——–
{בס"ד ד' כסלו תשס"ט
שלומים מרובים, כטל וכרביבים, לסופר מהיר ומעלה פנינים, ה"ה ידידי הרה"ג המו"מ בתורה ויראת ה' טהורה הרב גמליאל בן הג"ר אלחנן י"ד הכהן רבינוביץ שליט"א בני ברק, מח"ס "גם אני אודך" כמה חלקים.
אחדשה"ט באה"ר,}
אודות שאלת חכם בהא דהתירו לכתוב בחוה"מ, כמבואר בשו"ע (סי' תקמה) כגון בסעי' ח' להשיב שאלה בהלכה מותר לכתבה ולהעתיקה, פן לא ימצא אח"כ שליח המוכן כעת להוליכה, אבל בלא"ה שיש גם אח"כ שליח ה"ז אסור, וכש"כ עתה שיש דואר, אא"כ היא שאלה הנחוצה למועד, ויל"ע אם יש לשואל ממי לשאול בע"פ, אלא שרגיל לשאול בכתב רב זה, אם מותר בכה"ג. — בסעי' ט' חידוש בתורה מותר לכתבו, וכמו שמסביר המשנ"ב (סקמ"ז) באריכות, ובשע"ת משו"ת מן השמים דחידו"ת הן מרגליות יקרות, וכל זה מותר מטעם דבר האבד.
ומסתפק כת"ר כשכותב באופן המותר [וכגון הנ"ל ואגרת שלומים] אם רשאי לכתוב התאריך כדרגיל במכתבים ובתשובות, דזה כבר אינו דבר האבד, וטוב למעט בכתיבה בחוה"מ, — ואם יעדיף לכתוב בראשי תיבות מטעם זה.
בפשטות משמע דהמלאכות שהתירו חכמים "לפי צורך הענין שהיה נראה לחכמים להתיר" (רמ"א סי' תקל) א"צ לצמצם שלא לעשות עד הקוץ האחרון, אלא הותרה לגמרי בשינוי. כגון מעשה הדיוט ולצורך המועד, כשנפל לו כפתור מהבגד א"צ לתפרו רק בתפירה א' שיחזיק מעמד רק לזמן קצר ואחר המועד יחזקנו, אלא ישנה התפירה שתהי' רפה וכו', כמבואר בפוסקים. — וכן בכתיבה לכתוב למעלה עקום (משנ"ב סי' תקמה סקל"ה). — וכן דבר האבד מותר בחוה"מ בלא שינוי, מיהו בכל מה דאפשר להקל בטרחה ובשינוי יעשה (סי' תקלז, א). ומותר לסרוק סוס שרוצה לרכוב עליו כדי ליפותו (תקלו, ב).
וא"כ כשכותב דברי תורה במכתב תשובה, או לעצמו, שההיתר הוא מטעם דבר האבד וכתב משיט"א בשינוי, די בשינוי שלמעלה יכתוב עקום, ובראשי תיבות מה שרגילים בו ומובן לכל יכתוב בר"ת, אבל א"צ להקשות הבנת הענין ע"י ריבוי ר"ת.
והתאריך תלוי אם יש נפק"מ לדעת מתי כתבו, כגון באגרת שלומים אם לא יכתוב תאריך יחשוב חבירו או קרובו שהוא מכתב ישן שהתעכב בדואר והגיע רק עתה, ולא ידע שהכותבו מתעניין בשלומו עכשיו. — וכן בתשובה להלכה יש לפעמים נפק"מ בזמן הכתיבה, כגון אם יסתור עצמו ממש"כ בתשובה אחרת, או מחידושיו, אז מש"כ באחרונה קובע (ועי' שד"ח כרך ט כללי הפוסקים סי' י' ועוד). — ואין לומר שיכתוב בחוה"מ בלי תאריך ואח"כ ירשמנו אצלו, דאם שולח התשובה בחוה"מ היא נשארת אצל השואל, ויתכן שאצלו [או שממנו הגיע לדפוס] ותתעורר אז השאלה מה עיקר אם תשובה זו או האחרת. — אבל בדבר שאין נפק"מ בתאריך אה"נ שא"צ לכותבו בחוה"מ, ואם רוצה לזכרון אצלו שיידע מתי כתבו יכול לרשמו אחרי המועד [ואם חושש שישכח יכתבנו באותיות שבורות].
מצינו בכתבי רבותינו תאריכים של חוה"מ, כגון ב"שירת משה" שהם פיוטים נפלאים שחיבר וכתב מרן החת"ס כידוע בין יו"כ לסוכות, ובשיר לליל ש"ק המתחיל "א-ל נורא ואיום" כתב בתחילתו חיברתיו חוה"מ סוכות שנת תזק"ן. וכן בשיר "מה נכבד היום" כתוב חברתי בעזה"י חוה"מ סוכות. — ולא משמע שכתב את ההקדמה אח"כ כי מבאר על מה מיוסד השיר וכו'. — ובתשו' חת"ס (או"ח סי' קפד) חותם "ואי אפשר להאריך רק רשמתי לזכרון דברים בעלמא בחול המועד של סוכות פה ק"ק דרעזניץ תקנ"ח לפ"ק "משה"ק סופר". — ואפילו אם היה כתוב קצתו בראשי תיבות ופתחו בכמה תיבות, אבל יש בה כמה מילים שהחת"ס לא מנע מלכותבם. — וכן בשו"ת חת"ס (אהע"ז ח"ב סי' פו) היא מחוהמ"ס וכתב וחתם הכל כרגיל [ועצם המכתב היה כנראה נחוץ בענין חליצה].
ובספר חול המועד כהלכתו (פרק ו' הערה ק"ד) מביא כן מעוד כמה מגדולי האחרונים, בשו"ת מהריט"ץ החדשות (סי' כה) "וכתבתי וחתמתי שמי וכו' ג' בחולו של מועד סוכות", ובשו"ת חות יאיר (סי' לח) "כתבנו וחתמנו היום ה' חוש"מ פסח" ועוד, ומבואר שכתבו ד"ת להלכה כרגיל עם התאריך והחתימה, ואפילו בתשובות שלא היו בעניני המועד. — והרי זה כמו שנתבאר בס"ד לעיל. — [בענין הדפסת מודעות בחוה"מ, עי' שו"ת משנ"י (ח"ז סי' צו)].
דושה"ט בברכה נאמנה
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א
שו"ת גם אני אודך – א
קס"ח תשובות ובירורי הלכה בענינים הנוגעים למעשה
שקיבלתי ממו"ר הגה"צ – רבי יקותיאל ליברמן שליט"א
על שאלותי שחקרתי בס"ד ובחסדו הגדול
הרב גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א
בן אאמו"ר הגה"ח רבי אלחנן י.ד. שליט"א – ב"ב – תשע"א לפ"ק
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5