——–
שאלה: הנוהג לומר פרשת המן ביום שלישי בשלח כסגולה לפרנסה [כמובא בשם הרה"ק מהרמ"מ מרימנוב זי"ע], האם מהני להשלים שמו"ת.
תשובה: הנה הרבה טעמים נאמרו בטעם תקנת חז"ל להעביר הסדרא שמו"ת, וז"ל ספר החינוך (בהקדמה): ואחת מן המצות – והיא עיקר ויסוד שכולן נשענות עליו – היא מצות לימוד התורה. כי בלימוד ידע האדם המצות ויקיים אותן, ועל כן קבעו לנו חכמינו זכרונם לברכה, לקרות חלק אחד מספר התורה [פרשה] במקום קבוץ העם, שהוא בית הכנסת, לעורר לב האדם על דברי התורה והמצות בכל שבוע ושבוע, עד שיגמרו כל הספר. ולפי מה ששמענו רוב ישראל נוהגים היום לקרותו כולו בשנה אחת. ועוד חייבונו חכמינו זכרונם לברכה לקרותו כל אחד מישראל בביתו בכל שבוע ושבוע, כמו שקורין אותו במקום הקבוץ, וזהו אמרם זכרונם לברכה (ברכות ח.), לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור, כדי שישכיל בדברים יותר בקרותו אותו בביתו, עכ"ל.
וכעין זה כתב הלבוש (רפה, א) דתקנו שמו"ת כדי שיהא בקי בתורה, עיי"ש. ובפמ"ג (סימן רפה משבצ"ז סק"ב) הביא טעם נוסף, דשנים מקרא הם כנגד סיני ואהל מועד, ותרגום הוא משום דמשנה תורה היה באר היטב, עיי"ש. – וכל אלו הטעמים שייכי גם באומרו פרשת המן כסגולה לפרנסה, דסוף סוף מתבונן בפסוקים, ונעשה בקי בתורה.
ברם יש לדחות דלאו שפיר דמי למיעביד הכי, דהנה בפמ"ג (משבצ"ז סק"א) כתב, דיש לקרות קודם שנים מקרא ואחר כך התרגום, ולא יקדים התרגום. וא"כ בנידו"ד נמצא שבחלק מן הפרשה הקדים התרגום לפני המקרא של שאר הפרשה, וזה אינו לכתחילה.
ואף לפי המנהג שקורין כל פסוק ופסוק שמו"ת, ולא כל הפרשה בבת אחת מקרא ואח"כ תרגום, וכדאיתא במג"א (סק"א) דעות בזה, וע"ע שערי תשובה (סק"א) ומשנ"ב (סק"ב). וא"כ יש לומר, דכוונת הפמ"ג הוא רק לענין כל פסוק ופסוק בפני עצמו שאין להקדים קודם התרגום, וא"כ שפיר דמי בנידו"ד. – מ"מ יתכן דלא אריך למיעבד הכי לא לקרות הפרשה שמו"ת לפי הסדר, וכן משמע בפמ"ג (שם) דבעינן שיהא על הסדר. וכ"כ להדיא במשנ"ב (סק"ו) לא לקרות פסוק המאוחר קודם המוקדם רק יקרא כסדר. וא"כ לא עביד שפיר בדידן, ויל"ע.
ומלבד זאת כתב המג"א (סק"ה) בשם השל"ה, שיש לקרות הפרשה ביום ו' לאחר חצות [ועיין שע"ת (סק"א), שהאריז"ל היה נוהג לקרותה מיד באשמורת יום ו'. ומ"מ ברור שלכתחילה יש לקרותה ביום ו' ולא קודם לכן, והוא מצוה מן המובחר. – ועיין שו"ת שבט הלוי (ח"ז סימן לג, א), דמן הנסיון טוב לקרוא כל יום מימות השבוע פרשה אחת עם תרגום ופירש"י אם אפשר, וכך נהגו הרבה גדולים, ולסיים הפרשה בערש"ק, או לכל הפחות לפני סעודת הבוקר].
ועכ"פ לענין דיעבד נראה, דאף בנידון דידן יצא, דכל זה הוא רק לענין מצוה מן המובחר. – וידוע מה שכתב השלה"ק (ח"א מסכת שבת – ח"ב בהקדמה), דכאשר קורא הפרשה שמו"ת ישים לבו ועיניו להתבונן במה שקורא, הן במצות התורה הן בדרכי מוסר, הן בכל תועלת אשר יוכל להוציא מכל ענין וענין, ולא תהיה קריאתו כמצוות אנשים מלומדה.
וכתב בספר לקוטי צבי (שער ו פ"ה): וגם כשיקרא וכו' איזה מצוה מהמצוות הנוהגין בזמננו, יקבל עליו במחשבתו בשמחה עצומה לעשותה ולקיימה אם יגיע לידו, ויבקש במחשבתו מהשי"ת ויתעלה שישלח עזרו מקודש ומציון יסעדהו, לקיים כל המצוות הנוהגים בזמנינו מרמ"ח מצות עשה כשתזדמן לידו, ובמצות לא תעשה יקבל עליו בבל יעבור, ויבקש במחשבתו עזרה בקודש נמצא מאוד, נגד פיתויי יצרו המסיתו תמיד, ובמצוות שאין נהוגים בזמנינו יכניס צער בלבו מפאת העדר קיומם, ויבקש רחמים במחשבתו לצרף מחשבתו הטובה כמצווה ועושה, ובכל זה יהיה כוונתו לתת נחת רוח ליוצרו ובוראו ב"ה וב"ש, ולא יהיה קריאתו בתוה"ק כמצות אנשים מלומדה ח"ו, עיי"ש. – ולכן מה טוב להתחזק ולקרות הפרשה שמו"ת כדבעי ועל הסדר, ולא על דרך סגולה, רק מתוך התבוננות אמיתית ולשם שמו"ת.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א
שו"ת גם אני אודך – א
קס"ח תשובות ובירורי הלכה בענינים הנוגעים למעשה
שקיבלתי ממו"ר הגה"צ – רבי יקותיאל ליברמן שליט"א
על שאלותי שחקרתי בס"ד ובחסדו הגדול
הרב גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א
בן אאמו"ר הגה"ח רבי אלחנן י.ד. שליט"א – ב"ב – תשע"א לפ"ק
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5