——–
{בס"ד ג' מנ"א תשס"ז
בין המצרים, יזרח אור לישרים, לידידי המו"מ בתוי"ש מתעמק בהלכה הרה"ג ר' גמליאל בהרב אלחנן י"ד הכהן רבינוביץ שליט"א, מח"ס גם אני אודך
אחדשה"ט באה"ר,}
אודות שאלתך מה גדר נר מצוה דבית הכנסת, אם המצוה והקדושה בבית הכנסת דוקא, או גם בשאר מקומות של מצוה, כגון אולם לימוד ת"ת דרבים בשיעורי תורה, או אולם עריכת רבי שולחנות בחגים ושבתות ויומי דפגרא, שהוא מקום וענין מקודש אצל החסידים.
א) נר של בית הכנסת יש בו קדושה כמפורש בשו"ע (סי' קנד, יד) אין מדליקין נר של הדיוט מנר ביהכ"נ, וענינו הוא לכבוד ביהכ"נ ולכבוד התפלה, כמבואר עוד בשו"ע (סי' קנא, ט) שנהגו להדליק נרות בביהכ"נ לכבדן. וכמשנ"ב (תקיד סקל"א) שזה אפי' ביום משום כבוד בהכ"נ, כמ"ש כבדו את ה' באורים. — והיינו כי ביהכ"נ הוא כדוגמת בית המקדש. ראה במשנ"י על הל' ביהכ"נ (סי' כא, א) שכל צורת ביהכ"נ ורהיטיו וארוה"ק והבימה וכו' מרמזים לנו להיכל ולקוה"ק ולמנורה ולשלחן וכו'. והנרות הן כדוגמת המנורה בביהמ"ק. ונר התמיד שלנו הוא כנר המערבי שבמנורה.
ב) ויש גדר שני של נרות מצוה, והוא "נר למאור" להאיר לרבים, אפילו בעניני הרשות, וכש"כ לעניני מצוה כמו ללמוד תורה. ועליו הכונה במי שברך בשבת (אחרי יקום פורקן) ומי שנותנים נר למאור, וזה דומיא דיין לקידוש והבדלה (בהמשך המי שברך), שהוא מצוה דרבים, אבל אינו דוקא נר לכבוד התפלה. — ובירושלמי (סופ"ג דשביעית) לא זכה שאול למלוכה אלא בשביל שהיה זקינו נר מדליק נרות לרבים, ופי' הפנ"מ ומהר"א פולדא במבואות האפלים שלא יכשלו בנ"א. וזה בגדר "נר למאור".
ג) ונפק"מ בין ב' גדרים אלה, שנר ביהכ"נ מהדרין להדליק בנרות ממש, כדוגמת המנורה, ואילו נר למאור טוב גם באור האלקטרי המאיר יותר וגם עומד ברוח. — הגם שלפ"ד האחרונים המתירים להדליק נר שבת באור אלקטרי, עי' שו"ת משנ"י (ח"ו סי' קל, ד) שבשו"ת בית יצחק (יו"ד ח"א סי' קכ) ובשו"ת מחזה אברהם (או"ח סי' מא), ועוד גדולים התירו, מסתבר דכמו"כ נר ביהכ"נ. — אבל יש לחלק, דבשבת העיקר שיהי' אור שלא יכשל בחושך, שזה פירוש שלום בית (שבת כג: כה: ברש"י). אבל נר ביהכ"נ שהוא זכר למנורה טוב שיהא בשמן דוקא, או עכ"פ בנרות שיש להם פתילה ושומן. — דנר בהכ"נ אינו להאיר אלא אפי' ביום ואפי' כשאין איש בבהכ"נ כהמשנ"ב (סי' תקיד ס"ק לג-לד) ובביה"ל.
ובנר ביהכ"נ גופא אפשר לחלק בין הנרות שעל עמוד התפלה, שהן כדוגמת המנורה, ובין נרות סביב הקירות להאיר, ששם זה רק "נר למאור".
ד) ולפ"ז בנר לבית המדרש ללמוד בו תורה, ה"ז מצוה דרבים גדולה, לזכות הרבים שיוכלו ללמוד, אבל אכתי הוי בגדר "נר למאור" ולא נר תפלה לכבוד ביהכ"נ, וכמו"כ בשאר מקומות מקודשים לתורה וליר"ש. — ואולם שצדיקים עוסקים ברבים בשירות ותשבחות לה', ובדברי תורה והתעוררות, הם בגדר מאחז"ל (מגילה כט.) ואהי להם למקדש מעט, זה בית רבינו (רב) שבבבל. שממנו יצאה תורה וקדושה לישראל. אבל אין זה בית הכנסת שהוא דומיא דביהמ"ק. ומי שנדר נרות לביהכ"נ בודאי אינו יכול לתתם לשם, אא"כ הוא גם מקום תפלה קבוע. — וכן נר יא"צ ביו"ט שכ' המשנ"ב (תקיד ה בביה"ל) שידליקו בבהכ"נ, הוא בביהכ"נ דוקא, ולא בשאר מקומות מקודשים.
וכן מבואר בשו"ת דברי חיים (ח"ב חו"מ סי' לב) דבתי המדרש של צדיקים הם כמו "בית ועד לחכמים" לכל התקהלות מצוה, ואין להם קדושת ביהמ"ד, כי אם קדושת בתי צדיקים. ואפילו אם נחמיר בהם בקדושת ביהמ"ד, בכ"ז נבנו על דעת הרבי כבגמ' (מגילה כו.) דאדעתא דרב אשי בנו, והם כרכושו (מובא במשנ"י הל' ביהכ"נ עמ' קלג). — וא"כ בשלמא בשעת תפלה שייך להדליק שם נר ביהכ"נ, וגם נר יארצייט ביו"ט, אבל בשעת שאר התקהלות מצוה, דינם כבית ועד לחכמים, ואין היתר להדליק ביו"ט שם נר יא"צ.
ה) וראיתי בספר פסקי תשובות (סי' קנא, הערה 91) שזקינו הרה"ק מביאלא זצ"ל היה מדליק ב' נרות לפניו גם בתפילתו ביחידות בביתו, וכנזכר במקור חיים להחות יאיר (סי' קנא) "והירא את דבר ה' אפילו כשמתפלל ביחיד ידליק נר לפניו לכבוד ה' ב"ה, שבזה יתעורר לפני מי הוא עומד". — וכל זה שייך בתפלה ולא בשאר שעות היום, כי אמנם האדם עומד תמיד לפני ה', בבחי' שויתי ה' לנגדי תמיד, אבל נר שייך בתפלה דוקא.
ו) בסה"ק יסוד יוסף (פרק פ) הפליג בכל נרות מצוה שיש בהן קדושה גדולה, ומביא עובדא ממהרש"ל ז"ל שגילו לו מן השמים שספרו נכון ומקובל, והגילוי היה ע"י הנר שלמד על ידו, שהיה קרוב להכבות, ודלק בנס עוד כמה שעות. ומנהג קדמונים שנר הדולק לדבר מצוה מצניעין ממנו השיריים להשתמש גם בו רק לדבר מצוה עיי"ש. — ומעובדא דמהרש"ל היה ב"נר למאור" שיש בו קדושה גדולה. אבל בכ"ז נר ביהכ"נ עדיף מיניה, שנא' בו באורים כבדו ה', וזה לא שייך בבית פרטי, הגם שלומד בו גאון וקדוש, שיש בנר קדושה מפני שמאיר ללימוד תורה, ולא מפני שנדלק לכבוד הבית הזה. — וזה מותר להדליק ביו"ט לצורך האדם, ורק בנר יא"צ כתב הביה"ל שאם מדליקו ביום כשאינו לצורך להאיר לאדם, כמו ליא"צ, אז ידליקנו בביהכ"נ שעצם ההדלקה היא מצוה גם ביום.
דושה"ט וש"ת באה"ר וברכה נאמנה
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א
שו"ת גם אני אודך – א
קס"ח תשובות ובירורי הלכה בענינים הנוגעים למעשה
שקיבלתי ממו"ר הגה"צ – רבי יקותיאל ליברמן שליט"א
על שאלותי שחקרתי בס"ד ובחסדו הגדול
הרב גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א
בן אאמו"ר הגה"ח רבי אלחנן י.ד. שליט"א – ב"ב – תשע"א לפ"ק
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5