——–
מובא בתוס' ובחידושי הריטב"א שנביא דבריהם לקמן ובשו"ת הרשב"א (חלק א סימן שט) ופני יהושע שבת (דף כב:) ועוד דאמרינן במנחות (דף פ"ח ב') נר שכבה נתדשן שמן נתדשן פתילה וכן כשהיה צריך להטיב הנרות בכל יום ולהסיר השמן והפתילה ישנה וליתן שמן ופתילה חדשה לצורך מחר כדאיתא במנחות דאפילו בנר שכבה קי"ל נדשן השמן ונדשן הפתילה. וכן ביאר ר' עובדיה מברטנורא במנחות (פרק ט משנה ג) מחצי לוג לכל נר – שצריך שיתן בה מדתה שתהא דולקת והולכת מערב עד בוקר ושיערו חכמים חצי לוג שמן ללילי תקופת טבת הארוכים. וכן היה נותן בכל נר בכל לילה. ואם כבתה נפסלה אותה פתילה והשמן מלהדליק בהן עוד, אלא מסירן ונותן חצי לוג שמן אחר ופתילה חדשה ומדליק.
וכיון דילפינן נ"ח ממנורה כמ"ש הפוסקים שנביא דבריהם לקמן בס"ד דהדלקת הנר הוא למצוה לפירסומי ניסא וזכר לנס שהתרחש במנורת ביהמ"ק, לפי זה נצטרך להחליף פתילות חדשות בכל לילה כבמנורת ביהמ"ק כנ"ל. ומטעם זה למד בחידושי הרשב"א שם מדחזינן אם הדלקה עושה מצוה מדליק מנר לנר (כדאיתא בשבת דף כב:). דהא ילפינן ממנורה דכל דליכא בזויי מצוה שרי ולא חיישינן לאכחושי מצוה, וכיון שכן הכא ליכא משום בזויי מצוה דבשעה שמדליק מדליק ממצוה למצוה. משמע שגם בנ"ח יש להטיבם בכל יום דהיינו להחליף את השמן והפתילה.
אמנם ראינו לגאונים שכתבו מוסיף עליו שמן אחר שכבה וכוונתם שאין צריך להחליפו עיין בדברינו בענין מותר השמן (בסימן לט) ולכאורה היה צריך להחליפו כפי שצריך להחליף את הפתילות. וראיתי שהרגיש בזה בשו"ת בצל החכמה (חלק ג סימן סז) וחילק דדוקא בפתילה שניכר בה שכבר דלקה פעם אחת נהגו להחליפה זכר לנס שהי' מתחדש כל לילה וזכר למקדש שהיו מחדשין הפתילות כל לילה, משא"כ בשמן שאין ניכר בו כלל שכבר דלק פעם אחת, לא נהגו לעשות בו זכר להחליפו. ומדימוי זה למד ספר פתחי שערים (שבת כ"א ע"א) שהובא בשו"ת יחווה דעת (חלק ד סימן לח) ע"פ דברי הרשב"א והר"ן הנ"ל שמדמים נרות חנוכה לנרות של בית המקדש, שאין יוצאים ידי חובת מצות הדלקת נרות חנוכה בנרות הדולקים על ידי גאז, שהואיל ואין בהם פתילה אינם דומים למנורת בית המקדש.
וכן ראיתי מפורש במדרש אגדה שכל טוב (בובר שמות פרק טז) וז" ל אין מדליק נר חנוכה בפתילה ישנה כגון שהדליקו בה בלילה אחר וכבתה . וכ"כ ספר כלבו (סימן מד) שנהגו לחדש הפתילות בכל לילה ולברך על התוספת והטעם לפי שבכל לילה היה הנס מתחדש, ועוד טעם אחר לחדש הפתילות זכר למקדש שהיו מחדשין אותו בלילה אל מנורת המאור, וכן משמע מספר אבודרהם (חנוכה) שצריך בכל יום פתילות חדשות שכתב מנין הפתילות של שמונת ימי חנוכה שש ושלשים סימן להם ל"ו חכמו ודייק מדבריו שצריך פתילות חדשות בכל יום ובסה"כ עולה לו' וכן מוכח לקמן מדבריו שכתב להדיא שנהגו להחליף פתילות כל לילה עיין בסמוך. וכ"כ בלקט יושר (חלק א או"ח עמוד קנב ענין ב) שלקח בכל לילה פתילות חדשות. וכן כתב המאירי בשבת שמנהגם כן וכ"כ בספר תניא רבתי (ענין חדלקת נר חנוכה) ע"ש.
וכן הובא בשו"ת בצל החכמה שם שציין לס' הכלבו הנ"ל בד"מ (אות ח') שכ' (בסי' מ"ד) וז"ל, ונהגו לחדש הפתילות בכל לילה וכו' והטעם לפי שבכל לילה הי' הנס מתחדש ועוד טעם אחר לחדש הפתילות זכר למקדש שהיו מחדשין אותן בכל לילה וכו' עכ"ל. וכ"כ גם בס' ארחות חיים (הל' חנוכה אות ה') ע"ש. גם בחי' המאירי (שבת כ"א. ד"ה זה) כ' ואף חידוש הפתילות בכל לילה אינו מן הדין אלא דרך הידור ומדמיון נרות של מקדש עכ"ל. לפי"ז דוקא למצות נר חנוכה ראוי לפי המנהג להחליף הפתילות כל לילה ואע"פ שהברייתא ממס' סופרים מובא, שאין חוששין להחליף הפתילות עד שתכלה, דנהי דיש עדיפות לפתילה הישנה מטעמא דהואיל ואיתעביד בה חדא מצוה וכו' יש עדיפות גם לפתילה חדשה כמש"כ הכלבו האר"ח ומאירי הנ"ל. וכן משמע דעת כף החיים (סימן תרעג ס"ק עב) משני טעמים שבכל לילה היה נס חדש ועוד טעם זכר למקדש ע"ש שציין גם לספ' התניא ולעוד אחרונים.
וגם בשו"ת משנה הלכות (חלק יא סימן תקמא) ראה שאצל אבותיו ורבותיו הי"ד שנהגו לחדש בכל לילה הפתילות ושירי הפתילות נהגו ג"כ שלא להבעירן לצורך אחר, וכ"כ בס' אהל מועד נתיב ב' ובס' תניא רבתי וכ"כ הכלבו סי' מ"ד דנהגו לחדש הפתילות בכל יום וכ"כ בא"ר סי' רע"ג אות ט"ז ובשלחן גבוה אות י' וכן נהגו רבותינו נ"ע, הגם דבש"ע סי' תרע"ג כתב דא"צ מ"מ מצוה מן המובחר להחליף ובפרט לטעם הכלבו שצריך בכל יום פתילה חדשה דבכל יום הי' נס חדש. עוד יש קצת טעם דומיא דמנורה שבכל יום היתה הטבת הנרות והדליקו חדש. והביאם כף החיים שם (ס"ק עב). ועיין לרבינו ירוחם (תולדות אדם וחוה נתיב יב חלק ב דף סז טור א) שנהגו הנשים להבהב ראשי הפתילות באור כדי שיהו נוחות להדליק ומנהג יפה הוא.
וחזיתי לשו"ת דברי יציב (חלק יו"ד סימן קפב) שהעלה להחליף פתילות מטעם אחר שמתחילת דבריו ציין להרמ"א בד"מ אות ו' מאבודרהם שנהגו להחליפם וכ"כ הכלבו וכן עמא דבר, וצ"ב. ויישב דכיון דעבדינן כב"ה דמוסיף והולך נמצא שבכל יום תהיה הפתילה הנוספת חדשה ומהודרת, ואם שאר הפתילות יהיו חרוכות יוגרע מהיופי של הנוספת, וכיון שהנוסף הוא עיקר המצוה לכן מעכב מלהשאיר את הפתילות הישנות אף שנוחין יותר להדליקן, כדי שלא יגרעו מהידור הפתילה החדשה כיון שהכל מצוה אחת ודו"ק. ועיין לשו"ת בצל החכמה שם בשם שו"ת חתן סופר (סי' ס"ח) שדן בפתילה שהדליקה למצות נר חנוכה אם יש להדר להדליק בה גם בלילות שאח"כ מטעמא דהואיל ואיתעביד בה מצוה חדא נעביד בה מצוה אחריתי ומביא ברייתא דמס' סופרים הנ"ל, דאין חוששין להחליף הפתילות עד שתכלה ומפרש לה דה"ט דפתילה ישנה שכבר הדליק בה פעם אחת מאוס דומיא דנר חרס ישן שמבואר במס' סופרים (שם) שצריך בליל שני נר חדש אבל לעומת זה יש מעלה לפתילה הישנה דכבר איתעביד בה חדא מצוה וכו' ע"ש. ומטעם זה העלה בספר פסקי תשובות (סעיף יב) שהפתילה הישנה של אתמול יש להדליק בנר החיוב דאם לא כן מורידה מקדושה, בכל אופן לדעתו יש להחליף פתילות בכל לילה וכ"ש בימינו דלא שייך לומר טעם שהפתילות שכבר דלקו מאתמול נוחים יותר לידלק ע"ש. וכ"כ בספר מקדש ישראל (עמוד קפח) דיש ענין להחליף לחדשים ממש ולא שיהפכם וידליק בצד שני ע"ש בזה.
וגם בשו"ת עטרת פז (חלק ראשון כרך ב – יו"ד סימן ז) משמע כן מדחילק דבנר שבת אין כלי מעכב, משום דהתם העיקר הוא שיהיה אור דולק, משא"כ בנר דחנוכה דההדלקה היא זכר לנס שנעשה בהדלקת המנורה שבמקדש, ושם ההדלקה היתה במנורה להכי זכר לנס ולפרסומי ניסא בעינן דומיא ליה שההדלקה תהיה בכלי. ובאמת הוא אשר מבואר נמי בשו"ת יביע אומר ח"ב (חאו"ח מי' יז) דהעלה שם כי מעיקר דינא אפשר לצאת יד"ח בהדלקת נר שבת בנר חשמלי, ואפשר גם לברך עליו, וכן מבואר נמי בדבריו בשו"ת יחו"ד (ח"ה סי' כד), ואילו בדבריו הנ"ל בשו"ת יבי"א ויחו"ד ובחזון עובדיה העלה, דא"א לצאת יד"ח הדלקת נר חנוכה בנר חשמלי. והחילוק מבואר ע"פ הנ"ל וכאשר עולה נמי מדבריו של מו"ר שליט"א שבענין נר שבת כתב דמכיון שהרמב"ם (ברפ"ה דשבת) כתב, אחד אנשים ואחד נשים חייבין להיות בבתיהן נר דלוק בשבת ומשמע שהעיקר הוא שיהיה אור בבית, וגם נר חשמל בכלל זה, משא"כ בנר דחנוכה דהוא זכר לנס ופירסומי ניסא בעינן שיהיה דומיא דהדלקת המנורה דביהמ"ק. וק"ל (ולכן ה"ה לענייננו שצריך להחליף הפתילות דומיא דביהמ"ק). וכ"כ בשו"ת מנחת שלמה (תנינא (ב – ג) סימן נח) דיש לדון לפסול מטעם אחר להדליק בנר חשמלי כיון דעיקר הטעם דהדלקה עושה מצוה הוא משום דבעינן דומיא דמנורה שבמקדש ושם היתה עיקר המצוה לעשות שלהבת ע"ש. וכבר העלו בשו"ת משפטי עוזיאל (כרך ג – או"ח סימן לד) ובשו"ת ציץ אליעזר (חלק א סימן כ פרק יב) דאסרו להדליק נר חנוכה בחשמל אמנם מטעם אחר שדמי לאבוקה ע"ש. ונראה מדבריו דבעינן פתילות חדשות כעין מנורת המקדש וזהו דעת מרן גאון הדור הרב עובדיה יוסף שליט"א ע"ש אלא שבילקוט יוסף (חנוכה) כתב דאין צריך להחליף בכל ערב מ"מ יש נוהגים להחליף בכל ערב. איברא ראיתי בחזון עובדיה (עמ' קה) שהעלה דאין חוששים להחליף הפתילות בכל ערב בפתילות חדשות ע"ש.
אלא שבספר אבודרהם (חנוכה) הנ"ל כתב אע"פ שנהגו לעשות פתילות חדשות בכל לילה אינו צריך ויש להוכיח זה ממה שפירש רש"י ז"ל במילתא דרבי יהושע בן לוי בעששית שהיתה דולקת מערב שבת והולכת כל היום. למוצאי שבת מכבה ומדליקה. ופירש רש"י ז"ל שהדליקה מבערב לצורך חנוכה. נראה לפירושו שמותר להדליק בפתילות שהדליק בלילות הראשונות וכבו עד כאן דברי ה"ר גרשום וכן העלה הב"י (באו"ח סימן תרעג) ציין לשבלי הלקט שאין חוששין לפתילות להחליפן עד שתכלה וכתבו בשו"ע (סעיף ד) דאין חוששין לפתילות להחליפם, עד שתכלה. וכ"כ ערוך השולחן (ס"ק יז) ובעל המשנ"ב (ס"ק ל"א) ונתנו טעם לדבר דאדרבה הם נוחין להדליק יותר כשהן מודלקין כבר. וכ"כ קיצור שולחן ערוך (סימן קלט סעיף ד) והרב רצאבי (חלק ג סימן קכ סעיף ה) ובתורת מועדים (סימן ה סעיף יט) ועוד. ואולי טעמם דלא בענין דומיא דמנורה דביהמ"ק, דהא דאנן מדליקים בנ"ח בשמנים ופתילות האסורות למנורת המקדש דקיי"ל כבתה אין זקוק לה ובמנורה דביהמ"ק כבתה זקוק לה, וכן קיי"ל נמי דא"צ מדינא להחליף הפתילות בכל לילה ובמקדש צריך שמן ופתילה חדשה בכל לילה.
וקצת פלא על מרן שציין בב"י רק לשיבולי הלקט ולא ציין לכל הני הראשונים ומדרש אגדה שכל טוב הנ"ל דסברי דיש לדמות למנורת המקדש ולהחליף פתילות חדשות בכל ערב מצוה מן המובחר. ואפשר לומר שכוונת מרן דהיינו שאין חובה להחליף פתילות בכל ערב כמו שאין חובה להדליק בשמן זית זכר למקדש אבל מצוה איכא וזה שכתב בלשון אין חוששין. וכן מובא בציץ אליעזר שם בשם שדי חמד (סימן י"ז) שמביא בשם שו"ת בית יצחק יו"ד ח"ב (סי' ל"א) שהשיב בכלי שהשמן דולק בו בלא פתילה רק מונח טס קטנה וזכוכית קנה חלל דק בתוכו, שאפשר לצאת בנרות כאלו למצות נר חנוכה, דלא בעי דומיא דמנורה ממש, דהרי כל השמנים כשרים לכן גם בלא פתילה יוצאין אם דולק יפה, אך כיון דאמרינן דשמן זית מצוה מן המובחר הוא הדין דמצוה מן המובחר בשמן ופתילה וכן לענין נר שבת עיי"ש. ועיין לברכי יוסף שם (ס"ק ג) שמן זית מצוה מן המובחר וכו'. מי שהכין נרות שעוה להדליק נר חנוכה וקודם שהדליק הביאו לו שמן זית, נחלקו הרב שבות יעקב ח"א סי' ל"ז וח"ב סי' ל' והרב מהר"ץ אשכנזי סי' מ"ה. ואנא בריה קלה בימי חורפי כמעט שעברתי לדבריהם דרבנן בספרי הקטן שער יוסף סי' ח', ושם העליתי בעניותי דכל שלא התחיל במצוה אף שכבר הכין הדבר לעשות המצוה, אם נזדמן לו לעשות מצוה מן המובחר כה יעשה מצוה מן המובחר.
וכן מובא בשו"ת מנחת שלמה (תנינא סימן נח) שציין לעט"ז ס' תרע"ג שכתב בשם המהר"ל מפראג "דמאחר שהנס היה ע"י שמן צריך לקיים ג"כ המצוה ע"י נרות של שמן אבל בנרות של שעוה או חלב לא מיקרי נר רק אבוקה ופסול לנ"ח. זאת ועוד דגם על מיקום החנוכיה בעינן זכר למקדש כפי שכתב מרן בשו"ע (או"ח סימן תרעא סעיף ז) שבבה"כ מניחו בכותל דרום ביאר בעל המשנ"ב (ס"ק מ) שהטעם בכ"ז זכר למנורה שמקומה במקדש בדרום. וגם מטעם זה כתב החיד"א בברכי יוסף (סימן תרעט אות ב) דיש להתפלל מנחה בע"ש של חנוכה ואח"כ להדליק נ"ח כי תפלת מנחה נגד תמיד של בין הערבים ונ"ח זכר לנס הנעשה בנרות המנורה הנדלקות אחר תמיד של בין הערבים. וכפרש"י (שמות פרק כז פסוק כ) להעלות נר תמיד – מדליק עד שתהא שלהבת עולה מאליה וכדבריו כתבו אחרונים גם בחנוכה. וכמ"ש בשו"ת מנחת שלמה תנינא (ב ג) סימן נח) מפני שצריך להדליק עד שתהא שלהבת עולה מאליה ועיין פי' רש"י בחומש, וא"כ דילמא ה"נ בנר חנוכה בעינן דוקא שלהבת ולא ליבון החוט לבד, ואף כי פשוט הוא דלא לכל הדברים הצריכו דומיא דמנורה מ"מ נראה דאפשר דנכלל במאי דאמרו הדלקה עושה מצוה דבעינן הדלקה כדי שתהא שלהבת עולה ונותר בצ"ע. ודברים כנ"ל וכדברי המאירי שם שאף חידוש הפתיליות בכל לילה אינו מן הדין אלא דרך הדור ומדמיון נרות של מקדש ע"ש.
לסיכום: מצוה מן המובחר להחליף פתילות חדשות בכל ערב כדמוי למנורת בית המקדש. אך יש להחזיק את הכפרור או השמש עד להדלקה מושלמת של הנר כמובא בבן איש (פ' נח שנה ב').
פירות הנושרים:
1. מה שנהגו לחדש הפתילות בכל לילה הטעם לפי שבכל לילה הי' הנס מתחדש ועוד טעם אחר לחדש הפתילות זכר למקדש שהיו מחדשין אותן בכל לילה.
2. שמן זית מצוה מן המובחר להדלקת נ"ח.
3. י"א דאין להחליף פתילות דאדרבה הם נוחין להדליק יותר כשהן מודלקין כבר.
4. דכל שלא התחיל במצוה אף שכבר הכין הדבר לעשות המצוה, אם נזדמן לו לעשות מצוה מן המובחר כה יעשה מצוה מן המובחר.
5. אין יוצאים ידי חובת מצות הדלקת נרות חנוכה בנרות הדולקים על ידי גאז, שהואיל ואין בהם פתילה אינם דומים למנורת בית המקדש.
6. אין יוצאים י"ח בנ"ח הדולקים ע"י חשמל דדמי לאבוקה ואינם דומים למנורת בית המקדש.
7. נהגו הנשים להבהב ראשי הפתילות באור כדי שיהו נוחות להדליק ומנהג יפה הוא.
8. עדיף להחליף פתילה חדשה ממש ולא להפך הפתילה לצד שני ולהדליק שם למחרת.
9. אין צריך להחליף שמן חדש בכל ערב ולא דמי לפתילות.
10. יש להתפלל מנחה בע"ש של חנוכה ואח"כ להדליק נ"ח כי תפלת מנחה כנגד תמיד של בין הערבים ונ"ח זכר לנס הנעשה בנרות המנורה הנדלקות אחר תמיד של בין הערבים.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב ניסים בריח שליט"א
מועדי ניסים
הרב ניסים בריח שליט"א
בהסכמת מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5