——–
{בס"ד פורים דפרזים תשס"ד פעה"ק ירושלים תובב"א
שלומים מרובים, בימי הפורים, וכל שנות עולמים, לידידי הרב המופלג בתורה, מתעמק בהלכה, עורך מערכה, יר"ש מרבים, הרב גמליאל בן הרב אלחנן י"ד הכהן רבינוביץ שליט"א בבני ברק, מח"ס גם אני אודך, ונכד הגה"צ בעל מעדני השלחן שליט"א.
אחדשה"ט באה"ר,}
אודות דברי השד"ח (אסיפ"ד, מע' יוה"כ סי' א' אות י'), באדם חלש, החושש שתענית צום גדליה יוכל לגרום לו שלא יוכל להתענות ביום כפור, והאריך בדברי הרדב"ז והחכ"צ (ראה להלן סימן נז), והביא מספר אהל משה (מהג' ממעזריטש, סי' טז) דודאי דרבנן (צום גדליה) נדחה אפילו בקום ועשה מפני ספק דאורייתא (יוה"כ), ומעיר בארוכה על דבריו, ולמרות שכתב בתחילה (בד"ה והנה) שלא יטפל להורות בשאלה זו, מ"מ מסיק שיתענה בצו"ג שבא לפניו, ואין פוטר אותו מחשש שלא יוכל להתענות ביו"כ, שאז יהי' אנוס ברשות התורה עיי"ש.
ודיונו הוא מכמה צדדים, מפני שצו"ג הגיע זמנו, ויו"כ עדיין לא, ולא דחינן מצוה קלה מפני חמורה העתידה לבא. — ומדין הפלגה בספינה ובשיירא ג' ימים קודם השבת, הגם שיצטרכו לחלל שבת. — ומרש"י (סוכה כה:) בטמא מת (שהיה מוטל עליו להטמא לו) שחל שביעי שלו בערב פסח, שמטמא אע"פ שלא יוכל להקריב ק"פ, וכ' רש"י דמצוה קלה הבאה לידך אינך צריך לדחות מפני חמורה (פסח שבכרת) העתידה לבא עכ"ל, עי' בדבריו, וזיל קרי בי רב הוא.
וראה גם מה שהעמיק בזה בשו"ת להורות נתן (ח"ח סי' לד) ברש"י הנ"ל, ושטומאת שבעה דמת הוא חלק ממצות קבורתו, שכך טבעה של מצוה זו, ולכן כשנתחייב לקוברו מיד נתחייב גם להטמא, משא"כ לצום בצו"ג אין טבעה של מצות התענית שעי"ז יאנס ביו"כ. — ומסיק לצום בצו"ג אפי' בחשש שלא יוכל לצום ביו"כ. — וכ"כ האשל אברהם (בוטשאטש, סי' תרב).
ולענ"ד לא נתיישבו דברים אלה על שכלי הדל, להדחק לאדם חלוש (שכבר עייף מב' ימי ר"ה) שיתענה בצו"ג, הגם שספק פן ח"ו יסתכן ביו"כ החמור. — והרי מצוה דאורייתא היא לאכול בעיו"כ, כדדריש ליה מקרא (יומא א), וכ' הטור (סי' תרד) שהוא מאהבת ה' את עמו, ציום לאכול ולשתות בעיו"כ כדי שלא יזיק להם העינוי (רא"ש יומא פ"ח סי' כב). — דהיינו שציווי התורה לעשות טצדיקי להוסיף כח להתענות, ובאדם רגיל די ביום אחד של עיו"כ. אבל באדם חלוש כזה שאחרי עבור שבוע עדיין יחלש מצו"ג, חלה עליו ענף ממצות אכילת עיו"כ שיאכל כמה ימים שצריך כדי שיוכל להתענות ביו"כ. — ובכמה אנשים חלשים מקילים שלא להתענות ד' תעניות, כש"כ בחלוש כזה שעלול להסתכן עי"ז ביו"כ.
ויתכן שחלוש כזה הוא בגדר חולה שאיב"ס שא"צ להתענות בד' תעניות (מ"ב סי' תקנד סקט"ז), בפרט שי"א דצו"ג בעצמו הוא נדחה (שע"ת תקמט, א).
שו"ר בפסקי תשובות (תרב, א) שהביא להקל בצו"ג משו"ת ציץ אליעזר (ח"י סי' כה, יד), ושו"ת באר משה (ח"ח סי' לד), ושכן עבד עובדא הרה"ק החוזה מלובלין זי"ע שהורה להשר שלום מבעלזא זי"ע פ"א בט"ב לאכול, ונתברר אח"כ שאם הי' צם לא הי' יכול לצום ביו"כ. — שוב נדפס מחדש ספר הליכות שלמה, פסקי הגרש"ז אויערבך ז"ל (מועדים פ"ג ה"ב), שכן הורה לנערים צעירים שיש לחוש שע"י צו"ג יקשה עליהם להתענות ביו"כ, שלא יתענו בצום גדליה.
דושת"ה בברכה מרובה,
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א
שו"ת גם אני אודך – א
קס"ח תשובות ובירורי הלכה בענינים הנוגעים למעשה
שקיבלתי ממו"ר הגה"צ – רבי יקותיאל ליברמן שליט"א
על שאלותי שחקרתי בס"ד ובחסדו הגדול
הרב גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א
בן אאמו"ר הגה"ח רבי אלחנן י.ד. שליט"א – ב"ב – תשע"א לפ"ק
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5