——–
{בס"ד כ"ח חשון תשס"ז
שוכט"ס לכבוד ידידי המופלג בתורה, וביראה טהורה, מתעמק בהלכה, הרה"ג ר' גמליאל בן הרב אלחנן י"ד הכהן רבינוביץ שליט"א, מח"ס גם אני אודך.
אחדשה"ט וש"ת באה"ר,}
ע"ד שאלתך שבשבת היתה קסטה (או כלי אלקטרוני) בכיור, ולא יכול ליטול שם ידים, מפני שאינו רוצה שיתקלקלו הקסטה (או הכלי), האם מותר לטלטל הקסטה מדין כלי שמלאכתו לאיסור שמותר לצורך מקומו, או שאסור מפני שדומה שמטלטל מחמה לצל, שלא יפסד הכלי.
דבר זה תלוי אם יש קערה [כמו לנט"י שחרית סמוך למטה]. אז יקח מים מהברז, וכדי שלא יטפטף מהמים על הכלי יכסנו בניילון, ויטול ידיו לתוך הקערה, ולא נתיר לו לטלטל הכלי לצורך מקומו, כיון שבאופן זה אינו צריך למקומו בהכרח ויכול לוותר על מקומו. כמבואר במשנ"ב (שם סקי"ב) דלצורך גופו מותר לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור רק כשאין לו כלי היתר לתשמיש זה, דאל"ה אין להשתמש בכלי זה עכ"ל, והה"ד לצורך מקומו, דמאי שנא. — וה"נ רק באין לו שום אפשרות אחרת מותר לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור מקומו.
ואם אין שם קערה שיוכל ליטול ידיו לתוכה, כי אם לכיור ששם הקסטה, היה לכאורה נראה שמותר ליטלו, כיון שליטול ידיו על הקסטה, אסור משום בל תשחית, א"כ ה"ז צריך למקומו ליטול ידיו לכיור, ומותר ליטלו.
אכן קסטה אינה נדונית ככלי שמלאכתו לאיסור, אלא כמוקצה מחמת גופו שאסור לטלטלו לגמרי. — דכלי שמל"א שמותר להשתמש בו לצורך גופו, היינו אם יכול להשתמש בו שימוש המותר בשבת, כגון קורנס לפצוח בו אגוזים, גפרור לחצוץ בו שיניו, אבל קסטה הגם שבעצמיותה היא כלי שמל"א, אבל אינה ראויה לשום תשמיש היתר מחמת עדינותה, ואינה ראויה לשום דבר אחר אלא להכניסה למכונת טייפ. — והארכנו בזה בס"ד בשו"ת משנת יוסף ח"ז (סי' עג — עד) דמבואר באבני נזר (סי' נה, ב) שכלי שאינו ראוי כלל רק למלאכת איסור, זה מוקצה גמור דמודה בו ר' שמעון, ואין לך מוקצה גמור כזה [כיון שהקצהו מדעתו לגמרי (שם בסוף)]. וכ"כ בהגהות הגרעק"א (לשו"ע או"ח סוסי' רסו, ד"ה שם בא"ד אלא) דכל שיש לו מציאות היתר טלטול בשבת לגופו, היינו לתשמישים הרגילים בו בחול, מותר גם לצורך מקומו, אבל שופר דאין רגילים ליתן בו מים לתינוק, וליכא מציאות טלטול לגופו, בזה גם לצורך מקומו אסור. וכ"ה במשנ"ב (סי' שח סקל"ד). — וילע"ע אם יש איזה היתר בהפסד מרובה.
דושה"ט באה"ר ובברכה נאמנה
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א
שו"ת גם אני אודך – א
קס"ח תשובות ובירורי הלכה בענינים הנוגעים למעשה
שקיבלתי ממו"ר הגה"צ – רבי יקותיאל ליברמן שליט"א
על שאלותי שחקרתי בס"ד ובחסדו הגדול
הרב גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א
בן אאמו"ר הגה"ח רבי אלחנן י.ד. שליט"א – ב"ב – תשע"א לפ"ק
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5