——–
{בס"ד י' חשון תש"ע
שוכט"ס לכבוד ידידי הרה"ג המו"מ בתורה, מתעמק בהלכה, מיחוסי כהונה ה"ה מו"ה גמליאל במוהראי"ד הכהן רבינוביץ שליט"א מח"ס גם אני אודך
אחדשה"ט באה"ר.}
בדבר ספיקך במי שאמר בעשי"ת בשמו"ע הא-ל, ולא סיים הקדוש, ונזכר לומר המלך הקדוש, אבל כבר הי' יותר מתוך כדי דיבור [שהוא ג' תיבות (ב"י או"ח סי' רו, ט"ז שם ס"ק ג' כתב ד' תיבות מ"ב שם סקי"ב)] אם יכול להמשיך ולומר המלך הקדוש או שיחזור לראש.
בשו"ע או"ח (סי' תקפב, ב) אם אמר הא-ל הקדוש, ותוך כדי דבור נזכר ואמר המלך הקדוש אינו צריך לחזור עכ"ל, הא אחרי תוכ"ד צריך לחזור, אבל י"ל דהני מילי כשגמר הברכה שלא כהלכה בלי המלך, בזה צריך חזרה, וחזרה מועילה רק תוכ"ד, דעד זמן זה יש לו רשות לתקן דיבורו, כמש"כ תוס' (ב"ב קכט:) דתקחז"ל היא שיוכל לחזור מדבריו, וכעי"ז בתוס' (ב"ק עג: ד"ה ונמלך, וד"ה כי לית ליה) דתיקנו חכמים שיוכל לפרש דבריו ולא הוי הפסק, והר"ן (נדרים פז.) כ' דמדאורייתא תוכ"ד כדיבור. — אבל כשלא גמר את הברכה, ואמר רק הא-ל, זה אינו בדין חזרה על הברכה, אלא בו שייך דין אחר, והוא דין שֶהִיָה בברכה, דטרם גמר את הברכה, ולזה יש שיעור אחר כבשו"ע (או"ח סי' קד, ה) שאם שהה לגמור את כולה חוזר לראש [והיינו דמשערים מהתחלת תפלת שמו"ע עד מקום שעומד, וכפי דרכו להתפלל משערין בו עצמו (שם, ו)].
זאת אומרת שכל זמן שהוא בתוך הברכה ויכול להמשיך הברכה כמה שירצה [וכמו שיש מאריכים מאד ומכוונים הרבה בהתעוררות או בקבלה], אז עדיין לא פסל את השמו"ע שלו, דכל שהוא בתוך הברכה יכול לסיים המלך הקדוש, ומה שאמר תיבת "הא-ל" לא נידון כהפסק, אלא כהוספת מלה מיותרת בתפלה. ואפי' אי הוי הפסק אין הברכה נפסלת בכך.
וכ"כ להדיא הדעת תורה (תקפב, ב) בשם כתבי הדעת קדושים ז"ל שאם אמר תיבת הא-ל ולא אמר הקדוש, ושהה אפילו יותר מכדי דבור, וסיים המלך הקדוש, דעתו נוטה דא"צ לחזור עכ"ל.
ויש ללמוד מזה לדין ותן טל ומטר, דקיי"ל (סי' קיז, ד) שאם אמר בחורף ותן ברכה ולא ותן טל ומטר, מחזירין אותו. [דהיינו שיכול לומר בשומע תפלה, ולפני שגמר התפלה יחזור לברכת השנים וכו'], שאם נזכר לפני שגמר הברכה יכול עדיין לבקש טל ומטר, דבאמצע הברכה הוא עדיין. — וכ"כ המשנ"ב (סי' קיז סקט"ו) אלא שיסיים כשנים הטובות שתהא החתימה מעין הפתיחה.
דושה"ט באה"ר וברכה נאמנה,
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א
שו"ת גם אני אודך – א
קס"ח תשובות ובירורי הלכה בענינים הנוגעים למעשה
שקיבלתי ממו"ר הגה"צ – רבי יקותיאל ליברמן שליט"א
על שאלותי שחקרתי בס"ד ובחסדו הגדול
הרב גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א
בן אאמו"ר הגה"ח רבי אלחנן י.ד. שליט"א – ב"ב – תשע"א לפ"ק
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5