——–
ובבתי מדרשות בסעודה שלישית בשבת קודש
{בס"ד שלהי תשרי תשס"ב פעה"ק ירושלם תובב"א
תחל שנה וברכותי' לכבוד הרב המופלג בתורה, שוקד בה בחשיכה ואורה כהר"ר גמליאל ב"ר אלחנן י"ד הכהן רבינוביץ שליט"א, בבני-ברק.
אחדשה"ט,}
א) הגיעני מכתבך בדבר קדימה בברכת הזימון, כשיש כהן ואורח ישראל, מי קודם. — הנה מבואר בשו"ע (או"ח סי' רא) שהקדימה הראשונה היא לאורח, כדי שיברך את בעה"ב. ובכף החיים (רא, יט) מביא משאילת יעב"ץ (ח"א סי' עד) דזה נהג דוקא בימיהם שאחד בירך והוציא כולם, דשייך האי טעמא שיברך לבעה"ב, משא"כ בזמנינו שכולם מברכים, שיש לו לבעה"ב לברך בעצמו עיי"ש. ולא מובן לי לכאורה, שהרי נהגינן שכאשר אורח מברך, אומר בקול רם את היהי רצון שלא יבוש בעה"ב בעוה"ז וכו' (כנדפס בסידורים) וכולם עונים אמן, וכ"כ בשו"ת פנים מאירות (ח"א סי' נז) שעיקר תקחז"ל בברכת אורח הוא שיברך כדי שבעה"ב יענה אמן על ברכתו, וא"כ הו"ל כולם שומע כעונה, וכאילו כולם בירכו את בעה"ב, בפרט שעונים אמן אחריו, א"כ יש לבעה"ב תועלת גדולה כמו בימי חז"ל. — ובמשנ"ב (רא סק"א) כתב שגם בזמנינו יכבדו לאורח ממנהג דרך ארץ. ובשעה"צ (סקי"ד) כ' דהיום שכל א' אומר הרחמן הוא יברך את בעה"ב וכו' אולי זה כברכת האורח.
ומבואר בשו"ע (שם) שאורח קודם לת"ח, אבל לא מבואר אם גם קודם לכהן. ויש ללמוד זאת ממ"ש בשו"ע (רא, ב) שת"ח קודם לכהן. וא"כ אם אורח קודם לת"ח, כש"כ שקודם לכהן. — ואפילו אם יש כהן שהוא גם ת"ח, י"ל שאורח קודם לו, דזיל בתר טעמא, בכדי שיברך לבעה"ב, ולכן קודם האורח לכל א' מהם בנפרד, לת"ח, ולכהן, והה"ד אם הוא איש א' ת"ח וכהן, שהאורח קודם לו. וכ"כ בשו"ע הרב (רא, ד) שאורח קודם לכולם. — וה"מ אם הוא אורח הגון (כמש"כ הרב"י בשם אוהל מועד). והטעם כדי שתהא ברכתו שוה משהו. — [ובשו"ע הרב (רא, ד) שאם אינו הגון "בעיני בעה"ב רשאי" להעביר ממנו הברכה. והמשנ"ב (סק"ו) כ' שבאינו הגון יעביר ממנו. ואין הכרח דפליגי, דלכו"ע אם בעה"ב מחזיקו לאינו הגון לא יכבדנו ורשאי לעשות כן].
ב) ופשיטא שאם יש כמה אורחים, אז סדר הקדימה הוא, ת"ח ואח"כ כהן, לוי, וישראל. [ומש"כ המשנ"ב (סק"ד) שאם יש כמה אורחים יכול ליתן אפי' לקטן שבהם. הכונה לת"ח הצעיר לפני הזקן (עי' שעה"צ סק"ד) אבל פשיטא שת"ח קודם]. — וכיון שכל טעם קדימת האורח הוא מפני ברכתו לבעה"ב, לכן יכול בעה"ב לכבד לאחד מבני ביתו, והוא יברכנו (משנ"ב רא, א), וגם יכול לוותר על הברכה ולכבד את מי שירצה, או לברך בעצמו (כבשו"ע סוף סעיף א). ויל"ע אם הגון לעשות כן, דנראה כמזלזל בברכה שעבורה אחז"ל שהאורח יברך. ואחז"ל (מגילה טו.) לעולם אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך, וכש"כ אם הוא אורח הגון [וכבר כתב השאילת יעב"ץ הנ"ל דבזוהר (פ' בלק דף קפז: בינוקא) משמע קצת שיש לאורח לברך, ויש לבעה"ב לכבדו, ומפלפל בארוכה בגמ' (חולין פז.) שא"ל כוס של ברכה אתה שותה או מ' זהובים אתה נוטל]. ואולי בזמן חז"ל היה עדיפות לבעה"ב לברך בעצמו, כי בימיהם המזמן הוציא כולם י"ח. אבל בזמנינו יל"ע.
ג) ומתי ראוי לוותר על ברכת אורח, כשהבן הוא בעה"ב, ומסיב עם אביו בסעודה, אז בודאי חייב לכבד את אביו לזַמֵן, מדין כיבוד אב, אפילו אינו לא אורח ולא כהן ולא ת"ח. והגם שהמכבד לברך לת"ח שהוא כהן מאריך ימים, כמובא במשנ"ב (קסז סקע"א, רא סקי"ב) והוא מגמ' (מגילה כח.) מ"מ כיבוד אב עדיף שבזכות המצוה יתברך, ובפרט שבכיבוד אב ואם כתיב (בעשרת הדברות) למען יאריכון ימיך. — וחזינן כן מליל פסח שמברך בעה"ב (רמ"א סי' תעט) וכ' החק יעקב דאע"ג דאיכא אורח (והביאו הכה"ח רא, ז), וא"כ כש"כ שכיבוד אב דוחה לאורח.
ד) נהגו בכמה בתי כנסיות העורכים בשבתות סעודה שלישית בצוותא, שברכת הזימון מכבדים למי שיש לו יארצייט באותה שבת ואפילו בשבוע שאחרי כן. — והשאלה אם מזדמן לשם אורח, מי קודם.
ויש לעיין איך יברך האורח את בעה"ב, אם אין בעה"ב מיוחד, אלא כל אנשי ביהכ"נ הם כשותפים בביהכ"נ. ויתכן ויצטרך לומר בלשון רבים שלא יבושו בעלי הבית הזה וכו', וכמש"כ הכף החיים (רא, יב). — [וברכת האורח נהגו שאומרה בקול רם וכולם עונים אמן. אבל גם כשאומרה בלחש יי"ח]. — ועכ"פ יאמר בקול רם מה שנדפס בסידור הרחמן הוא יברך את בעל הבית הזה וכו', ויענו אמן אחריו [כי כל א' מהמסובין הוא בעל הבית]. — אבל עוד לא ראיתי בשום מקום צבורי שהאורח כאשר מכבדים אותו לזמן, יברך את בעלי הבית בקול רם. וא"כ אין בכלל עדיפות לאורח. דאת "הרחמן הוא יברך את בעה"ב" וכו' אומרים כולם בלחש, וי"א יברך אותי ואת אשתי וכו' כמו שאומר בבית, ויש המוסיפין ואת כל המסובים כאן אותם ואת ביתם וכו', וכן ראוי לומר. — עכ"פ אם אין האורח מברך את הצבור, אלא אומר כמו כולם, אין לו עדיפות.
ה) ולגבי בעל היארצייט אם יש בכלל ענין בזה שיברך בשבת ברכת הזימון, ראה בשו"ת שבט הלוי (ח"ו סי' יט) שכתב שכנראה נסמך המנהג הזה על מש"כ הרמ"א (יו"ד סי' שעו, ה) שנהגו להפטיר ולהתפלל ערבית במוצש"ק. דכמו כן ברכת המזון, דלא גרע מאמירת ברכות ההפטרה. ובפרט כשברכת המזון הוא כבר בליל מוצש"ק. — אכן המנהג שהאבל מברך, מנהג ישן הוא, הזכירו השאילת יעב"ץ (ח"א סי' עד הנ"ל) ומובא במשנ"ב (רא, א) שיש מקומות שנוהגים שהאבל תוך יב"ח לאביו ואמו מזמן עיי"ש. וכמו"כ בעל יא"צ. — ובשבה"ל שם כתב שתושב בית הכנסת שהוא חיוב קודם לאורח (כמו בסי' קלב וסי' קלו). — ולפי מה שנתבאר כאשר אין האורח מברך את הצבור במיוחד, אין לו עדיפות, ואז התושב קודם. אבל אם יאמר האורח את היהי רצון בקול רם, אז יש עדיפות לאורח משום ברכתו, כשאומר בלשון רבים "בעלי הבית".
ואם האורח הוא ת"ח או כהן, שמצוה לכבדם, בכל זאת אין הם דוחים חיוב יארצייט. וכמו שבמפטיר ועליות לס"ת ותפלות יש חזקות וקדימה לחיוב יא"צ, ה"נ בזימון, דאין בזה זלזול בת"ח וכהן, כיון שמכבדים אותו בגלל חיובו.
כ"ד הדושה"ט בברכת התורה
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א
שו"ת גם אני אודך – א
קס"ח תשובות ובירורי הלכה בענינים הנוגעים למעשה
שקיבלתי ממו"ר הגה"צ – רבי יקותיאל ליברמן שליט"א
על שאלותי שחקרתי בס"ד ובחסדו הגדול
הרב גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א
בן אאמו"ר הגה"ח רבי אלחנן י.ד. שליט"א – ב"ב – תשע"א לפ"ק
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5