——–
במסכת מנחות (דף לא:) אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן, ואמרי לה אמר רב אחא בר בר חנה אמר רבי יוחנן: מזוזה שעשאה שתים ושלש ואחת – כשרה, ובלבד שלא יעשנה כקובה, ובלבד שלא יעשנה כזנב. והרמב"ם (בהלכות תפילין ומזוזה וס"ת פ' ה ה' א) כתב שאם כתבה בשנים או בשלשה דפין כשירה, ובלבד שלא יעשנה כזנב או כמו עגול או כקובה ואם עשה כאחת מאלה פסולה, וכן פסק מרן בשו"ע (יו"ד סימן רפח סעיף ט) כותב כל שיטותיה שוות, שלא תהא אחת ארוכה מחברתה. ואם האריך בשיטה אחת יותר מבאותה שלפניה, ובאותה שתחתיה קיצר יותר מבאותה שלפניה ולפני פניה כשרה ובלבד שלא יעשנה כקובה או כזנב או כעיגול. ואמנם בגמ' הנ"ל לא מוזכר עגול ובכ"מ כתב שם שנראה שכך היה גורס רבינו וכן ראיתי בספר הכלבו (סימן צ) שכתב כן (שפסל כעיגול) וכ"כ הגהות מיימוניות שם וספר קרית ספר לרב משה מטרני (פ' ה) וערוך השולחן (שם אות ז).
ופרש"י שם ונימוקי יוסף בהלכות מזוזה שכותב : ??????
בשורה עליונה והיו
ובשורה שניה הדברים האלה
ובשורה השלישית אשר אנכי מצוך
נמצא שורה תחתונה רחבה ועליונה צרה יותר ויותר עליונה צרה יותר דהיינו יש שיפוע משני הצדדים וכן פירש בהלכות קטנות לרא"ש (מנחות) (הלכות מזוזה סימן ג) והטור שלהלן והרשב"ץ (על אבות פרק ה משנה ה) שנעשה כמין קובה כאילו היה כמין גג משופע או כאהל שהוא צר למעלה ורחב למטה וכזנב הוא רחב למעלה וצר למטה וכן פירשו כל האחרונים ולפי הסבר זה והציורים שברש"י שם והגהות מיימוניות (בפרק ה) ושיטה מקובצת שם והב"ח שלהלן משמע שצריך שיפוע משני הצדדים וברש"י במנחות (דף ל.) אלא שבפרישה שם ציין לרש"ל שאף בשיפוע מצד אחד פסול וכ"כ הש"ך (שם ס"ק ו) שפסל אפי' מצד אחד וכן נראה מהט"ז (שם סק"ד) וקסת הסופר (סימן כז) ומשנת הסופר (אות טז) ובשער הציון (שם) שציין לעוד פוסקים דהיינו שצד אחד ישר ושורה עליונה קצרה ותחתיה ארוכה יותר ותחתיה עוד שורה ארוכה יותר ופסול דהוה כקובה וכן הפוך פסול מדהוה זנב. כצורה כדלקמן: ??????
והיו
הדברים האלה
אשר אנכי מצוך
אלא מדכתבנו לעיל שפירוש קובה כצורת אהל נראה שצריך בדווקא משני צדדים ולכל אורך המזוזה כדוגמת אהל שהשיטות הולכות מתרחבות או הולכות ומתקצרות משני הצדדים עד סוף המזוזה ועוד מדכתב הרמב"ם עגול פסול ובהכרח מתחילת יצירת העיגול השורות הולכות ומתרחבות משני הצדדים כקובה ולא נפסל משום שהמשיך לכתוב רגיל (ישר) ורק משום שהמשיך כזנב נפסל ולא נפסל משום קובה בלבד או זנב בלבד (כי צריך שיהיה כל צורת המזוזה כקובה או כזנב ) והפיסול מדין צורת עגול כי ע"י קובה וזנב יוצא כמעיין עגול וכן העלה הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א בשו"ת עולת יצחק ומדברי הב"ח (בסימן רפח) שכתב לדעת הרמב"ם שגרס עגול דכשכתבה מתחילתה כקובה כבר נפסלה ואף ע"פ שכתב אח"כ עוד כזנב ונעשה כתובה כעגול ואינה לא כקובה ולא כזנב אפ"ה נפסלה שאין זה פסול שחוזר להכשרו משמע שרואים על כל צורת המזוזה אם היא קובה או זנב אך לדעתו ברגע שעשה צורת קובה או זנב בג' שורות נפסל ולא מועיל המשך הכתיבה אפילו ישרה להכשירו ומהרמב"ם לא נראה שפסל כשעשה חלק קובה בחלק לא עשה אלא רק כאשר כולה קובה או זנב או עיגול פוסל כנ"ל. וראיתי בשו"ת חיי הלוי (סימן סט אות ד) ובמשנת הסופר הנ"ל ובקובץ קדושת סת"ם תשנ"ז שפסלו בג' שורות וגם בספר משנה הלכות (חלק י סימן קצב) העלה כן אלא שכתב בתנאי שלא יהיה באמצע.
ומה שפירשנו שצורת קובה או זנב צריכה להיות בכל המזוזה ולא בג' שורות ומה שפירשו שכותבה בשורה עליונה "והיו" ובשורה שניה "הדברים האלה" ובשורה השלישית "אשר אנכי מצוך" (זה עדיין לא כל המזוזה) צריך לומר שכותבה במספר דפים וע"י כך נוצר צורות כגון קובה זנב וכד' בכל דף ודף ועיין במנחות (דף לג.) אמר רב יהודה אמר שמואל: כתבה על שני דפין פסולה. מיתיבי כתבה על שני דפין והניחה בשני סיפין פסולה, הא בסף אחד כשרה ראויה לשני סיפין קאמר ע"כ פירוש שצריך לכותבה בעור אחד ובדף אחד. ואם כתבה בשנים או בג' דפין, כשרה. דהיינו שכתבה כצורת ס"ת דפין דפין כשרה או שהניח חלק בין דף לדף עיין רש"י ותוספות שם ובתוספות (סוטה דף יח.) וברמב"ם (הלכות תפילין ומזוזה פרק ה הלכה א) ובהלכות קטנות לרא"ש (מנחות) (הלכות מזוזה סימן ח). ובשו"ע (סימן רפח) וכן ראיתי בכ"מ (בהלכות מזוזה פרק ה ה' א) שפירש שאע"פ שכתב בכמה דפים כשרה כאילו לא עשאה אלא דף אחת ובלבד שלא יעשה כקובה וכו' ע"ש.
לסיכום: דווקא כשכל צורת הפרשה כצורת קובה או זנב פוסל.
פירות הנושרים:
1. שצריך שיפוע משני הצדדים בכדי לפסול קובה או זנב ואחינו האשכנזים פוסלים אף מצד אחד.
2. צורת קובה כאהל צר למעלה ורחב למטה.
3. צורת זנב רחב למעלה וצר למטה.
4. ואם האריך בשיטה אחת יותר מבאותה שלפניה, ובאותה שתחתיה קיצר יותר מבאותה שלפניה ולפני פניה כשרה שאין כאן צורת קובה או זנב פירוש שאין צורה מיוחדת במזוזה אלא אחד קצר ואחד ארוך.
5. צורת קובה או זנב צריך להיות לאורך כל המזוזה ואחינו האשכנזים פוסלים בג' שורות.
6. צורת עיגול פוסלת כמו בקובה וזנב.
7. כתב מזוזה בצורת ס"ת דפין דפין כשרה בדיעבד ואם כתבה על שני עורות פסול ולכן אין להדביק טלאי במזוזה.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב ניסים בריח שליט"א
בריח התיכון
הרב ניסים בריח שליט"א
בהסכמת מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א ומו"ר הרה"ג מאיר מאזוז שליט"א והרב חיים חדד שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5