——–
סעודת פורים הנעשית בליל פורים ודאי שאינו יוצא בה י"ח כדאיתא במגילה (דף ז:) אמר רבא סעודת פורים שאכלה בלילה לא יצא ידי חובתו, מאי טעמא ימי משתה ושמחה כתיב. וכן פי' הריטב"א שם ובמגיד משנה בה' מגילה (פרק ב הלכה יד) לא נצרכה אלא ללילה של פורים שבו קורין את המגילה, ואילו לילה של מוצאי פורים מולא יעבור נפקא. וכן הא דאמר רב אשי ומי לא שרי להו למכלי באורתא ע"ש, היינו בלילה של פורים. ועיין לפני יהושע שם דאף בדיעבד אינו יצא י"ח וכן כתבו כל הפוס' דאינו יוצא חובה אלא ביום בלבד.
אלא שראיתי בספר כלבו (סימן מה) שי"מ כעין לילה כלומר כשאין אבוקה כנגדו דרך שמחה, וכן מובא בב"י (סימן תרצה) בשם ארחות חיים (שם אות לה) שסעודת פורים שאכלה בלילה לא יצא ידי חובתו יש מפרשים כעין לילה שאין אבוקה כנגדו דרך שמחה ויום טוב ע"כ. משמע לכאורה אם יש אבוקה כנגדו אע"פ שאכל בלילה את סעודתו שפיר דמי ויצא י"ח ואינו נראה דהא ימי משתה ושמחה כתיב וכי בשל אור האבוקה נחשב שאכלה ביום שיצא עי"ז ידי חובתו?!.
וצ"ל שאכן כן יוצא י"ח בכך מדהביא הב"י שם את דברי רבינו האי שנשאל מי שנשבע להתענות בפורים מהו והשיב אין כח במצות פורים לדחות שם שמים ואפשר לו לעשות סעודת פורים בלילה ויוצא ידי חובתו. משמע שנראה למרן מדהביאו לרבנו האי גאון דלכל הפחות בדיעבד שרי וסמך על הפי' כעין לילה דהיינו ע"י אבוקה יצא י"ח ונראה בדיעבד יש לסמוך על זה.
וכן ראיתי שלמד מהגמ' הנ"ל ספר שבולי הלקט (ענין פורים סימן רא) והתיר בדיעבד לאדם שנשבע שיעשה סעודה ומשתה בלילה ויצא ידי שבועתו ואע"ג דלאו מצוה מן המובחר מ"מ משום שבועה שפיר דמי דאמרינן [רב אשי] הוה יתיב קמיה דרב כהנא נגה ולא אתאי רבנן אמר ליה מאי טעמא לא אתו רבנן אמר ליה דילמא עסקי' בסעודת פורים אמר ליה ולא איפשר למיכלה באורתא אמר ליה לא סבר לה מר להא דרבא דאמר רבא סעודת פורים שאכלה בלילה לא יצא אמר ליה אמר רבא הכי אמר ליה אין תנא מיניה ארבעין זמנין. מיסתייא להאי שנשבע למיהוי כרב כהנא מקמי דלישמעה להא שמעתא דרבא ואל יחללו שבועתו. ומזה נלמד גם לאדם שאינו יכול לסעוד ביום פורים כגון שצריך להיות בצום לא עלינו עבור טיפול רפואי וכד' יקיים לפחות את הסעודת פורים בלילה ויצא י"ח בשעת הדחק דהוי כדיעבד דהא רב כהנא ותלמידיו נהגו לאכול את סעודת פורים בלילה בכל השנים עד לשמועה של רבא דאמר רבא סעודת פורים שאכלה בלילה לא יצא י"ח ותנא מיניה ארבעין זמנין ומעתה ואילך סעד רק ביום. וכ"כ להדיא בספר תניא רבתי (בענין קריאת המגילה) שיוצא י"ח באכילה בלילה כדברי שבולי הלקט ע"ש. ושו"ר בתשובות הגאונים (מוסאפיה סימן לה) שנשאל מי שנשבע להתענות ביום פורים מהו. כך אנו רואים שאין במשתה פורים לדחות שם שמים ולעשותה כמצוה שהוא מושבע עליה מהר סיני ואפשר שיעשה סעודה בלילה ויוצא בה ידי חובתו. וכ"כ בתשובות הגאונים (שערי תשובה סימן קמ) שכך הורה רב שר שלום ז"ל.
אמנם ראו ראיתי שנתקשה בזה הפר"ח (בסימן תרצה ס"ק א) כיצד תשתנה הלילה ממציאותה ותעשה יום ע"י הדלקת הנר. ותירץ הפר"ח שם דמ"ש הב"י שי"מ כעין לילה שאין אבוקה כנגדו, היינו אף ביום ובבית אפל לא יצא י"ח אא"כ שם אבוקה כנגדו, אבל בלילה ואבוקה כנגדו אין מועיל. וכן מובא בשערי תשובה (ס"ק א) ובמחזיק ברכה (אות א) והובא גם בשו"ת הר צבי (או"ח א סימן יב) ודן גם למאן דרוצה לומר דנר מחייב בציצית בלילה ע"כ דס"ל דע"י נר חשיב דישנה בראיה ואתרבי מהאי קרא דאשר תכסה בה דלא נתמעט מראיה אלא לילה בלא נר ע"ש. ולפי זה נתבאר דיש להדליק נרות או אור חשמל דרך שמחה וכן ביום טוב גם כשעושין הסעודה ביום וכמ"ש בספר כלבו (סימן לא) כיון שהדלקת נר שבת חוב, מדליק אפילו אין לו לסעוד, כגון בליל יום הכפורים או בליל פורים, אם סעד מבעוד יום, וכמובא בקיצור שולחן ערוך (סימן קמב) ובשלחן ערוך המקוצר לרב רצאבי (חלק ג סימן קכג סעיף ה) שיפרוש וילון על החלונות כדי שיאירו הנרות. עיין בדברינו בזה בשו"ת בריח התיכון (חלק א סימן כח).
ונהגו בליל פורים לאכול זרעונים זכר לזרעונים שהיו אוכלין בבית המלך דניאל וחבריו כמו שכתוב (דניאל א, יב) ויתנו לנו מן הזרעונים, ומובא בספר כלבו (סימן מה) בשם הרא"ש נהגו שלא לאכול בשר בלילה ההוא כדי שלא יטעו ויחשבו שהיא סעודת פורים, וכן מובא ע"י הרמ"א שם האחרונים המג"א (ס"ק ו) ועוד. אמנם כתב הלקט יושר (חלק א או"ח עמוד קנו ענין ד) שצריך להרבות קצת בליל פורים אחר המגילה בסעודתו, וגם בפורים שושן.
ומדברי הגמ' שם רב אשי הוה יתיב קמיה (דרב כהנא) נגה ולא אתו רבנן. אמר ליה מאי טעמא לא אתו רבנן דלמא טרידי בסעודת פורים אמר ליה ולא הוה אפשר למיכלה באורתא וכו' ופירש"י שם שאיחר היום, ולא באו התלמידים לבית המדרש. מזה מוכח שעשו את סעודתם בבקר דאי לאו בבקר אלא אחר הצהרים אזי היו צרכים לבוא ללמוד בבית מדרש בבקר דהא הוא סעד בלילה וחיכה להם בבקר בשעה הרגילה וכן מוכח מדהשיב לו דטרידי בסעודת פורים. ומשמע שהגיעו אח"כ ללמוד דמה יעשו בביתם כל היום (כמה זמן אורך הסעודה) כמ"ש החתם סופר שם נגה ולא אתו רבנן כו' ולא הוה אפשר למיכלה באורתא. בהגמ"נ הוכיח מכאן שגם בפורים רגילים ללמוד לפני רבם דלא כמהרי"ל ע"ש.
ולפי זה קיום הסעודה זמנה אחר התפילה כנ"ל וכן מטעם זריזין מקדימים למצות עיין בדברינו בשו"ת בריח התיכון (חלק א סימן כו) ולהרב רצאבי שם. אלא שראיתי בספר המנהגים (טירנא פורים) ובספר מהרי"ל (מנהגים הלכות פורים) שמנהגם באלו מדינות שעושין עיקר סעודת פורים אחר מנחה הוי כמו סעודה ג' בשבת. ואם חל פורים ביום ששי אוכלין סעודת פורים שחרית, ולא בערב אחר מנחה וטעמם שמתפללים מנחה גדולה ואוכלין סעודת פורים אחר חצות היום והולכין ואוכלין כל הלילה, דאם סועדין מקודם היה להן שעת מנחה שעת שכרות ותפלת שכור תועבה. וכ"כ הרמ"א בהג"ה (סעיף ב) שנוהגים לעשות סעודת פורים לאחר מנחה, וערבית יתפללו בלילה. ומתפללים מנחה תחלה בעוד היום גדול ורוב הסעודה צריכה להיות ביום ולא כמו שנוהגין: להתחיל סמוך לערב ועיקר הסעודה הוא ליל ט"ו. וכשחל פורים ביום ששי, יעשו הסעודה בשחרית, משום כבוד שבת. אלא שבשו"ת הרמ"א (סימן קלב) כתב שהמנהג פשוט בעירנו, שביום פורים קובעים סעודת פורים סמוך לערב וממשיכים בסעודה הרבה בלילה. וכ"כ בקיצור שולחן ערוך (סימן קמב) ובערוך השולחן (ס"ק ח).
ואולי בשל החיוב שצריך לשמוח בפורים ולהתעדן במיני מאכל ומשתה כדכתיב לעשות אותם ימי משתה ושמחה ואוכלין ושותין ושמחין ומזמרין על שולחנם ובבית חביריהם כמ"ש בשבולי הלקט (ענין פורים סימן רא) ולזה יש צורך בהכנה מרובה ועוד שקשה לאכול בשר ולשתות יין בבקר. וטעם נוסף ראיתי שנוהגים לעשות את הסעודה לפנות ערב בעבור שטרוד בחילוק הצדקות לעניים ולגבאים לא יוכל לערוך שלחן בלחם רב ואוכל פת וכ"כ בתרומת הדשן (סימן קי) והובא גם בב"י (סימן תרצה) ומג"א (ס"ק ה) משום דבארבעה עשר שחרית צריך שיהוי בקריאת מגילה, ואח"כ הוא טרוד ושולח מנות ומתנות לאביונים, ואין פנאי לאכול בסעודה בשמחה ובתענוג. ולכך קבעוה קדמונינו מקצתה בערב ולהתחיל מבעוד יום, ג"כ קודם תפילת ערבית, כדי לקיים מצות סעודה ביום שהוא עיקר. ונמשך בה מאז בפנאי ובתענוג עד הלילה ובלילה עצמה. וחשיב הכל סעודה אחת. ואף שישב המנהג, מ"מ כתב שרבותי ואני אחריהם נהגינן עיקר הסעודה בשחרית, וכן נהגו ברינו"ס. וכ"כ בלקט יושר (חלק א או"ח עמוד קנט ענין א) שאכל סעודת פורים ביום ומברך ברכת המזון ומתפלל מנחה. וכן מובא בספר המנהגים (טירנא הגהות המנהגים פורים אות ג) ובמג"א וא"ר בפמ"ג (ס"ק ה) בשם השל"ח שמשובח מי שעושה בשחרית וכתב וכן אני נוהג וכ"כ בבאר היטב (ס"ק ג) בשם השל"ה. ודע שאם התחיל סעודתו ביום ומשכה עד הלילה, אומר על הנסים, דבתר תחלת סעודה אזלינן כמ"ש מרן בשו"ע (סימן תרצה סעיף ג) ואומרו בברכת הארץ.
ונראה שצריך לקיים קודם משלוח מנות ומתנות לאביונים ואח"כ יישב לסעוד את סעודת פורים בשמחה שמא ישתכר או ירדם ולא יוכל אח"כ לקיים את המצות וכן ראיתי בספר כלבו (סימן מה) שאחר צאתם מבית הכנסת שחרית מחלקין מעות פורים ומנות ואח"כ סעודה. וכ"כ בלקט יושר (חלק א או"ח עמוד קנה ענין ד) טוב לשלוח מיני מאכל קודם אכילה. וגם בספר המנהגים (טירנא הגהות המנהגים פורים אות ג) ציין למהרא"י ז"ל שהוא ורבותיו נהגו בכל השנים עיקר סעודה בשחרית.
לכן ראשית מעשיו יקיים משלוח מנות ומתנות לאביונים ואח"כ יעשה את סעודתו בנחת ובשמחה וזהו כטעמו של תרומת הדשן כדי שיהיה סיפק לקיים סעודת פורים ע"י משלוח מנות איש לרעהו עיין בזה דברינו (בסימן נ). וכמו"ש ערוך השולחן שם ובתורת מועדים (עמ' קכב) ובשו"ת ציץ אליעזר (חלק טו סימן לב) שגם מרן הראש"ל הגר"ע יוסף שליט"א בקול סיני, העלה להלכה, דמנהג נכון הוא שלא לעשות סעודת פורים עד לאחר שיקיים מצות משלוח מנות ומתנות לאביונים, אבל לטעום מעט לפני כן מותר ואין בכך כלום וכמ"ש בחזון עובדיה עיי"ש. וכ"כ בילקוט יוסף (עמוד שלא).
לסיכום: חייב אדם לשמוח בפורים ולהתעדן במיני מאכל ומשתה כדכתיב לעשות אותם ימי משתה ושמחה ואוכלין ושותין ושמחין ומזמרין על שולחנם אם יכול לעשותה אחר התפילה בשחרית מוטב ואם לאו יתפלל מנחה גדולה ויסעד את סעודת פורים.
פירות הנושרים:
1. סעודת פורים שאכלה בלילה בין בליל פורים ובין מוצאי פורים לא יצא י"ח.
2. לא מועיל הדלקת אור בלילה אלא חובה לאכול ביום בלבד.
3. אכל ביום והבית אפל י"א שלא יצא י"ח.
4. לכן יש לדאוג להדליק נרות או אור החשמל בזמן סעודת פורים.
5. יש שנהגו לאכול זרעונים בליל פורים.
6. יש שנהגו שלא לאכול בשר בליל פורים כדי שלא יטעו ויחשבו שהיא סעודת פורים.
7. בזמן הגמ' נהגו לעשות את הסעודת פורים בשחרית.
8. כשחל פורים ביום ששי, יעשו הסעודה בשחרית, משום כבוד שבת.
9. יש נוהגים לכתחילה להתפלל מנחה גדולה ואח"כ אוכלין סעודת פורים והולכין ואוכלין כל הלילה.
10. אם סועדין קודם למנחה אין לתפלל בשעת שכרות ותפלת שכור תועבה.
11. נכון שלא לעשות סעודת פורים עד לאחר שיקיים מצות משלוח מנות ומתנות לאביונים.
12. אדם שאינו יכול לסעוד ביום פורים כגון שצריך להיות בצום עבור טיפול רפואי וכד' לא עלינו יקיים לפחות את הסעודה בלילה, ודוקא בליל פורים ולא במוצאי פורים שאינו יוצא אפילו בדיעבד.
13. אם התחיל סעודתו ביום ומשכה עד הלילה, אומר על הנסים, דבתר תחלת סעודה אזלינן.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב ניסים בריח שליט"א
מועדי ניסים
הרב ניסים בריח שליט"א
בהסכמת מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5