——–
הגמ' בברכות (דף סב.) מפני מה אין מקנחין בימין אלא בשמאל? אמר רבא: מפני שהתורה ניתנה בימין, שנאמר (דברים ל"ג) מימינו אש דת למו. רבה בר בר חנה אמר: מפני שהיא קרובה לפה. ורבי שמעון בן לקיש אמר: מפני שקושר בה תפילין. רב נחמן בר יצחק אמר: מפני שמראה בה טעמי תורה. כתנאי, רבי אליעזר אומר: מפני שאוכל בה. רבי יהושע אומר: מפני שכותב בה. רבי עקיבא אומר: מפני שמראה בה טעמי תורה. וכן כתב הרמב"ם (הלכות דעות פרק ה הלכה ו) שלא יקנח בימין, וכן פסק מרן בשו"ע (או"ח סימן ג סעיף י) לא יקנח ביד ימין. ובשפשוף ניצוצות שרי אפילו בימין עיין ב"י (או"ח סימן מג).
ולפי הטעמים הנ"ל צריך לומר דאיטר צריך לקנח דווקא בימין של כל אדם שהוא שמאלו משום שבידו השמאלית עושה את כל התשמישים הנ"ל ולכן נראה שיקנח ביד ימין של כל אדם וכן ראיתי בקיצור שולחן ערוך (סימן ד סעיף ה) שכתב ואיטר יד, יקנח בשמאל דידיה, שהיא ימין של כל אדם. ובמש"ב (סימן ג ס"ק יז) גם כתב כן בשם אחרונים דאיטר יד שכל עניניו עושה בשמאל מקנח בשמאל דידיה שהוא ימין כל אדם עיין עוד חילוקים שם ובביאור הלכה (סימן ג ד"ה לא יקנח) ובספר הלכה ברורה לגאון הרב דוד יוסף שליט"א (סימן ג) נמצא שאיטר שעושה כל מלאכתו בשמאלו צריך לקנח בימין כל אדם אמנם המגן אברהם (בס"ק ח) נשאר בצ"ע. ובכל מצב צריך להיזהר לקנח את עצמו יפה יפה, כי אם יש לו אפילו משהו צואה בפי הטבעת, אסור לו לומר שום דבר שבקדושה.
ומהטעם הגמ' הנ"ל שאין לקנח ביד ימין מפני שאוכל בה יהיה גם הדין זהה לגבי אשה שאין לה לקנח ביד ימין מפני שאוכלת בה ומזה גם נלמד שאין לאם או לאב לקנח לילדים ביד שאוכלים בה וכל שכן אם הוא מוהל או כותב סת"ם הלא אסרו עליו לקנח ביד ימינו רק מפני הטעם שמראה בה טעמי תורה וכל שכן לכותב שהכתיבה מורידה את הקדושה על הסת"ם ועוד שכותב את שם השם הגדול והנורא. עיין עוד בדברינו (בסימן ס).
עיין בשו"ת יביע אומר (חלק ה-או"ח סימן כט) שציין לקיצור שו"ע (סי' ד אות ה) בפאת השולחן, שאף המקנח בנייר לא יקנח ביד ימין אלא בשמאל. ודלא כמ"ש בש"ע הגר"ז ע"ש. אלא שראיתי בשו"ת ציץ אליעזר (חלק ז' סימן ב) שהעלה שכיום בימינו שמקנחין בנייר שפיר דמי לקנח בימין והגרש"ז אינו יחיד בדעתו זה, וגם היעב"ץ בסידורו מדגיש לכתוב דדין זה הוא דווקא כשמקנח באצבעותיו ממש, וכן הגאון מבוטשטש ז"ל בספרו אשל אברהם על או"ח כותב מדעת עצמו לומר כזאת בפשיטות דפשוט שבמקנח על ידי שום דבר אין קפידא כשמקנח בימין או באצבע אמצעי ודווקא כשבשרו נוגעת בצואה הוא דקפדינן והמחמיר בדרבנן מה שאינו מפורש עליו להביא הראיה ע"ש מה שמסיים דאולי יש בזה משום מדת חסידות בהיות וההיתר לא נתפרש בהדיא רק שמשמע כן ממילא עיי"ש, ולכן ע"פ הני תלתא דרבותא יקום דבר דכל שאינו מקנח בידיו ממש אין איסור מדינא לקנח ביד ימין. ולכן יש מקום להתיר בזמנינו הקינוח ביד ימין, ומוטב לקנח ביד ימין ממה שיקנחו ביד שמאל והקינוח לא יהא כדבעי או שיתלכלך ידו ועיין עוד בזה בספר הלכה ברורה שם.
ודע שהגמ' ביומא (דף ל.) אמר רב פפא צואה במקומה אסור לקרות קריאת שמע. היכי דמי? אי דנראית – פשיטא, אי דלא נראית – לא ניתנה תורה למלאכי השרת! – לא צריכא, דיושב – ונראית, עומד – ואינה נראית. ועיין בזה בספר מהרי"ל (מנהגים) ליקוטים שכתב בשם הסמ"ק במצוה להיות צנוע קאמר: ולתפלה צריך מקום נקי כמו לק"ש. אמר: שרובא דעלמא טועים דסבורין דר"ל חדר נקי וליתא, אך ר"ל מקום הצואה פי הטבעת צריך להיות מקונח ונקי בטהרה. וכן איתא מס' יומא צואה במקומה אסור לקרא ק"ש, ושם פרש"י בנקב פי הטבעת. וגם איתא שם בגמרא צואה במקומה, יושב נראית עומד אינה נראית אסור לקרות ק"ש כנגדה, וזהו כוונת הסמ"ק שדמה תפלה לק"ש. ועיין עוד ברא"ש (מסכת ברכות פרק ג סימן מד) ובספר כלבו (סימן י) ובשו"ת רדב"ז (חלק א סימן שטו) וכן כתב מרן בב"י ובשו"ע (או"ח סימן עו סעיף ה) צואה בפי טבעת, אפילו היא מכוסה, אסור לקרות לדברי הכל, אפילו אינה נראית כשהוא עומד ונראית כשהוא יושב. ועיין במ"ב (שם ס"ק יח) אפילו לדברי המתיר בס"ד בצואה על בשרו ומכוסה שאני הכא דבמקומה נפיש זוהמא טפי ע"כ יש לו לאדם להתעורר ולראות תמיד שיהא נקי פי הטבעת שלו ולרחצו במים או ברוק כדי שלא ישאר שמה אפילו משהו מצואה. וכתב (בסימן ג ס"ק לא) שצואה במקומה במשהו וראיתי בשו"ת בית יהודה (חלק או"ח סימן לח) דהך דצואה במקומה ונראית דאסרי' התם היינו דוקא לבעל הצואה עצמו דלאדם אחר כיון דמכוסה קרינן ביה והיה מחניך קדוש. ובשו"ת יביע אומר (חלק ב-או"ח סימן יג) ציין למה שכתבו האחרונים דלא קפדינן בהאי מילתא דצואה במקומה אלא לגבי המברך עצמו, מ"מ ה"ה לשומעים ממנו שאין לענות אחריו אמן, הואיל וברכתו פגומה. ואע"פ שהתינוקות אינם מוזהרים ע"ז, מ"מ אינו ראוי לענות אחריהם אמן ע"ש עוד שצואה במקומה איסורה הוי מדאורייתא.
לסיכום: לסופר סת"ם לכתחילה יש להחמיר ולקנח ביד שמאל לילדיו הקטנים (אף אם מקנח במטלית לחה).
פירות הנושרים:
1. איטר צריך לקנח ביד ימין של כל אדם שהיא שמאלו . וכיום שאינו מקנח בידיו ממש אלא בנייר אין איסור מדינא ויכול לקנח בכל יד שנוח לו . ומדת חסידות שיקנח ביד שמאלו.
2. גם לאשה עדיף לא לקנח ביד שאוכלת בה.
3. גם כשמקנחים לתינוקות במטלית לחה וכד' עדיף לקנח ביד שלא אוכלים בה.
4. אינסטרלטור שעובד בצואה יש לו לעבוד בכפפות ואם ניתן לעבוד ביד שאינו אוכל בה עדיף יותר.
5. גם למוהל יש להקפיד ולקנח ביד שמאל לנימולים .
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב ניסים בריח שליט"א
בריח התיכון
הרב ניסים בריח שליט"א
בהסכמת מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א ומו"ר הרה"ג מאיר מאזוז שליט"א והרב חיים חדד שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5