——–
טעם נתינת מתנות לאביונים מובא בדרשות ר"י אבן שועיב (פרשת ואתה תצוה) שנהנו מסעודת אחשורוש וקם עליהם המן, או מפני שהשתחוו לצלם נכובדנאצר ורצה לקעקע ביצתם לגמרי להשמיד להרוג ולאבד, להשמיד זהו אבדן הדת, להרוג זהו אבדן הגופים, ולאבד זהו אבדן הממון. וכשריחם השם עליהם קבעו שלשה מצות כנגד אלו השלשה. מקרא מגלה כנגד הדת, שמחה ומשתה כנגד הגופים, ומשלוח מנות ומתנות לאביונים כנגד הממון. ונראה מזה שאין הפרש בנתינת מתנות לאביונים ע"י מעות או שווה ערך כל שקיבל האביון בשוויון שרי שמשלוח מנות ומתנות לאביון כנגד ממון. וכ"ש לסוברים דעיקר תקנה כדי לשמחן, אם כן יצא ע"י שווה ערך לאביונים כי אינם מקפידין אם נותן להם דבר אחר.
אלא שאין זה מחוור שניתן לתת מתנות לאביונים ע"י שווה ערך דבעינן כדי לשמחן ובשלמא במעות יכול לקנות לו כרצונו, ובאוכל הרי יכול לאכול, ואילו שווה ערך אחר יש לחוש שמא לא יוכל למכרו או להמירו וכיצד ישמח ויסעד את ליבו. וכן ראיתי שדקדק תרומת הדשן (סימן קיא) מדברי הרמב"ם שכתב וחייב לשלוח שתי מנות של בשר או שתי מיני תבשיל או שתי מיני דאוכלים, ונראה דשתייה בכלל אכילה. ובמתנות לאביונים כתב מעות או מיני מאכלים. אלמא דגבי משלוח מנות סבר דווקא מידי דמיכלי. וגבי מתנות לאביונים או כסף או אוכל ולא שווה כסף אחר.
אמנם ראיתי שהעלו דאין מועיל אלא מעות בלבד כמו שהוכיח מדברי רש"י בשו"ת יהודה יעלה (חלק א או"ח סימן רו) כתב דבעינן מעות בלבד ולא מועיל שווה ערך וראייתו ממגילה מפני שעיניהם של עניים נשואות למקרא מגילה ופירש רש"י לקבל מתנות האביונים וא"א בשבת עכ"ל. ואם איתא הא אפשר ואפשר גם בשבת לתת לאביונים במתנות מבושלים אע"כ מתנות בעי' בממון בפ"ע. והסכים עימו בשו"ת דברי יציב (חלק או"ח סימן רצח) על מה שנשאל ע"ז אם יוצאים ידי חובת שניהם ע"י מנות מבושלים לאביונים, והביא מהך דעיניהם של עניים נשואות דמוכח מזה דבמתנות בעינן ממון עיי"ש עוד כתב בזה א"ש מה שחילקו הטור ומחבר ביניהם, וכתבו משלוח מנות בדיני הסעודה כיון שהחיוב לשלוח מיני אכילה, משא"כ במתנות לאביונים במעות כתבו בסי' תרצ"ד בדינים שקודם הסעודה ודו"ק נמצא לפי פירושו דדעת מרן שלא מועיל דברי מאכל. ושו"ר לר' אריה ליב בעל שאגת אריה בטורי אבן מגילה (דף ז.) שגם העלה מטעם זה מתנות לאביונים עיקר מצותו במעות המוקצין בשבת ולא במידי דמיכל. ושוב ראיתי שגם הריטב"א במגילה (דף ד:) פי' כרש"י שמה שאמר רב יוסף לפי שעיניהם של עניים נשואות למקרא מגילה. פי' לחלק להם מעות פורים ובשבת אי אפשר. וכ"כ בספר האורה (חלק א' סז הלכות מגילה ופורים) כלשונו הואיל ועיניהם של עניים נשואות למקרא מגלה כדי לחלק להם מעות פורים.
איברא דנראה לי להוכיח דמועיל דברי מאכל מהירושלמי וילקוט שמעוני (אסתר רמז תתרנט) ועוד רבים עיין בדברינו (בסימן סא) דתני רב יוסף שתי מנות לאדם אחד, ומתנות לאביונים שתי מתנות לשני בני אדם, רבי יהודה נשיאה שדר ליה לרבי אושעיא אטמא דעגלא תילתא ולגין דחמרא, שלח ליה קיימת בנו רבינו ומתנות לאביונים , הדר שלח ליה [חד עיגל וחד גרב דחמר שלח ואמר ליה] קיימת בנו רבינו ומשלוח מנות איש לרעהו, וכן כתב הריטב"א שם בכולהו נוסחי גרסינן קיימת בנו רבינו ומתנות לאביונים נמצא שבדברי מאכל יכול לקיים מתנות לאביונים אומנם יש שגרסו כרש"י ז"ל שגירסתו שלח לו קיימת בנו רבינו ומשלוח מנות, ולפי הגירסא הראשונה מוכח שיוצא חובת מתנות לאביונים ע"י מאכל לכן לפי זה אפשר לומר שהרמב"ם פסק שאפשר גם ע"י מאכל כנ"ל. וכמדמוכח לעיל מדברי הראשונים הנ"ל דיוצא ידי חובת מתנות לאביונים ע"י נתינת דברי מאכל וכדברי שו"ת הלכות קטנות שנביא לקמן בס"ד וכן העלה בשו"ת חלקת יעקב (יו"ד סימן רכג) ומשנ"ב (ס"ק ב) בשם פמ"ג דלכתחלה צריך ליתן לאביון דבר הראוי ליהנות ממנו בפורים מאכל או מעות שיוכל להוציא בפורים: וכ"כ בן איש חי (בהלכות פורים אות טו) וכף החיים (אות טוב) שציין לעוד אחרונים ושו"ר שכתב כן בחזון עובדיה (דיני מתנות לאביונים סעיף א).
ואולי זאת הכוונה מסכת סופרים (פרק כא הלכה ג) וצריכין כל ישראל לתת שקליהן לפני שבת זכור, ואסור לומר עליהם לשם כופר, אלא לשם נדבה. וצריכין להספיק מים ומזון לאחיהם העניים, משום קולבון, ומשום מתנות לאביונים. ויש שמספיקין לחם ויין, ויש שמספיקין לחם ודגים, מכל מקום לא יפחות משתי מתנות, אפילו חיטין ופולין. ומזה מוכח להדיא דשרי לתת מני מאכל חיטין פולין וכד' לאביונים ולצאת בזה י"ח.
והיה נראה שיכול לתת לעני אחד צלחת אוכל אחת שיש בה שיעור לשתי מתנות ולצאת י"ח מתנות לאביונים כדברי שו"ת הלכות קטנות (חלק ב סימן לט) שלמד מהגמ' הנ"ל דגרסינן דקיימת בנו ר' ומתנות לאביונים דשדר ליה אטמא דעגלא תילתא משמע קצת דיצא דהוה בה שיעור כמה מתנות אע"ג דכתי' ומתנות לאביונים ה"נ אשכחן ונתן לכהן הזרוע וגו' ואם נותן לכמה כהנים יצא אף אנו נאמר דאם נתן שיעור ב' מתנות לאביון א' יצא אלא שלכתחילה טוב שישמח הרבה ולא יהיה כההוא דמשגר מתנותיו לכהן א' דאע"ג דיצא לא טוב עשה. וכן מובא בספר ערך השולחן (סעיף ב) שציינו ומשמע לו גם מהר"ן ליתן ב' מתנות לאביון אחד יצא י"ח ע"ש.
אלא שראיתי שאף אם נאמר לעני שיקבל שיתן חלק לעני אחר לא יועיל דאין עושים מצות חבילות וכו' דבעינן נתינה לכל אחד בנפרד כמ"ש בשו"ת תורה לשמה (סימן קצ) מדקי"ל אין עושין מצות חבילות וכו' לכן אע"פ שיפשטו ידיהם שניהם ביחד ויקבלו המטבע ההוא לא אריך למעבד כן לקיים ב' המצות ביחד במטבע אחד אלא יחליף המטבע ההוא אצל השלחני במטבעות קטנים ויתן לזה בפ"ע ולזה בפ"ע. ועוד ראיתי בדבריו (בסימן תיב) שהסכים עם תשובתו של מהר"י סג"ל ז"ל שנשאל אם אדם יוצא י"ח מתנות לאביונים בפורים במה שיתן להם מעות מעשר שני והשיב דלא יצא י"ח בזה כיון דתקנתא דרבנן היא זו הו"ל דבר שבחובה ונמצא זה פורע חובו במעשר וכו' ע"ש דהיינו דגבי מתנות לאביונים הוא חייב להנות לאחרים וה"ז החוב שעליו הוא נוגע לאחרים והם האביונים וכאלו הוא חייב להם חוב גמור ואיך יפרע חובו ממעשר הרי בזה איכא פסידא לאחריני. וכדברי המג"א (ס"ק א) ושו"ת ישכיל עבדי (חלק א – או"ח סימן יט) ועוד אחרונים רבים שציין להם כף החיים (באות יד) ושו"ת יחווה דעת (חלק א סימן פז) דמתנות לאביונים אינם באים ממעות מעשר.
לסיכום: יוצאים י"ח מתנות לאביונים ע"י מאכל.
פירות הנושרים:
1. אינו יוצא ידי חובת מצות משלוח מנות, אלא בדברי מאכל ומשתה בלבד.
2. עני המתפרנס מן הצדקה יכול לתת שתי דברי מאכל לשני אביונים ויחזרו הם ויתנו לו.
3. בדיעבד אפשר לתת לעני אחד צלחת אוכל אחת שיש בה שיעור לשתי מתנות ולצאת י"ח מתנות לאביונים.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב ניסים בריח שליט"א
מועדי ניסים
הרב ניסים בריח שליט"א
בהסכמת מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5