——–
בספר החינוך (מצווה קה) כתב ועכשיו בעוונותינו שאין לנו מקדש ולא שקלים, נהגו כל ישראל לזכר הדבר לקרות בבית הכנסת בכל שנה ושנה פרשה זו של כי תשא עד ולקחת את כסף הכפרים, בשבת שהוא לפני ראש חדש אדר לעולם. עיין עוד בזה במש"ב (בסימן תרפה סק"א). ובספר כלבו (סימן מו) כתב לעולם קורין פרשת שקלים או לפני ראש חדש אדר או ביום ראש חדש והטעם שבאחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאים כדי שיביאו בני ישראל שקליהם באחד בניסן כי בראש חדש ניסן מביאין קרבן מתרומה חדשה, ועוד אמרו ז"ל טעם אחר במסכת סופרים לפי שהיה גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שהמן הרשע היה עתיד לשקול שקליו לישראל לפיכך הקדים שקליהם לשקליו זכר לאותן שקלים, קורין פרשת שקלים בשבת הסמוכה לראש חדש אדר מלפניו.
וכתב הטור (או"ח סוף סימן תרפח) קראוה באדר ראשון ואח"כ ראו לעבר השנה קורין אותה באדר שני אבל הפרשיות שעשו באדר ראשון א"צ לחזור לעשותן בשני וכתב הב"י שם קראוה באדר ראשון ואחר כך ראו לעבר השנה קורין אותה באדר שני. משנה פרק קמא (ו:) ודייק מינה בגמרא (שם) הא לענין סדר פרשיות זה וזה שוין כלומר שאם קראו הארבע פרשיות בראשון אין צריך לחזור ולקרותן בשני.
אלא שבבדק הבית שם כתב מני מתניתין לא תנא קמא ולא רבי אליעזר ברבי יוסי ולא רבן שמעון בן גמליאל ומסיק דמתניתין רבן שמעון בן גמליאל היא דאמר אפילו סדר פרשיות אי קרי בראשון קרי בשני ופסק רבי יוחנן הלכה כרבן שמעון בן גמליאל ולכן הנוסחא האמיתית בדברי רבינו וכן הפרשיות שעשו באדר הראשון צריך לחזור לעשותן בשני ולאפוקי מספרים דגרסי איפכא וכו' וכ"כ הדרכי משה שם בשם הרא"ש וכן העלה הב"ח שם וכנסת הגדולה שם ובלדוד אמת (סימן ט אות יד) שצריך לחזור ומג"א (שם ס"ק יא) אלא שהמ"ב (בס"ק ב) כתב שמשמע בב"י אם טעו וקראו הפרשיות באדר ראשון אין צריך לחזור ולקרות בשני וציין לד"מ ובא"ר דצריך לחזור וכתב שוב (בסימן תרפח ס"ק כג) שחוזר וקורא וראיתי בילקוט יוסף (בחלק ה) שהרגיש בזה וכתב עליו שלא זכר מ"ש מרן בבדק הבית דמסיק שצריך לחזור.
ובשו"ת יביע אומר (חלק א-או"ח סימן ט) ציין לגאון מהר"א פלאג'י בשו"ת ויען אברהם (ס"ס כה), שאם טעו וקראו פר' שקלים לפני זמנה, כשיגיע שבת שקלים כשקורא המפטיר לפני ברכה אחרונה יקרא פר' שקלים בחומש ואח"כ ברכה אחרונה. ואין לחוש משום הפסק בין קרה"ת לברכה, דהא אשכחן דשרו חכימיא לדרוש קודם ברכה אחרו' וכו' ע"כ והיה נראה לומר שמה שחוזר וקורא זהו דווקא אם טעו וקראו חודש לפני זמנו (שקראו באדר א במקום באדר ב) אבל אם טעה וקרא שבת אחת קודם זמנו אינו חוזר.
אלא שלא משמע מלדוד אמת שם (אות ה) דדוקא כשעברה שבת אין לה תשלומים הא בשבת הבאה יש לה תשלומין וכן ראיתי בכף החיים (שם אות ד) שהעלה אף אם קראו פ' שקלים בשבת שלפניו צריכים לחזור ולקרות עוד פעם בפ' שקלים בשבת שהוא אחד באדר וכ"כ הרה"ג רבי דוד יוסף (בתורת מועדים סימן ב סעיף כז) והסכים עמו מור אביו מרן הגאון הרב עובדיה יוסף שליט"א ושוב הניף ידו שנית בשו"ת יביע אומר (חלק ח-או"ח סימן טו) ע"ש.
ואם שכח ולא קראה בזמנה אין תקנת תשלומין (לקרות בשבת הבאה) עיין בספר אבודרהם ארבע פרשיות שבאחד באדר משמיעין על השקלים (שקלים פ"א) שהתורה אמרה זאת עולת חדש בחדשו לחדשי השנה (במדבר יח, יד) ומפי השמועה למדו שמר"ח ר"ל. ואמר בחדשו כלומר חדש והבא לי קרבן מתרומת שקלים חדשים. ולפיכך משמיעין חדש א' קודם ניסן כדי שיכין כל אחד ואחד מחצית השקל שלו. ויהיה הכל גבוי ומובא למקדש כשיבא ניסן. וע"כ כשחל אדר בתוך ימי השבוע מקדימין להשמיע ביום שבת שעברה שאם יאחרו עד שבת הבאה לא יהיה חדש שלם בין ההכרזה לר"ח ניסן, אבל כשיבא ראש חודש אדר בשבת אין צריך להקדים שהרי יש כאן חודש. וכן ראיתי שכתב בשו"ת גינת ורדים (חלק א"ח כלל א סימן לו) ולענין תשלומין בשבת הבאה נר' לומר דכיון דעבר עיצומו של יום שתיקנו חז"ל לקרות בו פרשת שקלים אין לנו לחדש מדעתינו לקרותה בשבת הבאה וקורא אני על זה עבר יומו בטל קרבנו וכו' ואין לקרות בשבוע שלאחריה משום חשש ברכו' לבטלה ושב ואל תעשה עדיף . וכן העלה בשו"ת יוסף אומץ (סימן כז) ובלדוד אמת (סימן ט אות ה) ורעק"א שם וכף החיים שם. וראה עוד ביוסף אומץ שם דאם יצאו קודם חצות ישתדלו ללכת לבהכ"נ כולם או מקצתם וילמדו פרשת שקלים בס"ת. ואם כבר בא זמן המנחה כבר עבר זמן קריאת פרשת שקלם ואין לה תשלומין.
ובשו"ת ציץ אליעזר (חלק י"ד סימן סו) גם העלה שזהו דווקא בפ' שקלים אבל כששכחו לקרות פ' פרה יש להתיחס לזה כאל דבר שיש לו תשלומין ולהורות נתן לתקן את המעוות ע"י השלמת הקריאה בשבת הבאה ולקרותה יחד עם פ' החדש, היינו מקודם פ' פרה ולאחר מיכן פ' החדש. וכ"כ בשו"ת יחווה דעת (חלק ג סימן נב) וכן ראיתי שכבר כתב כן באשל אברהם ע"ש.
לסיכום: אם קראו פ' שקלים בשבת שלפניו צריכים לחזור ולקרות עוד פעם בפ' שקלים בשבת שהוא אחד באדר.
פירות הנושרים:
1. אם שכח ולא קרא בזמנה אין תקנה לקרות בשבת הבאה.
2. אם יצאו מבהכ"נ אם הוא קודם חצות ישתדלו ללכת לבהכ"נ כולם או מקצתם וילמדו פרשת שקלים בס"ת. ואם כבר בא זמן המנחה כבר עבר זמן קריאת פרשת שקלם ואין לה תשלומין.
3. אבל כששכחו לקרות פ' פרה יש להתיחס לזה כאל דבר שיש לו תשלומין.
4. פרשיות שעשו באדר הראשון צריך לחזור לעשותן באדר שני.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב ניסים בריח שליט"א
מועדי ניסים
הרב ניסים בריח שליט"א
בהסכמת מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5