——–
כרכין המוקפין חומה מימות יהושע בן נון קורין בחמשה עשר, שנאמר על כן היהודים הפרזים היושבים בערי הפרזות עושים את יום ארבעה עשר ומדפרזים בי"ד מוקפין חומה מימות יהושע בט"ו. ושושן אע"פ שלא היתה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון קורין בט"ו הואיל ונעשה בה נס שהרגו בשונאיהם בשלשה עשר וארבעה עשר ונחו בט"ו. ואמרינן בירושלמי למה תלו הדבר ביהושע, לחלוק כבוד לארץ ישראל שהיתה חרבה באותן הימים, וביאר בעל משמרת המועדות בדעת הירושלמי למה תלו הדבר ביהושע ולא במשה ודוד לפי שעל ידי יהושע היתה תחלת מפלתו של עמלק שהמן היה מזרעו של עמלק ויהושע כבש וחלק הארץ לפיכך תלו הדבר בו כמובא בספר אבודרהם פורים. ומה ראו אנשי כנסת הגדול' לחלוק מצוה זו לימים חלוקים מה שאין כן בשאר מצות שלא מצינו מצוה בתור' חלוקה בכך והתור' אמרה תורה אחת ומשפט אחד יהי' לכם וכל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון. כתב המאירי שם ובשו"ת תשב"ץ (חלק ג סימן רצז) והר"ן שהובא בפרי חדש (סימן תרפח) שלפי שנעש' הנס בשושן בי"ד ונוח שלהם שהי' ט"ו וקבעו להם לדורות ביום נוח שלהם והשוו כל הכרכים המוקפים חומה לשושן שהית' מוקפת חומה ולפרזים קבעו יום י"ד כיום נוח שלהם.
ובספק מוקף חומה קורין יומים וכן בספק אם נחשב מוקף כדאיתא במגילה (דף ה:) חזקיה קרי בטבריא בארביסר ובחמיסר, מספקא ליה אי מוקפת חומה מימות יהושע בן נון היא אי לא. וכו'. רב אסי קרי מגילה בהוצל בארביסר ובחמיסר, מספקא ליה אי מוקפת חומה מימות יהושע בן נון היא אי לא. איכא דאמר, אמר רב אסי: האי הוצל דבית בנימין מוקפת חומה מימות יהושע היא. ומזה מוכח לתוס' רי"ד שם שכל עיר שאנו מסופקין עליה אם היתה מוקפת חומה מיב"נ אם לא שצריכין לקרות בי"ד ובט"ו. וכן פסקו הרמב"ם (במגילה פרק א הלכה יא) עיר שהיא ספק ואין ידוע אם היתה מוקפת חומה בימות יהושע בן נון או אחר כן הוקפה קוראין בשני הימים שהן ארבעה עשר וחמשה עשר ובליליהם, ומברכין על קריאתה בארבעה עשר בלבד הואיל והוא זמן קריאתה לרוב העולם. ונשאל הרמב"ם (בתשובות הרמב"ם סימן קב) על מנהג צור לקרוא ולברך בי"ד ובט"ו בשניהם והשיב דאין לברך ביום השני מפני שהיא ברכה שאינה צריכה ואיסורא דאורייתא הוא ונושא שם שמים לבטלה ואין ראוי לעשות כן מפני הספק. ומשמע מדבריהם דאין חילוק בזה בין ספק בא"י או ספק בחו"ל בשניהם דין אחד ויש לברך בי"ד בלבד.
אלא שהרמב"ן והרשב"א והריטב"א בחידושיהם שם והר"ן בגמ' שם ושלקמן כתבו דחזקיה ורב אסי מנהג חסידות הוא דאדרבה מספיקא לא ליקרו כלל דהוה ליה ספק בשל דבריהם ודברי קבלה כשל רבנן ולקולא אלא לדברי הגאונים ז"ל קרו מדינא בי"ד דאזלינן בתר רובא אבל בט"ו מנהג חסידות, ולענין ברכה בראשון ולא בשני דבודאי דדבריהם מברכינן אספק לא מברכינן. וספיקם של חכמים הללו בא"י בלבד היה ומפני קבלה שבידם שהיו מהן תופסין רקת זו טבריא ומהם היו אומרים שהיא עיר אחרת, וכן בהוצל דבנימין הוה ביד מקצתם קבלה שהיא מצויה ביהושע בחלקו של בנימין והיו חוששין לקבלתם, אבל בעלמא ליכא למיחש. דכל שהוא ספק אין קורין אותה אלא בי"ד, דע"כ כן התקינו כל ודאי מוקף שבחוצה לארץ בחמיסר כל ספק שבחוצה לארץ בארביסר.
וכ"כ הר"ן דרק ממדת חסידות קראו ולא מספיקא כמ"ש המגיד משנה שם רב אסי קרא מגילה בהוצל בי"ד ובט"ו אלמא מספקא ליה חזקיה קרא בטבריא בי"ד ובט"ו משום דמספקא ליה. וכתב רבינו שמברך בראשון ולא בשני וכן כתבו ז"ל, ומ"מ י"מ שכתבו דמדת חסידות היה להם אבל מדין גמור אזלינן בתר רובא דעלמא ולאו מוקפין נינהו. וכ"כ בשו"ת רדב"ז (חלק א סימן רנב) שבטבריה קורין בי"ד ובט"ו וממדת חסידות היו עושין כן אבל מדינא קורין בי"ד דאזלינן בתר רובא דעלמא.
וכן מובא בספר כפתור ופרח (פרק ח) שמצא בתשובות מיוחסות לראב"ד ז"ל, ומה ששאלתם מה טעם אין אנו קורין מגלה בי"ד ובט"ו מספקא, דבר זה כמה שנים הוקשה לנו, ואין לי אלא מה שכתב הרב יהודה בר' ברזלי ז"ל בהלכותיו וזה טופסו, ואתשיל גאון ז"ל וששאלתם כרכים המוקפין חומה בגלותינו היום במדינת הים ואינו ידוע מאימתי הוקפו באי זה יום קורין את המגלה, והשיב הכין אתחזיאת לנא מלתא דדוקא דידעינן דמוקפת חומה מימות יהושע קורין בט"ו, וכל מוקפת חומה דלא ידעינן קורין בי"ד, והני כרכין דלא ידעינן קרו בארביסר. ואיכא נמי מאן דכתב הכי, ואי אית דטעי בדחזקיה (מגילה ה, ב) דקרי מגלה בטבריה בי"ד ובט"ו, דמספקא ליה אי מוקפת חומה מימות יהושע או לא. התם כדאמרינן בסיפא, התם היינו טעמא דמספקא ליה משום דחד גיסא שורא דימא הוא, מאי פרוזים ומוקפין דכתיב גבי מקרא מגלה, משום דהני מיגלו והני מיכסו והני נמי מיגלו, או דילמא משום דהני מיגנו מאויבים והני לא מיגנו והאי נמי אגנויי מיגניא. ומשום הכי מיספקא ליה, דהא ודאי חד גיסא מוקפת חומה מימות יהושע ומשום דחד גיסא ימא הוא דמספקא ליה, אבל הכא כיון דחומה דהני כרכים לא ידעי מאימת הוקף אין קורין אלא בארביסר, עד כאן.
ולפי שיטתם דהוי ספיקא דרבנן. ולחומרא בעלמא עביד שהיו קורין בהם בי"ד ובט"ו במדת חסידות היו נוהגים כן משום ספיקא דטבריא דתלוי במגניא ומכסיא ובהוצל מפני שהיו נחלקים בקבלתם זה אומר מוקפת וזה אומר אינה מוקפת בכה"ג הויא ספקא וקורין בי"ד ובט"ו וכן לדברי הגאונים הקריאה היא ממדת חסידות בלבד. משא"כ בסתם ספק שאין לו יסוד אלא שאנו מעוררים אותו מדעתינו, בזה אמרינן ספיקא דרבנן לקולא. אלא שהרמב"ם פסק דקורא בשני הימים. הרי דסבירא לי' דמעיקר הדין מחויב בשני הימים. ואזיל לטעמי' דנתנו לו חומר של תורה. וכמ"ש בשו"ת תשובה מאהבה (חלק א סימן רי) דבהא פליגי הגאונים ס"ל אע"ג דאסתר ברוה"ק נאמרה ועפ"י נביאי' מדברי קבלה עכ"ז אינו אלא מדרבנן בעלמא כי דברי קבלה כדרבנן דיינינן וספק לקולא והרמב"ם ס"ל דברי קבלה כד"ת וס' לחומרא וכן נראה דעת בעל המאור סוף פרק קמא דמגלה ולכך כתב הרמב"ם בריש הלכות מגלה וז"ל קריאת מגלה בזמנה מ"ע מדברי סופרים והדברים ידועים שהיא תקנת נביאי' עכ"ל והנה במה דסיים שהיא תקנת נביאי' מודיע בזה שיש להחמיר יותר משאר דברים שהם מדברי סופרים ועתה יש להחמיר מדינא לדעת הרמב"ם לקרות המגלה בי"ד וט"ו ובכל שארי דברים הנהוגים מפאת תקנת נביאי' ודברי קבלה כדברי תורה ולא אזלינן בתר רוב עיירות אלא כדין קבוע. וכן נראה כוונת שו"ת חתם סופר (חלק א או"ח סימן קסא) ושו"ת אבני נזר חלק (או"ח סימן תקטז) וכמ"ש בספר ערך השולחן (סימן תרפט אות ה) והוסיף עוד טעם משום פרסומי ניסא החמירו בספיקא.
נמצא לפי זה בכל מקום בעולם שיש בו ספק צריך לקרא גם בט"ו ולכאורה גם כל הנראה והסמוך מצטרף אליו וכמ"ש הטור והב"י ובש"ע (בסימן תרפח סעי' ב) כרכים המוקפים חומה מימות יהושע בן נון קורין בט"ו אפילו אם הם בחו"ל וכן הכפרים הסמוכים להן אפילו אינם נראים עמהם כגון שהם בעמק או שנראין עמהם אפי' אינם סמוכין כגון שהם בהר' ובלבד שלא יהו רחוקים יותר ממיל ואפילו הכרך אינה מוקפת חומה עתה אם היתה מוקפת בימי יהושע קורין בט"ו וכיון שהיתה מוקף אפי' אין בו י' בטלנין שמשכימין תמיד לב"ה קורין בט"ו. ומשמע דדעת מרן לפסוק דמאי דקאמר "ובלבד שלא יהו רחוקים יותר ממיל" דקאי אסמוך, אבל אם הוא נראה אפי' רחוק טפי הוי ככרך. וכמ"ש המג"א (ס"ק ג) עיין לברכי יוסף (ס"ק ז) שכך נראה ממה שהיפך מרן לשון הטור אמנם לענין הלכה העלה מאחר והרמב"ם והטור סתמו, ונוטים דבריהם דגם נראה לא יהיה רחוק ממיל, וכ"כ הר"ן (ב א) בהדיא, והכי מוכחי דברי הרב צידה לדרך ודעת מרן יש לדון בו. ואף לסוברים דעד כמה אסמוך קאי, לא פורש שיעור נראה, נקיטינן דגם כפרים הנראים לא יהיו רחוקים יותר ממיל.
אלא שחידש משאת משה שהובא בברכי יוסף (סימן תרפח ס"ק ט) וכף החיים (אות יא) דלא אמרו הם ככרך אלא כשהכרך קרו בט"ו לבד, אבל כרך דקרו בי"ד וט"ו מספק, הכפרים הנראים וסמוכים קרו בי"ד בלבד, שהכרך עצמו מסופק, הנראה וסמוך קרו בי"ד. והכי מסתברא, דכיון דאעיקרא הא דסמוך ונראה חידוש הוא למגילה, משא"כ בבתי ערי חומה. תסגי לן ודאן, דקרו בט"ו לחוד, לדרוש סמוכים כמשפטן, אבל היכא דכרכים גופייהו יספוק עלימו, הסמוך ונראה דינן כעיירות דעלמא. וצ"ל כ"ש לשיטת הראשונים הנ"ל שהקריאה יומיים במקומות המסופקים היא ממידת חסידות בלבד ועוד שלדעתם כרך המוקף מימות יהושע בעינן עשרה בטלנין ואם לאו ה"ז כעיר וזה דעת הרמב"ן והרשב"א ז"ל כמובא במגיד משנה (מגילה פרק א הלכה ח) והמאירי שם ע"ש אמנם אין כן דעת הרמב"ם דדוקא לעיר בעינן עשרה בטלנין (עשרה בטלנין של בית הכנסת) אבל לכרך המוקף חומה לא בעינן.
ועתה גם אם נאמר שהעיר לוד מוקפת חומה מימות יהושע בן נון כדאיתא במגלה (דף יד.), אמר רבי יהושע בן לוי, לוד ואונו וגיא חרשים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון. מי יאמר לן שכיום לוד החדשה היא אותה לוד המוזכרת בגמ'. עיין בשו"ת יביע אומר (חלק ז או"ח סימן ס) ואף אם נאמר שכן שמא יש לומר שכיום העיר לוד היא חלק מבנותיה של העיר לוד העתיקה ולא לוד עצמה. דמה שאמרו בחשבון ובבנותיה בית שאן ובנותיה יש לפרש בשטח הכפר הנראה עמו כמ"ש המאירי שם. וראה עוד שם שכרך יכול להיחשב כעיר אע"פ שבימי יהושע הוקף שמא נתיישב תחילה בבנין הבתים ולבסוף הוקף. אמנם העלה הר"ן שם דאיכא למימר שהולכין אחר הרוב שעל הרוב קודמת חומתה לישיבתן ע"ש.
ועוד שלוד החדשה נבנתה דרומה יותר לכוון העיר רמלה וגם אם נאמר שנחשב סמוך ונראה ללוד הישנה עדיין מיקום העיר לוד הישנה הוא בספק. וכל הסמוך והנראה אינו קורא אלא בי"ד בלבד כנ"ל ועוד ניתן לצרף לספק את הראשונים הנ"ל דבעין עשרה בטלנין בכרך ובאין שם עשרה בטלנין נידון כעיר וכיום לצערינו כל האזור הצפוני של העיר לוד (שזאת העיר העתיקה) מאוכלס בערבים וודאי שאין שם עשרה בטלנין. אמנם אליבא דהילכתא לא בעינן עשרה בטלנין בכרך שזהו החילוק רק בין עיר לכפר כמובא בערוך השולחן (אות ז) ובכל האחרונים.
והא דסמוך לכרך נידון ככרך אינו בכל מצב עיין למאירי שם דבעינן שיהיה מאותו מחוז וטפל לאותו כרך וכן נראה כוונת הר"ן שם שכתב דמתחשב מתחומי העיר דוקא וכ"כ בשו"ת חדות יעקב (חלק או"ח סימן טו) היינו דוקא כגון כפר או עיר קטנה דלא חשיבא כולי האי בזה הוא דאמרינן דנדון ככרך כיון דלא חשיב נגרר אחר הכרך אבל כרך גדול שהוא עיר מבצר מאן לימא לן דנדון ככרך הסמוך לו, והגם דבגמרא איתא בסתם כרך וכל הסמוך לו וכו' נדון ככרך אשר לכאורה נראה מזה דכל הסמוך לכרך המוקף חומה מימות יהושע בן נון הרי הוא ככרך ואפילו שיהיה הסמוך גם כן כרך גדול אלא שאין מוקף חומה מימות יהושע בן נון יהיה נגרר אחר הכרך המוקף, מכל מקום ממה שכתב מרן בסימן הנזכר וכן הכפרים הסמוכים וכו' נראה לכאורה דדוקא כפרים הסמוכים הוא דנגררים אחר הכרך לקרות בט"ו אבל כרך גדול שאינו מוקף מימות יהושע בן נון הגם שיהיה סמוך ונראה אינו נגרר אחר הכרך המוקף מימות יהושע בן נון אלא קורא בי"ד מאחר דהוא כרך גדול דין הוא שיהיה קובע ברכה לעצמו לקרוא בי"ד. ואי נימא דפליגי הראשונים והאחרונים בזה מידי ספקא לא יצאנו דודאי אין העיר לוד מקושרת "לכרך לוד העתיקה".
ואף אם נאמר שזאת העיר לוד העתיקה המוזכרת בגמ', עדיין יש לומר כשנחרב הכרך ויצאו ממנו כל היהודים ואין דרים בו אלא ערבים ולכן קוראים בו בי"ד בלבד כדמוכח בירושלמי ומובא בחיד"א בברכ"י (אות ח) ובכף החיים (אות יב) ע"ש כשאין עשרה דיירי יהודים בכרך הנ"ל פשיטא שכל הסמוך ונראה יקרא בי"ד בלבד ולכן גם אם נאמר שהעיר לוד העתיקה בוודאות נמצאת בתוך העיר לוד המורחבת עדיין אין לומר שכל העיר לוד המורחבת ככרך ולא דין נראה וסמוך דשמא בכרך החרב הוא הגיטו הערבי ונמצאים שם ערבים בלבד ובזה בטל דין כרך לכל העיר לוד. ועל סמך זה השיב הרה"ג שלום מאשש זצ"ל בספרו שמ"ש ומגן (חלק ב סימן סג) לתושבי ספסופה שאע"פ שספסופה שוכנת פחות ממיל מגוש חלב שמוזכרת כמוקפת חומה אין להם לקרא אלא בי"ד בלבד וטעם הדבר שכיון שסמוך מסתמא אנשים הולכים ובאים בו ביום אחד לחבירו ואין נכון שיראה חבירו עושה פורים והוא לא עושה עמו והו"ל אגודות אגודות. וכשאין ישראלים ואין יוצא ובא ואין מה לראות פשיטא דלא יעשו כי אם ביום י"ד שהוא זמן קריאה לכל העולם ע"כ.
ולפי האמור לא יתכן שהכרך לא יקרא בטו' ואילו הנראה וסמוך יקרא בטו' ולכן בעיר לוד שמעט מאוד אנשים קוראים בטו' שכמעט רובם ככולם גם שכונת חב"ד קוראים ביד' בלבד לא יתכן שהנראה וסמוך יהיה חמור יותר מאנשי הכרך וכמ"ש הברכי יוסף (אות ח) דדוקא בכרך שצביונו ובקומתו ומדרגתו דהקריאה שלו בטו' אז הוא הסמוך ונראה גרירי אבתריא. ומה שכתב בחזון עובדיה (מהלכות ליל פורים ויומו סעיף י) שנהגו העיירות העתיקות בא"י לקרות בי"ד וט"ו כגון יפו ועכו ולוד ובאר שבע וחיפה וכו'. שאלתי בזה את רב העיר הרה"ג הרב חיים חדד שליט"א והשיב לי שעד לפני כעשרים שנה לא היו קוראים בכלל בלוד אלא רק בי"ד וכיום מעטים ובודדים קוראים גם בט"ו וכן אמר לי רב שכונת חב"ד בלוד שקוראים רק בי"ד ואני הקטן נולדתי בעיר לוד ועד היום אני תושב העיר ואכן מעטים האנשים שקוראים בט"ו אם בכלל, ולא שמעתי מעולם מי שקיים בלוד ביום ט"ו סעודת פורים ומשלוח מנות ומתנות לאביונים.
ועוד ספק נראה לי לכתוב אף דלא תליא לכ"ע במוקפת חומה עכשיו אלא כיון שהיתה מוקפת חומה בימות יהושע בן נון סגי אע"פ שאין לו עכשיו ואפילו הכי קורין בט"ו אלא שמדברי הפר"ח (אות ד) דמוכח בב"י דדוקא בכרך שהיא מוקפת חומה עתה אלא דמספקא לן אם היתה מוקפת חומה נמי מימות יהושע אבל אם אין לה חומה עתה אינו בכלל הספק וקורין בי"ד ע"כ. והובא גם בכף החיים (אות כ) אמנם כתב דמשמע לו מסתמיות שו"ע והאחרונים שאין חילוק ע"ש אך מידי ספק לא יצאנו דהיינו לדעת הפר"ח אליבא דמרן כל שאין כעת חומה נחשב כעיר וקורין בי"ד. ולפי זה העיר לוד החדשה שכיום אין לה שום חומה ולשיטתו אין לקרא אלא בי"ד בלבד. ואף שלאחרונים אין חילוק בין אם יש חומה או לאו אך כסניף לספק נוסף ניתן להחשיבו.
ועוד סניף לספק המובא בתשובה לרב העיר לוד הרב נתן אורטנר שליט"א ע"י שו"ת מנחת יצחק (חלק ח סימן סא) שהביא מדברי הגרי"מ טיקוצינסקי ז"ל בלוח שלו, הנה כי כן כתב ג"כ בספרו עיר הקדש והמקדש (ח"ג פכ"ו אות א') דמכל הכרכים שהיו מוקפות חומה מימות יהב"נ, לא ידוע לנו כיום אך ורק ירושלים עה"ק וכו', ושם (פכ"ז אות ד') כתב וז"ל בין שהספק אם העיר מוקפת חומה עומדת במקומה העתיק כגון הני העיירות העתיקות שבאר"י (לוד עכו ועוד) וכו' עכ"ל, הרי כתב בפשיטות דלוד נחשב לספק מוקף מימות יהושע ב"נ, והגרי"מ שיטתו, דס"ל שם (בפכ"ז), דלא נקרא סמוך ונראה רק אותו חלק מהעיר שסמוך ממש לעיר העתיקה המוקפת חומה, והחלק שאח"ז אף באותה העיר בעצמו לא נקרא סמוך עי' שם (באות י') ובשאר אותיות שם שהאריך בזה, וא"כ לשיטתו בלוד, אף שיהי' מוקף ודרים שם יהודים באותו חלק, ל"ה בכלל סמוך רק האותו חלק הסמוך למקום המוקף בלבד, ולכן היכא דלא נודע איפה אותו חלק המוקף והסמוך לו, דינו רק כספק מוקף בכל העיר, אבל כפי שהביא בעצמו שם רבים החולקים עליו בזה, וכן נוהגים למעשה בירושלים עה"ק ת"ו וכפסק החז"א הובא בקונטרס כרכין המוקפין (להרה"ג מהר"א שליט"א) שם (פרק ט"ז), דאם התחלת העיר תוך התחום של הכרך יש לה דין סמוך ואע"ג דהעיר נמשכת הרבה עיי"ש ואע"פ שחלקו עליו מידי ספיקא לא נפיקינן ובהתחשב בכל הספקות הנ"ל נראה שאין לקרא בט"ו אלא ממידת החסידות בלבד כנ"ל בדברי הגאונים והראשונים והר"ן (בריש מגילה), דבכל ספק לא יקרא אלא בי"ד, דאזלינן בתר רובא דעלמא, ועוד דספק דבריהם לקולא, וכ"פ הגר"א.
בצירוף אחר צירוף כל הסברות יחדיו יש לנו כמה ספקות וספיקי ספקות ובפרט בכל השכונות החדשות (שכונת חב"ד ושכונת ממשלתי ושכונת בנית וצמודות לשכונת אפקה ברמלה מרחק מטרים בודדים) יש לקרא בי"ד בלבד ועוד מדקי"ל הכל יוצאים בי"ד דאף בן כרך שקרא בי"ד יצא י"ח בקריאה זו שקרא בי"ד וכ"ש בעיר לוד בספיקות הנ"ל ודאי שיצא י"ח אמנם ממידת החסידות יש לקרא גם בט"ו. אבל לא מדינא, דאם כן אזי העיר רמלה מחוברת לעיר לוד וכן העיר באר יעקב מחוברת לרמלה וכן העיר נס ציונה מחוברת לבאר יעקב וכן ראשון לציון מחוברת לנס ציונה וכן הדרך לכל גוש דן אזי לפי זה יצטרכו כולם לקרא יומים מדינא. אלא מוכרח לומר כדלעיל דיש לקרא רק בי"ד ומנהג חסידות בלבד לקרא בט"ו. וכ"ש לדעת האור לציון (חלק א סימן מו) שמה שהקילו על הכפרים הסמוכים שלא יתבטלו יומים ממלאכה וכיון שעיקר מלאכתם בכרך די להם ליבטל ביום טו' כבני הכרך ואם נאמר שהסמוכים לספק יקראו יומים אין זו קולא אלא חומרא ולכן נראה דמספיקא ניזיל בתר רובא ויקראו ביד' כרוב העולם ואין לנו להחמיר עליהם בין בספק מחמת מציאות ובין מחמת ספק בהלכה דלא שאני לן בזה גם הסמוכים יקראו ביד' בלבד עכת"ל.
ושו"ר לתשובת הראשון לציון הרה"ג הרב מרדכי אליהו שליט"א לרבני העיר לוד הרה"ג הרב חיים חדד שליט"א והרה"ג הרב אורטנר נתן שליט"א בז' אדר תשמ"ז בנושא והשיב בשולי התשובה שדעתו להמשיך את מנהג העיר לוד עד שהדבר יוברר באופן יסודי ולקרוא מגילה כרוב העולם ביום י"ד אדר ומי שירצה להתחסד יעשה גם בט"ו עכת"ד. נמצא שדבריו עולים בקנה אחד עם דברינו שהמנהג בעיר לוד לקרא רק בי"ד בלבד ומי שרוצה להתחסד יקרא בט"ו וכדלעיל, ומדלא כתב אגרת שנית משמע דלא חזר בו מדבריו הראשונים לקיים את חג הפורים בי"ד בלבד ורק ממידת החסידות גם בט"ו.
ועיין עוד בדברינו (בסימן נ"ב) דהעיקר המצוה ביום ולכן בספקות אלו ודאי שניתן להקל בקריאה בלילה כדברי כמה ראשונים שהובאו שם ובברכי יוסף שם דעיקר מצותה ביום. וכמ"ש הטורי אבן במגילה (דף ז:) קריאת מגילה של לילה אינו מדברי קבלה ובספר מקדש ישראל (עמוד עא) דעיקר הקריאה היא ביום והיא מדברי קבלה משא"כ קריאה בלילה שהיא מדרבנן. ולפי זה אפשר להקל כאשר צריך בקריאה המגילה בלילה יותר מביום ע"ש.
ואע"פ שכתבו חלק מהפוס' שביום השני אין לעשות אלא מקרא מגילה בלבד וכמ"ש הפר"ח (סימן תרצה אות ד) העלה בשו"ת יביע אומר (חלק ז או"ח סימן ס) בסוף דבריו מ"מ כיון שבספר שבולי הלקט בשם רש"י כתב ששמחים בזה ובזה, והכי איתא בפסיקתא, וכנ"ל, וכן כתב הריא"ז גם לגבי מתנות לאביונים, והביאוהו האחרונים, יש לנהוג כדבריהם.
לסיכום: בעיר לוד יש לקרא בי"ד בלבד ורק ממידת החסידות יש לקרא גם בט"ו.
פירות הנושרים:
1. בכל מקום הסמוך למקום שמוקף חומה שאין שם יהודים יש להם לקרא בי"ד בלבד כגון לתושבי ספסופה שאע"פ שספסופה שוכנת פחות ממיל מגוש חלב שמוזכרת כמוקפת חומה אין להם לקרא אלא בי"ד בלבד וטעם הדבר שכיון שסמוך מסתמא אנשים הולכים ובאים בו ביום אחד לחבירו ואין נכון שיראה חבירו עושה פורים והוא לא עושה עמו והו"ל אגודות אגודות. וכשאין ישראלים ואין יוצא ובא ואין מה לראות פשיטא דלא יעשו כי אם ביום י"ד שהוא זמן קריאה לכל העולם.
2. עיקר הקריאה היא ביום והיא מדברי קבלה משא"כ קריאה בלילה שהיא מדרבנן. ולפי זה אפשר להקל כאשר צריך בקריאה המגילה בלילה יותר מביום.
3. כרך דקרו בי"ד וט"ו מספק, הכפרים הנראים וסמוכים קרו בי"ד בלבד, שהכרך עצמו מסופק, הנראה וסמוך קרו בי"ד.
4. במקום ספק יש לקיים גם ביום השני סעודת פורים ומשלוח מנות ומתנות לאביונים, בין אנשים בין נשים.
5. עד לפני כעשרים שנה לא היו קוראים בכלל בלוד אלא רק בי"ד וכיום מעטים ובודדים קוראים גם בט"ו.
6. כרכין המוקפין חומה מימות יהושע בן נון קורין בחמשה עשר, שנאמר על כן היהודים הפרזים היושבים בערי הפרזות עושים את יום ארבעה עשר ומדפרזים בי"ד מוקפין חומה מימות יהושע בט"ו. ושושן אע"פ שלא היתה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון קורין בט"ו הואיל ונעשה בה נס שהרגו בשונאיהם בשלשה עשר וארבעה עשר ונחו בט"ו.
7. מה ראו אנשי כנסת הגדול' לחלוק מצוה זו לימים חלוקים מה שאין כן בשאר מצות שלא מצינו מצוה בתור' חלוקה בכך והתור' אמרה תורה אחת ומשפט אחד יהי' לכם וכל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון. לפי שנעש' הנס בשושן בי"ד ונוח שלהם שהי' ט"ו וקבעו להם לדורות ביום נוח שלהם והשוו כל הכרכים המוקפים חומה לשושן שהית' מוקפת חומה ולפרזים קבעו יום י"ד כיום נוח שלהם.
8. עיר שהיא ספק ואין ידוע אם היתה מוקפת חומה בימות יהושע בן נון או אחר כן הוקפה וקוראין בה שני הימים שהן ארבעה עשר וחמשה עשר ובליליהם, ומברכין על קריאתה בארבעה עשר בלבד הואיל והוא זמן קריאתה לרוב העולם, ואין לברך ביום השני מפני שהיא ברכה שאינה צריכה ואיסורא דאורייתא הוא ונושא שם שמים לבטלה ואין ראוי לעשות כן מפני הספק.
9. גם טבריה קורין בי"ד ובט"ו וזהו ממדת חסידות היו עושין כן אבל מדינא קורין בי"ד דאזלינן בתר רובא דעלמא.
10. כרכים המוקפים חומה מימות יהושע בן נון קורין בט"ו אפילו אם הם בחו"ל.
11. כפרים הסמוכים לכרך אפילו אינם נראים עמהם כגון שהם בעמק או שנראין עמהם אפי' אינם סמוכין כגון שהם בהר' ובלבד שלא יהו רחוקים יותר ממיל ואפילו הכרך אינה מוקפת חומה עתה אם היתה מוקפת בימי יהושע קורין בט"ו וכיון שהיתה מוקף אפי' אין בו י' בטלנין שמשכימין תמיד לב"ה קורין בט"ו.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב ניסים בריח שליט"א
מועדי ניסים
הרב ניסים בריח שליט"א
בהסכמת מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5