——–
נהגו בכל המקומות להדליק נר חנוכה בבית הכנסת כי הוא הדור המצוה ופרסום הנס וזכר למקדש והמנהג להדליק בין תפלת המנחה לתפלת ערבית וכפי שנרחיב בס"ד בזה להלן בסימן מ' ע"ש. והב"י (באו"ח סימן תרעה) כתב בשם נמוקי יוסף כי פעם אחת ראה בבית הכנסת שהדליקו הנרות בכלי שהיו מדליקין כל השנה להאיר שבאותו כלי היו נרות מתוקנות לנר חנוכה ואחר שהדליק המדליק נר חנוכה היה מוליך החבל בידו להגביה הכלי להעמידה במקומו המיוחד לו כל השנה ומיחה ביד המדליק שלא יעשה כן שאף על פי ששמעו העומדים בבית הכנסת הברכה של חנוכה בשעת ההדלקה מכל מקום הרואה שלא היה שם באותה שעה יאמר לצרכו הוא שהדליקו ולכך צוה שלא יגביהנו אלא שיניחנו למטה בפחות מעשרה. אומנם השיב נראה לי שמאחר שהדלקת נר בבית הכנסת אינו אלא משום מנהג שנהגו ואין חוששין שיהיה לפני הפתח אלא לפני ההיכל אין לדקדק בזה כל כך משום הנכנסים והיוצאים ועוד שאפילו בבית אין אנו מדליקין עכשיו אלא מפני בני הבית ואם כן לפי זה אין לחוש לעוברים ושבים כל כך וכל שכן בבית הכנסת שהרי כל הבאים לשם יודעים שאלו הנרות הם של חנוכה ועוד היה נראה לומר שמאחר שכבר הדליקן במקום שאינו ראוי דה"ל ככבתה שאין זקוק לה עכ"ל.
מוכח מדבריו שגם בבהכ"נ בעינן להדליק תוך י"ט ורק אם כבר הדליק בתוך י"ט יכול לשנות את מקומו. דאיכא פרסום הנס טפי כשהיא למטה דדבר העשוי לאור אין דרך להניחה כל כך למטה וכן ראיתי לפמ"ג באשל אברהם (בסימן תרעה ס"ק ב) שהביא דברי הב"י שצריך להיות תוך י"ט וכתב עליו ואנו אין נוהגים בפחות מי"ט, ותמה שם על מנהג זה ע"ש וכ"כ האחרונים בעל משנ"ב (סימן תרעא ס"ק כז) ובשער הציון וילקוט יוסף (בחלק ה חנוכה) והרב רצאבי (חלק ג סימן קכ סעיף יז) ובפסקי תשובות (סעיף יג) ובספר מקדש ישראל (עמוד קטז), וציינו כולם לפרמ"ג שנרות בהכ"נ המנהג שהמנורה במקום גבוה לפרסום הנס. וכף החיים (ס"ק מט) כתב שהמנהג כן אלא שתמה על זה דמשמע לו שגם בבהכ"נ יש להניח פחות מי"ט וכתמיהת הפמ"ג ע"כ.
ולפי שבנ"ח נהי דיוצא אף למעלה מעשרה וגם יש שכתבו דהדור מצוה להגביהה עשרה להרבות בפרסומה כמ"ש המאירי בשבת, אבל מ"מ כפי שכתבו לעיל בפחות מעשרה איכא מצוה טפי עדיף להדליקה בפחות מעשרה גם בבהכ"נ. איברא שיש עוד לדון בזה מטעם אחר שבימינו "החנוכיה" היא כלי יחסית חדש הנועד להדלקת נ"ח וגם מוכח שהנרות הם למצות חנוכה ולא להאיר דהא אור החשמל מאיר ואין צורך בנרות כבעבר ולפי זה נראה לומר דאין הפרש בין פחות או מעל עשרה טפחים.
ובענין מיקום המנורה בבהכ"נ כתב הב"י (או"ח סימן תרעא) בשם תרומת הדשן (סי' קד) דיש מקומות שמסדרים אותם בין מזרח למערב ובמקומות אחרים מסדרים אותם בין צפון לדרום והא מילתא תליא בפלוגתא דתנאי בפרק שתי הלחם (מנחות צח:) נרות המנורה היאך היו מונחים והיה נראה דהלכתא כרבי מחבירו (עירובין מו:) וכן פירש רש"י אליביה בפירוש החומש (במדבר ח ב) אמנם הרמב"ם (בית הבחירה פ"ג הי"ב) וסמ"ג (עשין קסג רט ע"ד) כתבו דמצפון לדרום היו מונחים וצריכין אנו לסדר הנרות כמו שהיו מסודרים במנורה למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה ונהרא נהרא ופשטיה אמנם אם הייתי במקום שאין מנהג הייתי מנהיג כמו שראיתי ברוב מקומות וכרבי מחבירו עכ"ל והמנהג הפשוט לקבעם בכותל דרום ונמצאו מסודרים בין מזרח למערב. ופסקו בשו"ע (סעיף ז) ובמחזיק ברכה (אות ה) בבה"כ מניחו בכותל דרום. וראיתי בפמ"ג (בסימן תרעה אות ב) שאין להתפלל בבהכ"נ מעריב אלא אם כן הנרות חנוכה דלקו כבר לפחות חצי שעה וזה לא ראיתי לאחרונים שדיברו בו ולא נזהרו בזה כלל.
לסיכום: נראה להדליק את נ"ח גם בבהכ"נ בתוך י"ט.
פירות הנושרים:
1. יש נוהגים להדליק את נ"ח בבהכ"נ במקום גבוה מעל י"ט לפרסום הנס.
2. נוהגים להניח את המנורה בבהכ"נ בכותל דרום.
3. נוהגים לסדר את הנרות בבהכ"נ בין מזרח למערב.
4. יש נוהגים לסדרם בין צפון לדרום.
5. טוב להתפלל ערבית לאחר שנ"ח דלקו חצי שעה אך יש לכוון שהדלקת נ"ח בביתו יהיה בזמן צאת הכוכבים.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב ניסים בריח שליט"א
מועדי ניסים
הרב ניסים בריח שליט"א
בהסכמת מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5