——–
שאלה: שמן זית למאור, שאינו צלול כל כך כמו שמן זית לאכילה, האם מהודר לנר שבת, אע"פ שאינו ראוי לאכילה.
תשובה: הנה לגבי נר חנוכה יש שחוששים בזה, דבעינן מן המותר בפיך, וזה אינו ראוי לאכילה. ואם כי לא נראה להחמיר, שאין דמיון בין דברים האסורים באכילה מדינא, לדברים שנמנעין לאכול ממנו מחשש היזק, ובפרט שלכאורה באכילה מועטת גם אינו מזיק. מ"מ גם להמחמירים בנר חנוכה, יש להקל גבי שבת. שכבר דנו בזה הפוסקים, האם יש להקפיד להדליק נרות שבת רק מן המותר בפיך, עיין דעת תורה (סימן רסד, וסי' תרעג), דשבת קיל יותר מנר חנוכה, כיון דהוי רק משום שלום בית, אין צריך שיהיה מן המותר בפיך.
ואף לדעת שו"ת תורה לשמה (סימן קח), דבפסול לאכילה יש בו משום הקריבהו נא לפחתיך (סוכה נ.), ומטעם זה כתב, דשמן זית שהיה תחת המטה, לא ידליקנו לשבת ויו"ט וכיו"ב, דכל הראוי לאכילה אם הניחו תחת המטה שורה עליו רוח רעה ונפסל לאכילה, ומאחר שנפסל לאכילה ממילא נפסל להדליק ממנו נר מצוה של שבת ויו"ט משום הקריבהו נא לפחתיך, וגם מים מתחת המטה לא יניחם בעששית להגביה השמן, אע"פ שאין המים עצמם נדלקים, מ"מ כיון שרוח רעה שורה עליהם הרחק מהם, עיי"ש. – מ"מ י"ל דכשאין עליו רוח רעה, וראוי לאכילה, ורק באכילה מרובה מזיק קצת, אין בו הקריבהו.
וגם בשדה חמד (קונ' הכללים מע' ל' קמ"א ל"א) הביא סברא דלא שייך במאכל שתחת המטה הקריבהו וכו', כיון שאין הפגם ניכר, והקריבהו אמרינן רק בניכר בו פגם. ולפי דבריו, מש"כ תוס' (סוכה מח:) שיין ומים מגולים פסולים למזבח משום הקריבהו וכו', הגם שאין ארס הנחש ניכר (שהרי אמרינן רק "שמא" שתה מהן נחש), דמ"מ כיון שאינו ראוי לאדם משום סכנה גלויה שייך הקריבהו. אבל תחת המטה, שאינה סכנה גלויה, כי אם פגם רוחני של רוח רעה, נהי שאינו ראוי לאדם מחמת סכנה. מ"מ המצוה יכולה להבריח הרוח רעה. – וכל שכן הכא דליכא כלל רוח רעה, ובעיקרו ראוי לאכילה, דכשר להדלקה.
וגם הטעם השני שכתבו להחמיר בנר חנוכה, דבעינן דומיא דמנורה שבבית המקדש ככל האפשר, גם כן אינו שייך לענין נר שבת, שאין בו משום מנורת בית המקדש רק ענין כבוד ועונג שבת, ושלום בית. וגם בחנוכה עצמו אין נראה להחמיר משום כך, דא"כ ליבעי נמי כתית. [וע"ע ארחות חיים (ספינקא, סימן תרעג) כמה מראי מקומות בענין נר חנוכה בדברים מאוסים או אסורים באכילה].
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א
שו"ת גם אני אודך – א
קס"ח תשובות ובירורי הלכה בענינים הנוגעים למעשה
שקיבלתי ממו"ר הגה"צ – רבי יקותיאל ליברמן שליט"א
על שאלותי שחקרתי בס"ד ובחסדו הגדול
הרב גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א
בן אאמו"ר הגה"ח רבי אלחנן י.ד. שליט"א – ב"ב – תשע"א לפ"ק
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5