——–
הגמ' בשבת (דף כא:) נר חנוכה מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ. אם היה דר בעלייה מניחה בחלון הסמוכה לרשות הרבים. פי' מניחה מבפנים, כנגד חלון הסמוך לרשות הרבים בכדי לעשות פרסומי ניסא עד כמה שניתן והובא ע"י האחרונים משנ"ב וכף החיים אות (מח) והרב רצאבי (חלק ג סימן קכ סעיף ט) ובתורת מועדים (סימן ג סעיף ב) ועוד כתבו בשם הפר"ח (בסימן תרעא) שהדבר ברור שאם החלון שמדליק בו את נ"ח למעלה מעשרים אמה יניח את נ"ח בפנים על הפתח ביתו. וכן השיב בשו"ת שרידי אש (חלק א סימן נז עמוד קסז) למי שדר בקומה החמישית ואין לו אפשרות לקיים שימת הנרות בפתח החצר, ודאי שצריך לשים את הנרות בפתח ביתו, כמש"כ הפר"ח ואין זה צריך לפנים. אמנם כתבו כשיש בתים גבוהים לנגדם ידליק בחלון כי גם באופן זה מתפרסם הנס.
אלא שמדברי הריטב"א בחידושיו שם לא משמע כן שכתב להדיא אם דר בעליה מניחה בחלון הסמוכה לרשות הרבים. פי' וסתמא קאמר אע"פ שהיא גבוהה לבני רשות הרבים למעלה מעשרים אמה , דבדידיה משערינן כיון דלא אפשר אלא בהכי עכ"ל. ונראה שלו היה רואה הפר"ח את דברי הריטב"א היה חוזר מדבריו, וכן האחרונים הנ"ל שנמשכו אחריו. ונראה שטעם הריטב"א משום הקירוי וראה עוד לקמן.
ומה שנ"ח למעלה מעשרים אמה פסולה כמ"ש הרמב"ם (בהלכות חנוכה פרק ד הלכה ז) שהניחו למעלה מעשרים אמה לא עשה כלום לפי שאינו ניכר. כתב ספר הפרנס (סימן קנב) בשם רבו אב"י העזר"י זהו דווקא בימיהם כשהיו מדליקין מבחוץ אבל לדידן שאנו מניחין מבפנים אין קפידא בדבר וכן קיבל מאביו זצ"ל וכ"כ ספר האגור (הלכות חנוכה סימן אלף לג) וראה עוד לקמן שטעמם דכיון יש קירוי ודפנות העין שולטת אף למעלה מכ' כמו בסוכה בדפנות המגיעות לסכך אפי' למעלה מכ' אמה כשרה דשלטא ביה עינא ואע"ג דלא קי"ל הכי גבי סוכה דבעינן דירת עראי מ"מ שמעינן גבי חנוכה בבית שלטא ביה עינא אפילו למעלה מכ' אמות. וכ"כ הריטב"א שם שעכשיו שאנו מניחים אותה בפנים אין קפידא בדבר דעד לרקיע כוליה חד שיעורא ורשותא חשיב.
אלא שהטור והב"ח השיגו על דבריו והצילו שם הב"י שמצא כתוב בשם מהר"ר יצחק אבוהב ז"ל נראה לי שסברת רבינו יואל שכשיש בכאן אויר האויר הוא מזיק לעינים ואין האדם יכול להביט למעלה כל מה שירצה ולזה הביא ראיה מסוכה שאם הדפנות מגיעות לסכך אפילו למעלה מעשרים כשרה ושלטא בה עינא ובזה נראה שאין מקום לקושיית המחבר עכ"ל. ולפי מה שכתב מרן בשו"ע (סעיף ו) אבל אם מניחו למעלה מכ' אמה לא יצא משמע שפסק כהשגת הטור על רבינו יואל. וחיזק את ידיו הט"ז (בס"ק ה) וטעמו מאחר ומצות נ"ח מצאת הכוכבים אם כן אין הדפנות נראים בלילה ואור הנר למעלה מכ' אמות ואין העין שולט שם. וכן כתבו הפר"ח (אות ו) וערוך השולחן (אות כב) ובעל משנ"ב (ס"ק כח) וכף החיים (אות נא) שציינו לב"ח, ולט"ז, ולפר"ח דאין נ"מ בין אם מדליק מבחוץ ובין אם מדליק בבית.
אלא שלפי הביאור של הב"י בשם מהר"ר יצחק אבוהב וראשונים הנ"ל כשיש קירוי ודפנות העין שולטת אף למעלה מכ' כמו בסוכה בדפנות המגיעות לסכך אפי' למעלה מכ' אמה כשרה דשלטא ביה עינא וכן מטעם הריטב"א עולה כשמניחים אותה בפנים אין קפידא בדבר דעד לרקיע כוליה חד שיעורא ורשותא חשיב משמע שמה שכתב מרן בשו"ע הנ"ל אינו בתוך הבית אלא בחוץ הא בתוך הבית שרי אף למעלה מכ' אמות וכדברי הב"י לעיל. ושו"ר בשו"ת פנים מאירות (חלק א סימן מז) שהשיג על דברי הט"ז הנ"ל דהא מצות סוכה נמי בלילה כמו ביום א"כ לטעמא משום היכרא דסכך איך יוצא בלילה ועוד לדידי' נמי יקשה מנ"ל לומר דנר חנוכה שהניחה למעלה מכ' פסולה אבל עד כ' אמה כשר כסוכה וכמבוי, הרי אין ללמו' כלל מסוכ' ומבוי דיש לחלק דחנוכה מצוותה בלילה וממילא לא שלטא ביה עינא גם למטה מכ' אמה, אלא ברו' הדבר כיון דמצותה משתשקע החמה א"כ יכולין לראות בתחילת הדלקה ועוד י"ל דכך שיערו חכמי' דאף בלילה יכול לשלוט ראות עיניו של אדם עד כ' וביותר מכ' אם הדפנו' מגיעות לסכך שנר יכול לראו' בלילה כמו דבר אחר ביום ע"ש. עיין עוד בזה בספר ערך השולחן לרבי יצחק טייב (אות ה) שגם ציין לריטב"א הנ"ל.
ושו"ר לספר מקראי קודש (עמוד 141) לתשובת יד מהרב הגאון שריה דבליצקי שליט"א שנשאל בזה וגם ציין לריטב"א הנ"ל והעלה שעדיף שלחנוכיה לא תהי קיר אחורי מברזל וכד' בכדי שהנרות יראו גם בבית ע"ש וכיוצא בזה כתב הגר"מ פיינשטיין זצ"ל שם (עמוד 143).
לסיכום: כשדר בעליה וחלונו פונה לר"ה אע"פ שגבוה כ' אמה טוב יותר להדליק שם מלהדליק בפתח ביתו.
פירות הנושרים:
1. נראה כשהדליק את נ"ח בתוך ביתו כשהם מעל כ' אמות ואינם בחלון הפונה לרשות הרבים כגון שתקרת ביתו גבוהה מאוד יצא י"ח.
2. כשיש בתים גבוהים לנגדם לכ"ע ידליק בחלון כי גם באופן זה מתפרסם הנס.
3. בבנין גבוה מעל כ' אמות שמדליק בחלון עדיף שלחנוכיה לא יהיה קיר אחורי מברזל וכד' בכדי שהנרות יראו גם לבני הבית.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב ניסים בריח שליט"א
מועדי ניסים
הרב ניסים בריח שליט"א
בהסכמת מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5