——–
שאלה: יש נוהגים לאחוז הכוס כשמברך על הבשמים והנר, ויש שמניחים על השולחן, האיך ראוי לנהוג.
תשובה: כתב בשו"ע (רצו, ו): אוחז היין בימין וההדס בשמאל ומברך על היין, ושוב נוטל ההדס בימין והיין בשמאל ומברך על ההדס, ומחזיר היין לימינו. – מלשון זה משמע, דאיכא קפידא דגם בשעה שנוטל את ההדס בימין ומברך עליו, יחזיק את היין ביד שמאל. וכך הוא גם לשון הרמ"א (רח"צ, ג) גבי ברכת הנר, "ויש לראות בצפרני יד ימין ולאחוז הכוס ביד שמאל". ומשמע ג"כ שצריך לאחוז את הכוס ביד שמאל. וכ"כ הדרישה (סימן רי"ב סק"ב) שמורו – הוא הרמ"א ז"ל – נהג להחזיק את היין ביד שמאל בשעה שבירך על הבשמים והנר.
והטעם שצריך להחזיק הכוס ביד שמאל כשמברך על הבשמים והנר, כתב במשנ"ב (סימן רצו סק"ל), דהוא מפני שכל ברכות ההבדלה מצוה להיותן על הכוס. ומקורו מספר חיי אדם (הל' שבת כלל ח סעיף כד).
וכן משמע שנקט הגה"ק מבוטשאטש זי"ע, דלשון השו"ע מורה שצריך לאחוז הכוס ביד שמאל כשמברך על הבשמים והנר, שכתב באשל אברהם (תניינא סימן רצו): הייתי רגיל להחזיק הכוס דהבדלה בידי רק בשעת ברכת בורא פרי הגפן והמבדיל, ואיני נזכר מאיזה צד הייתי נוהג בזה שנוי מלשון השו"ע, ואולי ראיתי כן באיזה ספר ק', אך כיון שאיני נזכר בזה טעם, "אין ספק מוציא מידי ודאי לשון השו"ע, ויש לאחוז הכוס בשמאל בשעת ברכת הבשמים וכן דנר", עיי"ש באריכות. – גם במקור חיים (סימן רצו) להחוות יאיר נראה, דכבר בימי קדם היה שלא הקפידו בזה והניחו הכוס על השלחן בעת ברכת בשמים והנר, וכתב על זה דלא יפה עושים.
לעומת זאת בסידור יעב"ץ כתב, "מחזיר הכוס לשמאלו או מניחו על השולחן", משמע דליכא קפידא בדבר להחזיק הכוס בשמאלו. – ומובא בספר מרא דשמעתתא (אות קי) שכן נהג הגאב"ד דירושלם הגה"צ רמ"א פריינד זצ"ל, שאחרי ברכת בורא פרי הגפן הניח את הכוס על השולחן, ולקח בידו רק הבשמים.
ולהנוהגים כן צריך לומר, דלשון השו"ע שכתב לאחוז הכוס בשמאל הוא לאו דוקא, וכדכתב הערוך השלחן (רצו, יז) וז"ל: ודע דהאחיזה בשמאל אינו חובה כלל, ולכן אצלינו כשמברכין על הבשמים מניחין הכוס על השולחן, ונוטל הבשמים בימינו, אלא "דהכונה היא העיקר לאחוז היין בימין וההדס בימין בשעת ברכתם, וממילא דהדבר השני בשמאל", אבל אין זה בהכרח וכו'.
ולענין סברת החיי אדם ומשנ"ב, דטעם אחיזת הכוס ביד שמאל הוא כדי שיבדיל על הכוס, יש לומר, דגם כשמניח על השולחן לפניו נקרא הבדלה על הכוס, וכהא דמבואר בט"ז (סימן רעא סקי"ט) בקידש על הכוס וכסבור שהוא יין ונמצא מים, דאם בשעת הקידוש היה יין על השולחן מוכן לשתות, אינו צריך לקדש שנית רק ישתה מהמוכן לפניו, וכמו שכתב רמ"א (סימן רט) בשם מהרי"ל, דהוי כאלו קידש על היין, עיי"ש. הרי דגם כשהכוס עומד לפניו ואינו אוחז הכוס בידו, חשיב ג"כ כמקדש על הכוס. וא"כ י"ל, דה"ה בהבדלה אין אחיזת הכוס לעיכובא, וסגי כשמונח לפניו על השולחן.
ובספר משנת יעקב (סימן רצו) העיד הגאב"ד קאפיש הג"ר יעקב לעבאוויטש ז"ל בזה"ל: כעת כל הגדולים והצדיקים והעולם מניחין הכוס על השלחן בשעת ברכת בשמים ונר, וצ"ע למה, ואפשר יען דחוששין שמא ישפוך היין כשתופס בשמאל וטרוד בזה ולא יכוין הברכה, אם כי י"ל דזה הוא כמו לולב דבשעתיה אינו מטריד, מ"מ י"ל דבשמאל האחיזה אינו טוב ומטריד יותר, "ומצד שצריך לברך גם בשמים ונר על הכוס, שכתב במשנ"ב דמשו"ה צריך לאחוז הכוס בשמאל, י"ל לענ"ד, דגם כשעומד הכוס לפניו על השלחן הוה כסודרן על הכוס", וראיתי לגדול אחד שעושה כשו"ע, אבל כל העולם לא נהגו כן, עכ"ל. ומבואר בדבריו כסברתינו, דהנחה לפניו מהני ג"כ לענין שיחשב כקידוש על הכוס, ושו"ר שהאריך בזה בשו"ת להורות נתן (ח"ח סימן יז) בראיות שאין אחיזת הכוס לעיכובא, עיי"ש.
ולמעשה, מן הראוי לכתחילה לעשות כמפורש בשו"ע, וכדברי האשל אברהם. ועיין עוד בשו"ת באר משה (ח"ח סימן כח) שהאריך ג"כ בזה, ומסיים דהחוב על אלו שלא עשו כן עד עתה לתקן ולעשות כפסקו של השו"ע, זולת מי שיש לו קבלה דור אחר דור. והנוהגים להניח את הכוס על השולחן יש להם על מי שיסמוכו, שכבר נהגו כן הרבה גדולים וצדיקים וכנ"ל, והנח להם לישראל.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א
שו"ת גם אני אודך – א
קס"ח תשובות ובירורי הלכה בענינים הנוגעים למעשה
שקיבלתי ממו"ר הגה"צ – רבי יקותיאל ליברמן שליט"א
על שאלותי שחקרתי בס"ד ובחסדו הגדול
הרב גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א
בן אאמו"ר הגה"ח רבי אלחנן י.ד. שליט"א – ב"ב – תשע"א לפ"ק
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5