——–
שאלה: מי ששכח להזכיר רצה ונזכר אחר ברכת בונה ירושלים, ואינו זוכר את הברכה שנתן שבתות וכו', האם יכול להזכיר שם רצה, או לא יצא וצריך לחזור.
תשובה: בביאור הלכה (סימן קפח ס"ו ד"ה שנתן) נתקשה בזה, מדוע לא מצינו שיועיל להזכיר נוסח רצה או יעלה ויבוא מיד לאחר ברכת בונה ירושלים, כשם שמצינו בתפלת שמו"ע לענין הזכרת משיב הרוח (בסימן קיד) ויעלה ויבוא (בסימן תכב), שכשנזכר קודם שהתחיל מודים אומרו שם, ונשאר בצ"ע למעשה. – ואם כן לכתחילה ודאי לא יעשה כן.
ובדיעבד, אם טעה וחשב שניתן להשלים אמירת רצה או יעלה ויבוא מיד לאחר ברכת ובנה ירושלים, נחלקו שנים מפוסקי דורנו האם יחזור לברך ברכת המזון, דעת הגרשז"א בשש"כ (פנ"ז הערה טו), דברכת בונה ירושלים בברכת המזון הוי כעין עקר רגליו דשמו"ע, ולכן אין מועיל שם מעין המאורע, ורק נוסח הברכה שתיקנו חז"ל מועיל בזה.
ולעומת זאת בשו"ת חשב האפוד (ח"ג סימן סא) מצדד דלא יחזור, עפ"י מה שכתב הב"י (סימן קיד) וז"ל: ומצאתי כתוב ולמה לא תקנו ברכה בפני עצמה במקום שנזכר, כמו בברכת המזון שאם שכח קובע ברכה אחת של שבת, אומר הר"מ מפני שיהיה הפסק אם יברך, ולא דמי לברכת המזון דהתם כבר סיים הברכה דהטוב ומטיב ביבנה תקנוה, ע"כ. והעתיק המג"א (שם סקי"ב) דברים אלו. והעולה מדבריו, כי באמת יותר טוב להוסיף ברכה להשלים החסרון, אלא דבתפלה אי אפשר כי אין להוסיף על הברכות, אבל בברכת המזון אין קפידא, משום דכבר נשלמו הברכות כי הטוב והמטיב ביבנה תקנוה. וכיון דחזינן דבתפלה הואיל ואין להוסיף שם ברכה, יוצא אדם ידי חובתו בהזכרה לפני תחלת הברכה השניה, מסתבר דגם בברכת המזון יוצא בהזכרה לפני ברכת הטוב והמטיב בדיעבד, ואם כי יש לדון בזה, מכל מקום מידי ספק לא יצאנו, על כן אין לברך עוד פעם ברכהמ"ז משום חשש ברכה לבטלה. ואע"ג דבספק בבהמ"ז יש לברך, משום דהוי ספיקא דאורייתא כדאיתא בשו"ע (סו"ס רט), הני מילי בספק אם בירך כי זה ספק דאורייתא, אבל בנדו"ד ודאי יצא ידי חובתו מה"ת, והספק הזה אם יצא ידי ההזכרה ,ודאי אינו אלא ספק דרבנן, ויש להקל בו משום חשש ברכה לבטלה, עיי"ש באריכות.
ולכאורה מה שדימה ברכת המזון לשמונה עשרה צ"ב, דשאני בשמו"ע שעדיין עומד באמצע, לכן יוצא בהזכרה לפני תחלת הברכה השניה, אבל בברכת המזון דחשיב כבר כעקירה וכאילו כבר גמר לברך, מהיכי תיתי שיועיל שם הזכרת המאורע. ואולי זה כוונתו במה שכתב "ואם כי יש לדון בזה".
ואולם מהכרעת הפוסקים שהובא במשנ"ב (קפח סקי"ז) נראה דס"ל, דלא מהני אמירת רצה אחרי ברכת בונה ירושלים, שכתב: ואם אינו יודע נוסח ברכה זו (שנתן שבתות) חוזר לראש, ואם יודע ההתחלה והסיום, אף שאינו יודע שאר הנוסח שבאמצע כראוי, אומרה וא"צ לחזור לראש [ט"ז וש"א], עכ"ל. ולכאורה למה לא יאמר לאחר סיום ברכת בונה ירושלים רצה, אלמא ס"ל דלא מהני. וגם בביה"ל (הנ"ל) הניח בצ"ע, עיי"ש.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א
שו"ת גם אני אודך – א
קס"ח תשובות ובירורי הלכה בענינים הנוגעים למעשה
שקיבלתי ממו"ר הגה"צ – רבי יקותיאל ליברמן שליט"א
על שאלותי שחקרתי בס"ד ובחסדו הגדול
הרב גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א
בן אאמו"ר הגה"ח רבי אלחנן י.ד. שליט"א – ב"ב – תשע"א לפ"ק
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5