——–
עיקר דין זה הוא שנוי במחלוקת במסכת שבועות פרק שבועת העדות (דף לה:) ת"ר כל הטפל לשם בין מלפניו בין מלאחריו הרי זה נמחק כו' אחרים אומרים לאחריו אינו נמחק שכבר קדשו השם אמר רב הונא הלכה כאחרים וכ"כ הבית יוסף (יו"ד סימן רעו) דכל הנטפל לשם מלאחריו כגון אותיות כ"ם מאלהיכם וה"ם מאלהיהם אינו נמחק דהא איפסיקא הלכתא התם בגמרא כאחרים וכ"כ בש"ע (סימן רעו) וכ"כ שם הש"ך הט"ז הב"ח וכל אחרונים וכתב הרמב"ם (בהלכות יסודי התורה פרק ו הלכה ג) כל הנטפל לשם מלפניו מותר למוחקו כגון אות למ"ד מליהוה ואות בי"ת מבאלהים וכיוצא בהן אינן כקדושת השם, וכל הנטפל לשם מאחריו כגון ך' של אלהיך וכ"ם של אלהיכם וכיוצא בהן אינם נמחקים והרי הם כשאר אותיות של שם מפני שהשם מקדשם, ואע"פ שנתקדשו ואסור למוחקם המוחק אלו האותיות הנטפלות אינו לוקה אבל מכין אותו מכת מרדות. וכ"כ ספר החינוך (מצוה תלז) ואם סתר אות אחת מן האותיות הנטפלות לאחריהן מכין אותו מכת מרדות. מדאמר מכת מרדות משמע שאיסורו מדרבנן וראה עוד להלן .
והנטפל לפניו מותר למוחקו ואין עליו שום איסור ואף אם כתבו לאחר כתיבת שם השם (כגון ע"י תיקון) וכ"כ שו"ת האלף לך שלמה (א"ח סימן יז) כתב בדין הנטפל לפני ה' ולאחריו הנה הנטפל לפניו בין אם נכתב לפני השם בין אם נכתב לאחר כתיבת השם מותר למחקו אבל הנטפל לאחר השם אם עדיין לא נכתב השם מותר למחקו אבל אחר שנכתב השם אסור למחקו אף שהוא נכתב קודם השם כיון דכבר נכתב השם קדשו השם ואסור למחקו וכ"כ קסת הסופר (סימן יא בחקירה י') שהנטפל לפני שם השם אעפ"י שנכתב אחר שם השם אינו מקודש ומותר למוחקו. וכ"כ שו"ת שואל (ומשיב מהדורה א ח"ג סימן רד) שמה שלפניו דאינו רק שימוש להשם זה אינו בכלל קדושת שמו יתברך וא"כ אין חילוק אם כתבו כסדר או למפרע שלפניו אינו שייך להשם כלל וכ"כ שו"ת במהרש"ם (חלק ה סימן ט) מעוד טעם שכיון דהוא נקרא תמיד לפני השם וגם מקומו בתורה קודם השם, ולא כדעת שו"ת גינת ורדים (סי' יו"ד י"א) והובא באחרוני' שחלקו עליו גבי שם השם שניפסל בשל שלא כסדרן ולדעתו מוכח שנטפל שלפני שם השם שנכתב אחרי שם השם ניקדש עיין מכת"ם לדוד, מהרש"ם ,שואל ומשיב ושו"ת אבני נזר (חלק חו"מ סימן נו) שמוכח מההוא בר"ה בר"ן שם ועוד .
וכן נראה מהב"י (בסימן רעו) שהקשה על הטור מ"ש האלהים איני יודע מה מלמדנו וכו' ואם איתא כגינת ורדים שהנטפל לפני השם ניקדש אם נכתב לאחר כתיבת שם השם יכל הב"י לדחוק ולתרץ כך ואף כתב דאין מאן דפליג שהנטפל לפני שם השם נמחק.
נמצא שכל הנטפל שנמצא בסוף שם השם אע"פ שנכתב בתחילת שם השם ניקדש ע"י שם השם ואסור למוחקו ואף אם הסופר טעה וכתב נטפל אחר כגון במקום נו כתב כם נקדש ואין למוחקו וכפי שכתב הט"ז (בסימן רעו) שאם שכח ולא כתב י' בשם השם אין לזה תיקון (ואף לא לתלותה) אלא צריך לסלק היריעה משום שהיו"ד מכלל שורש השם וחלק על משאת בנימין שם וכ"כ לדוד אמת (בסימן יב סעיף כו) שאם שכח יו"ד לפני הנו' יתקנהו ע"י סילוק היריעה וכ"כ בשו"ת שאילת יעב"ץ (חלק א סימן קנד) דאסור למוחקן שכבר קידשן השם וכ"כ קסת הסופר (בסימן יא סע' ז) כי מ"מ כיון שבמקום אחר יש להן שייכות להשם התקדש ואסור במחיקה וכ"כ שו"ת דעת כהן (עניני יו"ד סימן קפ) דלענין איסור מחיקה חלה עליהן קדושת השם, וכ"כ שו"ת מהרי"ק (החדשים סימן לא) שראוי להחמיר שלא למוחקן אפילו נכתבו בטעות וראוי לגנוז היריעה כולה ועיין עוד בזה בשו"ת רביד האברך (חלק א סימן כט).
וצריך לומר שדווקא שכתב נטפל בעל משמעות אעפ"י שאינו מקומו כאן נקדש אבל נטפל ללא משמעות ודאי שאינו נקדש ומותר למוחקו כפי שכתב הט"ז (בסימן רעו) וכ"כ בשו"ת הרמ"ע מפאנו (סימן לו) כתב על הנטפל כשאין לו ענין ודאי אינו נטפל ונמחק, אבל כשיש לו קשר ונכתב בטעות יש להחמיר וכ"כ קסת הסופר (בסימן יא סע' ז) וכ"כ בשו"ת נודע ביהודה (מהדורה קמא-יו"ד סימן עו) שאות שאין לו שייכות ופירוש כלל פשיטא שאין קדושת השם מקדשו כלל וכן משמע משו"ת פעולת צדיק (חלק ג סימן נג) שציין לעטרת זקנים (סי' קמג א"ח) וכ"כ שו"ת חתם סופר (חלק ב יו"ד סימן רסג) וכן כתב בשו"ת ישועות מלכו (חלק יו"ד סימן נ) כאשר הנטפל מוריד השם מקדושתו לכ"ע מותר למחוק ולתקן ואף בשו"ת מהרש"ם (חלק ז סימן קט"ו) כתב שהמעיין בט"ז ימצא דהיכי שאין לו שייכות עם השם גם הוא מודה דמותר למחוק ועיין בקסת הסופר (בסימן יא סע' ז) שאף אם כתב אותיות כפולות בין אחר שם השם או לפניו מותר למוחקם משום שאין לו שייכות לשם (ממילא אין בו קדושה).
איברא כל מה שאמרנו שאסור למחוק הנטפל אף אם נכתב בטעות שחל קדושה עליו אבל לקלוף נראה שמותר שאינה מחיקה גמורה עיין בשו"ת חתם סופר (חלק ב יו"ד סימן רס) ולהלכה נ"ל דוודאי הנטפל כדינו שלא בטעות אין לקלפו מטעם שהמציא הגאון נוב"י דהו"ל הורדה מקדושה וכתב עוד כשנכתב בטעות ונטפל שלא במקו' הראוי מ"מ אין למחקו מחיקה גמורה דאולי דומה למזבח הזהב אבל מותר לקלוף אותו משום נכתב בטעות גמור וכ"כ שו"ת נודע ביהודה (מהדורא קמא-יו"ד סימן עו) בנטפלין אפשר דלכו"ע עכ"פ יכול לצרפם בקליפה וכתב עוד נראה בעיני דיקלוף שתי אותיות כם ולכתוב תמורתו הם. אבל לא לקלוף רק אות כ' ולכתוב ה' והטעם שהנטפל דאינו רק איסור דרבנן ה"ל ספיקו דרבנן ולקולא. וכתב עוד שאף לדעת הט"ז נראה כן דהתם מיירי בס"ת שגויל שלו דק או דליכא אומן שיכול לקלוף ולכן כתב שיש לסלק היריעה וכ"כ בספר חיים לרבנו חיים פאלאג'י (סימן יט סעיף יד) ובספר קול יעקב (בסימן רעו) שיש לקלוף כדעת הח"ס הנ"ל.
אלא שראיתי שאין משאת בנימין בודד בשיטתו (שכתב בסי' נז) על שם אלקינו שכתבו חסר יו"ד דאע"ג דקי"ל דאות הנטפלת לשם מלפניו נמחק ומלאחריו אינו נמחק כתב ז"ל דה"מ היכא שהשם עצמו נכתב בתיקונו בלי שום חסרון דאז אינו נמחק מפני שכבר קידשו השם אבל הכא כיון שחסר אות אחת דהיינו היו"ד מהשם א"כ לא נכתב כהלכתו ולא שייך לומר שכבר קידשו השם עכ"ל. וכ"כ שיורי כנה"ג (סימן רעו) ועיין בשו"ת שבות יעקב (חלק ב סימן פח) שציין לתשוב' הגאון מהר"ם מלובלין (סי' קיב) ובתשובת נחלת שבעה (סי' לז) ודעת המחבר בעל ט"ז נוטה ג"כ לגרור טעות הנטפל לשם ולתקנו. ובספר חוקי דעת הביא במנהג סופרים ג"כ חילוקים ונהרא נהרא ופשטיה ואני בעניי דעתי נוטה ג"כ שלא לסלק היריעה רק לתקן הנטפל להשם אמנם כתב בסוף דבריו שנלע"ד לקדור טעות הנטפל לשם ולתקנו כראוי לכתוב כתיקונו על המטלית.
אלא שבשו"ת רב פעלים (חלק ד סימן לד) כתב להדיא שמותר למחוק ולתקן הנטפלות וציין לגאון מור"ם מלובלין ז"ל נשאל בדין הט"ז הנז' והעלה דשפיר מצי למגרר אותיות נ"ו הנטפלים לשם ולכתוב במקומם ינ"ו וטעמו שאיסור זה מדרבנן וכשהוא מוחקן או גורדן כדי לתקן השם שפיר ואין חשש איסור כלל ועיין בתשובת שמן רוקח (ח"א סימן מז) שהעיקר כמהרמ"ל ואילו ראה הט"ז דברי המהר"ם לובלין לא היה כותב כן וכן ציין שו"ת רב פעלים לשו"ת הנ"ל וכן ציין פ"ת (בסימן רעו') וכ"כ הבני יונה וכ"כ בשו"ת מהרי"ל (סימן קצב) דמודו אחרים (דאמר הנטפל לשם לאחריו אינו נמחק, שבועות לה, ב, מסכת סופרים פ"ד ה"ג) לתנא קמא דהקדש טעות אינו הקדש וקסת הסופר חילק ובסימן יב סע' ט כתב שאם שכח אות בשם השם כגון אות יו"ד מותר למחוק את הנטפלות ולכתוב שוב נכון ולשיטתו זה גרע טפי מטעות בנטפלות לאחר שם השם שאין למוחקם עיין שם (בסימן יא סע' ז) וציין למהר"ם לובלין ורוב האחרונים הנ"ל.
ועיין בשו"ת חתם סופר (יו"ד חלק ב סימן רס) שכתב שלדעת הבני יונה לעיתים אסור למחוק כגון שראוי לכתוב באותו מקום אלקינו ואירע שום קלקול באותיות נו של אלקינו וצריך מחיקה אותו אסור למוחקו שכבר קדשו השם אבל אם הנטפל נכתב בטעות ואיננו שייך להשם והסופר טעה אע"ג שקידשו במחשבתו הו"ל כמקדש פסולים לגבי מזבח ולא קידשו השם ונמחק וכ"כ בשו"ת האלף לך שלמה (יו"ד סימן רעג) הי' צריך לכתוב אלהיכם וכתב אלהים שהתירו הפמ"ג (או"ח סי' קיג סק"ט) לתלות הכ' למעלה כיון שנכתב המ"ם שלא במקומו ולא חלה בו קדושה כלל דדומה למה דאמרינן בסנהדרין דמה דחזי לי' תפיס לי' מה דלא חזי לי' לא תפיס לי' וכ"כ בב"י (בסי' רעו) בנכתב השם שלא במקומו הוי כמקדיש בע"מ למזבח ולכך נראה דאדרבא זה הוי העלמ' וכו' וכל שכן שמותר למחוק לדעת הגאון בעל שו"ת גינת ורדים שדעתו כנו"ב הנ"ל שיש לכתוב את שם השם כסדרן עיין שם (בחלק א"ח כלל ב סימן יב) שכתב שבתחלת השם אירע בו פיסול הרי כל האותיות הבאות אחריו הופקעה מהם הקדושה והוי כמקדיש בעלי מומין למזבח דלא קדישי וכ"כ שו"ת שואל ומשיב (מהדורה א ח"א סימן רלד) וכ"כ שו"ת מהרש"ם (חלק ד סימן קו) שהעלה ג"כ למחוק הנטפל שנכתב בטעות וכמ"ש בתשו' מהרמ"ל והנך רואה שכן הוא דעת רב קדמון פוסק מפורסם המהרי"ל ז"ל. וכתב עוד ומהנכון שיעשו ע"י קטן וכמ"ש בשו"ת בית אפרים. וכ"כ בשו"ת דעת כהן (עניני יו"ד סימן קסו) אם יהיה אפשר לעשות את הפירוד של הקליפה ע"י קטן, וזאת לאחר שהאומן יקלוף את הנטפל, וישאירו במקומו מחובר עם השם וכו' .
נמצאנו למדים מכל המורם שיש למעט בתיקונים בנטפלות שכתובים לאחר שם השם שמא נתקדשו ואעפ"י שקדושתם היא רק מדרבנן עיין ט"ז (בסימן רעו) וכ"כ מהר"ם מלובלין וכ"כ בשו"ת נודע ביהודה (מהדורה קמא-יו"ד סימן עו) בשם הר"י הלוי (סימן פא) דאין לאות הנטפל אותו קדושה שיש לאותיות השם עצמן וכן כתבו בתשובת עבודת הגרשוני (סי' צ"ה) ותשובת מעיל צדקה (סימן נ"ה). שהנטפל איסורו מדרבנן אך מחיקת שם השם מדאור' אף שחותך אות אחת או קולף או מוחק עיין באורך בקסת הסופר (סימן י') וכ"כ שו"ת הר צבי (יו"ד סימן רלא) דכתבי קודש אסור מדרבנן לאבדן, וכן הוא מפורש בספר החינוך (מצוה תלז) שכתב וז"ל ומשז"ל שכל כתבי הקודש ופירושיהם בכלל איסור זה הוא מדברי סופרים שאסור לאבדם ולשורפם, וע"כ צ"ל דהמג"א כוונתו על אזכרות שעובר בלאו. וכ"כ בשו"ת תשב"ץ (חלק א סימן ב) שכתב שהיה מותר אפילו היכא שיש שם אזכרות אלא שהדבר קשה להתיר כן באיסור תורה ובהמשך דבריו כתב שבדברי רבנן מותר לתקן ובכדי למנועה סילוק היריעה יש לנסות ולתקן עד כמה שניתן וכפי שכתב בשו"ת דעת כהן (עניני יו"ד סימן קסה) שהסברא נותנת, דהבאת יריעה שלמה ושמות רבים לידי גניזה הויא הורדה יותר גדולה מהורדה של אותיות הנטפלין, ולפחות מצד הריבוי בכמות הוי דוגמא דחלל שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה.
לסיכום: אותיות הנטפלות לשם ה' וצריכות תיקון עדיף לקלוף אך יכול גם לכתחילה למחוק ולתקן.
פירות הנושרים:
1. מותר למחוק ולתקן נטפלות הכתובים לפני שם השם. אף שנכתבו לאחר כתיבת שם השם.
2. נטפל שלאחר שם השם שנכתב נכון במקומו הנכון אין לתקנו ולמוחקו שחלה עליו הקדושה.
3. נטפל שאחר שם השם אעפ"י שנכתב לפני כתיבת שם השם נתקדש.
4. נטפל לאחר שם השם ואין לו שום משמעות לשם מותר למוחקו ולתקנו.
5. נטפל לאחר שם השם שנכתב לא במקומו עדיף יותר לקלוף ( הנטפל ) ותעב"ה ואם לא מותר לכתחילה למוחקו או לגורדו ולתקן את שם השם.
6. אם קולף את הנטפל טוב יותר שילד קטן יסיים את הקילוף.
7. בתיבת אלקינו אם חיסר אות כגון יוד' לפני נו' ימחוק הנו' ויכתוב ינו'.
8. טעה בנטפלות אין לו לקלוף את כל שם השם אלא יתקן כנ"ל .
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב ניסים בריח שליט"א
בריח התיכון
הרב ניסים בריח שליט"א
בהסכמת מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א ומו"ר הרה"ג מאיר מאזוז שליט"א והרב חיים חדד שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5