סימן עח – מי שנצטרך להטיל מים בשעת קריאה – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן עח – מי שנצטרך להטיל מים בשעת קריאה

א הָיָה קוֹרֵא, וְהִתְחִילוּ מֵי רַגְלָיו שׁוֹתְתִין עַל בִּרְכָּיו, פּוֹסֵק עַד שֶׁיִּכְלוּ הַמַּיִם, וְחוֹזֵר לִקְרוֹת, אֲפִלּוּ אִם נָפְלוּ עַל בְּגָדָיו וְיֵשׁ בָּהֶם טוֹפֵחַ עַל מְנַת לְהַטְפִּיחַ, כֵּיוָן שֶׁהֵם מְכֻסִים א בְּבִגְדּוֹ. וְאִם נָפְלוּ מֵי רַגְלַיִם בָּאָרֶץ, מַרְחִיק מֵהֶם ד' ב אַמּוֹת: { הַגָּה: אוֹ כְּשִׁעוּר שֶׁיִּתְבָּאֵר לְקַמָּן סִימָן פ"ב, אוֹ מַמְתִּין עַד שֶׁיִּבָּלְעוּ בַּקַּרְקַע. } (הר"י (פ"ב) [פ"ג] דִּבְרָכוֹת) וַאֲפִלּוּ שָׁהָה כְּדֵי לִגְמֹר אֶת כֻּלָּהּ, אֵין צָרִיךְ לַחֲזֹר אֶלָּא לַמָּקוֹם שֶׁפָּסַק: { הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאִם שָׁהָה כְּדֵי לִגְמֹר אֶת כֻּלָּהּ, חוֹזֵר לְרֹאשׁ. וְכֵן עִקָּר וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי לְעֵיל סי' ס"ה. וּמְשַׁעֲרִין לְפִי הַקּוֹרֵא: }

באר היטב – סימן עח – מי שנצטרך להטיל מים בשעת קריאה

א א בבגדו. אבל אם הם מגולים צריך להסיר בגדיו אבל בתפלה שאסור לזוז ממקומו מתפלל כדרכו אפילו הם מגולין כיון דאינן אסורים רק מדרבנן. ב"י עמ"א ס"ס צ': ב אמות. או ממתין עד שיבלע בקרקע כשיעור שיתבאר לקמן סי' פ"ב כצ"ל. עמ"א. מי שיש לו חולי האבן בר מינן שמטפטף תמיד מי רגלים לאונסו ואם כן לא יכול להתפלל לעולם יש להתיר לעשות לו בגד סביב אברו והבגדים העליונים יהיו נקיים ויכנס לבה"כ ויתפלל ובשעת הטפת מי רגלים יפסיק ואח"כ יתפלל ודוקא שלא הוצרך לטפטף בשעה שהתחיל להתפלל ואעפ"י שיודע שבתוך תפלתו יצטרך לטפטף. תשובת רמ"א סי' צ"ח מ"א:

מגן אברהם ע״ח – סימן עח – מי שנצטרך להטיל מים בשעת קריאה

א׳ כיון שהם מכוסי'. אבל אם הם מגולים צריך להסיר בגדיו אבל בתפלה שאסור לזוז ממקומו מתפלל כדרכו אפי' הם מגולין כיון דאינן אסורים רק מדרבנן (ב"י בשם הפוסקים) ועמ"ש ס"ס צ': ב׳ או ממתין עד שיבלעו בקרקע. כשיעור שיתבאר לקמן סי' פ"ב וכ"מ בש"ע מוגה של בעל ש"ך וקשה דבס"ס צ' פסק דלא ימתין עד שיביאו מים דשמא ישהה כדי לגמור כולה ויצטרך לחזור לראש וכ"ש הכא דימתין עד שיבלעו דשיעור גדול הוא וי"ל דגבי ק"ש י"א דאף אם שהה כדי לגמור כול' אין צריך לחזור כמ"ש ר"ס ס"ה לכן לא חיישינן שמא ישהה אבל בתפל' לכ"ע צריך לחזור לראש לכן חיישינן שמא ישהה מ"מ קשה אפכא מסתברא דבק"ש לא ימתין דאם ישהה יהיה ספק אם יחזור לראש משא"כ בתפלה לכן נ"ל דבק"ש לא קפדי' אם יחזור לראש דהוי כקורא בתורה, וע' בתר"י עס"ס קפ"ב: כתב רמ"א בתשו' סי' צ"ח מי שיש לו חולי שמטפטף תמיד מי רגלים לאונסו וא"כ לא יוכל להתפלל לעולם יש להתיר לעשות לו בגד סביב איברו והבגדים העליונים יהיו נקיים ויכנס לב"ה ויתפלל ובשע' הטפת מי רגלים יפסיק ואח"כ יתפלל ודוקא שלא הוצרך לטפטף בשע' שמתחיל להתפלל ואף על פי שיודע שבתוך תפלתו יצטרך לטפטף וכו' ע"ש שהאריך בטעמו ועבסי' פ' ועמ"ש סי' ע"ו ס"ה וס"ו בשם הרא"ש:

טורי זהב על שולחן ערוך אורח חיים ע״ח

אין

ספר מחצית השקל על אורח חיים ע״ח

ע״ח:תרנ״ד א׳ (ס"ק א) כיון כו' שאסור לזוז ממקומו כו' ועמ"ש ס"ס צ' ולפי דברי מ"א שם ע"כ מ"ש כאן שאסור לזוז ממקומו הוא לאו דוקא דאין זה עיקר הטעם דעל מ"ש לקמן ס"ס צ' הי' עומד בתפלה והשתין תינוק בבית הכנסת ישתוק עד שיביאו מים להטיל על מי רגלים או יהלך לפניו ד"א כו' וכ' מ"א וז"ל ול"ד למ"ש סי' ע"ח דא"צ להפסיק דהתם יהיה הפסק גדול שיצטרך לפשוט בגדיו וללבוש אחרים אבל הכא שתיקה ל"מ הפסק וכן ההליכה ממקומו ל"מ הפסק כ"כ עכ"ל. הרי דההליכ' אינו הפסק כ"כ ואין הטעם כאן משום שצריך לזוז ממקומו אלא משום שצריך לפשוט בגדיו כו' וע"כ ר"ל שאסור לזוז כו' לפשוט בגדיו כו' דסתמ' דמלת' אין הבגדים מוכנים אצלו ללבשן וההפסק הוא משום הפשיטה והלבישה: ע״ח:תרנ״ה א׳ (ס"ק ב) או כו' וכ"מ בש"ע מוגה כו' דלגי' שלפנינו משמע דלקמן סי' פ"ב מבואר שיעור אחר מהבלעתן ואינו מבואר שם כ"א שיעור שיבלעו בקרקע. פסק רמ"א בנידון הנ"ל שאם עומד בתפלה והשתין תינוק שטוב יותר לילך ולהרחיק ד"א מלהמתין עד שיביאו מים להטיל לתוכן: ב׳ אצ"ל כמ"ש ר"ס ס"ה. אע"ג דגם בסי' זה מבואר כן מ"מ רמז על ר"ס ס"ה דשם מקור הדין: ג׳ יהיה ספק אם יחזור. ויהיה מעוות שאינו יוכל לתקן דספק לא יהיה רשאי לחזור. משא"כ בתפלה דאליבי דכ"ע צריך לחזור וא"כ יחזור ויהיה הדבר מתוקן: ד׳ דהוי כקורא בתורה. ולא יאמר ברכת של ק"ש. כ' רמ"א כו' העליונים יהיו נקיים ועי"ז יהיו המי רגלים מכוסים וכמ"ש פה בש"ע: ה׳ ועבסי' ע' ר"ל דשם כ' מי שברי לו שיצטרך להפיח תוך ק"ש ותפלה מוטב שיעבור זמן ק"ש ותפלה ויתפלל מנחה שתים. וה"ה הכא כיון שיודע שיצטרך לטפטף תוך התפלה ה"ל לאוסרו שלא יתחיל. לזה כתב רמ"א שם דהא גם בסי' פ' לא כ' דאסור להתפלל אלא כ' לשון מוטב שיעבור כו' והיינו דוקא בסי' פ' דאית ליה תקנתא להשלים במנחה משא"כ הכא דאין לו תקנה דלעולם לא יוכל להתפלל לכך לא חיישינן להאי מוטב כו'. ועמ"ש סי' ע"ו ס"ה ס"ק ו' בשם הרא"ש ז"ל:

לזכות מרן רבם של כל ישראל רבי יוסף קארו בן הרב אפרים בן הרב יוסף בן הרב אפרים, רבי משה איסרלישׂ בן רבי ישראל ומלכה, רבי יהודה אשכנזי בן הרב שמעון סופר, רבי אברהם אבלי בן רבי חיים הלוי, רבי דוד הלוי סגל בן רבי שמואל, רבי שמואל הלוי קֶעלין בן רבי נתן נטע הלוי – ולזכות כל ישראל החיים והמתים ולתיקון כל ישראל החיים והמתים.

בס"ד –

שולחן עורך ובאר היטב: כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א