——–
מובא בחידושי הריטב"א מגילה (דף ז.) דמסתברא מתנות לאביונים היינו אפילו בב' פרוטות דשוה פרוטה חשיבא מתנה אבל לא בפחות כדאיתא בגיטין (כ' א') ובדוכתי אחריתי. דהיינו די בפרוטה לכל עני בכדי לצאת י"ח וכ"כ בספר תניא רבתי (ענין קריאת המגילה) משום שהוא צדקה ומה שירצה האיש ליתן יתן. עיין לפמ"ג (סימן תרצד ס"ק א) והובא גם במשנ"ב (ס"ק ב) דלא מצאתיו כעת כמה יהיה שיעור מתנות ולכתחילה צריך ליתן מתנה לאביון דבר הראוי להנות ממנה בפורים מאכל או מעות שיכול להוציא בפורים וציין לחידושי ריטב"א אפילו שתי פרוטות דשוה פרוטה חשובה מתנה אבל לא בפחות. וכ"כ בשו"ת משנה הלכות (חלק יא סימן תקנא). וכן ראיתי בשו"ת עטרת פז (חלק ראשון כרך ב יו"ד, הערות סימן י הערה ד) שציין לצפנת פענח על הרמב"ם להגאון הרוגצ'ובר (רפ"ט דמתנות עניים) שעמד שם כמה פעמים לבאר, דאם נותן פחות מפרוטה לא חשיב צדקה. ע"ש. וראה גם בזה בשו"ת תורה לשמה (סי' רלט. וסי' רמא) ובשו"ת אפרקסתא דעניא (חלק א סימן כד) ע"ש.
וערכה של הפרוטה מבואר בקידושין (דף ב.) שפרוטה היא אחד משמנה באיסר האיטלקי. ופי' הרמב"ם (בהלכות שקלים פרק א הלכה ג ובהלכות טוען ונטען פרק ג הלכה א) ואורחות חיים (הלכות קידושין אות א) וספר כלבו (סימן עה) וספר כפתור ופרח (פרק טז) ובשולחן ערוך (אבן העזר סימן כז סעיף י) ועוד רבים. שפרוטה אחד משמונה באיסר האיטלקי ומשקלו חצי שעורה מכסף נקי . כיצד הרי אנו מקובלים שכל כסף האמור בתורה הוא שקל ומשקלו שלש מאות ועשרים שעורה. וכבר הוסיפו חכמים ועשו משקלו כמשקל המטבע הנקרא סלע בזמן בית שני ומשקלו שפ"ד שעורה בינונית, הסלע ד' דינרין והדינר ששה מעין והמעה היא גרה ומעה היא שני פונדיון ופונדיון שני איסרין ופרוטה אחת משמונה באיסר נמצא משקל המעה ט"ז שעורה והאיסר ד' שעורות והפרוטה חצי שעורה.
וכן נשאל בזה בשו"ת שואל ונשאל (חלק ג – או"ח סימן לו) שיעור הפרוטה לדינא, לענין לצאת י"ח מתנות לאביונים. וכד' והשיב שהפרוטה היא חצי שעורה כסף מזוקק כמ"ש הרמב"ם פ"א מהלכות שקלים ה"ג, וכן מתבאר מדברי מרן (ביו"ד סי' רצ"ד וסי' ש"ה) ומדבריו שם בב"י, ע"ש. והיא חלק משלש מאות ועשרים ממחצית השקל כמ"ש הרמב"ם שם ה"ה, שמחצית השקל מאה וששים שעורה, ע"ש. ומשקלה של חצי שעורה וכמובא גם בשו"ע (יו"ד סימן שלא סעיף קלד) דשיעור פרוטה, כחצי שעורה כסף מזוקק, שהוא חלק מל"ב במעה כסף שהוא אשפיר"ו עוטומ"אני שמשקלו רביעית דרה"ם. ומשקל הדרה"ם כשלושה גרם. נמצא שהוא אחד מאה ושערים ושמונה דרה"ם שהוא אחד מארבעים ושלוש גרם דהיינו 1/43 גרם ובספר שיעורי תורה (עמוד רעז) לרב חיים נאה ובשו"ת משנה הלכות (חלק יב סימן שכב) חישב שהוא לערך 1/40 עד 1/46 גראם ע"ש. וכיודע שערכו הכספי של הכסף משתנה מידי יום בהתאם לבורסה בעולם.
ונפקא מנא דפחות משיעור זה אינו יוצא י"ח בנתינת מתנות לאביונים דבעינן לפחות שווי פרוטה. אלא יש דסברי דלא בעינן שיעור למתנה כלל וכמו שכתוב בסדר רב עמרם גאון (סדר פורים) ובתשובות הגאונים (גאוני מזרח ומערב סימן מ) ובסידור רש"י (סימן שכה) ובשו"ת רש"י (סימן רצג) ובלקט יושר (חלק א או"ח עמוד קנח ענין ד) שאף בפחות מפרוטה יצא י"ח וז"ל שיוצא אדם אם שלח אדם לחבירו בפורים תאינה אחת ותמרה אחת, אע"פ ששניהם אינם שוים פרוטה אחת. וכ"כ בספר שבולי הלקט (ענין פורים סימן רב) די במתנה אחת לעני אחד דהכי משמע מתנות שנים לאביונים שנים. מצאתי בשם רבינו שלמה זצ"ל במעות פורים אין קצבה כל מה שירצה האיש ליתן יתן מפני שהוא צדקה וצדקה כל אחד ואחד לפי עינו הטובה יתן. ולפי זה לא בעינן שיעור פרוטה כלל למתנות לאביונים אלא לפי עינו של כל אחד ואחד. וכ"ש שאם נתן שיעור פרוטה לכל אביון יצא י"ח. ודלא כהני פוס' שנביא לקמן בס"ד דסברי דבעינן שיעור סעודה וכד'.
ולפי זה מה שמובא בשו"ת מנחת שלמה (חלק א סימן סו) שחוששין בפדיון מעשר לדעת הסוברים שבמקום שהכסף הוא בזול ואין יכולים לקנות בחצי שעורה כסף כי אם מעט מזעיר שאין זה חשוב פרוטה, וכמו"ש הסמ"ע בחו"מ סי' פ"ח ועיי"ש בש"ך וביו"ד סי' רצ"ד וש"ה, דאל"כ נמצא שבזמנינו זה שדרה"ם אחד כסף שהוא משקל ס"ד שעורות אינו שוה אלא גרא"י אחד ולפי"ז כל מיל הוא י"ב פרוטות ומעולם לא נשמע כזאת, ולכן כיון שלפי דברינו הוא מוזיל את הכסף מערכו הו"ל שפיר כשאר פחות משו"פ שאינו תופס פדיון ע"כ, ולפי האמור בנדון דידן בענין מתנות לאביונים בפורים מאחר והפוס' הנ"ל לא חששו כלל וכתבו דלא בעינן שיעור כלל אף לא ערך פרוטה ודאי יוצא י"ח לשיטתם ע"י נתינת פרוטה. ועוד שהרי כפי שירד ערך הכסף כך ירד ערך הלחם והפירות וכד' וכך נראה שה"ה בפדיון מעשר.
אלא שדעת הבן איש חי (בהלכות פורים אות טו) דבעינן שיעור שיקנה שלשה ביצים מפת. וראיתי לשו"ת יחווה דעת (חלק א סימן צ) שכתב שאע"פ שמצד עיקר הדין די בנתינת פרוטה לכל עני, טוב ונכון לנהוג ביום זה במצוה יקרה זו, כמ"ש כמה אחרונים, ששיעור מתנה לאביון הוא כשיעור סעודה של פת במשקל שלש ביצים, או שווי סעודה כזאת כמו"ש מהרש"א בחידושי אגדות (מגילה ז' ע"ב) דנתינה מעלייתא בעינן, וציין גם לגאון מהר"י בן נאיים בשו"ת זרע יעקב (סי' י"א), ושו"ת מי יהודה (סי' פ"ו). וספר בן איש חי (פרשת תצוה אות ט"ו) ע"ש. אמנם בשו"ת חסד לאברהם תאומים (חאו"ח סי' פ"ג) כתב להשיג על הגאון בעל זרע יעקב הנ"ל, שנעלם ממנו מ"ש הריטב"א הנ"ל ע"ש. וכן עיקר. מכל מקום טוב להחמיר כדברי המהרש"א והזרע יעקב וסיעתו עכת"ל. ועיין עוד לשערי תשובה (שם ס"ק א) שהאריך בזה ובמשנ"ב (ס"ק ב).
וקשה לי מאוד דהא כתבינן לעיל מדברי הראשונים דלא בעינן שיעור כלל וכי שבקינן דברי הגאונים והראשונים הנ"ל דסברי אף בפחות מפרוטה יוצא י"ח ופסקינן בתר סברת האחרונים. והגם כי זה חולק על קצת אחרונים ז"ל אבל מה נעשה וגדולה ציפורנם של ראשונים ממתנם של אחרונים ובפרט רבותינו הגאונים והראשונים ולכן אינו מחוור כלל ועוד דלא להוציא לעז ופגם על ראשונים. ולכן אין לנו אלא דברי הגאונים והראשונים דלא בעינן שיעור כלל למתנות לאביונים ויוצא י"ח בפחות מפרוטה וכ"ש דבשווי פרוטה יצא י"ח אליבא דכ"ע דהיינו גם לדעת הריטב"א דבעי שיעור פרוטה. וכמ"ש בשו"ת ציץ אליעזר (חלק ז סימן כז) שגם ציין להרבה אחרונים שהעתיקו לדינא את דעת הזרע יעקב דאם נותן מעות צריך שיתן שיעור שיקנה ג' ביצים פת. אמנם מעיקר הדין בודאי סגי בפרוטה וציין לריטב"א הנ"ל. וכתב עוד שכנראה זרע יעקב לא נזכר באותה שעה מדברי הריטב"א, ובפרט דהרב זרע אמת נשאר בצ"ע, ולכן י"ל דלא שבקינן פשיטותיה דריטב"א מקמי ספקו דהזרע יעקב. וכן נראה מדברי הב"י בשם הגהמ"י וכו' וכן עיקר, וגם באשל אברהם (בוטשאטש) שנטה מדעת עצמו לומר כן שהדעת נוטה שגבי מתנות לאביונים השיעור פרוטה ע"ש וכ"כ בחזון עובדיה (דיני מתנות לאביונים סעיף א) וערכה בימינו היא המטבע של חמש אגורות.
ושו"ר שנשאל כבר בזה בשו"ת שואל ונשאל (חלק ג – או"ח סימן לה) וציין לרב בית עובד ז"ל והוכיח מדברי הריטב"א ומדברי מרן בב"י בשם הגהות מיימוניות, דשיעור שני מתנות, שני פרוטות פרוטה לזה ופרוטה לזה, ואחר שהביא דברי הרב זרע יעקב ז"ל, סיים, דהעיקר כדברי הריטב"א וטעמו ונימוקו עמו, דאלו ראה הרב זרע יעקב דברי הריטב"א, היה מורה ובא כהריטב"א. ועוד דהז"י ספוקי מספקא ליה, והריטב"א ברירא ליה, ואין ספק מוציא מידי ודאי אפילו בשוין. ועיין להכה"ח ז"ל סימן תרצ"ד אות ז', שלא זכר דברי הרב בית עובד ז"ל ומסקנתו, ומכל מקום מי שיכול ומוסיף מצוה מן המובחר קעביד, וכמ"ש הפוסקים דמצוה להרבות במתנות לאביונים יותר מלהרבות במשלוח מנות, ועיין להרב שע"ת סי' תרצ"ד סק"א.
נמצאנו למדים דנתינת מתנות לאביונים אף בפחות משווי פרוטה יוצא י"ח וכ"ש כשנותן שווי פרוטה דיוצא י"ח לכ"ע. ואין חיוב לתת יותר מזה אלא רק "מהיות טוב" וכפי שכתב הרמב"ם (הלכות מגילה וחנוכה פרק ב הלכה יז) מוטב לאדם להרבות במתנות אביונים מלהרבות בסעודתו ובשלוח מנות לרעיו, שאין שם שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים, שהמשמח לב האמללים האלו דומה לשכינה שנאמר להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים ע"כ. מכל מקום ודאי מצוה מן המובחר קעביד כשנותן יותר משיעור זה או כשנותן ליותר משני עניים בכדי לשמחם ביום זה. וכמ"ש בספר חסידים (מרגליות סימן שכא) הנותן פרוטה לעני יזכה לראות פני שכינה, ודבר זה כתוב בתורה ושנוי בנביאים ומשולש בכתובים, כתוב בתורה יראה כל זכורך את פני ה' אלהיך וסמיך ליה איש כמתנת ידו הרי מן התורה. ומן הנביאים שנאמר לחמו נתן מימיו נאמנים וסמך לו מלך ביפיו תחזינה עיניך. ומן הכתובים שנאמר אני בצדק אחזה פניך. ויזכה לתחיית המתים שנאמר אשבעה בהקיץ תמונתך, כמו שכתוב וחי אחיך עמך כן לתחיית המתים. הרי אמרו בני חיי ומזוני לא בזכות תליא מילתא, ואם יקשה בעיניך הלא כתיב את מספר ימיך אמלא למען יאריכון ימיך למען ירבו ימיכם וימי בניכם. לבניהם אחריהם לעולם. וכתיב וצדקה תציל ממות.
לסיכום: יוצא י"ח מתנות לאביונים בנתינת פרוטה לכל אביון.
פירות הנושרים:
1. י"א דיוצא י"ח אף בפחות משווי פרוטה לכל אביון.
2. שיעור פרוטה משקל חצי שעורה כסף נקי שהוא כ 1/40 גרם.
3. יש מחמירין לתת שיעור כשיעור סעודה של פת במשקל שלש ביצים.
4. שיעור שני מתנות, הכוונה שני פרוטות פרוטה אחת לכל עני.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב ניסים בריח שליט"א
מועדי ניסים
הרב ניסים בריח שליט"א
בהסכמת מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5