——–
איתא בסוכה (דף כב:) מעובה כמין בית. תנו רבנן: המעובה כמין בית, אף על פי שאין הכוכבים נראין מתוכה כשרה. אין כוכבי חמה נראין מתוכה, בית שמאי פוסלין, ובית הלל מכשירין. ופירש"י כוכבי חמה כשהחמה זורחת עליה ואין זהרורי חמה נראין מתוכה אין זו דומה לסוכה אליבא דבית שמאי. משמע דלשיטת בית שמאי אף שמעובה ואין הכוכבים נראין כשרה וכ"ש אליבא דבית הלל. ורק לכתחילה כתב רבנו חננאל שיש לסכך שיראו כוכבי החמה דהיינו זהרורי חמה, דב"ה לא מכשרי רק בדיעבד. ודבריו הם ע"פ הירושלמי ופירשו המפרשים דדיק לה מלישנא דמתני' דקתני אע"פ שאין הכוכבים נראין מתוכה. (ומפרש התם בכוכבי חמה שנו).
אלא שמשמע מהר"ן והריטב"א ושלטי הגבורים שם דאליבא דבית הלל לא בעינן לכתחילה שיראו זהרורי חמה כדמוכח בברייתא שם דפליגי ב"ש וב"ה בכוכבי חמה וקי"ל כב"ה. וז"ל אין הכוכבים נראין מתוכה כשרה אין כוכבי חמה דהיינו ניצוצות השמש נראין מתוכה בית שמאי פוסלין ובית הלל מכשירין, וכן הלכה, ובירושלמי אמרו שלכתחילה צריך שיהיו כוכבי חמה נראה מתוכה. וכן פסק הרמב"ם (בהלכות סוכה פרק ה הלכה כא) דרך הסכוך להיות קל כדי שיראו ממנו הכוכבים הגדולים, היתה מעובה כמין בית אף על פי שאין הכוכבים נראין מתוכה כשרה. ולפי זה כשעשה סוכה עבה מאוד שאין רואים כלל את זהרורי החמה כשרה ורק לכתחילה צריך שיראו הכוכבים הגדולים ביום דהיינו זהרורי החמה עיין לב"י (סימן תרלא) וכ"כ בסידור רש"י (סימן רסב) ועוד ראשונים די"א אע"פ שבית הילל מכשירין בדיעבד, מיהו לכתחילה בעי, לפיכך יש להחמיר לעשות לכתחילה בסיכוך שיהו כוכבי חמה נראין מתוכה. ובספר מהרי"ל (הלכות סוכות) שמע מרבו מהר"ש ז"ל שהיה מסכך הסכך עב ביותר משום דאי איפשר לסכך כ"כ שלא יהא נראה מתוכו דרך הגג בשום מקום. גם אם אין רואים בלילה מכל מקום ביום רואים כמה חורין וסדקין בכמה מקומות. וכן כתב הפמ"ג (ס"ק ב) דאפשר לענין ראיית הכוכבים די בכל הסוכה אם הוא רואה רק במקום אחד.
ואפשר לומר עוד שגם אם אין המטר יכול לירד בה כשרה בדיעבד מדלא הגבילו עד כמה יהיה עב כדתנן המעובה כמין בית כשרה. ובבית לא יורד מטר. וכ"כ להדיא בספר יראים (סימן תכא דפוס ישן קכג). מדקתני כמין בית שמעינן ולא כבית ממש למדנו שיכול לסככה מעובה כרצונו אך שתראה סוכה אבל בנסרין אפילו פחותין משלשה דהוו קנים בעלמא אחרי שכל הבתים סכוכין בענין זה ואינה נראית סוכה פסולה דלא הוי כמין בית אלא בית ממש. וכן מבואר בתועפות ראם על היראים דהיינו אפי' אין גשמים יורדים לתוכה שפיר דמי. וכד' המהר"ח או"ז (סי' קצד) שמכשיר בזה. והובא בשו"ת יביע אומר (חלק ד – או"ח סימן מט) והשיג עליו שם ולדעתו יותר משמע לדייק מסוף דברי היראים שאם הסוכה "כבית ממש" פסולה, ואם אין טיפות הגשם חודרות אליה הוי "כבית ממש" וכ"ש הפוסקים דסברי דהלכה כב"ה לכתחילה כמ"ש ספר כלבו (סימן עא) ובספר שבולי הלקט (סדר חג הסוכות סימן של): אין כוכבי חמה נראין מתוכה בית שמאי פוסלין ובית הלל מכשירין, כתב בעל הדברות זצ"ל מסתברא לכתחלה צריך אבל דיעבד כשרה כדתנן המעובה כמין בית כשירה ונראה בעיני דהלכה כבית הלל ואפי' לכתחלה וכן פסק בעל היראים ורבינו אפרים זצ"ל דבית הלל אפי' לכתחלה מכשירין.
אלא שר"ת שהובא בטור שנביא דבריו לקמן ובשלטי הגבורים שם כתב שאם עשאה עבה מאוד שאין המטר יכול לירד בה פסולה אע"ג דב"ה מכשירין מעובה כמו בית היינו דוקא שאין כוכבים וחמה נראין מתוכה אבל כשאינו יכול להמטיר בתוכה פסולה אפי' לב"ה. וכ"כ בלקט יושר (חלק א עמוד קמב ענין ה) מעובה כמין בית כשרה, אבל עשוי להגן מגשמים פוסל ר"ת, לכתחלה יהיו כוכבים נראים בלילה בתוכה. והפמ"ג שם כתב: באם היה מעובה הרבה מאוד עד שאין הגשם יכול לירד בתוכו למ"ד דפסולה כל שיש ד' טפחים ביחד סכך פסול מקרי.
ומלשון הטור (באו"ח סימן תרלה) מוכח שאינו סובר כשיטת ר"ת וכן כתב (בסימן תרלא) שאביו הרא"ש לא סבירא ליה שיטת ר"ת מדלא הביאו וז"ל צריך שלא יעשה כסוייה עב מאוד כדי שיהו הכוכבים וניצוצי השמש נראין מתוכה אבל בדיעבד אפילו מעובה כמין בית כשירה ור"ת פסק שאם עשאה עבה מאוד שאין המטר יכול לירד בה פסולה אע"ג דב"ה מכשירין מעובה כמין בית היינו דווקא שאין כוכבים וחמה נראה מתוכה אבל כשאינו יכול להמטיר בתוכה פסולה אפילו לב"ה וא"א ז"ל לא הביא דבריו בפסקיו. וז"ל הרא"ש (פרק א סימן יב) ת"ר סוכת נכרים נשים בהמה כותים סוכה מ"מ כשרה ובלבד שתהא מסוככת כהלכתה אמר רב חסדא והוא שעשאה לצל להתלונן תחתיה מחורב וממטר . אבל לצניעותא בעלמא אין שם סוכה עליה. ורבינו תם פי' שעשאה לצל ולא מעובה להגן מן המטר. וגם רבינו ירוחם (תולדות אדם וחוה נתיב ח חלק א דף נה טור א) פירש כדעת הרא"ש כשעשויה לצל שמסוככת יפה בענין שניכר שעשוי' להגן מחורף וממטר אבל אם עשויה וכו' והביא את דעת ר"ת וכתב שדעת הרא"ש עיקר ע"ש. וגם מרן בשו"ע (סעיף ג) לא הביא את ר"ת רק כתב דרך הסיכוך להיות קל, כדי שיראו ממנו הכוכבים הגדולים; היתה מעובה כמין בית, אע"פ שאין הכוכבים נראים מתוכה, כשרה.
אלא שהמעיין בדברי הב"י יראה שלא רק ר"ת כתב לפסול אלא שכן כתבו גם הגהות מיימון בפרק ה' (ה"ט אות ט) וכן כתב המרדכי (סי' תשלב) בשמו וכתב שמתוך פירוש רש"י משמע דכשרה, והעלה דיש להחמיר לכתחלה לעשות הסיכוך כדי שיהיו כוכבי חמה נראין מתוכה, וגם הרא"ש כתב דברי רבינו תם בפרק קמא (סי' יב) גבי סוכת גנב"ך ורקב"ש, ומ"ש הטור שהרא"ש לא הביא דבריו בפסקיו היינו לומר שלא הביאם במקום שהיה לו להביאם דהיינו בפרק הישן אמתניתין דהמעובה כמין בית אף על פי שאין הכוכבים נראין מתוכה כשרה. וגם המג"א (ס"ק ב) פסל בזה שציין ללבוש שפוסל כשאין המטר יכול לירד בה וכ"פ הב"ח. וכ"כ בית שואבה (דף נז) ורבינו זלמן (ס"ק ה) וקיצור שולחן ערוך (סימן קלד סעיף ה) ובעל המשנ"ב (ס"ק ו) בשם אחרונים והרב רצאבי (חלק ג סימן קטו סעיף ה) דמ"מ אם היא מעובה כ"כ עד שאין הגשמים יכולים לירד בתוכה אפילו כשיורדין גשמים מרובים וא"כ הוי כעין בית יש להחמיר ולפסול משום גזירת בית. ומ"מ בדיעבד כאשר א"א ליטול קצת מהסכך מפני איזה סיבה יש לסמוך על המכשירין.
איברא דעדיין לא מוכח שהכרעת מרן הב"י דפסלינן סוכה מעובה כשאין המטר יכול לחדור בה דאם כן היה צריך לפרש דבריו בשו"ע ולא לסתום, וכ"ש לדעת הראשונים גדולי עולם הנ"ל דסברי אליבא דב"ה שרי לכתחילה לסכך את סוכתו אף שלא נראה זהרורי חמה ממנה. ומדשרי שלא יראו זהרורי חמה בדיעבד ומרן לא הזהיר על כך ולא חש לזה משמע דלא קפיד בדיעבד אם לא יחדרו בה גשמים. ועוד נראה לומר במקום שהגשמים נוטפין מוטב לסכך סיכוך עב ויאכל בסוכה משיאכל חוץ לסוכה.
וכן חזיתי לחיד"א בברכי יוסף (ס"ק ב) שהעלה כן דמסתמות דברי מרן משמע דדעתו דעת עליון להכשיר אפילו אין המטר יורד מתוכה, ובדיעבד מיהא כשרה בכל גוונא. וזו סברא מציעתא, דאיכא מאן דמכשר אף לכתחילה לעשותה כאשר חפץ בה מעובה כבית ממש, וכמבואר בספר שבלי הלקט (בשלם, סי' של), וכמה גדולים סברי דבדיעבד מיהא כשר. אבל האחרונים פסלו אף בדיעבד. ומיהו נראה דבדיעבד, כאשר יהיה האופן דא"א ליטול קצת מהסכך מפני סיבה, יש לסמוך על המכשירין. וכ"כ ערוך השולחן (ס"ק ה) בשעת הדחק יש לסמוך על דעת הרא"ש להכשיר כשאין גשמים יורדין לתוכה. וגם בשו"ת אגרות משה (חלק או"ח ה סימן מג) ציין לרבוותא שמכשירין אף בסיכוך עב מאד שאין הגשמים יכולין לירד לתוכה, כה"ר שמשון גיסו של ר"ת שהביא הגמי"י, ומשמע שגם הרמב"ם סובר כן מדלא הזכיר פסול זה, וגם ברש"י לא מצינו שמפרש שהוא פסול, וכדמשמע מהגמי"י דלא ס"ל לרש"י שהוא פסול ולכן עדיף לסכך סיכוך עב מלאכול מחוץ לסוכה. ושו"ר שכתב המג"א דבגשמים מנטפין יפרוס סדין ויאכל שם, מאחר שאיכא מרבותינו מי שמכשרי סוכה שאין יכולין הגשמים לירד לתוכה, והוא רק להחמיר ע"ש והסכים עימו בית השואבה (בדף מג:) שלא יברך לישב בסוכה ודלא כהר' אליה רבה שדעתו שיברך שם. ואם בפריסת סדין היקלו כ"ש שעדיף סיכוך עב מלפרוס סדין שפסול לסיכוך.
ומ"מ לענין מ"ש הפוסקים בדעת ר"ת דאם עשה מעובה סכך שאין גשמים יכולים לרדת לתוך הסוכה, שפסול מן התורה. עי' בשו"ת שבט הלוי (חלק י סימן צג) ובתשובת שבט הלוי (ח"ז סי' ס') דמשמעות הטור ושו"ע דלא כר"ת בזה, ורק בדרך חומרא. ובפמ"ג (במ"ז סי' תרכ"ט ס"ק כ"א) כתב אין המטר יכול לירד יש מכשירין ויש פוסלים עיין מג"א סי' תרל"א ס"ק ב' ע"כ, והיינו מדכ' דמג"א רק והלבוש פוסל, ועיין בשבה"ל ח"ז שם גם בארתי דאין מוכרח דלר"ת עצמו יפסול מה"ת די"ל היטב דאינו דומה לפסול נסרים שבתוס' ע"ש. דהיינו שאף ר"ת פיסולו רק מדרבנן. ועיין עוד בזה בכף החיים (אות י) ובשו"ת יביע אומר שם ובשו"ת ציץ אליעזר (חלק טו סימן כח).
ולכאורה אם איתא כדברינו דעדיף לסכך סיכוך עב עד שאין הגשמים חודרים בה מלאכול מחוץ לסוכה, א"כ מדוע לא נחייבו לסכך בסיכוך עב בכדי לצאת ידי חובה בליל ראשון של החג באכילת כזית לסוברים שהמצטער פטור מסוכה גם בליל הראשון של החג, עיין לדברינו (בסימן יט) כשאלת ר"ת, צ"ל שדרך הסכך להיות קל דהיינו ארעי וזהו הסוכה שחייבה התורה דהא כשאין זהרורי חמה נראין מתוכה אין זו דומה לסוכה. אליב' דב"ש. מיהו לכתחילה בעי שיהו כוכבי חמה נראין מתוכה. לפיכך יש להחמיר לעשות לכתחילה הסיכוך שיהו כוכבי חמה נראין מתוכה אמנם בדיעבד סיכוך עב כשר. וכמ"ש בחידושי הריטב"א סוכה (דף ב.) ר' זירא אמר מהכא וסוכה תהיה לצל יומם מחורב. הקשו בתוספות אם כן נילף מהתם נמי דבעינן סוכה ראויה להיות מחסה ומסתור מזרם וממטר, ולאו מילתא דהא בקרא נקיט תרי לישני צל סוכה ומחסה לזרם ומסתור למטר, וכיון דמיחד צל לסוכה שמעינן אגב אורחא דלא מיקרי סכך אלא בשראוי לצל, ותו דלישנא יתירא דייקינן דהוה ליה למימר וסוכה תהיה יומם מחורב כלומר שהסוכה סוככת ביום מחורב כדכתיב בעלמא לא ימוש עמוד הענן יומם שפירושו ביום ולמה ליה למימר תהיה לצל אלא ודאי אגב אורחיה קמ"ל שאין סוכה אלא הראויה לצל. ושו"ר בשו"ת מהר"ח אור זרוע (סימן קצד) שהרבה להשיג על רבינו תם והעלה שהתורה התירה לעשות סוכה שתציל מן הגשמים ע"ש ולמהרש"א בעבודה זרה דף (ג.) (בד"ה מקדיר עליהם חמה) שיכול לעשותה מעובה הרבה וכשרה ע"ש. לפי זה נמצא שרוב בנין ומנין מתירים לסכך סיכוך עב המציל מפני המטר וכ"ש שבדיעבד שרי ובפרט בליל חג הראשון. ושו"ר לבית שואבה (דף ז.) בשם גינת ורדים סוכה המעובה ע"י שלג ונעשה כעין תקרה כשרה. ע"ש.
לסיכום: במקומות הקרים יכול לעבות את סוכתו אפילו שלא יראו הכוכבים ואם לא מועיל יעבה אותה עד שלא יראו אף זהרורי החמה.
פירות הנושרים:
1. די במקום אחד שיהיה סכך לא מעובה בכדי לראות משם את הכוכבים.
2. הסכמת רוב מנין ורוב בנין של הפוסקים שסוכה מעובה עד שאין חודר אליה מטר כשרה וי"א פסולה.
3. לפסולים סוכה מעובה שאין המטר חודר בה אותו חלק שאין המטר חודר לסוכה פסול אם גודלו מעל ד"ט על ד"ט.
4. לכתחילה די שיסכך את סוכתו כך שיראה את הכוכבים הגדולים הנראים ביום. ויש מחמירים דלכתחילה צריך שיראו כוכבי לילה.
5. במקום שהגשמים מרובים מוטב לסכך סיכוך עב משיאכל חוץ לסוכה.
6. לכתחילה צריך שיראו זהרורי החמה.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב ניסים בריח שליט"א
מועדי ניסים
הרב ניסים בריח שליט"א
בהסכמת מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5