——–
בס"ד יום ב' נר ראשון של חנוכה כ"ה כסלו תשע"ו
מודיעין עילית
שאלה – גרסי' ברפ"ב דשבת כ"א ב', וכבתה אין זקוק לה ורמינהו מצותה משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק מאי לאו דאי כבתה הדר מדליק לה לא דאי לא אדליק מדליק וא"נ לשיעורה ע"כ. וכתבו התוס' ד"ה דאי לא אדליק מדליק, אבל מכאן ואילך עבר הזמן אומר הר"י פורת דיש ליזהר ולהדליק בלילה מיד שלא יאחר יותר מדאי, ומ"מ אם איחר ידליק מספק דהא משני שינויי אחרינא עכ"ל. ומבואר דס"ל שיש פלוגתא בין שינויי דהגמ'.
וכן פסק השו"ע באו"ח סי' תרע"ב ס"ב, שכח או הזיד ולא הדליק עם שקיעת החמה מדליק והולך עד שתכלה רגל מן השוק שהוא כמו חצי שעה שאז העם עוברים ושבים ואיכא פרסומי ניסא וכו', ומיהו ה"מ לכתחלה אבל אם עבר זה הזמן ולא הדליק מדליק והולך כל הלילה ואם עבר כל הלילה ולא הדליק אין לו תשלומין ע"כ. ובמשנ"ב סקי"א כתב שמדליק עד עה"ש בברכה.
וצ"ע דלהנ"ל יוצא שהוא פלוגתא בין לישנות שבש"ס, וספק דרבנן לקולא, וא"כ היה לו לפטור אחר הזמן, וכ"ש ברכה דקי"ל ספק ברכות להקל, וא"כ מנא ליה להמ"ב שמברך אז.
תשובה הנה מה שכתב המ"ב בברכה, כבר הורו כבר גדולי הפוסקים, הגריש"אשבות יצחק חנוכה פ"ד עמ' פ"ג, פניני חנוכה פ"ח עמ' ק"ס-קס"א, אשרי האיש ח"ג פל"ז ס"ד. והגרנ"קחוט שני חנוכה פי"ט, עמ' שי"ז., דכ"ז רק בזמן שהיו מדליקין בפנים שהיה ההיכר אז לבני הבית, ומעיקר הדין גם לאידך לישנא א"צ להחמיר כמ"ש התוס' שם וז"ל, ולר"י נראה דעתה אין לחוש מתי ידליק דאנו אין לנו היכרא אלא לבני הבית שהרי מדליקין מבפנים ע"כ, וכ"כ הטור שם, וכן פסק הרמ"א, וסיים ומ"מ טוב ליזהר גם בזה"ז, וא"כ בדיעבד ודאי שיוכל להדליק בברכה, ואין כאן ספק ברכות אלא ודאי ברכות. [ולענין מתי נגמר הזמן למדליקין בחוץ, עיין שם ושם].
וז"ל המג"א סק"ו [שהוא מקור המ"ב] כל הלילה, בב"י כתוב דהוי ספיקא דדינא ואם כן משמע שאין לברך, אבל מדסתם בש"ע משמע דעתו שיברך, ורש"ל כתב דוקא עד חצות וא"כ אחר חצות אין לברך, ובהג"מ כתב כל זמן שבני הבית נעורים אפי' עד עמוד השחר עכ"ל, וכן נ"ל להורות אבל אם ישנים אין לברך עליהם עכ"ל, והנה ממסקנת המ"א נראה לכאורה ג"כ דמיירי על זה"ז, וי"ל דדברי הב"י שהוא ספיקא דדינא היינו כשמדליקין בחוץ, וכמו שפסק השו"ע סי' תרע"א ס"ה שיש להדליקו בחוץ, ומה שסתם השו"ע להדליק ולא פי' אם בברכה או לא, שמא משום דלא פסקא שהרי המדליקין בפנים מברכיןכל מה שקצרתי 'מדליקין בפנים' ו'מדליקין בחוץ', כונתי מי שדינו כך, ולא דמי שבא"י כיום ירצה להדליק בפנים ישתנה דינו שיוכל לברך, ומיהו י"א דשרי להדליק כיום בפנים ג"כ, ולפי דעתם גם אם מדליק בחוץ אם נראה בתוך הבית דינו כתוך הבית לקולא לענין שיכול לברך גם אחר הזמן.. וכן מבואר ג"כ בפר"ח [שהוא מקור המ"ב ג"כ] דרק במקום שמדליקין בפנים יכול לברך כל הלילה. וגם דברי רש"ל עד חצות ג"כ קאי על הזמן שמדליקין בפנים, וסברתו שעד אז חשיב פרסומי ניסא לבני הבית, ע"ש בפר"ח.
ומה שתמה כת"ר מ"ט ל"א ספק דרבנן להקל, להנ"ל מיושב, כיון שאין כאן ספק דרבנן אלא ודאי דרבנן, ומ"מ לענין אם צריך להדליק עכ"פ בלא ברכה מי שמדליק בחוץ, כתב הפר"ח שם וז"ל, ומיהו אי בעי לברוכי או לא הויא פלוגתא שהתוספות (שבת כ"א ב' ד"ה דאי) כתבו בשם הר"י פורת דכיון דאיכא תרי שינויי בגמרא שם לשינויא דאי לא אדליק מדליק משמע דדוקא עד שתכלה רגל מן השוק ומשם ואילך עבר הזמן ולשינויא בתרא הוי לשיעור השמן וכיון דברייתא לא מיירי בזמן ההדלקה א"כ מסתמא הויא כל הלילה שכל דבר שזמנו בלילה כשר כל הלילה כדתנן בפרק שני דמגילה (כ' ב') ידליק מספק וכן משמע מדברי הרא"ש (שבת פרק ב סימן ג) ומשמע ודאי דלענין ברכה כיון דהוי ספיקא ספק ברכות להקל אבל בעיקר ההדלקה ראוי להדליק אע"ג דספיקא דרבנן להקל משום פרסומי ניסא אבל איכא ליכא למימר דמשום דהוי ספק הבא מחסרון ידיעה יש להחמיר בו דהא כל בעייא דלא איפשטא במידי דרבנן נקטי להו רבוותא בפשיטות להקל עכ"ל. ויעויין במ"ב סי' תרפ"ז סקי"א די"א שפרסומי ניסא דוחה אפילו מצוה מה"ת, וכן צריך לשאול או למכור כסותו לזה משום פרסומי ניסא כמ"ש בר"מ ושו"ע ר"ס תרע"א ובנו"כ. וע"ע בב"ח המובא בשעה"צ סי' תרע"ב סקט"ו.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב עקיבא משה סילבר שליט"א
שו"ת עם סגולה – חלק א
אסיפת תשובות ומכתבים בענינים שונים בהלכה ובאגדה
שהשבתי בהזדמנויות שונות – בחמלת ה' עלי
עם תשובות ממרן הגר"ח קניבסקי שליט"א
עקיבא משה בלאמו"ר הגאון רבי יצחק אייזיק שליט"א סילבר
קרית ספר תשע"ו
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5