——–
{בס"ד ז' אלול תשס"ט
תחל שנת גאולה, לעם סגולה, ובתוכם לת"ח נעלה, יגע בתורה יומם ולילה, ה"ה ידידי הרה"ג המו"מ בתוי"ש מיחוסי כהונה מו"ה גמליאל במוהראי"ד הכהן רבינוביץ שליט"א, מחבר ספרי "גם אני אודך" כמה חלקים.
אחדשה"ט באה"ר.}
בדבר שאלתו במה שנהגו בקהלות אשכנזים (חסידים ופרושים) לעמוד בקריאת עשרת הדברות, לעומת זאת הספרדים (עדות המזרח) אינם עומדים, אם יזדמן ספרדי לביכ"נ אשכנזי, או להיפך, היש לו עצה שיעמוד אבל יסמוך עצמו על דבר מה, שאז אולי יצא ידי כל השיטות, די"א דסמיכה הוי כישיבה וי"א כעמידה.
א) יש חילוק מתי מותר לסמוך עצמו ומתי אסור. ותלוי בטעם חיוב העמידה, שאם צריך לעמוד מפני האימה והיראה לפני הקב"ה, אז אין לסמוך עצמו, דלא הוי באימה, אבל במקום שצריך לעמוד מפני שכך גזירת הכתוב אז מהני עמידה בסמיכה. — כגון בתפלת שמו"ע, שכ' בשו"ע (סי' צד, ח) שלא יסמוך עצמו, ויש ב' טעמים, דתפלה צריכה להיות בעמידה, ולפ"ז בסמיכה במקצת מותר, ועוד טעם מפני אימת הקב"ה, ולפ"ז אין לסמוך אפילו במקצת, עי' מ"ב (סקכ"ב) וכתב שם (בסקכ"ג) שכן בכל מקום שצריך עמידה כגון שרואה ס"ת וכיו"ב. — ור"ל שזו ג"כ עמידה מפני כבוד התורה, ואין לסמוך עצמו כלל.
ובקריאת התורה (סי' קמא, א) צריך לקרות מעומד, ואפילו לסמוך עצמו אסור. ובמ"ב (שם סק"א וב') מפני אימת נותן התורה ית"ש. — ובאמירת הלל צריך לעמוד (סי' תכב, ז), מפני שהיא עדות לשבחו של הקב"ה, ולכן סמיכה מועטת שרי (ביה"ל שם ד"ה מעומד). והטעם שלא נזכר שם שצ"ל באימה, והוי רק כעדות שצ"ל בעמידה.
ב) ובעדות קיי"ל בשו"ע חו"מ (סי' יז, א) שהעדים צריכים לעמוד, והדיינים צריכים לשבת, וכ' הרמ"א בהגה שעמידת העדים ע"י סמיכה מקרי שפיר עמידה לענין זה. וכתב הסמ"ע (סק"ו) דלהלן (סו"ס כח) כ' בשו"ע שהדיינים שצריכים לשבת, ג"כ עמידה ע"י סמיכה נקראת ישיבה, דאזלינן הכא והכא לקולא, אלא שלא יהיו שניהם הדיינים והעדים בסמיכה כזו [ר"ל דהוי כתרתי דסתרי]. והב"ח (סי' יז ד"ה בד"א) צ"ל דבמידי דרבנן הסמיכה יכולה להחשב הן לעמידה והן לישיבה עיי"ש. — ושם גזיה"כ היא דכתיב ועמדו אבל היא רק אסמכתא (סמ"ע סק"ה), ואינו מפני מורא הקב"ה [דועמדו לפני האלקים, ר"ל ב"ד]. לכן מהני סמיכה.
ג) מעתה לנדו"ד ראה בשו"ת משנ"י (ח"ה סי' מ) שטעם הספרדים שאינם עומדים בקריאת עשרת הדברות, הוא ע"פ תשובת הרמב"ם (הוצ' פריימן סי' מו) שכ' שמנהג בבל היה לעמוד בעשרת הדברות, אבל אין ראוי לעמוד שלא יאמרו המינים שרק י' הדברות מן השמים. — ובארצות האשכנזים לא התפשטו המינים הקראים, לכן המשיכו במנהג הקדום של בבל לעמוד בעשרת הדברות. — ועי' בשו"ת ישכיל עבדי (ח"ב סי' א, וח"ז סי' א) דשפיר עומדים.
וטעם בני בבל והאשכנזים לעמוד בעשרת הדברות מפני קבלת התורה באימה וביראה, שעשרת הדברות זכר לקבלת התורה בהר סיני מפיו ית'. ומקדם בקהלות אשכנז עמדו בכל קרה"ת (כרמ"א או"ח סו"ס קמו), שמקורו מהראשונים. — וע"פ אר"י ז"ל יושבים בקרה"ת (כה"ח קמו, כ), ואנו רק עומדים בפרשיות מיוחדות, כמו י' דברות, י"ג מדות, שירת הים, בסיום כל ספר כשאומרים חזק וכו'. [כעין שכ' השל"ה הק' וקרא פרשיות מיוחדות בתקון ליל שבועות].
ד) והנה קיי"ל (פסחים נא:) שלעולם אל ישנה אדם מפני המחלוקת, וצריך לנהוג כמנהג המקום שבא לשם. — וא"כ כשבא ספרדי לביכ"נ אשכנזי בודאי צריך לעמוד בכל מקום שהם עומדים, ובפרט בי' הדברות ובי"ג מדות, דאיך יזלזל ח"ו בכבוד ואימת השכינה. ואפילו אם יסמוך עצמו ה"ז משנה ג"כ מהצבור שכולם עומדים באימה, וסמיכה אינה באימה. וכ"כ הכה"ח (קמו, כג) בשם הרחיד"א ז"ל ועוד גדולים, שבמקומות שפשט המנהג שכל ישראל עומדים בקריאת עשרת הדברות, אין לשום יחיד להשאר מיושב. — ובלא"ה בשאר עמידות כמו השירה וכו' גם לפי תשו' הרמב"ם הנ"ל שפיר עומדים [דבחשש מפני המינים הוא רק בי' הדברות].
ה) ואשכנזי הבא אצל ספרדים, ג"כ לא ישנה מהצבור, אלא ישב. שאם יעמוד בסמיכה לא הרויח בזה, שאינו באימה כמנהג אשכנז, ומשנה שאינו יושב כמנהג ספרד. — כל זה בבתי כנסת קבועים עם מנהגיהם, אבל במנינים הארעיים [כמו בשטיבלאך] שכל ש"ץ מתפלל כפי שרגיל, כבר כתבנו בס"ד במק"א לגבי נפ"א, שכל א' יכול לעשות כמנהגו, דאדעתא דהכי מצטרפים בני עדות שונות למנין להתפלל, שכל א' רשאי לנהוג כמנהגו, ואין בזה משום ולא תתגודדו. ורק בעשרת הדברות וי"ג מדות כשחלק מהצבור עומדים, חייבים כולם לעמוד.
וסיומא להלכה לנדו"ד באותיות ד-ה
דושת"ה בברכת כוח"ט וכט"ס
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א
שו"ת גם אני אודך – א
קס"ח תשובות ובירורי הלכה בענינים הנוגעים למעשה
שקיבלתי ממו"ר הגה"צ – רבי יקותיאל ליברמן שליט"א
על שאלותי שחקרתי בס"ד ובחסדו הגדול
הרב גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א
בן אאמו"ר הגה"ח רבי אלחנן י.ד. שליט"א – ב"ב – תשע"א לפ"ק
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5