——–
בבית יוסף (סימן קנא) בשם המרדכי בפ"ק דשבת בשם רבינו מאיר איני יודע איסור גמור להשתמש בעליה שע"ג בה"כ כמו שכתב ר"י דאפילו גגין ועליות דעזרה לא נתקדשו מיהו יש ליזהר מלהשתמש שם תשמיש קבוע של גנאי כגון לשכב שם ומהרי"ק כתב בסימן קס"א בשם המרדכי ושמא דומה לעליות היכל שנתקדשו כדאמרי בפרק כיצד צולין (דף פו:) דמקדש מעט שלנו יש לנהוג בו מקצת קדושה ומעין קדושת היכל עכ"ל. ועיין עוד בשו"ת מהרי"ט (חלק ב-יו"ד סימן ד) כתב דלענין עליה שע"ג ב"ה אית דמדמי לעלית העזרה דקי"ל גגין ועליות לא נתקדשו ואית דמדמו לה לעלית ההיכל וכתב בסוף דבריו מסתייה שנדמהו לקדושת עזרה ולא לקדושת ההיכל. ועיין עוד בשו"ת הרדב"ז (חלק ב סימן תרצא) ובשו"ת מהרש"ם (חלק ה סימן א) בזה.
ומרן פסק (בסימן קנא סעיף יב) שיש ליזהר מלהשתמש בעליות שעל גבי בית הכנסת תשמיש קבוע של גנאי כגון לשכב שם ושאר תשמישים יש להסתפק אם מותר להשתמש שם עכ"ד. (נמצא שלדעת מרן יש להחמיר ולא לשכב קבוע מעל כל הבה"כ משום שמא דומה לעליות היכל שנתקדשו.) ותשמיש בתוך בהכ"נ עיין בדברינו (סעיף נ"ט). וגם בשו"ת שאילת יעבץ (חלק ב סימן נד) כתב וכבר החזקתי תהלות לאל בס' מור וקציעה דברי האוסר תשמיש של גנאי בעליה דבית הכנסת בראיה מכרחת אך שכיבה גרידא ודאי לא מקריא תשמיש דגנאי. וכ"כ בשו"ת חתם סופר (חלק א או"ח סימן ל) דנראה פשוט בית הנבנה לבהכ"נ בלי שום תנאי וגם שהוא בבנינו אסור להשתמש ע"ג תשמיש קבוע ומכ"ש שטיחת פירות שהוזכר לאיסור במתני' אפילו בחורבנו ועיין עוד להלן בזה.
ובדרכי משה (בסימן קנ"א) כתב מהרי"ו בפסקיו מי שיחד חדר לבה"כ אם מותר לישן ולשכב עליו והשבתי דשרי דאפילו למאן דאמר אינו אוסר אלא דווקא בהכ"נ בנוי מתחילה לכך דומיא דהיכל דמייתי מיניה ראיה במרדכי פ"ק דשבת. וכן פסק (בסימן קנ"א) שכל זה דווקא בבית כנסת קבוע שנבנה מתחילה לכך אבל בית שייחדו לאחר שנבנה לבית הכנסת מותר לשכב עליו וכ"כ כנה"ג (סימן קנא) וכ"כ המגן אברהם בשם מהרי"ל מהני ביה תנאי אפילו בישובו ופירש מחצית השקל משום שלא נבנה תחילה לבהכ"נ אין קדושתו כ"כ חמורה כיון שלא נתקדש בתחילת הבנין לכן אפשר להפקיע הקדושה ע"י תנאי אפי' בישובו והוא הדין בתוכו שע"י תנאי תתבטל קדושתו אבל בלא התנה אפילו על גביו אסור ועיין פרי מגדים שאף בא"י מהני בזה תנאי. ושו"ת מכתם לדוד (חלק או"ח סימן יד) שציין לתשב"ץ (ח"ד סימן ז) דב"ה של יחיד אין לו דין בה"כ ויכול למכרו ולסותרו ולשנותו ככל מה שירצה ע"ש כנ"ל להלכה ולמעשה. ובשו"ת יביע אומר (חלק ו-או"ח סימן כו) בית שייחדוהו לבהכ"נ אחר שנבנה מותר לשכב עליו.
ומשמע מדבריהם בית שיחדו לבהכ"נ הגם שמעל כל בית הכנסת אסור לשכב או להשתמש תשמיש אחר כמו שנמנע מלעשות בתוכו הכא משום שיחדו וקדשו ולשון קדשו ייחדו לזאת עד שירצה לבטל את קדושת בהכ"נ לשימוש אחר ויש ברירה בדרבנן ואיגלאי מילתא למפרע שרק עד אז היה מיוחד לבהכ"נ עיין אשל אברהם (סימן קנא) אלא אם כן כשייחדו לבהכ"נ התנה אזי מועיל להשתמש בעליה אבל הלומד או מתפלל בביתו ולא ייחדו לקדושה אינו מקודש כלל בתוכו וכ"ש שמותר להשתמש בעליה וכן כתב בשו"ת חיים שאל בשם הרב מהר"י ווי"ל בלקוטיו שכתב דאם לא נבנה לבית הכנסת רק אחר כך אמרו שבית זה יהיה בית הכנסת שרי לשכב שם וכ"כ בשו"ת חתם סופר (חלק ב יו"ד סימן רכה) מכל מקום קדוש בקדושת בה"כ הואיל ונבנה בקבע ע"ש שוב מצאתי להדי' שכ' על זה בס' ברכי יוסף (אות ב) וז"ל אם נעשה ברשות המלך אף שאין להם בו אלא חזקה יש בו קדושה מהר"ש הלוי (סי' מ"ו) עכ"ל וכ"כ שו"ת חוות יאיר (סימן נ"ט) שלא מצאנו הפרש בין קבע לארעי ולא נצרכה לומר גבי שינה בבהכ"נ דאסור אפילו ארעי איברא שאם מתפללים לזמן קצוב או יחיד שמתפללים בביתו נראה שאין עליו קדושת בהכ"נ .
ועיין עוד בשו"ת נודע ביהודה (מהדורה תנינא-או"ח סימן יז) שמשמע מהלבוש דכל שהוא לזמן אין לו קדושת בה"כ כלל וא"כ ביחיד שמניח להתאסף בביתו ולהתפלל שם הוה כמו דרך אקראי כיון שהוא לזמן קצוב וכתב עוד שאם הקדיש הבעל הבית חדר לבה"כ ממש יש לחדר הזה דין בה"כ שנתנה יחיד להקהל ואף שנתבטל אח"כ הקביעות ולא התפללו בו עוד מ"מ הרי בקדושתה קיימא ולא גרע מבה"כ שחרב המבואר (בסימן קנ"א סעיף יו"ד). ואין לומר שעל תנאי הם עומדין וציין לדברי מג"א (בסימן קנ"א) דדווקא בבבל היה כן ולא בשאר ארצות דבסתמא לא אמרינן על תנאי הם עשויות. וכ"כ שו"ת מכתם לדוד (חלק או"ח סימן יד) כל שאין מתפללי' בקביעות דהיינו בתדירו' לא נתקדש. ועיין בשו"ת חתם סופר (חלק ו-ליקוטים סימן א) שבהכ"נ של יחידים לית בי' קדושה.
אלא שהט"ז (בסק"ד) כתב אעפ"י שהדירה למעלה לא הוקדשה אבל תשמיש של בזיון מאוד נראה כל גווני אסור כגון עכו"ם או טינוף וכו' כל שכן בדבר המאוס שיפסיק את התפילה של בית הכנסת לעלות למעלה לשמים על כן אין לעשות כלל בית הכנסת אם יש למעלה ממנו דבר מאוס וכן השיב בשו"ת שבט הלוי (חלק ט סימן לא) שכיון שבעצם מקום תפלה יש שירותים למעלה צ"ע להקל ע"י הנחת שולחן או ארון ספרים.
וכן מוכח מהב"י (בסימן קנ"ד) שכתב בשם מהרי"ח וז"ל במלכות תוגר יש להם בית דירה על בית הכנסת ובלבד שינהגו בנקיות בבתים של מעלה וכתב עוד הט"ז אני בילדותי הייתי דר בק"ק קראקא עם בני ביתי בבית מדרשי שהיה למעלה מבית הכנסת ונענשתי הרבה במיתת בני ותליתי בזה וכ"כ מחצית השקל (בסעיף קטן י"ח) שאין לשכב שם והביא גם בשם ספר אליה רבה וכ"כ הרב כנה"ג (סימן קנ"א) דשומר נפשו ירחק כי מי שעשה בית תחתון מדרש והוא דר למעלה לא ראה טוב וכ"כ באר היטב ועו"ת והמשנ"ב .
גם המ"א שם כתב מכל מקום שומר נפשו ירחיק מזה וערוך השולחן כתב מטעם אחר שאין להשתמש בקביעות במקום שהוא יותר גבוה מבהכ"נ וכ"כ בשו"ת שואל ונשאל לרבינו כלפון הכהן וכף החיים כתב כדעת הט"ז וכתב עוד דשמא דומה לעליות היכל שנתקדשו ואפילו אם יחדו תשמיש של בזיון בכל גוונא אסור למעלה דדבר מאוס יפסיק את התפילה לאביהם שבשמים וכו' ואף ללמוד אסר בבית התחתון וכ"כ שו"ת נבחר מכסף (חלק א"ח סימן י) וז"ל מה שראיתי שעשה מדרש בבית אחד מבתיו התחתיים והוא משתמש בבית שעל גבי המדרש לא הצליחו מהם ירדו מנכסיהם מהם מתו מהם לא זכו להבנות ע"ש ה'ן מזהירין לנזהר ישמע חכם וכו' ועליו תבא ברכת טוב ועיין ברכ"י (סי' קנ"א אות יוד) ובשלמי צבור בראש ספרו ובשו"ת ב"ד (או"ח סי' ס"ד) ובפש"י אות ב' ובעהד"ט שהאריכו בזה משם הפוסקים ע"ש. נראה שאעפ"י שבנה את הבית לאחר שבנה את בה"כ יש לחוש לדעת מרן ולכל האחרונים ומעשה שהיה עם הט"ז והרב כנה"ג. לפחות במעשה מאוס .
ובשו"ת מנחת יצחק (חלק ב' סימן מח) כתב דבהכ"נ אינו תופס אוירו היינו היכא דבתחילה נבנה כך, אבל אם בתחילה נבנה בלא עלי', שפיר י"ל דאוירו נתקדש ואח"כ לא פקע קדושה הקודמת וכדברי המהרש"ם הנ"ל. משמע מכולם שבה"כ שנבנה כל גגו נקדש כקדושת בה"כ וכן כתב בשו"ת היכל יצחק (או"ח סימן יג) שגג ביהכ"נ מפורש שיש לו קדושת ביהכ"נ כדמוכח מנדה (דף י"ג.) שהתיר שמואל לרב יהודה לאחוז באמתו ולהשתין לחוץ להמנע מנפילת ניצוצות על גג ביהכ"נ. ועיין מגילה (דף כ"ח.) ביהכ"נ שחרב אין שוטחין על גגו פירות.
אלא שהרמב"ם בספרו שו"ת הרמב"ם (בסימן פ"א) שנשאל בזאת כתב וז"ל יכול לדור בבית אבל המקום אשר על ההיכל לא ואינו יכול לישון שם ולא להניח כלי מלאכתו אבל בשאר הבית יעשה כרצונו עכ"ד וכ"כ ברכי יוסף (בסימן קנא) וכ"כ עקרי דינים (סימן כו אות לח) ואף למדרס כף רגל מעל ההיכל אסר וכ"כ בשו"ת מהרי"ט (חלק ב-יו"ד סימן ד) וז"ל אבל ביהכנ"ס מנ"ל שתופס את אוירו כנגדו עד לרקיע שתאסר עליה שעל גביהן ועוד דקדושת ביהכנ"ס למטה מקדושת ההיכל וכ"כ המשנה ברורה שיש להקל כדעת הרמב"ם הנ"ל ובשו"ת תשובות והנהגות (ח"ב סימן תקלא) נראה שדברי הרמב"ם ברורים שאין שום קדושה מעל בהכ"נ ורק מעל ההיכל אין להשתמש תשמישי גנאי וכן מוכח להדיא בשו"ת הרא"ש (כלל ה סעיף א) ואף שנבנה בהכ"נ קודם לבית ותו לא חילק בין מעל ההיכל או מעל בהכ"נ משמע שכל גג בהכ"נ מותר ולא כדאמרינן לעיל בדעת מרן ואחרונים שאוסרים וכ"ש היכא שקודם לזאת המקום נבנה לשם בית ויעדו לבהכ"נ שהתשמיש עליו מותר אלא שעדיין קשה כיצד נענשו בשל זאת הט"ז וכנה"ג ואין לומר שמה שהתיר הרמב"ם בדווקא שהיה בית ויעדו לביהכ"נ אבל שנבנה לשם בהכ"נ אסור כי משאלת השואל לרמב"ם לא משמע כן ועוד שהרמב"ם לא חילק בדבריו והתיר בשופי וודאי לא היה שתיק אילו היה אסור להשתמש מעל הגג.
וראיתי בשו"ת חיים שאל (בסימן נ"ו) שתירץ מיהו יש לחוש דאיענוש דאימור דהוו משתמשים על גבי היכל דהא אסור כמ"ש הרמב"ם וכתב עוד נראה דמעשה הרב ט"ז היה שביתו היה על גבי בית הכנסת וגם הרב כנה"ג מיירי על גבי מדרש שהוא כמו בית הכנסת אך אם משתמשים תשמיש ארעי (כגון המקום בשכירות) קיל טפי אך שלא השתמשו מעל ארון הקודש .וכתב עוד שאילו ראה מרן את תשובת הרמב"ם היה חוזר בו. וכן כתב בשו"ת יביע אומר שם.
וכתב עוד ואם תקשי להרמב"ם משנת אין שוטחין על גגו פירות. ואמרו בירושלמי ר"י מקל לנשי דשטחי הבגדים מכובסים וסתמא אמור אף שאינו ע"ג ההיכל והוא נגד הרמב"ם זאת אשיב דיש לחלק דהיכא דליכא בנין על גבי בית הכנסת רק הוא גג בית הכנסת פשוט אז נראה לעין כל וכל העם רואים והוא בזיון לבית הכנסת שהוא בפרהסיא משא"כ אם על גג בית הכנסת בנו עליה אז שרי ולאו בזיון מיקרי שאינו בפרהסיא ובהכי מיירי הרמב"ם וכ"כ בביאור הלכה וכתב עוד שאין חילוק בין בתי כנסת שבא"י לשל חו"ל.
נמצא בית שיחדו לבית הכנסת והתנה על שימושו בגג אף בא"י מועיל תנאי זה עיין לעיל נראה שמותר לדור מעליו אף מעל ההיכל אלא שיש לשמור שלא יהיה תשמיש גנאי ובשו"ת יביע אומר (חלק ו סימן כו) כתב שמותר לשכב מעל כל שטח בהכ"נ למעט מעל ההיכל שיש בו ס"ת ואף יכול להניח מעל ההיכל ארון בגדים וכד' וכתב עוד בשם עקרי הד"ט ושו"ת לב חיים ושו"ת ירך יעקב ושו"ת שבט הלוי שבקומות העליונות מותר להשתמש ללא הגבלה גם בשטח שמעל ההיכל ע"כ .
וקשה הא הב"י (בסימן קנד) כתב בשם מהרי"ן חביב שאף בבתי תחתים אין להתפלל אם למעלה לא נוהגים בנקיות משמע שם שאע"פ שבהכ"נ זמני צריך לדאוג שכל הבתים למעלה יהיו נקיים מדכתב תחתים משמע שיש מס' קומות וגם לא חילק וכן מוכח מהט"ז שהעתיק את הב"י וז"ל להטמין בבתי תחתיות וכו' שינהגו בנקיות בבתים שלמעלה ע"כ וכ"כ בכנסת הגדולה (בסימן קנד) שכל מי וכו' מבתיו התחתיים וכו' משמע אף במס' קומות ועיין בשו"ת תשב"ץ (חלק ג סימן כ) שהתיב' היתה תחתיים שנים ושלישים רמז לגוף האדם שהוא נחלק לשלשה משכנים ועיין עוד מדרשי ומפרשי התורה שמשמע תחתיים מס' קומות ואעפ"י שאין הלכה כן (שכל שטח גג בה"כ עד הרקיע אסור בתשמיש) אלא כהרמב"ם הנ"ל שרק מעל ההיכל אסור אך גם הרמב"ם מה שאסר מעל ההיכל נראה מהטעם שהם אסרו בכל בהכ"נ דשמא נתקדשו הגגות ומשמע שמעל ההיכל עד הרקיע נאסר ואפושי מחלוקת לא מפשינן וכן הבינו מנחת שלמה שלהלן .
ואעפ"י שניתן לדחוק ולהסביר שהכוונה שיש מס' בתים בקומה א' ובהכ"נ בקומה ב' וזהו הלשון ברבים אך אין נראה הפשט כן ועיין בשו"ת תורה לשמה (סימן כ) שכתב בדין שעשו המרתף אחר שכבר נתקדש המקום בקדושת בה"כ אין המרתף קדוש יען כי אין קדושת בה"כ מעיקרא נמשכת עד התהום. ובסוף דבריו כתב שעודני מסתפק בדבר זה שלא הוברר אצלי עדיין מ"מ אזלינן לחומרא בנ"ד ויש לנהוג במרתף הנז' דין קדושה כמו בה"כ. נמצא שיש קדושה לדעתו עד התהום ומשמע גם כלפי מעלה. ובשו"ת ציץ אליעזר (חלק י"ד סימן נב) שמצות הישיבה בעיר הקודש ירושלים היא מתהום ארעא ועד רקיעא זאת ועוד שמה שכתב שכן דעת שו"ת שבט הלוי כבר כתב עליו בשו"ת אבני ישפה (חלק א סימן כד ענף ג) שכנראה לא ראה את דברי אבני נזר שמוכח ממנו שגם קומה שלישית יש איסור ע"ש שהסכים עימו הרה"ג הרב אלישיב שליט"א. ושו"ר בתשובות הגאונים החדשות – עמנואל (אופק) (סימן סא) אם מותר לעשות קפנדריא על גג בית הכנסת [דנראה] לי דהוא זלזול בית הכנסת. שאלות ששאל מר רב יהודאי ראש הסדר בריה דמר רב יוסף מן רבינו האיי גאון ז"ל ע"ש.
זאת ועוד מה שכתב בשם עקרי הד"ט (סימן כו אות לח) שמותר לישן מעל ההיכל בקומות העליוניות לא מוכח שם להדיא שמותר לישון אלא כתוב שאינן מקפידין להניח מטתן מדלא כתב ואינן מקפידין לישן כפי שכתב ברישא משמע דווקא להניח מטתן ואם תאמר שכוונתו לישן בדווקא הרי מדבריו משמע עראי מדכתב לא היו מקפידים ואף לדעת מרן שינת עראי מותרת עיין לעיל שבכל גג בית הכנסת דיבר ואולי אף מעל ההיכל מותר מדמשמע שתשמיש עראי אינו תשמיש גנאי לאסור וכן כתב בשו"ת חתם סופר (חלק א או"ח סימן ל) שציין לס' בגדי ישע שחיבר השל"ה על מרדכי דסדר מועד פי' דברי המרדכי דרצה להוכיח דלא נימא הטעם שאין מגביהים בתים משום כבוד בהכ"נ לרומם בית אלקינו, אלא הטעם שלא לרומם בית תשמיש גנאי בכל העיר במקום גבוה מבהכ"נ ואקושי ואברורי דאין ראוי לתשמיש שרי אפילו גבוה מבהכ"נ, וא"כ יש ללמוד ק"ו השתא בבתי העיר לא ישתמש תשמיש גנאי קבוע מכ"ש בהכ"נ עצמה, מיהו אין ללמוד מזה אלא תשמיש גנאי קבוע כגון שכיבה בעלי' אבל תשמיש ארעי אינו מוכח, ע"כ כתב שוב דשמא אפילו תשמיש ארעי של גנאי אסור בבהכ"נ עצמה דדומה לעליות ההיכל, אלו דברי של"ה הנ"ל.
ועיין עוד בשו"ת מנחת שלמה (סימן צא) שהעלה שמה שבתוך הגובה של ק"כ אמה בהיכל אין באמת שום חילוק בין גגין לעליות, ומה שאמרו דגגין לא נתקדשו היינו הגג שע"ג העליות אשר שם כבר כלתה המדה של ק"כ אמה ולכן מה שלמעלה מן הגג אינו קרוי כלל בשם היכל. ולכן קדושת ההיכל לא כלתה עד ק"כ אמה ובשו"ת מנחת יצחק (חלק ב סימן מח) שכתב אף לפי שנחלק במחיצה בין בית לעלי' לא ירד מקדושת ההיכל, וציין שם למ"ש בת' אבני נזר (חאו"ח סי' ל"ב) דאסור להתפלל בחדר שעל גבו דר ישראל, ועל גבי' של הישראל דר נכרי, מטעם דברי הטו"ז הנ"ל, עיי"ש, וכ"ז אף בסתם מנין בחדר שלא נבנה לשם ביהכ"נ .
ומעל העזרה כתב אשל אברהם שלהשתמש מעל העזרה וסביבותיה של בית הכנסת מותר.
לסיכום: מותר להשתמש מעל גבי כל בית כנסת למעט מעל ההיכל שאין להשתמש תשמיש מגונה או לשכב שם.
פירות הנושרים:
1. ביהכנ"ס הנמצא מתחת למקום מגורים טוב יותר שלא להתפלל או ללמוד כשמעליו מקום מטונף או מאוס אף בתפילת יחיד.
2. גג ביהכנ"ס שנראה לעין כל אין להשתמש תשמיש בזיון.
3. בהכנ"ס שנמצא בבנין רב קומות אין להשתמש תשמיש גנאי קבוע מעל ההיכל בכל הדירות העליונות.
4. בית שיחדו לבהכנ"ס קדושתו עליו עד לשינוי יעודו ע"י בעליו.
5. בהכנ"ס של יחיד אין לו דין בהכנ"ס ויכול למכרו ולסותרו ולשנותו ככל מה שירצה.
6. גם למחמירים שלא להשתמש מעל הגג בהכנ"ס אם קודם לזאת נבנה לשם בית והתנא מותר להשתמש בו והמחמיר תע"ב.
7. בית שיחדו לבהכנ"ס מועיל תנאי לשימוש כל הגג כולל מעל ההיכל וטוב שלא ישתמש תשמישי גנאי מעל ההיכל.
8. לכ"ע גג העזרות דהיינו כל החדרים הסמוכים לבהכנ"ס מותרים בשימוש.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב ניסים בריח שליט"א
בריח התיכון
הרב ניסים בריח שליט"א
בהסכמת מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א ומו"ר הרה"ג מאיר מאזוז שליט"א והרב חיים חדד שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5