——–
סדר ברכות נ"ח ואמירת הנרות הללו וכו' מבואר במסכתות קטנות (מסכת סופרים פרק כ הלכה ד) כיצד מברכין, ביום הראשון המדליק מברך שלש, והרואה שתים. המדליק אומר, ברוך אתה י"י אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וציונו להדליק נר של חנוכה, ומתנה ואומר, הנרות האילו אנו מדליקין על הישועות ועל הניסים ועל הנפלאות, אשר עשית לאבותינו על ידי כהניך הקדושים, וכל שמונת ימי חנוכה הנרות האילו קודש, ואין לנו רשות להשתמש בהן אלא לראותן בלבד, כדי להודות שמך על נפלאותיך ועל ניסיך ועל ישועתיך; ואומר, ברוך אתה שהחיינו; ואומר, ברוך אתה שעשה נסים. אילו למדליק, אבל לרואה, אינו אומר ביום ראשון אלא שתים, שהחיינו ושעשה. מיכאן ואילך, המדליק מברך להדליק, ומתנה; והרואה אומר, שעשה נסים. ע"כ.
משמע ממסכת סופרים שסדר הברכות מברך על ההדלקה ומדליק ואח"כ מתנה ואומר הנרות הללו וכו' ומברך שהחיינו ועל הניסים כדלעיל וכדיוק זה ראיתי בספר לקט יושר (חלק א או"ח עמוד קנב ענין א) אומר הנרות הללו וכו' ברוך שהחיינו, ואשר עשה ניסים. וזה הנוסח כתבתי מכתב יד וכן מהר"י מינץ יצ"ו, וראיה שהקדים שהחיינו לאשר עשה נסים, ולפי שמצאתי במסכת סופרים ע"ש וכ"כ בספר המנהגים ספר המנהגים (טירנא חנוכה) מיד אחר שהדליק אומר הנרות הללו וכו' ובהגהות המנהגים שם מבואר יותר, וז"ל: משמע קודם שיברך שעשה נסים וכו', וכן כתב מהרי"ש (לקט יושר א' 152), וכן משמע להדיא במסכת סופרים (פ"כ הל' ו') ובהגמ"י (בפ"ג בהלכות חנוכה אות ב'), ובתשובת מהר"י סג"ל (סי' קמ"ה) לא משמע הכי עיין עוד לקמן.
וטעם לדברי מס' סופרים הובא בהגהות מיימוני והב"ח הגירסא "שמברכין להדליק ומיד אומר הנרות הללו ואח"כ מברך שעשה נסים ומדליק", והוא כדי שידע לכוין על נס הישועה ונצחון המלחמה. ולשיטתם מדליק בסוף כל הברכות ובתווך אומר הנרות הללו וכו' ונראה שזהו הסדר מדויק יותר משום שצריך להתנות לפני ההדלקה שאין לנו רשות להשתמש בהם. ועוד שנוסח הדברים הוא בלשון עתיד שאומר הנרות הללו שאנו מדליקין וכו' עיין עוד מה שנביא בזה לקמן בס"ד בריטב"א ובשו"ת מנחת שלמה (תנינא ב – ג סימן נח).
וכעין זה מובא בספר אבודרהם (חנוכה) בשם ה"ר יונה שבליל ראשון מברך שלש ברכות אלו קודם ההדלקה דכל המצות מברך עליהן עובר לעשייתן. ובליל שני מברך קודם ההדלקה להדליק. ושעשה נסים מברך אחר שמדליק נר ראשון קודם שידליק נר שני שהוא נס אותו היום וכן בליל שלישי קודם שידליק נר שלישי. וכן ברביעי וכן לכלם. ואמרינן במסכת סופרים (פ"כ ה"ד) המדליק נר חנוכה אחר שהדליק אומר הנרות הללו אנו מדליקין על התשועות ועל הנסים ועל הנפלאות שעשית לאבותינו ע"י כהניך הקדושים וכל שמונת ימי חנוכה הנרות הללו קדש ואין לנו רשות להשתמש בהן אלא לראותן בלבד כדי להודות לשמך על נפלאותיך ועל נסיך ועל ישועתך. וכן היו נוהגין לומר ה"ר מרוטנבורק והרא"ש.
וזהו אינו כסדר ההדלקה הנהוג בימנו שכיום מדליק את נ"ח רק לאחר כל הג' ברכות וברכת שהחיינו אחרונה ואח"כ אומר הנרות הללו וכו' דעובר לעשייתן בעינן וזהו לא כסדר דלעיל שאומר הנרות הללו וכו' לפני ברכת שעשה נסים דהיינו שמתנה רק לאחר ההדלקה. וטעם לזה שמברך על הניסים רק לאחר ההדלקה ראיתי בחידושי הריטב"א (בשבת שם) שנהגו לברך שלשתם קודם הדלקה משום דבכל המצות מברך עליהם עובר לעשייתן (פסחים ז' ב'), וכמו שמברך שלשתן קודם מקרא מגילה, ויש אומרים כי הראשונה שהיא ברכת המצוה צריך לברך תחלה, אבל השתים האחרות אומרם אחר שהתחיל להדליק שיהא רואה נסו ויברך עליו כעין הרואה נר חנוכה, ואין לשנות בזה המנהג. ובשו"ת מהרי"ל (סימן קמה) משמע שדעתו כסברא הראשונה שכתב על מה שמאחרים הנרות הללו אחר כל הברכו', נ"ל משום דאין להדליק עד שיגמור כל הג' ברכות הכא כמו שעושין בקריאת מגילה ונטילת לולב דכולהו בעינן עובר לעשייתן.
ורבינו ירוחם (בתולדות אדם וחוה נתיב ט חלק א דף סא טור ב) ובדרשות ר"י אבן שועיב (פרשת ויהי מקץ) תלמיד הרשב"א הביאו את רבינו יונה וכתבו עליו שלא ראיתי שנוהגין כן דהיינו לברך שעשה נסים אחר הדלקה מהיום השני והלאה. וגם הב"י (או"ח סימן תרעו) השיג על רבינו יונה דלעיל דקצת דוחק לומר דברכת שעשה נסים יברך ליל ראשון קודם הדלקה ובשאר לילות אחר הדלקה. וכן כתב הפר"ח (ס"ק ד) שהמנהג לברך קודם את כל הג' ברכות. וכ"כ ערוך השולחן (ס"ק ד) וכתב עוד שטעות נפל במסכת סופרים הנ"ל דהרבה טעויות נפלו בה כידוע ע"ש. אלא שיש להעיר בזה לענ"ד דקשה לומר שנפל טעות במס' סופרים מדאמרינן לעיל שצריך להתנות על הנרות בדוקא לפני ההדלקה וכן הנוסח.
ועוד שהגירסא "שמברכין להדליק ומיד אומר הנרות הללו ואח"כ מברך שעשה נסים ומדליק", והוא כדי שידע לכוין על נס הישועה ונצחון המלחמה כדלעיל. וגם בשו"ת מהרי"ל (סימן קמה) נשאל על סדר הברכות שמובא במסכת סופרים שאינו כמנהג בימנו והשיב דאיכא למימר דסבירא כמ"ד בירושלמי בשעת עשייתן. ואנו אין לנו אלא תלמוד דידן דעיקר. וכ"ש דאין מנהג פשוט לאמרה, והיאך נפסיק בטפל לבין העיקר. ולא כתב שנפל טעות במס' סופרים ע"ש.
ומאחר שבכל יום ויום נעשה נס מחדש מה"ט מברכים שעשה נסים בכל לילה ולכן אף אם דילג לילה אחת ולא הדליק מדליק שאר הלילות בברכה כמובא בשו"ת יהודה יעלה (חלק א או"ח סימן רה) ואינו דומה לספירת העומר דתמימות בעי' וליכא. עיין עוד בדברינו (בסימן כח).
נמצא לפי' הב"י שאין לשנות מסדר הברכות ויש לברך את כל הברכות ורק לאחר מכן מדליק את נ"ח ואח"כ אומר הנרות הללו וכו' וכן כתב המהרש"ל (בסימן פה) אלא שהעלה מיד אחר גמר הדלקת הנר הראשון שהוא עיקר יאמר הנרות הללו ויגמור ההדלקות בעוד שאומר הנרות כו'. וכ"כ והט"ז (ס"ק ה) והמג"א (בס"ק ג) ובקיצור שולחן ערוך (סימן קלט סעיף יב) וערוך השולחן (ס"ק ח). ובעל המשנ"ב (בס"ק ח) ובן איש חי (ש"א פרשת וישב אות א) ובשלחן ערוך המקוצר לרב רצאבי (חלק ג סימן קכ סעיף יג) ובתורת המועדים (סימן ו סעיף לד). וגם הפמ"ג (בס"ק ה) כתב כן אך כתב מי שנוהג לומר הנרות הללו וכו' אחר הדלקת כל הנרות נמי שפיר דמי והובא גם במשנ"ב (ס"ק ח). וכן העלה רבינו זלמן בהוספות דיש לומר הנרות הללו וכו' רק לאחר הדלקת כל הנרות משום שאין לעשות הפסק בשעת ההדלקה.
ונוסחת הנרות הללו המובא ע"י המהרש"ל שם אין לשנותה דיש חשיבות למס' ל"ו התיבות. וז"ל: הנרות הללו אנו מדליקין על התשועות ועל הניסים ועל הנפלאות שעשית לאבותינו ע"י כהנך הקדושים וכל שמונת ימי חנוכה הנרות הללו קדש הם ואין לנו רשות להשתמש בהן אלא לראותן בלבד כדי להודות לשמך על נפלאותיך ועל ניסיך ועל ישועתך. (בסידור איש מצליח התיבות הם, ועל, ועל הושמטו בכדי שיהיה לו' תיבות) לא תשנה ולא תוסיף ולא תגרע והטעם מפורש וסימן ל"ו תיבות לבד הנרות הללו כאלו אמר הנרות הללו ל"ו הן. וטעם שאומרים בזמן ההדלקה הנרות הללו "קודש הם" כתב בשו"ת מנחת שלמה (תנינא (ב – ג) סימן נח) צריך להבין וכי נר קדושה יש בו ? וכשאלת הגמ' בשבת וגירסא זאת היא ממס' סופרים, ולפ"ד כוונת הדברים שעשאוהו כהקדש דומיא דמנורה שבמקדש ולכן אין לנו רשות להשתמש בהם.
מוכח מדלעיל דאמירת הנרות הללו וכו' היא חלק בלתי נפרד מהברכות וחובה לאומרה בכדי להתנות ולומר שהנרות הללו שאנו מדליקין כמנורת המקדש וקודש הם ואין לנו רשות להשתמש בהם כלל. וכמ"ש בספר תשב"ץ קטן (סימן תקעו) שמצא במסכת סופרים שחוב הוא לומר אחר הדלקת נר חנוכה הנרות הללו אנו מדליקין על הישועות ועל הנסים ועל הנפלאות אשר עשית לאבותינו על ידי כהניך הקדושים וכל שמונת ימי חנוכה האלו אין לנו רשות להשתמש בהם אלא לראותם בלבד כדי להודות שמך על נפלאותיך ועל נסיך ועל ישועתך. וכ"כ רבינו ירוחם שם ובספר אבודרהם (חנוכה) ובטור וב"י בשם הרא"ש וכו' שאחר שהדליק אומר הנרות הללו אנו מדליקין על התשועות ועל הנסים ועל וכו'. וכן פסק בשו"ע (סעיף ד) אחר שהדליק, אומר הנרות הללו וכו'. אמנם אם לא אמרה אין זה מעכב, שמנהג הוא ולא דין והרמב"ם לא הזכירה כלל עיין לערוך השולחן שם ולילקוט אברך (עמוד קח).
לסיכום: יש לברך את כל הברכות לפני ההדלקה ואח"כ ידליק את נ"ח דבעינן עובר לעשייה ואומר הנרות הללו וכו'.
פירות הנושרים:
1. רק לאחר ג' הברכות וההדלקה אומרים את הנרות הללו וכו'.
2. יש לומר את הנרות הללו וכו' מיד לאחר הדלקת הנר הראשון ולהמשיך ולאומרו תוך כדי הדלקת שאר נרות ההידור.
3. יש נוהגים לומר הנרות הללו רק לאחר הדלקת כל הנרות.
4. חוב הוא לאדם לומר הנרות הללו וכו'.
5. אם לא אמר הנרות הללו וכו' אין זה מעכב.
6. נוסח הנרות הללו אין לשנותו ומס' תיבותיו הוא ל"ו.
7. מאחר שבנ"ח בכל יום נעשה נס מחדש לכן מברכים שעשה נסים בכל לילה ומטעם זה דילג לילה אחת ולא הדליק מדליק שאר הלילות בברכה.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב ניסים בריח שליט"א
מועדי ניסים
הרב ניסים בריח שליט"א
בהסכמת מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5