——–
{בס"ד ט"ו אלול תשס"ד
שוכט"ס וכוח"ט לידידי הרב המופלג בתורה ויראת ה' כהן שדעתו יפה מו"ה גמליאל בן הרב ר' אלחנן י"ד הכהן רבינוביץ שליט"א מח"ס "גם אני אודך", ב"ב. נכד הגה"צ בעל מעדני השלחן שליט"א.
אחדשה"ט,}
ע"ד שאלתו בכהן שכבר נשא כפיו, ואח"כ נכנס לבית הכנסת אחר, ושומע שהכהנים מתחילים לומר יברכך וגו', האם מצוה על הכהן להקשיב למה שאחיו הכהנים מברכים את ישראל ויתברך גם הוא.
שאלה זו תהי' גם כאשר הכהן הזה עוד לא נשא כפיו, ובהכנסו לביהכ"נ אינו יכול לישא כפיו, כיון שלא עקר, וגם לא הי' כאשר קרא הש"ץ לכהנים שיברכו, וגם לא בירך עמהם. — אם ישמע ברכת כהנים כמו שאר הצבור. — וכן בכהן שאינו יכול לישא כפיו, כגון בעל מום וכדומה (כבשו"ע סי' קכח, ל), אם יטה אזנו להתברך מאחיו הכהנים.
לכאורה י"ל שיטה אזנו להתברך, לא מיבעי לשיטת החרדים (פי"ב סעי' יח) שמ"ע על ישראל להתברך [ועי' שו"ת חת"ס (חאו"ח סי' כב ד"ה והנה נחזי) ובס' ליקוטי הערות], שבכלל זה כל מי שאינו מברך, שמצוה עליו להתברך, אלא אפי' להרשב"א דס"ל שמ"ע היא רק על הכהנים לברך, בכ"ז בודאי צריך להרכין ראשו להתברך ברכת ה' מפי הכהנים.
דנחלקו בגמ' (חולין מט.) דרבי ישמעאל אומר כה תברכו את בני ישראל, זו ברכה לישראל מפי כהנים, כשהוא אומר ואני אברכם הוי אומר כהנים מברכין לישראל, והקב"ה מברך לכהנים, רע"ק אומר כשהוא אומר ואני אברכם הוי אומר כהנים מברכין לישראל, והקב"ה מסכים על ידם, וברכה לכהנים מואברכה מברכיך. — והנפק"מ ביניהם, דלר' ישמעאל הכהנים מתברכים מיד עם ישראל (כ"ה בגמ' שם), ולרע"ק הכהנים ג"כ מתברכים אבל לא מיד ויכול להיות אחר זמן.
בהלכה קיי"ל (עירובין מו) דהלכה כרע"ק מחבירו, ויל"ע אם גם בדרשה הנ"ל שיש בה נפק"מ, אם הכהנים מתברכים מיד או אח"כ, הלכה כרע"ק, או לא. — והגם דאין למדים הלכה ממדרש, יש לציין שמצינו מדרשים נוטים לכאן ולכאן, במדרש תנחומא (פ' לך, ד) אמר (אברהם) לפניו, רבש"ע ומי מברך לאותו שבט, א"ל כשהם מברכים לישראל אני מברך לאותו שבט שנא' ושמו את שמי וכו' ואני אברכם, והרי זה כר' ישמעאל. — ובמ"ת (פ' נשא, ח) אמרה כנס"י לפני הקב"ה, רבש"ע לכהנים אתה אומר שיברכו אותנו, אין אנו צריכים אלא לברכתך, ולהיותנו מתברכים מפיך, אמר להם הקב"ה אע"פ שאמרתי לכהנים שיהיו מברכים אתכם, אני עומד עמהם ומברך אתכם. וזה כר' עקיבא שהקב"ה מסכים לברכת הכהנים, ומברך את ישראל אז. — ובמד"ר (נשא סו"פ יא) הכהנים מברכים את ישראל, מי מברך את הכהנים, ת"ל ואני אברכם, הכהנים מברכים את ישראל, ואני אברך אלו ואלו, וזה כר"י וכרע"ק, שהקב"ה מברך את הכהנים, וגם את ישראל.
ובירושלמי (גיטין פ"ה ה"ט) איתא, שלא תאמר איש פלוני (הכהן) מגלה עריות ושופך דמים, והוא מברכנו, אמר הקב"ה ומי מברכך, לא אני, שנא' ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם.— משמע יותר מהמדרש במד"ר הנ"ל, שרק הקב"ה מברך, ורק את ישראל, והכהנים רק נושאים כפיהם. ולפ"ז הכהנים מתברכים מואברכה מברכיך. — וזה כרע"ק, דאילו לר' ישמעאל איך ס"ד שעוברי עבירה יברכו לישראל, והקב"ה עוד ישלם שכרם ויברך את הכהנים בעלי העבירה, ולרע"ק ניחא, שאלו הכהנים אין מברכים כלל, כי הם רק נושאים כפיהם, ואז הקב"ה מברך את ישראל.
עכ"פ לתרוייהו, לר"י ולרע"ק, הכהנים מברכים לישראל, והקב"ה מברך עכ"פ לכהנים. וא"כ בנדו"ד, שאין הכהן יכול לברך, בכל א' מהאופנים הנ"ל, אין הוא מתברך מהקב"ה, ולכן לכאורה ישמע ברכת כהנים, ויתברך יחד עם הצבור מפי הכהנים.
אלא דאיתא בשו"ע (קכח, ד) דנהגו שכהן שאינו נ"כ לא יכנס לבית הכנסת עד גמר בר"כ, כדי שלא יאמרו שהם פגומים. — ומשמע מלשונו שלא רק שלא יכנס, אלא בדוקא ישהה חוץ לביהכ"נ, והיינו שאם הוא בפנים שיצא. — ולפ"ז הרואה את הכהן נמצא בביהכ"נ, יחשדהו בפגום, ואפילו אם מכירים אותו, חיישינן לאורח. לכן יעמוד בחוץ, ויכול לעמוד מול הדלת, ויכוין להתברך, וחיוב לענות אמן אחרי כל פסוק מבר"כ.
דושת"ה באה"ר ובברכה,
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א
שו"ת גם אני אודך – א
קס"ח תשובות ובירורי הלכה בענינים הנוגעים למעשה
שקיבלתי ממו"ר הגה"צ – רבי יקותיאל ליברמן שליט"א
על שאלותי שחקרתי בס"ד ובחסדו הגדול
הרב גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א
בן אאמו"ר הגה"ח רבי אלחנן י.ד. שליט"א – ב"ב – תשע"א לפ"ק
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5