——–
כתב הב"י (באו"ח סימן תרפח) בשם הר"ן בפרק קמא דמגילה (דף ג.) על מה שכתב הרי"ף בשם הירושלמי סעודת פורים מאחרין ולא מקדימין כשחל ארבעה עשר להיות בערב שבת שעיירות גדולות ומוקפות חומה קורין בו ביום שאין מוקפין חומה עושין סעודה עד אחד בשבת: וגרסינן בירושלמי (שם) ויעשו אותה בשבת אמר ליה לעשות אותם ימי ושמחה כתיב (אסתר ט כב) את ששמחתו תלויה בבית דין יצא זה ששמחתו בידי שמים דשמחת שבת אינה מתקנת מרדכי אלא בידי שמים היא וכו' ע"כ. נמצא שהלכה כדברי הירושלמי מדאין בנו כח לחלוק על הירושלמי, ששמחתו בידי שמים דשמחת שבת אינה מתקנת מרדכי אלא בידי שמים היא. וגם בשו"ת תשב"ץ (חלק ג סימן רחצ) כתב על זה שאין לנו בגמרא דידן מי שהוא חולק על זה ע"ש וכ"כ רבינו ירוחם (בנתיב עשירי חלק ב) וספר כלבו (סימן מה) ובשו"ת הרדב"ז (חלק א סימן תקח) שסעודה ומשלוח מנות בט"ז וכן פסק מרן בשו"ע (שם סעיף ו) ואנו אין לנו אלא דברי רבינו מרן והוא העיקר. וכדבריו כתבו רבינו עובדיה מברטנורא (מגילה פרק א משנה ב) סעודת פורים אית דאמרי דעבדי לה ביום י"ד שבו קורין את המגילה, ואית דאמרי דמאחרין אותה לאחר השבת. והכי משמע בירושלמי דסעודת פורים שחל להיות בשבת מאחרין ולא מקדימין. ולכ"ע אין עושים אותה בשבת עכ"ל וכ"כ בשו"ת נודע ביהודה שלקמן ועוד אחרונים שנביא לקמן, ודלא כדברי מהר"ל חביב בתשוב' סי' רל"ב שהאריך בראיות לעשות סעודה בשבת וכן עשה מעשה בירושלים וגם משלוח מנות זמנם כן כי המנות הם מהסעודה שהובא דבריו בט"ז (ס"ק ח) ובמגן אברהם (ס"ק י) ובמשנה ברורה (ס"ק יח) ועוד.
נמצא ביום ראשון שהוא ט"ז באדר עושים את סעודת פורים למוקפי חומה על פי הירושלמי הנ"ל מהטעם שאין לעשות סעודת פורים בשבת, משום שנאמר לעשות אותם ימי משתה ושמחה, את ששמחתו תלויה בבית דין, יצא שבת ששמחתו תלויה בידי שמים. כלומר, ששמחת שבת אינה מתקנתם של מרדכי ואנשי כנסת הגדולה. וכיוצא בזה מובא בספר המנהגים (טירנא פורים) כשחל פורים ביום ששי אוכלין סעודת פורים שחרית, ולא בערב אחר מנחה כי אין להפסיק בערב שבת בין מנחה לערבית מפני כבוד השבת, וגם שלא לקלקל סעודת ליל שבת. (מדובר ליושבי פרזים). וכ"כ הרמ"א (באו"ח סימן תרצ"ה סעיף ב) ע"ש.
וגם בשו"ת תורה לשמה (סימן תיב) דחה את דברי מהר"ר לוי בן חביב ז"ל בתשובה (סי' ל"ב) שפסק לעשות הסעודה בשבת וכן עשו מעשה בירושלים (עיין בכף החיים שלהלן שעוד אחרונים פסקו כך ע"ש) וז"ל פורים שחל בשבת דאותם שהם עושים פורים בט"ו כמו ירושלים תוב"ב וכרכים המוקפים חומה ושושן צריך לעשות הסעודה באחד בשבת וכנז' בירושלמי ויעשו אותה בשבת א"ל ימי משתה ושמחה כתיב מי ששמחתו תלויה בב"ד יצא זה ששמחתו בידי שמים הוא וכן פסק הרי"ף ז"ל וכן פסק בש"ע (או"ח סי' תרפ"ח סעי' ו') והנה ודאי לדינא נקטינן כפסק הרי"ף והש"ע ז"ל שצריך לעשות באחד בשבת וכבר קדם לו כנסת הגדולה שם ע"ש ובשו"ת נודע ביהודה (מהדורה קמא-או"ח סימן מב) שדברי הגמ' נכונים מאוד ופסק הש"ע ושל הרי"ף עכ"פ נכון לדינא.
וכ"כ החיד"א בברכי יוסף (שם אות יד) בשם עוד ראשונים ובמחזיק ברכה (שם אות ה) ובמגן אברהם (אורח חיים סימן תרצו ס"ק יח) בשם הלבוש (סימן תרפ"ח ס"ו) דאין לעשות סעודת פורים בשבת ובערוך השולחן (שם אות יז) ובערך השולחן (אות ח) ובשו"ת חתם סופר (חלק ו ליקוטים סימן ז) ומש"ב (שם ס"ק יח) וכף החיים (שם אות מה) והחזון איש שם ושערי תשובה (שם ס"ק ז) וכן העלה הגאון הרב עובדיה יוסף שליט"א בשו"ת יחווה דעת (חלק א סימן צ) שלהלן ובאור לציון (חלק א סימן מט).
וטעם אחר לזה ראיתי בשו"ת האלף לך שלמה (חלק א"ח סימן שפה) שכתב דאין לעשותו בשבת כיון דסעודת פורים בעינן דחייב אדם לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי ובשבת בעינן זכור את יום השבת לקדשו ולא ישכחנו מלבו. וממילא גם משלוח מנות הוי למחר דהיינו ביום ראשון. ואין לומר דאין זה זמנו מדכתיב ביה ולא יעבור עיין לשו"ת נודע ביהודה (מהדורה קמא או"ח סימן מב) שהקשה הא כתיב ולא יעבור ואפי' בני פרזים אם עושין בט"ו מקרי לדידהו ולא יעבור וכמו שהוכיח הר"ן שהרי פורים שחל ברביעי בני כפרים מקדמי ליום הכניסה ולמה זה ימתינו עד למחר שהוא ט"ו והוא ג"כ יום הכניסה אלא ודאי דזה אסור משום ולא יעבור. וכבר הרגיש בזה הר"ן בפרק קמא במשנה באלו אמרו מקדימין ששם הביא הרי"ף דברי הירושלמי והקשה הר"ן הרי כתיב ולא יעבור ומשני הר"ן דולא יעבור קאי רק אקריאת המגילה כלפי מה שתיקנו להם להקדים משום יום הכניסה הזהיר שלא לאחר משום ולא יעבור אבל לא אשמחה.
ומדכתב מרן בשו"ע (או"ח סימן קלא סעיף ו) שבפורים, אין נופלים על פניהם דהיינו שני הימים עיין שם במ"ב (ס"ק לג) ובספר מהרי"ל (מנהגים) הלכות פורים שנ' את שני הימים האלה (אסתר ט, כז), וכתיב ימי משתה ושמחה (שם, שם כב). וכפי שכתב מרן להדיא (בסימן תרצז סעיף א) שאף ביום י"ד וט"ו שבאדר ראשון אין נופלים על פניהם, ואין אומרים מזמור יענך ה' ביום צרה, ואסור בהספד ותענית . ומכאן משמע שאין לומר תחנון וודוי בט"ז באדר כשהוא ביום ראשון בערים המוקפי חומה שצריכים לעשות את סעודה פורים בשמחה ובששון שמצווה לשמוח ולשתות ולהשתכר בפורים דכתיב ביה ימי משתה ושמחה. ואין שמחה בלא אכילה ושתיה. (מועד קטן דף ט ומגן אברהם או"ח סימן תרצו ס"ק טו) וכפי שכתבו התוספות מסכת מגילה (דף ד.) שבפורים אין נופלים על פניהם בי"ד ובט"ו משום דכתיב ימי משתה ושמחה עיין עוד בשו"ת ציץ אליעזר (חלק י' סימן י) שציין לס' לב חיים (סי' ק"נ) שהעלה דמי שקיבל על עצמו יום שנעשה לו בו נס שניצל מהמיתה לעשות יום פורים במשתה ושמחה אין אומר בו ביום שום וידוי ותחנון, ומעיד שכן נוהגים עיי"ש וכ"כ כף החיים (אות מז) עיין עוד במ"ב (סימן תרצז ס"ק ב).
ונראה שלאו דווקא בירושלים אין לומר תחנון בט"ז באדר שחל ביום ראשון אלא בכל מקום שהוא ספק מוקף חומה מימות יהושע אין לומר תחנון דהא הרמב"ם (פ"א הי"א) ושו"ע (סימן תרפח סעיף ד) פסקו דכל כרך שהוא ספק אם הוקף חומה מימות יהושע או לאו קורין בי"ד ובט"ו וכן ראיתי בשו"ת הר צבי (או"ח ב סימן קכח) שהשווה במצות ביום השני לספק מוקפים שכתב שהעיר טבריא היא ספק מוקפת, קורין בה את המגילה בי"ד ובט"ו, בי"ד קוראין בה בברכותיה ובט"ו בלי ברכה, אבל על הנסים אומרים בשני הימים, וכן שמחה, סעודה, משלוח מנות ומתנות לאביונים, בשניהם. ואינו נראה לומר על הנסים ביום השני מחשש הפסק בעמידה דהא מובא בכף החיים (אות כג) בשם האר"י ז"ל בהיותו בצפת וכן מהרח"ו ז"ל בדמשק ביום השני לא אמרו על הנסים אף ששאר מצות פורים נהגו גם ביום השני ע"ש וכ"כ בשם הבן איש חי (בסימן תרצו אות דן) שצריך לקיים ביום השני סעודה משלוח מנות ומתנות לאביונים אחד אנשים ואחד נשים ורק אין מרבים בהם כמו יום י"ד כמובא בבן איש חי (ש' א' פ' כי תשא אות יז).
וצ"ל לפי זה מספקא יש להם לנהוג כמנהגי ירושלים דהיינו לעשות סעודת פורים נוספת ביום א' כדינא דמוקפי חומה ולא לומר תחנון ביום זה. ועוד נראה לומר שאין להם לומר שהרי תחנון הוא מנהג בעלמא עיין בדברינו בשו"ת בריח התיכון (חלק א סימן טז) שכתבנו שם שגם בספק אין אומרים תחנון והרי גם כאן יש ספק אם מוקף או לאו עיין שם עוד בזה וכ"כ בשו"ת יד נתן (בהלכות פורים) שציין לס' פורים משולש.
והיה נראה לומר שגם בכל העולם אין לומר תחנון מטעם שיום שמחה הוא למוקפי חומה ואין ליושבי פרזים לומר תחנון דצריכים לכבד את יום השמחה של המוקפים עיין בשו"ת רב פעלים (חלק א- סוד ישרים סימן י) דמצינו בפורים שגם כרכים שאינם מוקפים חומה שקורין בי"ד דווקא עכ"ז נזהרים בכבוד יום ט"ו שאין אומרים בו ודוי, ואין מתענים בו משום שהוא יום פורים בירושלים וכרכים המוקפין חומה, וכן אנשי ירושלים נזהרים בכבוד יום י"ד אע"פ שאין להם בו מקרא מגילה וכיוצא, משום שהוא יום פורים למקומות שאין מוקפים חומה. וכ"ש שאין לומר תחנון ביום א' לדעת שו"ת משפטי עוזיאל (כרך ג – או"ח סימן עט) שהובאו בספרינו (סימן נ') שכתב מסורת בידינו מאבותינו ורבותינו הקדמונים מריהו דארעא דישראל שבכל ערי ארץ ישראל נוהגים לקרות שני ימים י"ד וט"ו חוץ מירושלים שקורין בה בט"ו לבד (עין ארץ חיים לגאון שבדורנו מהר"ח סתהון ותקון יששכר ודברי יוסף להרב תבואות הארץ) ובזה דברי קבלה הם עיקר. ושו"ר בספר מישרים אהבוך (עמ' רלב) שהשיב מגאון הרב קניבסקי שליט"א שיתכן שאין אומרים תחנון בערים שאינן מוקפות חומה. וכ"כ שם (עמ' נז) בשם הגרש"ז אויערבאך בספר הליכות שלמה שגם בערי הפרזים אין אומרים תחנון וכ"כ שם בשם הגר"ש דבליצקי בספרו זה השולחן ע"ש שחזר בו אח"כ בספר פורים משולש.
אלא שכף החיים (שם אות מז) ובשו"ת יחווה דעת (חלק א סימן צ) כתבו שביום ראשון ט"ז אדר בירושלים אין לומר וידוי ונפילת אפים, כיון שהוא יום משתה ושמחה וכן אם חל יום פקודת השנה של אביו או אמו בט"ז אדר, ורגיל להתענות בו, לא יתענה כלל בשנה זו, כיון שעליו לקיים מצות סעודת פורים. ואינו צריך לעשות התרה לשם כך. מדבריו משמע שבכל הערים הפרוזים יש לומר תחנון ווידוי בט"ז באדר שחל ביום א' אלא שאפשר לומר שכוונתו לאו דוקא לתושבי ירושלים אלא אף לכל העולם דינא הכי וכ"ש למקומות שקורין מספק. אלא שראיתי בהלכות פורים פרשת תצוה תש"ס סיכום הלויין למרן הגאון הרב עובדיה יוסף שליט"א שכתב להדיא שעל ערי הפרזות לומר תחנון כשאר ימות השנה. וכ"כ בשלחן ערוך המקוצר לרב ראצבי (חלק ג סימן קכג אות יא) וצ"ל בדווקא ערי פרזות הא בערי ספק מוקפי חומה אין לומר תחנון.
בעיר לוד בשכונת חב"ד שרבים מתושבי העיר מתפללים שם בשחרית בשל המנינים הרבים (שטיבלך) וראיתי שלא אומרים תחנון ביום א' פורים משולש בשנת תשס"ח וזאת אע"פ שאין תושבי השכונה נוהגים לקרא מגילה ביום ט"ו מאחר שלוד החדשה נבנתה דרומה יותר לכוון העיר רמלה וגם אם נאמר שנחשב סמוך ונראה ללוד הישנה עדיין מיקום העיר לוד הישנה הוא בספק. וכל הסמוך והנראה אינו קורא אלא בי"ד בלבד וראה בזה עוד בדברינו (בסימן נח). נמצא לפי זה שהמנהג בעיר לוד שאין לומר תחנון ביום א' של פורים משולש גם ליושבי הפרזים.
לסיכום : כשחל י"ז באדר ביום ראשון תושבי ירושלים וכל מקום שספק מוקף חומה אין לומר תחנון.
פירות הנושרים:
1. י"א שבכל ערי ישראל דינם כספק מוקפים ולכן אין להם לומר תחנון ביום א' שחל בי"ז באדר, דנהרא ונהרא ופשטא ואין למחות בדבר זה כלל.
2. מוקפי חומה עושים את סעודת פורים ביום ראשון שהוא ט"ז באדר וממילא גם משלוח מנות גם ביום ראשון.
3. וכן הדין אם חל יום פקודת השנה של אביו או אמו בט"ז אדר ורגיל להתענות בו לא יתענה כלל בשנה זו.
4. גם ספק מוקפי חומה טוב שיעשו סעודה ביום א' כמוקפי חומה.
5. כשחל פורים ביום ששי יושבי פרזים אוכלין סעודת פורים שחרית ולא בערב אחר מנחה כי אין להפסיק בערב שבת בין מנחה לערבית מפני כבוד השבת, ושלא לקלקל סעודת ליל שבת.
6. הא דכתיב ולא יעבור קאי רק אקריאת המגילה אבל לא אשמחה.
7. ספק מוקפי חומה נוהגים ביום השני מספק בכל מצות פורים דהיינו משלוח מנות מתנות לאביונים קריאת מגילה ושמחה למעט ס"ת ועל הנסים שאינם אומרים ביום השני מחשש להפסק בעמידה.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב ניסים בריח שליט"א
מועדי ניסים
הרב ניסים בריח שליט"א
בהסכמת מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5