——–
שאלה: כתב בשו"ע (נא, ט): "מזמור לתודה יש לאומרה בנגינה, שכל השירות עתידות ליבטל חוץ ממזמור לתודה". – מדוע רובא דאינשי אינם מקיימים דברי השו"ע לומר בנגינה.
תשובה: הנה, אם כי דברי המחבר כפשוטם מתפרשים כנגינה ממש, ובספר הליכות שלמה (פ"ו הערה 42) מובא, דתמיד העיר הגרשז"א זצ"ל מפני מה אין מקיימין דברי השו"ע לומר מזמור לתודה בנגינה, ובפרט קהלות החסידים שרגילים לזמר בשעת התפלה כגון א-ל אדון וכדומה, למה אין מזמרין במזמור לתודה, וכן מבואר בארחות חיים דיש לנגן באמירתו.
מ"מ, מלשונות הפוסקים משמע, דעיקר הכוונה הוא לאומרו בשמחה ובמתינות, וכלשון החיי אדם (כלל יח סעיף א) "ומזמור לתודה יאמר בשמחה", ובקיצור שו"ע (סימן יד סעיף ד) כתב: "מזמור לתודה אומרים בעמידה ובשמחה, שהוא במקום קרבן תודה", וכ"ה בשולחן הטהור (קאמרנא, סימן נא סעיף ט): מזמור לתודה יאמרנו בנועם ובכוונה".
וכתב בשו"ע הרב (נא, א): "ויש מקומות שנוהגין להוסיף הודו לה' קראו בשמו כאשר הוא כתוב בספר דברי הימים, לפי שדוד קבעו לאומרה בכל יום לפני הארון. ומזמור לתודה, לפי שכל השירות עתידין להבטל חוץ ממזמור לתודה, ולכן יש למשוך אותו בנגינה". – ומשמע מדבריו דמטרת הנגינה הוא לאומרו בהתבוננות ומתינות.
והטור (סימן נא) כתב, דיש לומר ברוך שאמר בניגון ובנעימה, כי הוא שיר נאה ונחמד, והובא בשו"ע הרב (סעיף ב). והעתיק בכף החיים (נא, א) מש"כ בסולת בלולה בשם ספר הגן וז"ל: בברוך שאמר יש פ"ז תיבות, להודיע שכל מי שאומר ברוך שאמר בקול נעים ובכוונה, הקב"ה עושה לו כתר של פז, שנאמר ראשו כתם פ"ז, עכ"ל. ואפשר, דהטור שכתב בניגון ובנעימה כוונתו כספר הגן "לקול נעים וכוונה", דעיקר הדגש הוא האמירה בכוונה ונעימות, ולאו דוקא הנגינה.
ועל דרך מה שכתב בשו"ע (נא, ח): "א"א הזמירות במרוצה כי אם בנחת". וציין בספר ארחות חיים (ספינקא, סי' נא אות ה) לשו"ת אמרי אש (או"ח סימן ג) שכתב, דאף שאינו נכון לצווח צווחות משונות כדרך מקצת בני אדם, אבל בקול ערב וודאי ראוי ונכון, ועל זה נאמר עבדו את ד' בשמחה בואו לפניו ברננה, ואיך תהיה רנה בשפתיים נעות וקול לא ישמע, ועוד כי הזמירות אשר לפני ק"ש ותפלה נוסדו להכין נפשותינו ולהרים לבבינו אל ד' בהזכיר תהלות השי"ת ונפלאותיו, ולזה צ"ל בקול רנה וצהלה. ואם שהאר"י ז"ל לא הרים קולו, הניחו להאר"י הקדוש כי גם כי לא שאג, רוח ד' דיבר בו, יעו"ש נועם לשונו, עכ"ד. – ודבריו מתפרשים ג"כ על דרך זה, דעיקר הנגינה במזמור לתודה היינו התבוננות והדגשת כל תיבה מתוך הבנה והתעוררות בתפלה, ע"י הרמת הקול שישמע, אבל אין הכוונה לזמרה דוקא.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א
שו"ת גם אני אודך – א
קס"ח תשובות ובירורי הלכה בענינים הנוגעים למעשה
שקיבלתי ממו"ר הגה"צ – רבי יקותיאל ליברמן שליט"א
על שאלותי שחקרתי בס"ד ובחסדו הגדול
הרב גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א
בן אאמו"ר הגה"ח רבי אלחנן י.ד. שליט"א – ב"ב – תשע"א לפ"ק
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5