——–
איתא במנחות (דף לב:) תניא נמי הכי תלאה במקל או שהניחה אחר הדלת סכנה ואין בה מצווה וכו' מצווה להניחה בתוך חללו של הפתח וכתב הטור (בסימן רפט) שאם הניחה מאחורי הדלת אין זה מצוותה ונראה שאם שינה אינו מעכב וכ"כ הרא"ש בשם ר"ת וכ"כ התוס' (לב:) וכ"כ הרא"ם (בסימן ת) עיין תועפות ראם שם וכ"כ ערוך השולחן (בסימן רפט) ומדאמרינן מצווה דהיינו לומר דלא קיים מצווה מן המובחר אבל מ"מ כשרה היא דאל"כ ה"ל למיתני פסולה עיין דברי חמודות (אות טז ואות יז) משמע אף אם המזוזה לא נמצאת בחלל הפתח אין זה מעכב.
אלא שהב"י פירש שם אמר רב יהודה אמר שמואל מצווה להניחה בתוך חללו של פתח וכו' פירש"י בתוך חלל הפתח ולא מבחוץ בשעריך כתיב דהיינו מקום סגירת השער ואינה משתמרת מפני המזיקים שאין הבית משתמר בה עד שיקבענה בצורת הפתח כהלכתה וכתב עוד (הב"י) בשם הנ"י שאם המזוזה אחורי הדלת חוץ למזוזת השער פסולה דבעינן דרך ביאתך וכ"כ הרמב"ם וכ"כ הבן איש חי (ש"ב פר' כי-תבוא אות י) נמצא שלדעת הרמב"ם הנ"י רש"י הב"י פרישה הבן איש חי שאם קבעה מאחורי הדלת פסולה וכן נראה שפסק בש"ע (בסימן רפט) שם ואעפ"י שלא כתב להדיא פסול אך מהב"י ברור הדבר.
ומהרמ"א נראה שפסק כדעת הטור שאינו מעכב אלא שממה שכתב ובלבד שיניחנה במזוזה עצמה משמע כהב"י דהיינו מאחרי הדלת פסולה משום שאינה בחלל הפתח. ועיין בדברי חמודות (באות טז) שרמ"י פירש את רבו הרמ"א שאחורי הדלת פסולה דהיינו כדעת הב"י אומנם כתב שאינו מוכרח עיין שם ואף הש"ך מסתפק בדעת הרמ"א מדכתב בלשון וכן נראה וז"ל אפי' הניחה אחורי הדלת כשרה בדיעבד כן משמע בטור וכן נראה דעת הרב אבל דעת הנ"י הרמב"ם הב"י העט"ז פסולה הלכך יש לחזור ולתקנו כהוגן וכתב עוד בשם מעדני מלך בשעת הדחק כגון מפני העכ"ם יש להם על מה שיסמוכו וכ"כ הט"ז אינו מעכב בדיעבד ועיין בזה עוד בספר שכל טוב.
ומאחר ובדלת ויטרינה ואין מקום כלל להניח את המזוזה על המשקוף בתוך חלל הפתח משום שהדלת סוגרת את כל חלל הפתח ולקבעה אחורי הדלת לא יצא חובת מזוזה ואף לדעת הש"ך רק בדיעבד ואם ניתן לתקנו כתב שיתקן ומה שכתב הט"ז בדיעבד כשר מדלא אשכחן מאן דפליג על הטור אינו כן כדאמרינן לעיל וכן השיג עליו נקודות הכסף שהרמב"ם הנ"י והב"י פליגי, וכן לפמ"ש לעיל הרמ"א גופיה אין וודאות שפסק כדעת הטור .
ונראה בנדון דידן ניתן לקובעה בתוך המשקוף (הפרופיל) עצמו או בעומק המשקוף מאחרי הפרופיל בקיר עצמו שכל עובי המשקוף עד טפח נחשב חלל הפתח לכו"ע מדאמרינן בפרק הקומץ שאם העמיק לה טפח פסולה נמצא שעד טפח בתוך המשקוף נחשב חלל הפתח וכ"כ מרן (בסימן רפט) כיצד קובע' ימסמרנה במסמרים במזוזת הפתח או יחפור בה חפירה ויקבענה בה ולא יעמיק לחפור טפח בעומק שאם עשה כן פסולה וכ"כ ברכ"י (סימן רפט) או יחפור וכו' נראה מהטעם שכל יותר מטפח אינו נחשב מזוזת הפתח ולכן פסול וכ"כ הטור ודברי חמודות והראם סמ"ג שם ועוד. ויש עוד לדון מה ההפרש בין טפח בתוך המשקוף שכשר ונחשב על המזוזה (אף אם תוך הטפח הוא מאחרי הפרופיל ומגיע לתוך הכותל) לבין טפח בצדי המשקוף שאינו כשר לכו"ע מהטעם שלא נחשב על המזוזה עיין עוד בזה בשו"ת שאילת דוד (חלק יו"ד סימן ט) ובשו"ת חלקת יעקב (הערות ליו"ד סימן קסד) ובספר שכל טוב (סימן רפט).
ומרן בכ"מ שם כתב שטעם הפיסול משום דהו"ל תעשה ולא מן העשוי וקשה מה שייך הטעם הנ"ל הלא כל עובי הטפח הוא כחלל הפתח ומעל עובי טפח פסול וראיתי בספר הקובץ בהלכות מזוזה שהשיג על דברי הכ"מ וכתב שאין זה על המזוזה אלא תוך המזוזה וציין ללבוש וגם הב"ח כתב (בסימן רפט) שנ"ל טעות סופר הוא. ונראה לי דאפשר דכוונת מרן בכ"מ ע"פ מ"ש הגמרא במנחות שטלה עליה מלבן אם יש טפח צריך מזוזה אחרת אם לאו אינו צריך מזוזה אחרת נמצא שישנו משקוף חדש שנתחייב במזוזה והמזוזה הישנה נמצאת במשקוף הישן והיא קדמה למשקוף החדש וק"ל אך גם מרן יסכים שאם חפר במשקוף הקיים יותר מטפח פיסולו מטעם שאין המזוזה נמצאת במשקוף כנ"ל וכ"כ נ"י הניח מזוזה ואח"כ העמיד המלבן בצדה פסולה משום תעשה לא מן העשוי ע"כ כדאמרינן. ובוודאי שאין להכניס את המזוזה בפרופיל משקוף הויטרינה ואח"כ לקובעו דהו"ל תעשה ולא מן העשוי. ולכן רק לאחר קביעת המשקוף יכניס את המזוזה לפרופיל דרך הנקב שעשה מהצד.
ואע"פ שהכניסה בחלל המשקוף ואינה נראית מחלל הפתח והיא נראית מהצד (מהנקב שמשם הכניס אותה) או אם הכניסה לתוך הפרופיל ממקום אחר או שנמצאת מאחורי הפרופיל בעומק המשקוף בתוך טפח והיא מסומנת שפיר ועיין עוד בדברינו (בסימן נז) שגם אין חובה לראות את שם השם שדי שבמזוזה ובמקום מטונף ראוי לכסות ע"ש וכ"כ ערוך השולחן שדי בהיכר קטן שיש שם מזוזה וכ"כ בפתחי תשובה (סימן רפט) כתב בשם יד קטנה בענין שתהא נראית והעלה דזה ברור לדינה דכשאין המזוזה נראית וגם אין היכר וזכר לה כלל דודאי אין יוצאין י"ח מזוזה כלל ואע"פ שמונחת במקומה כהלכתה וכ"כ בן איש חי (ש"ב פר' כי-תבא אות יד) אלא שנראה מדבריו שאע"פ שאין היכר כשר בדיעבד ולכן יש לעשות איזה סימן או היכר בחלל הפתח על מקומה וכאן שהמזוזה נמצאת בתוך הפרופיל (המשקוף) יש לסמן את מיקום המזוזה או לחתוך חלק מהפרופיל מהצד בכדי שתיראה ויחברה עם הבית לפרופיל המשקוף דכתב כנה"ג (בסימן רפט) בשם ספר הזכרונות שיש להיזהר שלא לקבוע מזוזה בין על גבי מזוזת הבית בין בתוכה עד שיניחנה בתחילה לתוך קנה כמנהג. וכ"כ הרמב"ם (בה' מזוזה פ"ה ה"ו) בזה"ל ואחר שגוללה מניחה בשפופרת של קנה או של עץ או של כל דבר ומחבר אותה אל מזוזת הפתח במסמר או חופר במזוזת הפתח ומכניס בה המזוזה והב"ח שם בשם המרדכי דיכניסנה בחלל הקנה אורך הקנה כאורך המזוזה שבכתב כמנהג כל ישראל ואח"כ יקבענה בעץ או באבן וכו' ע"ש ובשו"ת שאילת דוד (חלק יו"ד סימן ט) .
אלא שעדיין יש לדאוג שהמזוזה תהיה מחוברת בחוזקה למשקוף כפי שכתב הרמב"ם (בהלכות מזוזה סעיף ח') אם תלאה פסולה שאין זו קבועה משמע שצריכה להיות קבועה בחוזקה וכ"כ מרן ימסמרנה במסמרים או יחפור בה חפירה ויקבענה וכ"כ דברי חמודות אלא שמפתחי תשובה (בסימן רפט) לא משמע כן שכתב בשם דרכי נועם דלמצווה צריך שתהא קבוע במסמרים דהיינו רק למצווה ואינו לעיכובה אם מחוברת ארעי אבל לא נראה כן אלא כוונתו שדווקא מסמרים המצווה ועיין שם שכתב עוד אם קבע המזוזה על נסר בכדי לחבר את הנסר לקיר או ברזל לא נחשב תעשה ולא מן העשוי ואם נתנו לזמן קצר כגון ששכר דירה מגוי לזמן קצר או אף שכר מיהודי והמזוזות שלו יקרות יכול לבודקם לפני עזיבתו ולשים במקומם מזוזות פשוטות אין צריך לקובעם בחוזקה כפי שהש"ך כתב (בסימן רפט) בשם הב"ח והירושלמי שאם היא לזמן קצר אין צריך לקבעה בחוזקה על ידי מסמרים. ועיין לגאון הרב שטרנבוך בשו"ת תשובות והנהגות (חלק א סימן תרמו) שהעלה שבמסמרים הוא לכתחילה ובדיעבד הדבקה בנייר דבק מועיל ובסימן תרמו פסל מזוזה שתלויה רק במסמר עליון . ובשו"ת אבני ישפה (חלק א סימן רי ענף ד) פסל את הדבק סלו-טייפ כי במשך הזמן מתייבש ונקרע והתיר דבק מגע והפוקסי ע"ש.
לסיכום: דלת ויטרינה שממלאת את כל חלל פתח המשקוף ניתן להכניס את המזוזה בתוך פלופיל המשקוף גם לדעת אחינו האשכנזים עדיף כך או בעומק המשקוף מאחורי הפרופיל בתוך טפח.
פירות הנושרים:
1. לא יעמיק לחפור טפח (8 ס"מ) בעומק המשקוף שאם עשה כן פסולה.
2. יש לקבוע את המזוזה בחוזק במשקוף ע"י מסמרים ולא עראי (מסמר למעלה ומסמר למטה).
3. יש לדאוג שבונים או קונים דלת עם משקוף שיהיה מקום למזוזה בהתאם להלכה.
4. בדיעבד שאין אפשרות לקבוע את המזוזה בשום אופן בחלל הפתח ולא במשקוף יקבענה מאחורי הדלת עד לתיקון המשקוף.
5. אם צריך להתגורר זמן קצר יכול לחברה זמנית ולא בחוזק בהתאם לזמן שמתגורר שם.
6. יכול לחבר את המזוזה על הנסר בכדי לחברו על המשקוף.
7. אם ציפה את המשקוף בלבנים כך שהמזוזה עומקה טפח יש לפרקה ולקבעה על הלבנים החדשות.
8. גם אם המזוזה במקומה הנכון צריך שתיראה אפשר ע"י סימן כגון צבע וכד'.
9. גם אם קובעה בתוך המשקוף יכניסה קודם לתוך הקנה דהיינו הבית שלה.
10. יש לשמור על המזוזה ולעוטפה בטוב בתוך הבית שלה בכדי שלא תבלה ע"י לחלוחית הקיר או מים מניקיון הבית ועיין בדברינו בסימן נז.
11. אסור לחבר את המזוזה לפרופיל משקוף הויטרינה לפני שהוקבע.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב ניסים בריח שליט"א
בריח התיכון
הרב ניסים בריח שליט"א
בהסכמת מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א ומו"ר הרה"ג מאיר מאזוז שליט"א והרב חיים חדד שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5