא) ויותר נראה לפרש דבריו (של האשכול) דאם דעתו לדור בו שחייב לעשות המזוזה מיד בגמר הבית שיהי' משומר מן המזיקין תיכף ולא יוכלו ליכנוס בתוכו כלל. וכתב שבנו ר"ש הביא קצת ראי' שדרכם הי' לקבוע המזוזה תיכף מדאמר לי' ריש גלותא לר' נחמן קבע לי מזוזתא אמר לי' תלי דשא ברישא. הרי שריש גלותא רצה למהר שיהי' קבועות הסיפים והמזוזות ביחד ור"נ אמר שזה אי אפשר רק צריך לקבוע הסיפים תחילה אבל עכ"פ לאחר שקבע הסיפים תיכף קבע המזוזות. עכ"פ מפורש בדבריו שחייב לעשות המזוזות קודם שידור בו. ובהכי ניחא מה שמברך לקבוע מזוזה כשקובע קודם שיכנס לדור בו ע"ש. ובספר מור ואהלות גם כתב שחייב כשדעתו לגור אמנם החיוב מדרבנן והביאו שדי חמד (חלק ח סימן ט) ע"ש.
ומהרמב"ם (פ"ה מהלכות תפילין ומזוזה וספר תורה) הי"א לא משמע כן דכתב המשכיר בית לחבירו על השוכר להביא מזוזה ולקבוע אותה אפילו היה נותן שכר על קביעתה, מפני שהמזוזה חובת הדר היא ואינה חובת הבית כדלעיל וכ"כ התוספות במנחות (דף מד.) שהמשכיר אינו חייב כיון שאינו דר שם וכן פ"ק דמסכת ע"ז (דף כא. ושם) דפריך בית נמי מפקע ליה ממזוזה ומשני חובת הדר ובתוספות בפסחים (דף ד.) אפי' לא היה משכירה היה יכול ליפטר ממזוזה שלא היה דר ומשתמש בבית ע"כ ולא זו בלבד אלא אף מי שיש לו עשרה בתים ואינו דר בהם אינו חייב לקבוע מזוזה כו' היינו היכא דדר בו לפרקים ולא דר בקביעות. עיין בשו"ת עין יצחק (חלק א-יו"ד סימן לא) שכתב בשם הרא"ש.
ולכן המזוזה היא חובת הדר ואם מניח הבית פנוי בלא שום שימוש פטור מלעשות מזוזה כמו כן אם משכירה לאחר או מניח בה אוצרו שאינו משמשו ג"כ פטור מן המזוזה (עיין בתוספות מסכת מנחות דף מד.) וכשקנה או בנה בית רק כשידור בבית צריך הוא לקבוע מזוזה כדי שלא ידור בלא מזוזה אבל אם לא היה בדעתו לדור בבית אע"פ שקנהו או בנאו (כגון למוכרו) אין לו שום חיוב לקבוע מזוזה שהרי אין המזוזה חובת הבית אלא חובת הדר נמצא דהשתא לא חל עליו החיוב אלא מתי שידור בה ומצווה חלה עליו לקובעה רק כשדר בבית ומברך וקובעה וכ"כ המגן אברהם (באו"ח סימן יט ס"ק א) דסתמא דמילתא במזוזה קובעה כשדר בתוכה ובמ"ב שם (ס"ק ד) שאין לברך על המזוזה רק כשהוא נכנס לדור בהבית תיכף ומיד דאז הוא ממש דומיא דעטיפה או כשכבר דר בה וציין לברכ"י וכן משמע מדברי המ"א להמעיין בו היטיב ועי"ש עוד במ"א ובברכ"י ובתשובת רע"א (בסוף סימן ט') וכ"כ בשדי חמד (חלק ח סימן ט) ובשו"ת מנחת יצחק (חלק ד' סימן פט) וכ"כ בשו"ת אבני ישפה (חלק ב סימן פ סוף ענף א).
וראיתי בשו"ת הר צבי (יו"ד סימן רלה) שכתב מכיון שדרך העוברים לדור מבית לבית אחר, שמקודם מעבירים את הרהיטים והחפצים בכמה פעמים דהיינו שמעבירים חלק מהחפצים מדירה לדירה והוא יושב בדירה החדשה ומשמרן עד שמעבירין את הנשאר, אמרתי לו שיקבע את המזוזות ויברך עליהן אחרי שיכניסו את החפצים הראשונים והוא נשאר בדירה ומשמרן, שהכנסת החפצים בבית ושמירתן הרי זה התחלת המגורים שלו בתוך הבית. וצריך לברך סמוך לקביעתה ממש בכדי שיהיה עובר לעשייה ולא קודם דקודם. עיין עוד בדברינו (בסימן כה) ולכן יש למסמר את המסמרים קצת רופפים (עיין בספרינו שכל עוד שהמזוזה רפויה פסולה כך) ולברך על המזוזה ולאחר מכן למסמרם בחוזק בכדי שיהיה עובר לעשייתם ולא קודם דקודם.
עיין בדברינו (בסימן כה) שכתבנו בשם שו"ת הרדב"ז (חלק א סימן רכט) שכתב כל מחלוקת שהוא בברכות עצמן יש לנו להקל כי חיישינן שמא יוציא שם שמים לבטלה אבל מחלוקת בעשיית המצווה צריך לברך שהרי לדעת אותו פוסק שפיר מקיים המצווה. וכאן יש מחלוקת במצווה ולא בברכה ולכן שפיר שיכול לברך בקניית או בבניית הבית .
נמצאנו למדים שאע"פ שבנה בית חדש או קנה אין לו לברך אלא אם התחיל לדור בו או לפחות כשהתחיל לשמור שם על החפצים. אלא שלדעת הפו' הנ"ל שמחייבים מזוזה מבניית הבית יש חשש חס ושלום של מנודה לשמים מדכתב באוצר המדרשים (אייזנשטיין עמוד קסב) ז' מנודין לשמים, מי שאין לו תפילין בראשו ובזרועו ציצית בבגדו ומזוזה בפתחו וכו' ע"ש.
וטוב יותר אליבא דכו"ע שיקבע את המזוזות לאחר הרכבת כל הדלתות עיין בשו"ע (יו"ד סימן רפו) שכתב שם הבית אע"פ שאין לו דלתות חייב במזוזה. ויש מי שפוטר. וכ"כ הש"ך (שם ס"ק כה) בשם עט"ז (ומי שפוטר זהו דעת הרמב"ם) ועין בשו"ת הרמב"ם (סימן שלה) וז"ל הלא תדעו שעיקר המזוזה לא תלה אותה הכתוב אלא בשער שנאמר על מזוזות ביתך ובשעריך וכי בשני מקומות מניחין את המזוזה הא כתיב על מזוזה על השער אלא כך אמר על מזוזות ביתיך ועל מזוזות כל שעריך. והדבר ידוע שהשער הן הדלתות וכך אמרו חכמים ביומא י"א אחד שערי בתים ואחד שערי דלתות ולא אמרו אחד פתחי בתים שכל פתח שאין בו דלתות פתח איקרי שער לא איקרי ולא יסתפק דבר זה לחכם שבעולם לא דין החיוב תלוי אלא בשער בית כפשטיה דקרא וריש גלותא שאמר לרב נחמן לקבוע לו מזוזה על פתח שלא היו בה דלתות לא למימרא שהיה סבור שחיוב המזוזה על הפתח לבד אלא כיון שהעמיד המזוזות אמר לרב נחמן להניח המזוזה על הפתח ואחר כך יעמיד הדלתות. מדברי רב נחמן תלמוד הענין שהרי אמר לו תלי דשי ברישא ולא אמר ליה תלי דשי או הא אין לו דשי כלומר אף על פי שהכתיבה על המזוזה היא מונחת אין מעמידין אותה עד שתעמיד הדלת שאין החיוב אלא במזוזות השער כמו שבארנו ולא במזוזה בעלמא .
ויכול לברך על המזוזות אע"פ שצריך ליטול את הדלתות לצביעתם וכד' עיין בפ"ת (שם ס"ק יד) בשם הגאון מהר"י ז"ל מליסא בסידור תפלה שלו דאף לדעת הפוסקים שאם אין דלת פטור ממזוזה אם קבעה כשהיה דלת ואח"כ נוטל הדלת וחוזר ותולה אותה אין בזה חשש משום תולמ"ה ע"ש וכן כתבתי לעיל ס"ק הקודם בשם שו"ת ארבעה טורי אבן.
לסיכום: יש לקבוע את המזוזה בזמן שמתחיל לדור בבית.
פירות הנושרים:
1. אם קבעה כשהיה דלת ואח"כ נוטל הדלת וחוזר ותולה אותה אין בזה חשש משום תולמ"ה.
2. טוב יותר אליבא דכו"ע שיקבע את המזוזות לאחר הרכבת הדלתות.
3. כשמעבירים חלק מהחפצים מדירה לדירה והוא יושב בדירה החדשה ומשמרן עד שמעבירין את הנשאר, יברך עליהן אחרי שיכניסו את החפצים הראשונים והוא נשאר בדירה ומשמרן.
4. אם מניח הבית פנוי בלא שום שימוש פטור מלעשות מזוזה כמו כן אם משכירה לאחר.
5. י"א שאם דעתו לדור בבית שבנה או קנה שיכול לעשות המזוזה מיד בגמר הבית שיהי' משומר מן המזיקין תיכף ולא יוכלו ליכנוס בתוכו כלל ויברך על המזוזה.
6. בקביעת המזוזה יש למסמר את המסמרים קצת רופפים ולברך על המזוזה ולאחר מכן למסמרם בחוזק בכדי שיהיה עובר לעשייתם ולא קודם דקודם.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב ניסים בריח שליט"א
בריח התיכון
הרב ניסים בריח שליט"א
בהסכמת מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א ומו"ר הרה"ג מאיר מאזוז שליט"א והרב חיים חדד שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5