——–
כבר השיב בזה בתרומת הדשן (חלק א שו"ת סימן קיא) דאין יוצאים אלא בדברי אוכל בלבד וטעמו דמשלוח מנות הוא כדי שיהא לכל אחד די וספק לקיים הסעודה כדינא. כמשמע ממעשה דאביי בר אבין ורב חנינא בר אבין הוו מחלפים סעודותייהו בהדדי, ונפקי בהכי משלוח מנות. אלמא דטעמא משום סעודה היא. ותו נראה דלא אשכחן בשום מקום דמיקרי מנות אלא מידי דמיכלי או דמשתי. וכן נראה הכוונה במסכת סופרים (פרק כא הלכה ג) וכן דקדק הרמב"ם בלשונו שכתב וחייב לשלוח שתי מנות של בשר או שתי מיני תבשיל או שתי מיני דאוכלים, ונראה דשתייה בכלל אכילה. ובמתנות לאביונים כתב מעות או מיני מאכלים. אלמא דגבי משלוח מנות סבר דווקא מידי דמיכלי או דמשתי. והובא הלכה זו בשו"ע (סימן תרצה סעיף ד) ובאחרונים שם דה"ה משקה דשפיר דמי דשתיה בכלל אכילה וכן סגי באחד אוכל ואחד משקה וכן השיב בשו"ת יחווה דעת (חלק ו סימן מה) שהשולח מעות לחבירו בפורים, אינו יוצא ידי חובת מצות משלוח מנות, ואין יוצאים ידי חובה אלא בדברי מאכל ומשתה בלבד ע"ש.
משמע מדבריהם שכתבו דמידי מיכלי או דמשתי דאף בשתי סוגי יין יוצא י"ח. וראיתי עוד שנסתפקו שם אי בעינן שיהיה מין אוכל המבושל ולא בשר חי דמשלוח מנות הראוי מיד לאכילה משמע או דכיון שהוא שחוט וראוי להתבשל מיד שרי. ובס' ערך השולחן לרבי יצחק טייב הכריע כדעת המהרי"ל דלא מיקרי מנות אלא מבושלים דראוים לאכילה שהם מוכנים ודלא כהלק"ט ע"ש. איברא דבספר מהרי"ל (מנהגים הלכות פורים) כתב רק "טוב" ולא כתב לשון "צריך" וז"ל אמר מהר"י סג"ל שטוב לשלוח מנות פורים דוקא מיני מאכל או משתה, ודוקא בשר או דגים מבושלין, שכן משמע פ"ק דביצה דלבית שמאי לא מתקרי מנות בענין אחר עכ"ל. ושמא כוונתו שאם שולח בשר ודגים צריך שיהיו מבושלין הא מאכל אחר אינו חייב שיהיה מבושל. ולפי זה בעינן בדוקא מיני אוכלין או שתייה בלבד.
וע"פ גירסת הגמ' בחידושי הריטב"א במגילה (דף ז.) שלקמן עולה דאין יוצאים י"ח כשמתנותיו אינם שווים את מעמדו של המשלח וז"ל הגמ' תני רב יוסף ומשלוח מנות איש לרעהו שתי מנות לאדם אחד. ומתנות לאביונים שתי מתנות לשני בני אדם. ר' יהודה נשיאה שדר ליה לרב הושעיא אטמא דעגלא תילתא וגרבא דחמרא. שלח לו קיימת בנו רבינו ומשלוח מנות, כך גרס רש"י ופירש דהכא תרי מנות איכא, ול"ג הדר שלח ליה איהו. ומפירש"י זה דייקו הב"ח והגר"א שלא גרס גם את התיבות "ומתנות לאביונים" שנמצאות בנוסחי דידן, שבאמת לא קיים בזה ר' יהודה מתנות לאביונים.
אבל הריטב"א כתב בכולהו נוסחי גרסינן קיימת בנו רבינו ומתנות לאביונים. (דהיינו בהיפוך מגירסת רש"י הנ"ל וגרס רק "ומתנות לאביונים" בלי "משלוח מנות") פי' שלא היתה יקרה התשורה בעיניו ואמר שאינה מתנה לאדם כמוהו ולא יצא ידי חובת משלוח מנות איש לרעהו, הדר שלח ליה כלומר רבי יהודה נשיאה גופיה עגלא תליתאה ותלת גרבי יין שלח ליה קיימת בנו רבינו ומשלוח מנות איש לרעהו, כלומר שזו התשורה הראויה לך. וכן מובא בילקוט שמעוני (אסתר רמז תתרנט) ובשאילתות דרב אחאי (פרשת ויקהל שאילתא סז) וכן גירסת רבינו חננאל שם כגירסת הירושלמי וכן גרסינן במנורת המאור. וכ"כ בתוספות רי"ד במגילה שם קיימת בנו רבינו מתנות לאביונים פירש מפני שנראה לו מתנה מועטת כדרכי העניים. וכן בשו"ת הלכות קטנות (חלק ב סימן לט).
וכן העלה כן הברכי יוסף (אות ד) מדכתב דעיקר המצווה שיהיה המנות יקרות הערך ועריבות. וכ"כ בשו"ת משנה הלכות (חלק יא סימן תקסא) שיש ענין לשלוח לפי היכולת והכבוד. עיין עוד בדברינו (בסימן נט) דלפי גירסא זו נמצאנו למדים דיוצא י"ח מתנות לאביונים ע"י מאכל (ולא בדוקא מעות) ומאחר והרמב"ם פסק דיוצא ע"י מאכל משמע שגירסתו כנ"ל.
דהיינו לפי מה דגרסינן לא יוצא אדם י"ח במשלוח מנות שאינם לפי מעמדו של המשלח. וכן דעת החיי אדם (בכלל קנ"ה סעי' ל"א) שהובא בבאור הלכה שלקמן ובשו"ת ציץ אליעזר (חלק ח סימן יד) שציין לריטב"א הנ"ל. והוא כתב שתלוי בב' הטעמים שישנן במצות משלוח מנות דאם נאמר כטעמו של התרומת הדשן שהוא משום הרוחה דמקבל, א"כ תלוי הדבר בעיקר במעמדו של המקבל ואם המקבל עשיר אין לו כל תועלת של ממש במתנה פחותה כזאת, אבל אם הוא עני אזי אע"פ שהנותן עשיר הרי מ"מ יש למקבל לפי מעמדו תועלת גם ממתנה כזאת ולכן שפיר יוצא הנותן ידי משלוח מנות בזה אע"פ שהוא עשיר, אבל אם נאמר כטעמו של בעל מנות הלוי כדי להרבות השלום והריעות היפך מרכילותו של הצר שאמר מפוזר ומפורד, והיינו כדי שהנותן יראה בזה חיבתו למקבל, א"כ תלוי הדבר בעיקר במעמדו של הנותן, ואם הוא עשיר אזי כשנותן מתנה מועטת אין בזה בכדי להראות אחוה וריעות וחיבה של ממש, ולפי"ז יקוימו מסברא דברי הח"א כפי שהם לפנינו וכן דברי המ"ב לפי טעמו של הבעל מנות הלוי. ובשו"ת אבני ישפה שלקמן בעינן שהמשלוח חשוב בעיני המקבל וכתב עוד בשם השדי חמד שסברא זו של הריטב"א אינה מוכרחת לפי גירסת רש"י .
איברא שראיתי לאחרונים באור הלכה (ד"ה חייב לשלוח) ובכף החיים (אות מ) חזון עובדיה (דין משלוח מנות סעיף ז) ובילקוט יוסף (סעיף ח) ובשו"ת אבני ישפה (חלק א סימן קלד) שכתבו בלשון שראוי להזהר וכו' ע"ש משמע שיצא בדיעבד וזה אינו כגירסת ילקוט שמעוני (אסתר רמז תתרנט) ובשאילתות דרב אחאי (פרשת ויקהל שאילתא סז) ורבינו חננאל שם כגירסת הירושלמי ובמנורת המאור והריטב"א ועוד הנ"ל שבדיעבד לא יצא י"ח. ולכן צריך לשלוח לפחות משלוח אחד בהתאם למעמדו בכדי לצאת בו י"ח.
לסיכום: משלוח מנות איש לרעהו בעינן במיני אוכלין או משקין ובהתאם למעמדו הכספי של המשלח.
פירות הנושרים:
1. יוצאים י"ח משלוח מנות ע"י שתי סוגי שתייה.
2. י"א שהמנות יהיו בהתאם למעמדו של המקבל.
3. י"א דלא בעינן לכתחלה לשלוח בהתאם למעמד השולח או המקבל.
4. יש לתת את המנות כשהם מוכנים לאכילה וי"א דלא בעינן.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב ניסים בריח שליט"א
מועדי ניסים
הרב ניסים בריח שליט"א
בהסכמת מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5