——–
{בס"ד טבת תשס"ו
שוכט"ס לכבוד ידידי הרה"ג המופלג בתורה ויראת ה', כהן שדעתו יפה, בנש"ג הרב גמליאל הכהן בהראי"ד רבינוביץ שליט"א מחב"ס "גם אני אודך".
אחדשה"ט באה"ר,}
הנני בזה בתשובה לשאלותיך בעניני חנוכה.
א) בחור ישיבה האם יכול להדליק נ"ח גם בחדר של חבירו בישיבה, או שצריך להדליק דוקא בחדרו. — והשאלה תהי' ביותר אם בחדר חבירו יש יותר פרסו"נ בפתח הנראה יותר לרה"ר, או שאר סיבות שיותר נח לו להדליק בחדר חבירו.
ענין מקום הדלקת בחורי ישיבה ביררנו בס"ד באריכות בשו"ת משנ"י (ח"ד סי' מז) יעיי"ש, שיש כמה נפק"מ איפה חדר האוכל ומקום חדר השינה וכו'. — ואם שאלתך היא שרוצה להדליק בחדר בו ישן חבירו, פשיטא דאין זה מקומו הראוי, כי כל בחור בחדרו ה"ז כביתו הניתן לו מהישיבה, ואם מדליק בחדר חבירו, ה"ז כאילו הדליק נ"ח בבית שכנו. ואפילו אם בפתח בית שכנו יש יותר פרסו"נ, או שאר סיבות, החיוב הוא להדליק בביתו, וכמו"כ לבחור בחדרו. — ועיי' שם במשנ"י שיש סברא שיכול להדליק בחדר האוכל או בביהמ"ד.
ב) כמה נרות כשמקרב אותם יחד אין להדליק, דברגע ההדלקה הוי כאבוקה שאין יוצא בה. ולהדליק ב"שמש" אחד כמה נרות בודאי שרי, כדנהגינן, ואפילו שכנו יכול להדליק בשמש שלו.
ג) בענין הדלקת נ"ח במטוס הארכנו בס"ד בשו"ת משנ"י (ח"ו סי' קל), והמציאות היא שמקפידים מאד, ולא מרשים להדליק גפרור אפילו לרגע כמימריה, מפני סכנת האש, כי המטוס מופעל ע"י חומר דליק ביותר. ואין שום אפשרות להדליק שם. ואפילו מישהו מאנשי הצוות ירשה לו לכמה דקות, ה"ז כמדליק במקום שהרוח יכבנה, שלא יצא י"ח (מ"ב תרעג סקכ"ה). כי האנשים שסביבו יצעקו ויבוא הפקיד ויכבנו מיד. — ולכן אם הדליק והצליח שלא צעקו ולא כיבו, ודלק רבע שעה, הרי לא דלק כשיעור, אא"כ דלק חצי שעה, שאז יי"ח, אבל אינו במציאות.
ואין לומר דשיעור חצי שעה בעינן רק כשמדליק כלפי רה"ר, שבזה שיעורו משתשקע החמה עד שתכלה רגל, אבל המדליקים בפנים א"צ שיעור, ודי ברבע שעה. ובאוירון אינו כלפי רה"ר אלא כבביתו בפנים. — זה בודאי אינו, דהרמ"א (סו"ס תרעב) התיר למדליקים בפנים רק להדליק אחרי שכלתה רגל, אבל שמן כשיעור חצי שעה צריך, ובלא"ה לא יצא.
ד) בחור ישיבה, אם אביו בביתו, ואפילו בעיר אחרת האם יכול להוציאו בנ"ח. — עי' בשו"ת משנ"י (ח"ד הנ"ל) שהבחור חייב בעצמו במקומו, וא"א לאביו להוציאו, וכש"כ אם אביו במדינה אחרת שהשעות חלוקות. — ולכאורה הנוסע במטוס חייב לפי השעה שלו עכשיו, שכאשר אצלו לילה בטיסה, שייך אצלו נ"ח [ואפילו אשתו מדלקת עליו בביתו, שאז הוא יוצא לגמרי בהדלקתה, אבל רק אם מדליקה כאשר אצלו במטוס לילה]. בודאי הנמנע בחנוכה מלטוס בלילה ה"ז משובח להשאר בבית ולהדליק כהלכה.
ה) האם "סביבון" (דריידל בלע"ז) מוקצה בשבת. י"ל דהוי כלי שמלאכתו לאיסור, דאפילו אם המשחק הוא במיני מאכל (כמו עדשים או סוכריות), הוי כמקח וממכר בשבת, שזה לוקח וזה נותן, זה מרויח וזה מפסיד. — חוץ ממה שהוי כמשחק בקוביא, דהוי גזל משום שלוקח ע"י ריוח הקוביא שהוא אסמכתא בעלמא (עי' חו"מ סי' לד, טז).
ו) מי שנמצא הוא ואשתו כל ימי ולילות החנוכה בבית חולים ל"ע, ושם במקומו לא מרשים להדליק נר חנוכה בשום מקום כי אם בפרוזדור, אם ידליק שם בברכה.
לכאורה זהו המקום המתאים לנ"ח. דאם אי אפשר ע"י החלון לרה"ר, אז ע"י הדלת לפרוזדור הוי ג"כ כפתחו הפתוח לרה"ר. דפרוזדור בית החולים הוא כרשות הרבים, שהרבה אנשים מצוות ביה"ח וממבקרים עוברים שם, והוי פרסו"נ טובא.
ואם לא מרשים להדליק ע"י הדלת, אלא באיזה פינה בפרוזדור, ה"ז לא גרע משעת הסכנה שמניחה על שולחנו ודיו, ויכול להדליק בברכה, וה"נ אין הבדל מי שאינו מרשה להדליק. אם עכו"ם משום גזירותיהם, או בעלי בית החולים, מפני הסכנה שיזיקו הלהבה והעשן למכשירים האלקטרוניים המופעלים ע"י מחשבים. — אבל במחלקה רגילה נותנים להדליק נ"ח בנרות שעוה קטנים, למשך חצי שעה. והחולים והמבקרים והצוות נהנים מהדלקת נ"ח.
דושה"ט בברכה נאמנה,
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א
שו"ת גם אני אודך – א
קס"ח תשובות ובירורי הלכה בענינים הנוגעים למעשה
שקיבלתי ממו"ר הגה"צ – רבי יקותיאל ליברמן שליט"א
על שאלותי שחקרתי בס"ד ובחסדו הגדול
הרב גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א
בן אאמו"ר הגה"ח רבי אלחנן י.ד. שליט"א – ב"ב – תשע"א לפ"ק
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5