——–
שאלה: מי שיש לו אפשרות להתפלל בבית הכנסת שיש שם כהן, אבל אינו יכול להיות שם מהעשרה ראשונים, או להתפלל בבית כנסת שאין שם כהן, ויכול להיות שם מהעשרה ראשונים. מה עדיף להיות מהעשרה ראשונים, או להתפלל בבית כנסת שיש שם כהן.
תשובה: כבר דנו הפוסקים בשאלה כעין זו, מה עדיף לילך מעוטר בתפילין לבית הכנסת או להיות מעשרה ראשונים, דשני ענינים אלו נפסקו בשו"ע: "ישכים אדם לבית הכנסת כדי שימנה עם היו"ד הראשונים" (סי' צ, יד), "ויניח תפילין בביתו וילך לבוש בציצית ומוכתר בתפילין לבית הכנסת" (סי' כה, ב), ואם כן באופן שאינו יכול לקיים שתיהם, איזה מהם עדיף.
בשו"ע האר"י ז"ל (תפילין סי' יז עמ' כד) כתב: תפילין צריך ללובשם בביתו, וכשיוצא אדם מפתח ביתו, ילך וינשק למזוזה ויכוין וכו'. ושם (עמ' ז) מובא עוד וכ"ה בשער הכונות (דף ג:), שמפני זה ויתר האר"י ז"ל מלהיות מהעשרה הראשונים בביהכ"נ, כדי שיוכל להניח טלית ותפילין בביתו בזמן ציצית ותפילין, ולכן לא השכים קודם לביהכ"נ.
ועיין א"ר (כה, ו) שמביא מדברי מקור חיים, שמי שרגיל לילך לביהכ"נ למנות מעשרה ראשונים קודם עלות השחר עדיף טפי, שנוטל שכר כנגד כולם, ומקיים מה שאמר הכתוב ברוב עם הדרת מלך, ואח"כ מתקדש יותר בעטיפת ציצית ותפילין, גם כי אינו מקיים להניח התפילין בביתו לא יגרע מסליחות ע"כ. ומש"כ בשו"ע האר"י ז"ל דיותר טוב לילך מביתו לביהכ"נ מעוטף בטלית ותפילין, משילך קודם זמן טלית ותפילין ולהיות מהעשרה ראשונים. כתב הא"ר דיותר מסתבר כמקור חיים, כיון שעדיין אין הזמן של ציצית, אין החיוב מוטל עליו כלל.
ובשו"ת משנת יוסף (ח"ז סימן ז) ציין אאמו"ר שליט"א לספר מאסף לכל המחנות (כה, כג) שהאריך בזה, וציין למש"כ בבית עובד (דינים מחודשים אות ב) וכף החיים (פלאג'י, סי' י אות כה), שיותר טוב להיות מעשרה ראשונים. אבל בסולת בלולה, שלמי ציבור (דף כו.), קשל"ה (סוף דיני נט"י שחרית), חסד לאלפים (אות ב) שתילי זיתים (אות ה) ובן איש חי (פ' וירא אות ה), הביאם הכף החיים (כה, יח) כתבו, דיותר טוב לילך בטלית ותפילין לבית הכנסת.
ומה שהאר"י ז"ל לא היה מקפיד על ענין זה להיות מהעשרה הראשונים, כתב המחצית השקל (סימן כה סק"ג), דעיקר טעמו כמו שכתב המג"א (סימן צ סקכ"ח) וז"ל: "כי הוצרך לפנות שהיה לו חולי, וגם כדי שילך מעוטף בטלית ותפילין" עכ"ל, א"כ י"ל, דעיקר טעמו היה מפני שהיה צריך לפנות, וטעם שילך מעוטף לא עשאו אלא סניף בעלמא, עיין מאסף לכל המחנות באריכות.
ובאמת בספר סור מרע ועשה טוב (להרה"ק מהרצ"ה מזידיטשויב) הביא בשם הכתבים איפכא, דהאריז"ל ביטל ההליכה מביתו בתפילין כדי שיהיה מהעשרה הראשונים, ע"כ. [ועיין מאסף לכל המחנות שם מש"כ בזה].
ומשמיה דהגרשז"א זצ"ל מובא בספר הליכות שלמה (תפלה, פ"ד הערה 3), דהשכמה לביהכ"נ להמנות מעשרה הראשונים, נראה דעדיפא מהליכה לביהכ"נ בטלית ותפילין, שהרי היא מדינא דגמרא (ברכות מז:).
הרי דלגבי הנחת תפילין בבית והשכמה לביהכ"נ להיות מעשרה ראשונים, הדעות חלוקות מה עדיף, ולדעת הרבה פוסקים עדיף להניח תפילין בבית מלהיות מהעשרה ראשונים בבית הכנסת. – ויש ללמוד מזה במכל שכן לנשיאת כפיים, דכשהברירה בידו יבחר להתפלל בבית כנסת שיש שם כהן.
דידוע מה שכתב בספר חרדים, מובא בביה"ל (ריש סימן קכח) וז"ל: מ"ע לברך כהן את ישראל שנאמר כה תברכו את בני ישראל, וישראל העומדים פנים כנגד פני הכהנים בשתיקה ומכוונים לקבל ברכתם כדבר ה' הם נמי בככל המצוה עכ"ל, והביאוהו האחרונים". ועיין הפלאה (כתובות כד:) הגהות הגרעק"א (סימן קכח) ושו"ת חת"ס (או"ח סי' כב וסי' קסז) שנקטו כדברי החרדים, שגם הישראל מקיים מ"ע. – ולפי זה, דמצות עשה על הישראל להתברך, ודאי שיש לו דין קדימה על ענין העשרה ראשונים.
ואף שבשו"ת מהרי"א אסאד (סי' מו) ושו"ת חתן סופר (סי' יג) פקפקו על החרדים. והערוך השלחן (קכח, ד) תמה על החרדים, וז"ל: "ודע שיש מי שכתב שגם על הישראל יש מ"ע שיתברך. ולאו דוקא הוא, דהיכן מצינו מ"ע זו, אלא כלומר חיוב יש עליו להתברך מכהנים, ואם אינו חושש לזה הוה כבועט בברכותיו של הקב"ה וראוי לעונש". – מ"מ פשוט דלכו"ע מצוה איכא על הישראלים, עיין שו"ת מהרש"ם (ח"ח סי' כה) דמבואר להדיא בריטב"א (סוכה לא: ד"ה מאי לאו) שמצות עשה רק על הכהנים ולא על הישראלים, ומ"מ מצוה איכא על הישראלים לכו"ע, דעכ"פ מסייעים לכהנים בקיום מצותם. וע"ע ארחות חיים (ספינקא, קכח, ב) ופסק"ת (קכח, ב).
ולכן בדאפשר יש להשתדל להתברך מן הכהנים, כיון שהוא מצוה על הישראל, ולדעת החרדים הוא מ"ע, ולדברי הערוה"ש הוא חיוב, שלא יהא נראה כבועט בברכותיו של הקב"ה. וודאי שזה עדיף על מעלת עשרה ראשונים, שאינו רק ענין חסידות.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א
שו"ת גם אני אודך – א
קס"ח תשובות ובירורי הלכה בענינים הנוגעים למעשה
שקיבלתי ממו"ר הגה"צ – רבי יקותיאל ליברמן שליט"א
על שאלותי שחקרתי בס"ד ובחסדו הגדול
הרב גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א
בן אאמו"ר הגה"ח רבי אלחנן י.ד. שליט"א – ב"ב – תשע"א לפ"ק
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5