——–
במנחות (דף לג.) אמר רב יהודה אמר רב: עשאה כמין נגר פסולה. ופרש"י שם שקבעה ותחבה בסף כנגר שתוחבין הנגרין בכותל פסולה דמצוותה לתתה באורך בסף וכן דקדקו התוספות שם לקיים סברת רש"י שמצוות מזוזה להניחה מעומד ולא מושכבת כדפירש רבינו תם ע"ש. וכ"כ הרמב"ם (בפ"ה בלכות תפילין ומזוזה וס"ת ה"ח) חפר במזוזת הפתח והכניס המזוזה כמו נגר והיא כבריח הקרשים בטבעות פסולה, ובספר האשכול (אלבק הלכות מזוזה דף עו.) ואם עשאה כמין נגר פסולה שמנהג של מזוזה לזוקפה כמו ספר תורה והטור (ביו"ד סימן רפט) כתב וא"א הרא"ש ז"ל כתב ונהגו עלמא כפירש"י וכ"כ הסמ"ג (במ"ע כג) וספר יראים (סימן ת) [דפוס ישן – יח] גם כתבו שהעם נהגו כרש"י ובפ"ת (בס"ק ח) ציין לגר"א.
נמצא שאם עשאה כמין נגר כבריח שנכנס בחור פסולה לרש"י אלא צריכה להיות זקופה ארכה לאורך מזוזת הפתח ויכוין שיהא שמע דהיינו סוף הגלילה לצד סוף לאויר הפתח ולר"ת פסולה בזקיפה אלא צריך להשכיבה ארכה לרוחב מזוזת הפתח ויכוין שיהא שיטה אחרונה שבה על הארץ לצד ר"ה ושיטה ראשונה שבה שמע לצד הבית לפנים וב"י (ביו"ד בסימן רפט) כתב לענין הלכה נקיטינן כהרמב"ם ורש"י ללישנא קמא דמעומד וכן נהגו וכן פסק בשו"ע שם כרש"י שצריכה להיות זקופה, ארכה לאורך מזוזת הפתח, ויכוין שיהא שמע דהיינו סוף הגלילה, לצד חוץ. וכ"כ בן איש חי (ש"ב פ' כי תבא אות ז).
ובספר הכלבו (סימן צ) כתב שאם הניחה כנגד פסולה, פירוש כנגד פרש"י זהו מושכבת ור"ת פירוש זהו מעומד, ולצאת ידי שניהם להניחן באלכסון וכ"כ בתרומת הדשן (חלק א (שו"ת) סימן נב) שמה שהיו מניחין ראשיהם נוטים כלפי חוץ אינו נכון שצריך שתהא שיטה העליונה לצד הדלת והב"י שם ציין לעוד פוסקים ולשיטות בצורת קביעת המזוזה באלכסון ע"ש והטור והרמ"א שם כתבו שהמדקדקין, יוצאין ידי שניהם, ומניחים אותה בשיפוע ובאלכסון (טור והגהות מיימוני ומהרי"ל ות"ה סי' נ"ב), וכן ראוי לנהוג, וכן נוהגין במדינות אלו. ויכוין שיהא ראש המזוזה, דהיינו שמע לצד פנים, ושיטה אחרונה לצד חוץ. ובכדי לצאת ידי דעת רש"י ור"ת נראה שצריך לקבע ממש באלכסון שווה בין מעומד לבין מושכב (45 מעלות) ולא כפי שקובעים אותה כיום במעט שיפוע וכן ראיתי בספר מהרי"ל (מנהגים) הלכות מזוזה ועבדי' חציה עומד וחציה שכוב לצאת ידי שניהם. וכ"כ ספר חובת הדר (פ' ט אות ז).
והפ"ת (ס"ק ט) ציין לספר יד הקטנה (פ"ג מהלכות מזוזה אות ט"ז) שכתב דבמקום שמזוזת הפתח אינם רחבים כלל יקבענה זקופה ארכה לאורך מזוזת הפתח כי אף הרמ"א אינו חולק אלא בענין שיוכל לצאת ידי שניהם ובענין זה יותר טוב מאם לעשות אותה על צד מזוזת הפתח שלא בתוך חלל הפתח דהיינו אחורי הדלת ורוב הפוסקים פוסלים אותה כמו שכתב הש"ך (סק"ג) ע"ש וצריך לומר לדעת הרמ"א שגם אם קבעה כר"ת בדיעבד לא פסל שרק לכתחילה אמר שיוכל לצאת ידי שניהם .
ונראה שגם למרן עם קבעה כר"ת לא פסל בדיעבד אע"פ שכתב הב"י שם לענין הלכה נקיטינן כהרמב"ם ורש"י ללישנא קמא דמעומד וכן נהגו ע"כ ולא משמע שאם עשה כר"ת פסול ועוד שמזוזה כדין הפרשיות של תפילין ועיין תוספות מסכת מנחות (דף לג. ד"ה הא) שהיה אומר ר"ת שיניח מושכב ולא מעומד ומשמע דלפירש"י אינו מניחה אלא מעומד וכן נראה מדברי המרדכי שם (ח.) שזהו דעת רש"י עיין בב"י (בסימן לב) ופסק בשו"ע (שם בסעיף מה) יתן כל פרשה בבית שלה שתהא זקופה מעומד בביתה וגם התם משמע לכאורה ששוכב פסול כמו במזוזה וזה אינו שהב"י (בסימן לב) הכשיר בדיעבד עיין במ"ב (שם ס"ק ריג) בדיעבד אם נתנה שם מושכבת אין לפסול התפילין בשביל זה כ"כ הב"י בשם הר"י בן חביב וכ"כ הב"ח ועיין במ"א (או"ח סימן לב ס"ק סב) דהוא מצווה מן המובחר בלבד ובקול יעקב (סימן לב אות ריד) א"כ ה"ה הכא גבי מזוזה כשר בדיעבד אך נראה דמ"מ להבא צריך לתקן דהיינו שיוציאם ויניחם כהלכה וכל שכן שאם קבעה בשיפוע ובאלכסון כשר בדיעבד. וע"ע להתוספות במנחות שם שכתבו וז"ל נראה בין לפי' הקונטרס בין לפי' ר"ת דכאיסתוירא דכשירה היינו באלכסון לא שוכב ולא זקוף. איברא שראיתי בשולחן ערוך המקוצר לרב יצחק רצאבי (חלק ה סימן קסז סעיף יא) שבדברי המהרי"ץ וכמה פוסקים שבאופן זה לא יצאו ידי חובה ע"ש.
אמנם יש לחלק שבתפילין אין דעת הרמב"ם מוכרעת לפסול כמו במזוזה עיין בב"י שהרמב"ם ז"ל לא הזכיר דבר זה וכתב עוד וז"ל ומכל מקום נכון לחוש לכתחילה לדברי הנך רבוותא שמצריכין להכניסן זקופות משמע רק לכתחילה יש לחוש. ואם הפך הפרשה כך שראשה למטה ושיטה תחתונה למעלה פסול וכ"כ אשל אברהם בין תפילין ובין מזוזה ובספר שונה הלכות (פרק כב אות ז).
ובדיעבד כשאין אפשרות לקבוע את המזוזה לאורך נראה שניתן לקובע לרוחב כדעת ר"ת והכוונה שצריך להניח המזוזה מושכבת אורכה לרוחב מזוזות הבית, צריך שתהא שיטה העליונה לצד הדלת, ושיטה התחתונה לצד ר"ה. עיין בתרומת הדשן (חלק א סימן נב) וכן כתבו התוס', (פ' הקומץ רבה מנחות לג.) אההיא דירושלמי, דמצריך שתהא שמע של מזוזה רואה את אויר הפתח, וכתבו דלפר"ת צריך להניח כדלעיל, ולהפך שמע לצד האויר הפתח, א"כ הואיל ואתינן לצאת ידי פר"ת, צריכים להטות הראש לצד פנים, ונראה הטעם דבדרך זה מונחת פתוח כנגד הקורא. אבל איפכא לא הוי כנגד הקורא דרך ביאתו, כדדרשינן ביתך דרך ביאתך, וצריך להניח נגד הקורא דרך ביאתו עיין עוד בדברינו בדלת ויטרינה .
ובוודאי לאחינו הספרדים יש לנהוג כדעת מרן ולקובעה כשיטת רש"י כפי שהעיד בב"י שזהו מנהגנו וכפסיקתו בשו"ע שם ועוד ראיתי בשו"ת רדב"ז (חלק ג סימן תקל) כל דבר שיש בו קדושה כס"ת תפילין ומזוזות צריך מעומד וזהו כבודן ולכן יש לדאוג שתמיד יהיו במצב עמידה .
לסיכום: לכתחילה לספרדים יש לקבעה את המזוזה ישרה ואם קבעה באלכסון בדיעבד כשר אך טוב לתקן ויניחה כהלכתה (ללא ברכה) .
פירות הנושרים:
1. המניחין מזוזה שראשה נוטה כלפי חוץ אינו נכון צריך שתהא שיטה העליונה לצד הדלת. (לנוהגים בשיפוע).
2. אם קבע המזוזה מושכבת בדיעבד כשר לאחינו אשכנזים לספרדים צ"ע.
3. ובדיעבד אם נתנה הפרשה מושכבת אין לפסול תפילין בשביל זה.
4. דבר שיש בו קדושה כס"ת תפילין ומזוזות צריך מעומד וזהו כבודן.
5. לנוהגים במזוזה בשיפוע ינהגו גם בשאר דברי קדושה בשיפוע .
6. לאחינו האשכנזים יש לקבוע את המזוזה חציה עומד וחציה שכוב לצאת ידי שניהם. דהיינו (45 מעלות) .
7. במקום שמזוזת הפתח אינם רחבים כלל יקבענה זקופה ארכה לאורך מזוזת הפתח.
8. הכניס פרשת תפילין או קבע מזוזה הפוך באופן שראשה למטה פסולה.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב ניסים בריח שליט"א
בריח התיכון
הרב ניסים בריח שליט"א
בהסכמת מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א ומו"ר הרה"ג מאיר מאזוז שליט"א והרב חיים חדד שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5