——–
נקיטינן שאסור להתחיל לאכול חצי שעה סמוך לזמן ק"ש של ערבית וה"ה בשאר מצות שאין לאכול קודם שקיים את מצותו כגון לולב, מגילה ושאר מצוות, מכיון שחלה עליו חובת קיומן אסור לו לאכול עד אחר שכבר קיימן, עיין בדברינו בזה (בסימן טז). ובשו"ת בצל החכמה (חלק ד סימן נח) שהאב אסור לאכול קודם המילה כמו בנטילת לולב, מיהו כ"ז כשהאב מוהל בעצמו אבל אם אינו מוהל בעצמו וכבר כיבד למוהלים ועשאם שלוחים נראה דמותר לאכול ואפשר כי אז המוהלים אסורים לאכול ע"כ ע"ש. ולאו דוקא אכילה אלא גם לשאר דברים כמ"ש מרן בשו"ע (או"ח בסימן תלא) וז"ל יזהר כל אדם שלא יתחיל בשום מלאכה ולא יאכל, עד שיבדוק. ואפילו אם יש לו עת קבוע ללמוד, לא ילמוד עד שיבדוק. וע"ע בסימן רל"ב.
וכן בענין קריאת המגילה כתב מרן בשו"ע (או"ח סימן תרצב סעיף ד) מי שהוא אנוס קצת ואינו יכול לילך לב"ה וצריך להמתין עד אחר שקראו הקהל, וקשה עליו לישב בתענית כ"כ, יכול לשמוע קריאתה מבע"י מפלג המנחה ולמעלה. וכתב הרמ"א בהגה אבל אסור לאכול קודם שישמע קריאת המגילה, אפי' התענית קשה עליו (תה"ד סימן ק"ט).
ולכאורה נראה דעת מרן שטעימה וכ"ש אכילה אסורה לפני קריאת המגילה דהא התיר לאנוס לקרא את המגילה מבע"י מפלג המנחה שאחרונים קראו ע"ז תגר כמובא במשנ"ב שם שהפר"ח השיג על קולא זו ודעתו דקודם צה"כ אינו יוצא כלל אפילו דיעבד וכן משמע דעת הגר"א בביאורו וכ"כ ח"א אפילו קרא מקצתה קודם צאת הכוכבים לא יצא וצריך לחזור ולקרות ובלי ברכה ע"ש. ואם כן היה עדיף לטעום מאשר להקדים את הקריאה אלא היינו טעמא דלא יאמר אדם אוכל קימעא ואשתה קימעא ואח"כ אקרא ק"ש ואתפלל כו' או מטעם אחר שאין טעימה תועיל לו לכן כתב שיקרא מפלג המנחה.
וכן נראה דעת הרמ"א שעדיף להקדים קריאתה מלטעום מדלא השיג על מרן ואף ציין לתרומת הדשן (סימן קט) שכתב שם להדיא שיכול לשמוע קריאתה ויוצא בה מבעוד יום לאחר תפלת ערבית מפלג המנחה ואילך, דהיינו שעה ורביע קודם הלילה. דפסק רבינו תם בריש ברכות דקי"ל דמזמן ההוא ואילך חשיבא לילה לענין ק"ש. ואע"ג דהקפיד התם רחמנא להדיא אזמן שכיבה, ובההוא זימנא לאו זמן שכיבה הוא. מ"מ נפיק מידי ק"ש משום דחשיב לילה. כ"ש לענין קריאת מגילה דליכא קפידא במידי אי חשבינן ההוא זימנא ללילה שתהא קריאה בזמנה בי"ד. אע"ג דכמה גדולים פליגי ארבינו תם התם בריש ברכות. הא כתב במרדכי התם בשם ראבי"ה המנהג כוותיה דר"ת, והמחמיר כדברי שאר גאונים נקרא הדיוט אם לא הורגל בשאר פרישות ע"כ. אבל אין נראה לו להרמ"א להתיר למי דקשה לו להמתין שיטעם כדלעיל, דהיינו שיטעם מעט קודם קריאת מגילה וימתין שוב עד שיבא לו הקורא. והיינו ע"פ מאי דאמרינן בק"ש דאמרינן לא יאמר אדם אוכל קימעא ואשתה קימעא ואח"כ אקרא ק"ש ואתפלל כו', עד כל העובר על דברי חכמים חייב מיתה. ונראה דכ"ש לענין קריאת מגילה דחיישינן שמא תחטפנו שינה ויבטל מקריאתה, שהרי יש בה שהות טובא וגם קריאתה חובה טפי, שהרי כל המצות נדחות מפניה.
אלא שמדברי מרן בב"י (בסימן רלב) נראה דלא סבר כוותייהו דתרומת הדשן והתיר טעימה ופסקו בשו"ע (בסעיף ג) בעניין סעודה סמוך למנחה הא דאסור לאכול סעודה קטנה, היינו כשקובע לסעודה; אבל לטעום, דהיינו אכילת פירות, מותר. והוא הדין לאכול פת כביצה כדרך שאדם אוכל, בלא קבע, מותר. וכ"כ המג"א (ס"ק ד), וכ"כ ר' יוסף זרקא רבו של ר' יצחק טייב בספ' עוד יוסף חי (מסכת ברכות דף ד:) שהשיג על תרומת הדשן דטעימה שריא ומאי דקאמר בגמ' שלא יאמר אוכל קמעא כו' לא איריא דההיא אכילה ממש היא אלא שאינו מרבה באכילתו ולא קאמר אטעום ש"מ דטעימה שריא. וכ"כ בשו"ת שאילת יעבץ (חלק א סימן מ). וכן נראה מדברי הט"ז (ס"ק ג) שהשווה דין זה כמו גבי ק"ש וערבית וכ"כ הפמ"ג (אות ה).
ושיעור טעימה פי' המג"א (בס"ק יז) והמשנ"ב (ס"ק לה) שם דוקא כביצה ולא יותר ול"נ דלשתיה יותר מכביצ' אסור אע"ג דגבי סוכה מקרי עראי מ"מ הכא טעמא דלמא ממשך וזה שייך יותר בשתיה דמשכר, אבל סתם משקה מותר לשתות אפילו הרבה. וכן כתב (בסימן רלה ס"ק טז, ובסימן תלא ס"ק ו) דבסמוך לזמן קריאת שמע אסור והטעם שמא ימשך בסעודתו ופעמים ישתקע עי"ז גם בשינה וישכח לקרות שמע ואפילו לאכול קמעא אסור ומ"מ טעימה בעלמא מיני פירות או אפילו פת בכביצה שרי.
ומזה נראה לומר דהוא הדין דשרי טעימה קודם מגילה כנ"ל וכמ"ש המג"א (בסימן תרצב ס"ק ז) בשם רא"מ דס"ל איידי דחביבא לא אתי למפשע, ומה"ט לא אסרו ללמוד כמו גבי בדיקת חמץ, א"כ ס"ל דקיל מק"ש וחמץ והנה כיון דבק"ש וחמץ שרי טעימה כמ"ש סי' רל"ה ותל"ב ק"ו כאן, ועוד דעיקר קריאת המגילה ביום, ונ"ל דמש"ה שינה רמ"א לשונו וכתב אסור לאכול וכו' משמע דטעימה שרי ומ"מ אין להקל אלא לצורך גדול עכ"ל. נמצא שמסיק המג"א דוקא אכילה אסור אבל טעימה בעלמא שרי וע"כ כשיש צורך טוב יותר להקל לאיש הזה שיטעום קודם קריאת המגילה ולא להקל לקרות מפלג המנחה ולמעלה כמו"ש משנ"ב (ס"ק יד). וכ"ש להתיר לו לשתות משקה לא משכר כמובא לעיל דרק משקה משכר אסור אבל סתם משקה מותר לשתות אפילו הרבה.
וכן מוכח דשרי לטעום לפני בדיקת חמץ אחר תענית בכורות (שחל ער"פ בשבת והוקדם הצום ליום חמישי) במג"א (או"ח סימן תע ס"ק א) וז"ל אם קשה להם התענית יכולין לטעום קודם שיבדקו או יצוו לאחר לבדוק (מט"מ מהרי"ל) וכ"כ בברכי יוסף (ס"ק ה) עיין בהערות על ברכי יוסף (הערה ח) בטעימה בעלמא שרי ואין שייך בה אמשוכי ע"ש. וכ"כ במשנ"ב (ס"ק ו). וכן כתב בילקוט יוסף (בהלכות מקרא מגילה סעיף מד ובהלכות חנוכה עמוד 211) כדעת המג"א הנ"ל דשרי לטעום לפני קריאת המגילה. ובתורת המועדים (סימן ה סעיף כב) כתב בשם אביו מרן הגאון הרב עובדיה יוסף שליט"א דשרי לטעום ואין חילוק בין אדם בריא לחולה ע"ש. וכ"כ הרב רצאבי שליט"א לקמן.
ובפרט שהתענית קשה וחשיבי מצטערים הרבה ובפרט בדור חלש ומתמעט והולך ואין בכחם כלל להתענות ולסגף את גופם, ע"כ טוב לשתות ולטעום משהו ויהי' דבר השוה לכל נפש וכמ"ש בקיצור שולחן ערוך (סימן קמא סעיף ח) מגילה של לילה אסור לקרות קודם צאת הכוכבים, אף על פי שמצטער הרבה מחמת התענית, אך יכול לטעום קצת קודם המגילה, כגון קפה וכדומה, כדי להחזיק מעט מחולשת התענית. וכ"כ משנ"ב (סימן תרצב ס"ק טז) לאדם חלוש והשהייה יזיק לבריאותו ויכול לבוא לידי חולי וטעימה מעט אינו מספיק לו נראה דשרי לאכול אך יבקש מאחד שיזכירנו לקרוא את המגילה אחר אכילתו ע"כ. וכ"ש הנמצאים בבהכ"נ יחדיו יכולים לשתות מים וכד' לפני קריאת המגילה. דרבים מדכרי אהדדי ולא יבואו לשכוח דשרי אף באכילה.
ולפי זה נר' ודאי דשריא מהאי טעמא דלא שייך שמא יאכל וישתכר וישן כל הלילה דבטעימה בעלמא נמי לא שייך הכי, ואדרבה הכי עדיף. אי לא מייתבא דעתיה בלא"ה, כי היכא דיהא לבו שלם ודעתו מיושבת עליו בתפלתו וקריאתו, והדברים ברורים, שמותר לשתות מים, תה, קפה, מיץ וכד' וכן אכילת פירות ירקות וכן עוגה. וכגון זה ראיתי בשו"ת ציץ אליעזר (חלק טו סימן לב) בשם הגר"ע יוסף שליט"א בקול סיני המנהג נכון הוא שלא לעשות סעודת פורים עד לאחר שיקיים מצות משלוח מנות ומתנות לאביונים, אבל לטעום מעט לפני כן מותר ואין בכך כלום עיי"ש. ושו"ר לברית כהונה (מערכת מ אות יד) שהתיר לנשים לאכול בין ביום ובין בלילה וכ"כ בשלחן ערוך המקוצר לרב רצאבי (חלק ג סימן קכח סעיף י).
לסיכום: מותר לטעום ולשתות מים, תה, קפה ללא הגבלה אחר התענית לפני קריאת המגילה.
פירות הנושרים:
1. נראה שגם טעימה של פירות ירקות עוגה מותרת לבריא לפני קריאת המגילה וכ"ש למי שהתענית קשה עליו.
2. סמוך למנחה מותר לטעום, דהיינו אכילת פירות, והוא הדין לאכול פת כביצה כדרך שאדם אוכל, בלא קבע, מותר.
3. אסור לישן קודם קריאת המגילה.
4. שיעור טעימה כביצה ולא יותר ושתיה משכרת יותר מכביצ' אסור. ומשקה שאינו משכר מותר.
5. בין קריאת מגילה ביום ובין קריאת מגילה בלילה אין לאכול סמוך לקריאה.
6. עדיף לקרא את המגילה מבע"י מפלג המנחה מאשר לאכול לפני הקריאה. ויש מתירים ע"י שיבקש מאחר שיזכיר לו.
7. י"א שאין לקרא מבע"י כלל דאינו יוצא חובה בזה.
8. בסמוך לזמן קריאת שמע אסור לאכול שמא ימשך בסעודתו ופעמים ישתקע עי"ז גם בשינה וישכח לקרות שמע ואפילו לאכול קמעא אסור ומ"מ טעימה בעלמא מיני פירות או אפילו פת בכביצה שרי.
9. אם קשה לו תענית בכורות מותר לטעום לפני בדיקת חמץ.
10. מי שהוא אנוס קצת ואינו יכול לילך לבהכ"נ כגון שצריך לטוס וכד' או שצריך להמתין עד אחר שקראו הקהל בבהכ"נ ואח"כ יקראו לו, וקשה עליו לישב בתענית כ"כ, יכול לשמוע קריאתה מבע"י מפלג המנחה ולמעלה.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב ניסים בריח שליט"א
מועדי ניסים
הרב ניסים בריח שליט"א
בהסכמת מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5