——–
הנה מלשון הגמ' סוכה (דף טז:) דשרי אף כמה לבודים נראה שהוא אף לכתחילה, כדאיתא התם: אמר רב חסדא אמר אבימי: מחצלת ארבעה ומשהו מתרת בסוכה משום דופן. היכי עביד תלי ליה באמצע, פחות משלשה למטה ופחות משלשה למעלה, וכל פחות משלשה כלבוד דמי. פשיטא מהו דתימא: חד לבוד אמרינן, תרי לבוד לא אמרינן, קא משמע לן. ואם נפשך לומר דילמא בדיעבד הוא אינו כן דמוכח מלשון רבינו ירוחם (בתולדות אדם וחוה נתיב ח חלק א דף נו טור ב) דזהו לכתחלה שכתב פירוש משלשל שאמרנו דמותר מלמעלה למטה כשלא נשאר בין הכותל והקרקע שלשה טפחים אפילו שהתחיל מלמעלה כשאין הסוכה גבוה רק עשרה כמו שכתבתי לאו דוקא בדיעבד אלא אפילו לכתחלה מותר.
וידוע בכמה דוכתי דכל פחות מג' כלבוד דמי דהלכה למשה מסיני היא ומרן בשו"ע (או"ח סימן תרל סעיף ט) הביא את הגמ' הנ"ל להלכה וז"ל היו דפנותיה גבוהים שבעה ומשהו והעמידם בפחות משלשה סמוך לארץ, כשרה, אפילו הגג גבוה הרבה ובלבד שיהא מכוון כנגדן; ואפילו אינו מכוון ממש, רק שהוא בתוך שלשה כנגדו, כשרה; ואם אינה גבוהה אלא עשרה טפחים, אפילו אין בדופן אלא ארבע ושני משהויין, כשרה, שמעמידה באמצע ואמרינן לבוד למעלה ולמטה, וחשוב כסתום. עכ"ל. וכפי שכתבנו לעיל דשרי כמה לבודין כך ראיתי בפני יהושע סוכה שם שביאר הענין דודאי היכא שכל הלבודין בענין אחד לא שייך לחלק בין חד לתרי ואפילו טובא כיון שדרך מחיצה בכך לעשות מחיצה של קנים או של חבלים בשיירה.
וכן ראינו היכא דהוו קנים או עצים שהיא מסוככת בהן אין בנויין ומונחין בשויין אלא מעורבבין, כי הא דאמרינן גבי סוכה המדובללת (סוכה דף כב.) מאי מדובללת מבולבלת, שמבולבלין אותן קנים ועצים שהיא מסוככת בהן בשתי שעל ערב ובערב על השתי, וכיון שאינן מונחין בשווין, נראית חמה מלמטה ופסולה. ואם אין בין עליונים לתחתונים ג' טפחים, רואין אותן כאילו הן זה על גב זה, וזה הוא לבוד שאמרו חכמים בו בכל מקום.
ובדאיכא סכך פסול שני טפחים ואויר פחות משלשה ושני טפחים סכך פסול מספקא לן אי חשיבי פחות משלשה כאילו סתום בסכך כשר ומפסיק ואין כאן ארבעה טפחים סכך פסול לפסול או שמא אויר פחות משלשה הוי כמאן דליתא והרי יש סכך פסול ביחד שיעור ארבעה טפחים. והסתפקו בזה רא"ש (סוכה פרק א סימן לג) וראבי"ה (ח"ב סוכה סימן תרכו). ורבינו ירוחם (תולדות אדם וחוה נתיב ח חלק א דף נו טור ג) ובטור וב"י ושו"ע (או"ח סימן תרלב סעיף ד) ומיהו אם אין בפסולין ד' ואויר פחות מג' מפסיק אין האויר משלימו לד' שנאמר שיהא חשוב כסתום מחמת לבוד דלא אמרינן לבוד להחמיר. ומ"ש הרב ב"ח בענין גג שסילק מעליו הרעפים ונשארים עצים דקים בגג, ובאותו בית בנה סוכה, שהתנה הב"ח היתר זה דוקא אם יסכך על עצים דקים אלו או תחתיהם ובתנאי שלא יהיה ביניהם פחות מג' טפחים, דאז אמרינן לבוד ונעשו כדף א', ע"ז כתב המ"א בסי' תרכ"ו סק"ו שדבריו תמוהים דהא פשוט דלא אמרינן לבוד כיון שסכך כשר ביניהם והביא ראיה ממ"ש בסי' תרל"א ס"ח סככה בשפודים וכו', עכ"ד יעו"ש ובמחצית השקל שם דר"ל דלא אמרינן לבוד אלא כשיש הפסק אויר אבל כשמפסיק דבר אחר לא אמרינן לבוד וכן תפסו האחרונים להלכה. והפמ"ג (בסימן תרלב ס"ק ה) ביאר את שיטת המג"א דיש שני סוגי לבוד אחד לחבר אחד עם האחר והשני להחשיב את האויר כמקום סתום עיין שם מתי אמרינן להחמיר או להקל ובשו"ת ישמח לבב (חלק או"ח סימן טז) שהרחיב בזה.
ובגמ' (דף י"ח.) פליגי האם יש לבוד באמצע הסוכה שלא סמוך לדופן או אין לבוד באמצע. ופסק הרי"ף ועוד בסוכה (דף ט.) בסכך באמצע פליגי בה רב אחא ורבינא חד אמר יש לבוד באמצע וחד אמר אין לבוד באמצע והלכתא יש לבוד דקי"ל דבכל התורה כולה רב אחא ורבינא רבינא לקולא והלכתא כותיה. והיה נראה לומר שאף לבוד באמצע הסכך הוא הל"מ כמ"ש בסידור רש"י (סימן רלט) ובמחזור ויטרי (סימן שנח) ואפי' באמצע אמרי' כלבוד דמי וכשר. ומסתמא דממקום שלמדנו דין לבוד הסמוך לדופן למדנו דין לבוד באמצע. ומנא לן דכל פחות משלשה באויר אמרי' לבוד. וכל פחות מארבע אמות בדופן אמרי' דופן עקומה. הכי איתא בפ"ק דעירובין ובפ"ק דסוכה: אמ' רב חייא בר אשי אמ' רב שיעורין חציצין ומחיצין הלכה למשה מסיני ואמרי' עלה לר' מאיר. כי אתאי הילכת' לגוד וללבוד ולדופן עקומה. גוד. דאמרי' גוד אסיק מחיצתה. לבוד. הא דאמרן. דופן. דאמרי' דופן עקומה. והני מילי פחות מד' אמות. ארבע אמות פסולה. וכן בחצר שמוקפת אכסדרה. אלא שראיתי לשו"ת הרמ"ז (סימן טו) שהעלה דאין זה משום הל"מ כדכתב הר"ן שם ומשום כך הרי"ף והרא"ש דפסקו הילכתא דיש לבוד באמצע לא מטו בה מפני שסובר שהוא הל"מ אלא מטעם הכלל דקי"ל דכל היכא דפליגי רב אחא ורבינא רב אחא לחומרא ורבינא לקולא הילכתא כרבינא לקולא.
לסיכום: מותר לכתחלה לעשות לבוד.
פירות הנושרים:
1. בענין אחד מותר לעשות לבודים כמה שרוצים.
2. אמרינן לבוד בגובה.
3. לבוד הוא הל"מ.
4. אמרינן לבוד עד ג"ט.
5. אמרינן לבוד באמצע הסכך.
6. מחצלת ארבעה ומשהו מתרת בסוכה שגובהה י"ט משום דופן. דתלי ליה באמצע, פחות משלשה למטה ופחות משלשה למעלה.
7. לא אמרינן לבוד להחמיר אלא להקל.
8. כשיש סכך פסול שני טפחים ואויר פחות משלשה ושני טפחים סכך פסול מספקא לן אי חשיבי פחות משלשה כאילו סתום בסכך כשר ומפסיק ואין כאן ארבעה טפחים סכך פסול לפסול או שמא אויר פחות משלשה הוי כמאן דליתא והרי יש סכך פסול ביחד שיעור ארבעה טפחים ופסלינן מספק.
9. וכשאין בפסולין ד' ואויר פחות מג' מפסיק אין האויר משלימו לד' שנאמר שיהא חשוב כסתום מחמת לבוד דלא אמרינן לבוד להחמיר.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב ניסים בריח שליט"א
מועדי ניסים
הרב ניסים בריח שליט"א
בהסכמת מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5