——–
מהלחם משנה
שאלה: יש לחם משנה רק לפני הבוצע, ואין בו שיעור כזית שלימה לכל אחד ואחד, האם יכול לצאת מהבוצע בלא טעימה כלל מהלחם משנה. או דילמא, טעימה ודאי בעינן אבל סגי בפחות מכזית, וישלים החסר מחלה אחרת. או שמא כל אחד מהמסובים צריך שיטעם כזית שלימה מהלחם משנה. ונוגע מאד בליל הסדר שכמעט לא שייך שהבוצע יתן כזית לכל אחד מן המסובים.
תשובה: פסק בשו"ע (קסז, טו): אין המסובין רשאים לטעום עד שיטעום הבוצע, ואם כל אחד אוכל מככרו ואין כולם זקוקים לככר שביד הבוצע, רשאים לטעום קודם. ואם הוא שבת צריך שיהא לפני המסובים לחם משנה חוץ ממה שלפני הבוצע, ואז יהיו רשאים לטעום קודם הבוצע. ובמשנ"ב (סקפ"ג), דאם אין לפני כל אחד מהמסובין לחם משנה, הרי הם צריכים לסמוך על הבוצע שיש לפניו לחם משנה ולטעום מאותו לחם, ואינם רשאים לטעום קודם לו. ושכן כתב בשו"ע הרב (סימן עד"ר).
ומשמע, שיש להקפיד ליתן לכל אחד מהמסובים מאותו לחם שבירך עליו, ומפני שבזה נחשב שטועמים מלחם משנה, ולא מועיל שישמעו את הברכה ויטעמו מהלחם שלפניהם.
וכתב הטור (סימן קסז): ושיעור הפרוסה כתב הרמב"ם ז"ל, לא יבצע פרוסה קטנה מפני שנראה כצר עין, ולא פרוסה גדולה יותר מכביצה מפני שנראה כרעבתן. והביא הב"י רוקח (סימן שכט ד"ה הלכות) בשם הירושלמי (ברכות פ"ו ה"א), שיעור בציעה אית דאמרי כזית, ואית דאמרי פחות מכזית. וכתב דרכי משה (סק"ג): ונראה הא דלא יבצע יותר מכביצה, היינו אם אינו אוכל מן הפרוסה שבצע רק הבוצע, אבל לדידן שנוהגין שהבוצע נותן מן הפרוסה לכל המסובין, יש לבצוע יותר כדי שיגיע כזית או מעט פחות לכל המסובין וכן נוהגין, עכ"ל.
וכ"כ בהג"ה בשו"ע (קסז, א): ונראה הא דלא יבצע יותר מכביצה, היינו דוקא בחול ואוכל לבדו, אבל בשבת או שאוכל עם הרבה בני אדם וצריך ליתן מן הפרוסה לכל אחד כזית, מותר לבצוע כפי מה שצריך לו.
ומשמע לכאורה מדברי הרמ"א, דבשבת צריך לבצוע כזית לכל אחד ואחד. וכבר העיר המג"א (סק"ז) על דבריו, וז"ל: לכאורה משמע דחיוב הוא לאכול כזית וכו', ולא ראיתי נוהגין כן. גם הב"י כתב בשם הרוקח דסגי בפחות מכזית. ומכל מקום יש להחמיר לכתחלה, עכ"ל. – ויש לציין, דגם מלשון הדרכי משה (הנ"ל) משמע דאין צריך כזית, שכתב: "או מעט פחות".
וכן נקט בשו"ע הרב (סעיף ד) שא"צ כזית, וז"ל: אם אוכל עם בני ביתו או אורחים. מצוה מן המובחר לבצוע פרוסה גדולה כל כך שיתן לכל המסובים היוצאים ידי חובתם בברכתו מפרוסה זו שבירך עליה ולא מהלחם הנשאר ממנה. ושיעור פרוסת המוציא בין לבוצע בין לכל אחד מהמסובין, י"א שהוא לא פחות מכזית ויאכלנו כולו בבת אחת, וי"א שא"צ כזית, שהרי אפילו כל שהוא ראוי לברך המוציא, ודי שתהא פרוסת המוציא כחצי זית שלא יהא נראה כצר עין, וכן נוהגין. והעתיק את דבריו בערוך השלחן (סעיף ו) שא"צ כזית וכן נוהגים.
למדנו מדברי הפוסקים דרק מלכתחילה יש להחמיר בכזית, אך אין זה לעיכובא ובפחות מכזית סגי.
והטעם שצריך ליתן לכל אחד כזית, מבואר במשנ"ב (סקט"ו) וז"ל: לכל אחד כזית. כדי שלא יהיה נראה כצר עין (ודלא כהשו"ע הרב שכתב דבפחות מכזית גם כן לא נראה כצר עין). וי"א עוד דבלאו האי טעמא ג"כ טוב הוא לכתחלה שיאכל אדם כזית בעת ברכת המוציא, עכ"ד.
וכיון שכן, פשוט דצריך שיהיה שיעור טעימה מהלחם משנה לכל אחד מהמסובים, וטעימה זו סגי אפילו בפחות מכזית, הן מצד ששיעור כזית אינו מעכב לדינא, והן מצד דהטעמים שנאמרו אינן מעכבים [עיין משנ"ב (שם סקל"ה) לענין הפסק קודם שטעם כזית], אלא שישלים שיעור כזית מחלה אחרת.
ושוב ראיתי כדברינו בשש"כ (פנ"ה הערה טו) ושולחן שלמה (הל' שבת סימן רע"ד אות ה) בשם הגרשז"א זצ"ל, דכשיש לחם משנה רק לפני הבוצע, לכתחילה טוב שיהיה בו לכל הפחות שיעור כדי שיטעם כל אחד מן המסובים מהלחם משנה. ואפשר דסגי גם בפחות מכזית מהלחם משנה, ומה דמשמע מדברי הרמ"א שצריך לבצוע בשבת כזית לכל אחד ואחד, י"ל דהוא משום דבלאו הכי נכון לאכול מיד כזית ולא להפסיק בדיבור (כמשנ"ב קסז סוס"ק לה), אבל מצוי מאד שאין מקפידים על כך, וא"כ אפשר שגם לכתחילה יכול שפיר לצאת מהבוצע אף בפחות מכזית, ובפרט בסעודות של שבת ויו"ט של פסח שאי אפשר כלל שהבוצע יתן מן הלחם משנה כזית לכל אחד מן המסובין, והמהדר יאכל עד כזית ממצה אחרת.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א
שו"ת גם אני אודך – א
קס"ח תשובות ובירורי הלכה בענינים הנוגעים למעשה
שקיבלתי ממו"ר הגה"צ – רבי יקותיאל ליברמן שליט"א
על שאלותי שחקרתי בס"ד ובחסדו הגדול
הרב גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א
בן אאמו"ר הגה"ח רבי אלחנן י.ד. שליט"א – ב"ב – תשע"א לפ"ק
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5