——–
שאלה: בשעת מלחמה ירו חיילים כהנים בטעות על חבריהם היהודים רח"ל בחשבם שהם חיילי האויב, ונהרגו, האם יכולים להמשיך לישא כפיהם.
תשובה: הנה בהורג את הנפש בשוגג, דעת המחבר (קכח, לה) דלא ישא כפיו, ודעת הרמ"א דאם עשה תשובה יכול לישא כפיו. – ועיין בשו"ת צבי תפארת (סימן לז) והביאו בשו"ת לבושי מרדכי (מהדו"ת סימן יז), שו"ת התעוררות תשובה (ח"ד סימן יא, ובמהדו"ת או"ח ח"א סימן נח), שו"ת אמרי אש (יו"ד סימן נב), ושו"ת קנין תורה (ח"ז סימן יב) שהאריכו בשאלה כעין זו, אודות יהודים כהנים שגויסו בשעת מלחמה, והוכרחו לירות בכלי מלחמתם על צבא השונאים כדי להרגם ולמעטם, וביניהם היו ג"כ יהודים, ובלי ספק דעל ידו נהרגו אנשים, האם כאשר יחזרו מהמלחמה יוכלו לישא כפיהם, לפי מה שאיתא בשו"ע שכהן שהרג את הנפש אסור לישא כפיו, אם גם אנשי הצבא אלו בכלל זה. – ואפשר דאף לדעת הרמ"א דמהני תשובה, יש לעיין אם גם הכא מהני, דהרי כאן אינם שוגגים רק מזידים, שיודעים שיכולים יהודים ליהרג, ומי יימר דמהני תשובה בכהאי גוונא.
והעלו צדדי קולא שיש להתיר להם לישא כפים, שאע"פ שאינו שוגג, מ"מ מיקרי אנוס, וגם הוא ספק אם יהרוג יהודי, ואינו מזיד, עיי"ש. [ועיין שו"ת שרגא המאיר (ח"ז סימן ק) מה טעם מחמירין ברציחה שאינו נוש"כ, יותר מגזל שג"כ גזל בידיו ואפ"ה נוש"כ].
ונדון דידן קל יותר, שכן החיילים יצאו למלחמה על דעת שבהצד השני יש רק אויבים נכרים, שעליהם מותר לירות, וכתב הכף החיים (סימן קכח ס"ק רח) בשם מאמר מרדכי (סקמ"ג) ושלמי ציבור (הל' נשי"כ), דההורג עכו"ם אינו נפסל מלישא כפיו. ואפילו להפמ"ג (סימן קכח א"א סקנ"א) דפליג דאפילו הרג נכרי לא ישא כפיו, הלא מסיים שם, דאם הרג נכרי שעליו אמרו חז"ל מורידין ולא מעלין נושא כפיו, עיי"ש. ובמלחמה שצריך להדוף את האוייב שלא יהרגו והבא להרגך השכם להרגו, ודאי נושא כפיו.
ואם במלחמה בין מדינות שיתכן שיהרגו יהודים רח"ל צידדו להקל מטעם אונס, כל שכן כאן דהוי שוגג ואונס גמור, שכוונתם היתה לירות רק על מחבלים ובשטח האויבים, בודאי שיכול לישא כפיו. ומ"מ פשוט דמידי תשובה וחרטה על המקרה החמור והצער שאירע על ידיהם רח"ל לא נפקא.
וכל שכן באופן שלא נהרג חבירו מיד, רק אחרי כמה ימים, דיכול להמשיך לישא כפיו, וכמו שכתב בשו"ת שבט הלוי (ח"א סימן מג, א) אודות כהן שאירע לו אסון בשעה שנסע בכלי רכב שלו, שדחף זקן אחד ארצה והוא מת אחרי ל' יום, מהו שישא כפיו. וכתב, דישא כפיו בלי פקפוק. חדא דהיה שוגג וכבר קיבל עליו תשובה, ובכה"ג מקיל הרמ"א (קכח, לה) בפשיטות. ועוד דלא מת מיד, ובכה"ג מצדד מג"א (שם סקנ"ב) להקל. ולענין תשובה יקבל עליו כמה תעניתים לסיגוף, נוסף לצדקה ומעשים טובים, ועיקר העיקרים לב נשבר ונדכה ופשפוש במעשים על מה עשה ה' ככה.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א
שו"ת גם אני אודך – א
קס"ח תשובות ובירורי הלכה בענינים הנוגעים למעשה
שקיבלתי ממו"ר הגה"צ – רבי יקותיאל ליברמן שליט"א
על שאלותי שחקרתי בס"ד ובחסדו הגדול
הרב גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א
בן אאמו"ר הגה"ח רבי אלחנן י.ד. שליט"א – ב"ב – תשע"א לפ"ק
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5