——–
איתא במנחות דף (לד.) תניא ביתך ביאתך מן הימין אתה אומר מן הימין או אינו אלא משמאל ת"ל ביתך מאי תלמודא אמר רבה דרך ביאתך מן הימין דכי עקר איניש כרעיה דימינא עקר רב שמואל בר אחא קמיה דרב פפא משמיה דרבא בר עולא אמר מהכא ויקח יהוידע הכהן ארון אחד ויקב חור בדלתו ויתן אותו אצל המזבח מימין בבוא איש בית ה' ונתנו שמה הכהנים שומרי הסף את כל הכסף המובא בית ה' עכ"ד. נמצא שיש להקפיד לשים את המזוזה דווקא בצד ימין.
ובדף (לג.) כתוב במזוזה הלך היכר ציר מאי היכר ציר אמר רב אדא אבקתא היכי דמי כגון פיתחא דבין תרי בתי בין בי גברי לבי נשי ע"כ פירש רש"י אדם שחולק ביתו חציו להילוך אנשים המחזרים בביתו וחציו לאשתו לעשות מלאכה והצנע ויש פתח בין זו לזו ופתח לכל בית לרה"ר ואמרי' לקמן (דף לד.) מזוזה דרך ימין לביאה ולא ליציאה והכא בפתח שבין זו לזו לא ידעינן הי ליחשוב ביאה והי ליחשוב יציאה אי יציאה מהאי להאי ואי מהאי להאי אלא הלך אחר חור שבסף שציר הדלת סובב בו ההוא צד שהחור בו חשיב בית ודרך ימין שנכנסין בו נותנין מזוזה עכ"ל וכן פירש נימוקי יוסף ובפסקי הרא"ש וכן פסק מרן בשולחן ערוך (ביו"ד סימן רפ"ט סעיף ג) והבן איש חי (בפר' כי תבא).
פירוש הדברים הנ"ל אין הכוונה האם הציר בצד ימין או שמאל הוא קובע את מיקום המזוזה ואם כן מדוע כתוב עוד תנאי ובדרך ימין שנכנסין בו אלא כוונת הדברים כך באיזה חדר שנמצא הציר (חור בסף שציר הדלת נכנס לתוכו) הוא החדר החשוב ולא חשוב כלל היכן נמצא הציר בצד ימין או שמאל (בד"כ מיקום הציר בחדר הוא גם מיקום פתיחת הדלת בחדר) וכ"כ שו"ת שאילת יעבץ (חלק א סימן ע) וז"ל ונראה דאזלינן בתר נקישת הדלת ומנעולים ובריחים. אם הם מבפנים או בחוץ. ר"ל באותו חדר שסוגרין שם הדלת לפנים מן המשקוף ומהמזוזות שהם חוצה לה, אותו החדר הוא עיקר. ועושין המזוזה לימין כניסתו,
ולאחר שאנו יודעים מיהו החדר החשוב (שבו נמצא הציר) אזי התנאי השני הוא בכניסתנו אליו בצד ימין נקבע את המזוזה וכן הדין בדלת הזזה היכן שהיא נמצאת בפתיחתה (היא נכנסת מאחרי הקיר או מצד ימין או מצד שמאל לא משנה הצד) נקבע שהוא החדר החשוב ובכניסתנו אליו שם נקבע את המזוזה בצד ימין. ועיין עוד בשו"ת שאילת יעב"ץ שם שאם לא ניכר היכר ציר כגון שעשה החור שתסוב הדלת עליו שווה עם המחיצה החולקת החדרים לשנים, באופן שאין הציר ניכר בא' יותר מחברו וכן בתלאה בטבעת ברזל באונקלי וציר הקבוע באמצע מזוזת הפתח המפסקת, אכתי לא ידענא מאי עיקרי היכר ציר, או בכותל עבה והדלת קבועה באמצעיתה. אלא ע"כ דאזלינן בתר נקישת הדלת .
ובמקרה שלנו אם הדלת נפתחת לתוך הבית ממילא הבית הוא נחשב החשוב לעניין קביעת מזוזה ובכניסה אליו מהסלון בצד ימין נקבע את המזוזה איברא כל זאת דאמרינן כאשר הכניסות והיציאות (מבחינת חשיבות) שוות משני צדי הפתח ולכן קביעת המזוזה נקבעת עפ"י היכר ציר אך כאשר המצב אינו כן (חשיבות הכניסה לחדר שונה מכל כוון) יש לבדוק לפי החשיבות ולענייננו הכניסה לחדר היא בד"כ מצד מסוים אזי רואים את החדר השני נספח לבית ומצד ימין לכניסה לחדר שמים את המזוזה ולא משנה כלל היכר ציר דהיינו החשיבות היא הקובעת את החדר החשוב לקביעת מזוזה ולא הציר הנ"ל במקרה שלנו הסלון הוא נספח לבית כי הבית הוא החשוב וממנו נכנסים ויוצאים לסלון וכל תשמישנו הוא מהבית לסלון ולכן את המזוזה נקבעת בצד ימין בכניסתנו לסלון ההפך מדלעיל שהולכים עפ"י היכר ציר .
וכן כתב החיד"א בשו"ת יוסף אומץ בשם כל הפוסקים וז"ל וכבר ר"י עצמו השמיענו כזאת ובדיבור אחד רמז כל מה שאמרנו שכתב ולהכי נקט מבי גברי לבי נשי ופשוט דכוונתו להוכיח דבריו מהש"ס כדאמרן דלימא בפשיטות מבית לחדר אלא ודאי דלא איתמר אלא דווקא כהאי גוונא דבי גברי ובי נשי כמדובר ולפי זה רש"י והרא"ש ונמק"י סברי כר"י וגם מרן דנקט מציאות זו דחולק ביתו לשנים וכו' דעתו כר"י ולא הוצרך לפרש דמנקט מציאות חולק ביתו וכו' מוכח בהדיא כר"י ומשו"ה השמיט דברי ר"י דכלול ומדוקדק בדבריו והוי חד מתלתא דמרן שמוטי שמיט דינים מחודשים ומוסכמים וכו' עכ"ל וכתב עוד ואין להשגיח בציר ויניח המזוזה מימין הנכנס מן הבית לחדר כי כל תשמישו ומוצאו ומובאו של החדר מן הבית עכ"ל. וכ"כ הגאון ר' יעקב קאשטרו בבית שניכר לכל ימין הנכנס לא חיישינן לחור שבסף.
ויתרה מזאת כתב המרדכי בהלכות קטנות שלא רק בהיכר ציר לא מתחשבים אם חשיבות ושימוש בכניסות שונה ואף אם אחד מהכניסות פתוח לרשות הרבים אין בכך מעלה כי העיקר הוא מהו הכיוון שרוב תשמישם וז"ל וכן מצאתי אפילו אחד פתוח לר"ה ואחד אין פתוח לר"ה כיון דעיקר תשמיש כניסה ויציאה דרך שם לא משגחינן בהיכר ציר עכ"ל וכ"כ הב"י והגאון ר' יעקב קאשטרו (בהלכות מזוזה) וכ"כ מהטעם הזה בשו"ת שאילת יעבץ (חלק א סימן ע) שאין שם תשמיש מרובה לכניסה ויציאה, רק לפרקים ועתים רחוקים ולכן עשיתי בפתח שער ביתי הפונה לחצר, המזוזה בימין יציאה ולא השגחתי אפי' בהיכר ציר. כי דנתי פתח החצר כסתום למיעוט תשמישו איברא שבסוף כתב שנמלכתי וצויתי לעשות מזוזה שניה בימין כניסה מהחצר דהיינו שתי מזוזות (ואם מותר לקבוע שתי מזוזות עיין בשו"ת דברי חכמים (חלק יו"ד סימן כט) אם יש משום בל תוסיף בעשיית שתי מזוזות בפתח אחד? אחרי שעיינתי בגמ' ובפוסקים בדומה לזה, ראה ראיתי כי דבר זה שנוי במחלוקת ראשונים ואחרונים עיין שם) ועיין עוד בשו"ת תשובה מאהבה (חלק א סימן סא) שציין לשאילת יעב"ץ הנ"ל.
נמצא פירוש הדברים ברורים ומכוונים שהמקרה שלנו הדין השתנה שאעפ"י שדלת הזזה נמצאת בבית והיה נראה לכאורה צריך להניח מצד ימין כשנכנסים מהסלון לבית בהתאם למיקום הציר אך מאחר ורוב תשמיש הסלון דרך הבית יש להניח את המזוזה בצד ימין כאשר נכנסים מהבית לסלון ואין להשגיח על מיקום הציר או הדלת הזזה כלל .
ודע בענין פתח הדלת לדעת אחינו אשכנזים חייב להיות לפחות ד' טפחים כ"כ הש"ך (בסימן רפז) בשם רש"י המרדכי והטור אלא שהרמב"ם (בהלכות מזוזה פרק ו') מנה שם עשרה תנאים שיתחייב הפתח במזוזה ואם חסר תנאי אחד פטור מן המזוזה ולא מנה רחב ד' או יותר וכן מרן בשולחנו הטהור לא כתב דהיינו אף אם הפתח פחות מד' טפחים יש לקבוע מזוזה בברכה וכ"כ עיקרי דינים (אות יב) שלדעת הרמב"ם ומרן לא צריך ד' טפחים אלא שהריטב"א ביומא (דף יא:) כתב ובתנאי שיש בין רגליה רחב ארבעה טפחים כדפירש"י וכ"כ המאירי שם ואם אינו רחב ארבעה אעפ"י שגבוה עשרה אינו חייב ולכן נראה שאם הפתח פחות מארבע יקבע ללא ברכה ועיין עוד שו"ת גינת ורדים (חלק א"ח כלל ג סימן כג) שלרשב"א לא מהני אלא ברוחב ד' וזה הפך דברי הרמב"ם וכתב עוד ואת דברי מרן לא יכולתי להבינם דאי ס"ל דהרמב"ם והרשב"א דפליגי ועיין עוד בשו"ת בנין ציון (סימן כו).
לסיכום: בדלת הזזה הנמצאת בבית ומחברת בין הבית לסלון ולסלון יש כניסה בנפרד לחצר או לרשות הרבים יש להתקין את המזוזה בצד ימין בכניסתנו מהבית לסלון משום שרוב התשמיש הסלון הוא דרך הבית והסלון נספח לבית ואין להשגיח כלל על מיקום פתיחת הדלת .
פירות הנושרים:
1. בפתח שמחבר שני חדרים שלכל אחד יש יציאה יש להניח את המזוזה ע"י שני תנאים:
א. היכר ציר קובע את חשיבות הבית כלומר באיזה צד נמצא הציר
ב. בכניסתנו לחדר החשוב בצד ימין נקבע את המזוזה.
2. כאשר אין שימוש שווה משני צידי הפתח לא הולכים לפי היכר ציר אלא החדר הטפל הופך להיות נספח לבית ויש להניח את המזוזה בצד ימין בכניסתנו אליו ואפילו אם הוא פתוח לרה"ר והחדר לא.
3. מיקום דלת זזה הוא הקובע כעין היכר ציר הנ"ל.
4. אם רוחב הפתח פחות מד' טפחים ואף אם גבוה עשרה טפחים לאחינו אשכנזים פטור ממזוזה ולספרדים קובעים בלי ברכה .
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב ניסים בריח שליט"א
בריח התיכון
הרב ניסים בריח שליט"א
בהסכמת מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א ומו"ר הרה"ג מאיר מאזוז שליט"א והרב חיים חדד שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5