——–
עיין בדברינו (בסימן נ) דלחד טעמא שליחת מנות איש לרעהו הוא בכדי להרבות שלום וריעות היפך מן המלשינות של המן שאמר מפוזר ומפורד במחלוקת ולזה תקנו משלוח מנות איש לרעהו דע"י כך יתרבה שלום ואהבה וריעות בין איש לרעהו, וגודל החשיבות השלום בין איש לרעהו ראה בתוספתא מנחות (פרק יג הלכה כב): מפני מה חרבה ירושלם? בניין הראשון מפני מה חרבה, מפני עבודה זרה וגלוי עריות ושפיכות דמים שהיה בתוכה אבל באחרונה מכירין אנו בהן שהן עמלין בתורה וזהירין במעשרות מפני מה גלו מפני שאוהבין את הממון ושונאין איש את רעהו ללמדך שקשה שנאת איש את רעהו לפני המקום ושקלה הכתוב כנגד עבודה זרה וגלוי עריות ושפיכות דמים. זאת ועוד הנתינה צריכה להיות כנה ואמיתית ואופן חופשי וע"כ לא תקנו לה ברכה וכמ"ש בשו"ת שרידי אש (חלק א סימן סא עמוד קעב) בשם החת"ס דאף שבכל המצות גדול המצווה ועושה ומברכין וציונו – במשלוח מנות טוב שיתן מרצונו החפשי, מתוך רגש של אהבה לאחיו העברי, ואם הוא נותן רק עפ"י צווי הוא מפחית מידת האהבה. וכן הדין בצדקה, שאם הוא נותן מתוך רחמנות או מתוך אהבת ישראל טוב יותר ממי שנותן מתוך צווי וכפיה. וראה מה שכתב הרמב"ם בשמונה פרקיו על מחלוקת הפילוסופים אם טוב יותר לעשות עפ"י צווי או עפ"י רצון פנימי והכרעת הרמב"ם בזה. ע"ש.
ובודאי דבעינן גם להרבות אהבה שלום ורעות בתוך ביתו בין הבן לאביו ואחיו ולרבו וכד'. דהאם יש צורך בשלום ורעות לאדם יותר מאשר שלום בביתו ומיבצרו והלא זהו השלום המיוחל שאליו משתוקק וחושק כל אדם ואדם דהא אמרו רבותינו שלום ביתו עדיף אפילו מקידוש ונ"ח, וכמובא בשבת (דף כג:) אמר רבא פשיטא לי נר ביתו ונר חנוכה נר ביתו עדיף משום שלום ביתו נר ביתו וקידוש היום נר ביתו עדיף משום שלום ביתו. ואף מובא במסכתות קטנות מסכת אבות דרבי נתן (נוסחא א פרק כח) שרבי שמעון בן גמליאל אומר כל המשים שלום בתוך ביתו מעלה עליו הכתוב כאלו משים שלום בישראל על כל אחד ואחד. וכל המטיל קנאה ותחרות בתוך ביתו כאלו מטיל קנאה ותחרות בישראל. לפי שכל אחד ואחד מלך בתוך ביתו שנאמר להיות כל איש שורר בביתו ע"כ. ומטעם זה נראה דיוצא י"ח במשלוח מנות לאחיו או מאנשי ביתו ואף אפשר לומר שעדיף לתת משלוח מנות למשפחתו כנ"ל דיותר חשוב שלום ביתו משלום רעיו.
ונשאל בזה גם בשו"ת יהודה יעלה (חלק א או"ח סימן רד) בתלמיד השולח מנות לרבו בפורים אי יי"ח מצותו בכך מי נימא כיון דרעהו כתיב מחזי דמשוי את רבו לרעהו. והשיב מטעם אחר דבודאי גם רבו מקרי רעך והנה לא תעשוק את ריעך ולא תגזול וכו' לא תעמוד על דם רעך וכו' ואהבת לרעך כמוך וכו' והרבה כיו"ב ת"ח רבו בכלל. וז"ל רש"י בשבת דף ל"א ע"א : דעלך סני לחבריך לא תעביד רעך וריע אביך אל תעזוב זה הקב"ה לא תעבור על דבריו וכו' הרי דמכנים גם להקב"ה אלינו בשם תואר זה ריעך וכו'. וכן הוכיח להדיא מדברי הגמ' שר' יודא נשיאה שדר ליה לרב אושעי' אטמא וכו' שלח ליה קיימת בנו רבינו ומשלוח מנות איש לרעהו וכ"ה בירושלמי שם הרי דקרי ליה לרבינו ר"י נשיאה בשם רעהו וכן עוד ע"ש שציין לדברי הרא"ם דרעהו מקרי ואפי' אחיו נמי. וכן הוכיח בשו"ת בית שערים (חלק או"ח סימן שפא) שאין לומר שאין תלמיד שולח לרבו כיון דכתיב איש לרעהו שהוא תמוה דא"כ בנזקין דכתיב שור רעהו נמעט שור של רבו כמו דממעטין של הקדש ושל נכרי והא ודאי ליתא דרבו רעהו במצות כמו אחיו במצות.
וכן העלה בשו"ת אפרקסתא דעניא (חלק א סימן כה) כדבריהם תלמיד לרבו שכתב כבוד תורתו דברי' נכונים. ולהדיא כתב בבחזון עובדיה (סעיף יא) ושו"ת ציץ אליעזר (חלק ח סימן יד) לפתרון הבעיא בדינא דתלמיד ששולח לרבו ובן לאביו, וכן להיפך, וששפיר יוצאים בזה בשופי ידי משלוח מנות מן המובחר, וכדהעלו באמת כן רבותינו האחרונים ז"ל בספריהם, עיין בשו"ת מהר"י אסאד חאו"ח סי' ר"ד, שו"ת שבט סופר חאו"ח סי' כ"ח, שו"ת לבושי מרדכי מהדו"ת חאו"ח סי' ט', בית שערים חאו"ח סי' שפ"א ושו"ת אפרקסתא דעניא סי' כ"ה עיי"ש, ויעוין מ"ש בזה גם בספר יפה ללב ח"ה סי' תרצ"ה אות ד' עיי"ש, ואין להאריך כעת יותר.
לסיכום יכול לשלוח מנות לאחיו או לאביו או לרבו דבכלל רעהו הם ויוצא י"ח בכך.
פירות הנושרים:
1. הנתינה צריכה להיות כנה ואמיתית ואופן חופשי וע"כ לא תקנו לה ברכה דאף שבכל המצות גדול המצווה ועושה ומברכין וציונו – במשלוח מנות טוב שיתן מרצונו החפשי, מתוך רגש של אהבה לאחיו העברי, ואם הוא נותן רק עפ"י צווי הוא מפחית מידת האהבה. וכן הדין בצדקה.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב ניסים בריח שליט"א
מועדי ניסים
הרב ניסים בריח שליט"א
בהסכמת מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5