——–
מובא בסנהדרין (דף כב.) רבי שמעון בן אלעזר אומר משום רבי אליעזר בן פרטא שאמר משום רבי אלעזר המודעי: כתב זה לא נשתנה כל עיקר, שנאמר ווי העמודים; מה עמודים לא נשתנו אף ווים לא נשתנו. ואומר ואל היהודים ככתבם וכלשונם, מה לשונם לא נשתנה אף כתבם לא נשתנה ע"כ. דס"ל שכתב זה לא נשתנה כל עיקר שנאמר ווי העמודים מה עמודים לא נשתנה אף כתבם לא נשתנה דהיינו כתב שניתנה בו התורה לא השתנה מאז עד ימינו ושמא מטעם זה נהגו הסופרים בעמודי הס"ת לכתוב אותיות בי"ה שמ"ו בראש העמודים, וסמך לדבר לכתוב בראש כל עמוד ו' וקורין אותו ווי העמודים, וצווח על זה בספר תשב"ץ קטן (סימן קפא) על מנהג הסופרים וכתב שמגילה אינה צריכה להיות ווי העמודים. דאפילו ספר תורה אין צריך להיות כך. וסופר אחד עשה מעצמו כך ונהגו העולם אחריו כך. ואדרבא אלו יהיה שום ספר תורה לכתוב יש להזהר שלא יהא שום עמוד מתחיל בוא"ו כי אם וא"ו של בי"ה שמ"ו (דהיינו וא"ו של ואעידה בם). ושלא יהא שום עמוד מתחיל באלו האותיות כדי שיהא היכר לאלו האותיות. ואי איישר חילי אבטליניה לאותו מנהג של ווי העמודים כי כמה פעמים בא לידי קלקול גדול שמקטינים האותיות ומרחיבין אותם אשר לא כדת כדי שיבוא הוא"ו בראש העמוד ע"כ. וכדבריו העלה בהגהות מיימוניות (הלכות תפילין פרק ז הלכה ט) מה שנהגו סופרים בורים להתחיל כל עמוד בוי"ו וקורין לו וו"י העמודים נראה שאיסור גמור יש בדבר וכו' ע"ש.
וגם הרמ"א כתב בשם הב"י בהג"ה בשו"ע (יו"ד סימן רעג סעיף ו) ואמנם העלה שאין לדקדק בכל זה, ואפילו המדקדק יזהר שלא ימעט או ירחיב הכתב לפעמים משום זה כי כל דברים אלו אין להם שורש על מה שיסמכו ע"כ. ומדבריו מוכח שבין ווי העמודים ובין בי"ה שמ"ו אין לעשות ע"ש. אלא שהט"ז והש"ך (ביו"ד סימן רעג ס"ק ד וס"ק ו) קילסו למדקדקים לכתוב בי"ה שמ"ו בראש שיטה בראש הדף ומאידך צווחו על ווי העמודים וציינו להגהת מרדכי בהלכות קטנות שכתב הר"מ שהובא בב"י שם מה שנהגו הסופרים לכתוב ווי העמודים במגלה וספר תורה אי איישר חילי אבטלינוהו ואין להתחיל שום עמוד בוי"ו רק אותיות בי"ה שמ"ו וכן וי"ו של ואעידה בם דמתוך כך באים לידי קלקול שמרחיבין ומקצרין אותיות שלא כדת כדי לצמצם וי"ו בראש העמוד עכ"ל ומיהו מצאתי דבי"ה שמ"ו אפילו בדיעבד פסול אם לא נכתב בראש העמוד אבל ווי אם לא נכתב למעלה כשר דדוקא לכתחלה בעינן עכ"ל. וכ"כ ערוך השולחן (ס"ק כג) והפ"ת (בס"ק ז) בשם ספר לדוד אמת והח"ד ותורה אור והגאון ר"ע איגר שפסקו כש"ך.
וכן ראיתי שגם מחזור ויטרי (סימן תקיט) כתב שתיבות ביה שמו. בראש שיטה ובראש הדף: בראשית: יהודה אתה יודוך: הבאים אחריהם בים: שמר ושמעת: מוצא שפתיך. ואעידה בם. וכ"כ בספר מצוות קטן (מצוה קנה) אותיות בי"ה שמ"ו שצריכין להיות בראש הדף אין קפידא בדבר בדיעבד. אמנם בהגהות רבינו פרץ כתב שם (הגהה ב) והם ב' דבראשי' י' יודך אחיך ה' הבאי' אחריה' ש' שמור לך ויש עושים ש' שופטים ושוטרים מ' מה טובו ו' ואעידה בם, ולפי פרשיות פתוחות וסתומות שסידר הרמב"ם ז"ל א"א לעשות כן וכל ס"ת העשוי כן פסול (ש"ע סי' רע"ג אפי' לכתחילה אין לדקדק לכתוב בי"ה שמ"ו בראש הדפי' והוא דלא כהג"ה ודלא כפנים) שהרי פרשה דיהודה אתה פתוחה ואם כן אי אפשר להיו' יודוך בראש הדף אא"כ שלא היה כתוב בשיטה תחתונה אלא ב' תיבות שם יהודה אתה שהם ה' אותיות ולא יתכן לעשות כן וכן ש' דשופטים אי אפשר לעשות בראש שיטה שהרי פרשה סתומה היא. עיין ברע"ק (ס"ק ה) וערוך השולחן שם ולקמן דיש שיטות בדבר.
ואע"פ שצווחו על הסופרים הכותבים ווי העמודים דמתוך כך באים לידי קלקול שמרחיבין ומקצרין אותיות שלא כדת ונקראו אף סופרים בורים יש שכתבו להיפך ולימדו זכות עליהם כמ"ש הברכי יוסף ופ"ת (ס"ק ד) שהוא סוד גדול לכתוב ווי העמודים ואין לבטל המנהג. ובזה יש ליישב את מנהג הסופרים המדקדקים לכתוב את ווי העמודים ובשיורי ברכה (אות ג) ובערוך השולחן (ס"ק כד) ציינו לתקון סופר חדש שיצא שמסודר על ווי העמודים בלי שום דחיקת אות וכבר נהגו הסופרים לכתוב אחריו ובודאי שנכון וישר לעשות כן ויש בזה ענין גדול עכ"ל.
וכ"ש התיבות בי"ה שמ"ו מה שהובא ע"י הט"ז וש"ך ובאר היטב (ס"ק ה) בשם הגהת מרדכי דאפילו בדיעבד פסול על אותיות בי"ה שמ"ו ואמנם לדעתם אין זה מעכב ורק לכתחילה יש לדקדק בדבר ולכתוב כן וכמ"ש בקסת הסופר (סימן טז אות ה) ומשנת הסופר (אות טו) וכ"ש שבווי העמודים בדיעבד כשר. וודאי שאין למחוק אותיות בכדי לתקן שיהיו אותיות בי"ה שמ"ו בראש העמוד וכ"ש שאין למחוק עבור ווי העמודים כמ"ש בשו"ת שואל ונשאל (חלק ב יו"ד סימן קנד) לרבינו כלפון משה הכהן זצ"ל מצד דמתבטל ווי העמודים והשואת העמודים לא איכפת שאין זה רק למהדרין מן המהדרין והיכא דאפשר אפשר וכ"כ בילקוט סופר שם.
וגם בשו"ת חתם סופר (חלק ב סימן רסא) כתב בענין כתיבת ס"ת רק ביה שמו בראש עמוד כסדר האור תורה ואמנם כתב לישמר אכן יכוון איזה יריעות קודם לתיבות ביה שמו שלא יצטרך להאריך ולקצר האותיות בעמוד שקודם תיבות הנ"ל כדאיתא באור תורה. הנה מוכח שהיו מקפדים על זה וכן נשאל בזה בשו"ת מהרש"ם (חלק ג סימן קצז) שסופר א' נמצאו תיבות ביה שמו שאינם בראש העמוד והשיב דזה מיקרי דיעבד ואין לסלק היריעה. נמצא שלכתחילה יש להקפיד לכתוב בראש העמוד תיבות ביה שמו.
ומה שרצו לפסול אם לא נכתב בראש העמוד והשיב בשו"ת נודע ביהודה (מהדורה קמא יו"ד סימן עז) דבר זה תמוה להמציא פסול חדש מה שלא נזכר בתלמוד בבלי ולא בירושלמי. ובטריפות אמרו וכי להוסיף על הטריפות יש וכן אני אומר בשאר כל דברי התלמוד וכי להוסיף על הפסולים יש. ולכן ס"ת שלא נכתב בי"ה שמ"ו בראש עמוד הרי היא בקדושתה לכל הדברים ואפי' לכתחלה קורין בה אפי' במקום שיש ספרים הרבה.
בין למר ובין למר זהו רק בספר תורה נהגו כן בתיבות ביה שמו. בראש שיטה ובראש הדף: ב ראשית: י הודה אתה יודוך: ה באים אחריהם בים: ש מר ושמעת: מ וצא שפתיך. ו אעידה בם. ויש נוהגים תיבות אחרים כמובא וכמה אחרונים ובקסת הסופר שם. ואילו במגילה אין כלל את התיבות הנ"ל ולא נהגו כלל בזה. ואילו בווי העמודים שבלאו הכי צווחו על זה כנ"ל שלא לכתוב אף בס"ת לפי שמקלקל בכך את הס"ת ע"י שמרחיב או מקצר את השורות. אמנם כמובא לעיל שע"פ הסוד יש בזה ענין גדול אם יכול ללא שינוי השורות תבוא עליו ברכת הטוב.
לסיכום מנהג הסופרים לכתוב גם ווי העמודים במגילה הוא נכון ובתנאי שאינם מקלקלים את הכתיבה.
פירות הנושרים:
1. מה שהסופרים כותבים ווי העמודים ומתוך כך באים לידי קלקול שמרחיבין ומקצרין אותיות שלא כדת ונקראו אף סופרים בורים ויש שלימדו זכות עליהם שיש בזה סוד גדול לכתוב ווי העמודים ואין לבטל המנהג.
2. יש לדקדק ולכתוב את התיבות ביה שמו ברש שיטה ובראש עמוד ויש מס' שיטות בדבר.
3. יש אומרים שאם לא כתב את התיבות ביה שמו בראש העמוד אזי הס"ת פסול ואין זה להלכה אלא זהו רק לכתחילה אבל אינו מעכב.
4. אין ווי העמודים מעכבים.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב ניסים בריח שליט"א
מועדי ניסים
הרב ניסים בריח שליט"א
בהסכמת מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5