——–
הכי אמרינן בסוכה (דף ד.) ובכמה דוכתי בית שנפחת וסיכך על גביו אם יש מן הכותל לסיכוך ארבע אמות פסולה. הא פחות מכאן כשרה וזהו מה שאמרו (בדף יז.) רב ושמואל אמרי תרוייהו משום דופן עקומה ע"ש. דארבע אמות לא נאמ' למשה מסיני דופן עקומה. אבל בפחות מיכן כשירה. דהלכה למשה מסיני רואין תקרת הבית כאילו היא ראש הדופן שנעקם למעלה ואין כאן סכך פסול פוסל. וכפרש"י שם אם יש מן הסיכוך הכשר ולכותל ארבע אמות פסול, דבארבע אמות לא נאמר למשה מסיני דופן עקומה, אבל בפחות כשרה, הלכה למשה מסיני רואין תקרת הבית כאילו היא הדופן שנעקם למעלה, ואין כאן סכך פסול לפסול הסוכה, ולא יישן תחת זה. וטעם לד' אמות כתב בספר הלכות גדולות (סימן יד) דכל פחות מארבע אמות אמרינן חזייה לההוא דופן כמאן כמקרבא גבי סכך דמי וכשרה.
ומצינן דאיפליגו הראשונים בזה אי בעינן שהדפנות יגיעו לסכך או לאו. הריטב"א והר"ן שם סבירא ליה דנראין דברים דהא בשהדפנות מגיעות לסכך דאי לא לא שייך למימר בה דופן עקומה. והטור (באו"ח סימן תרלב) סבירא דלא בעינן שיגיעו לסכך והב"י שם נראה לו שלמד כן מרש"י דאמרי' דופן עקומה אפי' אין הדופן אלא י' טפחים והגג גבוה ממנו הרבה שאנו רואין הדופן כאילו עולה עד למעלה ואז נאמר דופן עקומה. שאע"פ שהסכך גבוה מן הדפנות כמה, אמרינן דופן עקומה להכשיר, ולמד מרש"י שכתב בלשונו (דף יז.) "דאם כן גבי אויר נמי נימא הכי" כלומר היכא שהסיכוך מרוחק מן הדפנות בהמשכה כמו במתניתין שנמצא אויר מפסיק בין הדופן ולסכך במשך, ואם איתא דכל שמפסיק אויר בין הסכך ולדופן בגובה לא אמרינן דופן עקומה לא הוה שייך לומר גבי אויר דריחוק דמשך דנימא דופן עקומה דכ"ש הוא וציין לר"ן שחולק עליו. דהיינו דעת הר"ן והריטב"א כשהדפנות מגיעות לסכך עסקינן אבל אין דפנות מגיעות לסכך לא אמרינן דופן עקומה וטעם לדבר הובא בהגהות רעק"א שם ובשו"ת אבני נזר (חלק או"ח סימן צב) כיון שלא נוכל לומר דופן עקומה בלא גוד אסיק ולבוד. וחשיב שני הלכות למשה מסיני כאחד, והא לא אמרינן.
מבואר יוצא שדין זה שנוי במחלוקת ראשונים דיש אומרים לא אמרינן דופן עקומה בהיכא דאין המחיצות מגיעות לסכך וי"א דאמרינן דופן עקומה. ומרן ז"ל לא גילה דעתו לא בב"י ולא בשו"ע. והאחרונים נחלקו בזה דדעת הב"ח (בסימן תרלב) ומג"א (סק"א) ובשו"ת פנים מאירות שהובא בבאר היטב וערוך השולחן (סק"ד) דבעינן דפנות מגיעות לסכך כדעת הר"ן. ומאידך הט"ז (בסק"א) ואלי' רבה (סק"ב) ס"ל כדעת הטור ורש"י דאפילו בדופן עקומה לא בעינן דפנות מגיעות לסכך. וכן הוכיח בשו"ת משפטי עוזיאל (כרך ג או"ח סימן עז) כדברי הט"ז דמה שכתב מרן בשו"ע דופן עקומה היינו לומר שאנו רואים כאילו הכותל נעקם ויחשב זה הסכך הפסול כגון הכותל והיינו כפרש"י, לפי זה גם כשהדופנות אינן מגיעות לסכך מכשירם מדין דופן עקומה, ותמה שם על המג"א.
ותו כתב להוכיח מאי שנא מהא דאמרינן (בסי' תר"ל ס"ט) בדפנות גבוהים ז' ומשהו: אפילו הגג גבוה הרבה, ואפילו אינו מכוון ממש רק שהוא בתוך שלשה כנגדו כשרה, הרי לפניך שמתחלה אמר כאילו הוא גבוה עד הסכך ואחר כך אמר לבוד למעלה מהסכך, והכי נמי לענין דופן עקומה, דהני תרויהו לבוד ודופן עקומה הלכה למשה מסיני הם. ולמה לא נשוה אותם. ועם כל זה כתב בסוף דבריו: אמנם נראים דברי הטו"ז להלכה בכל זאת אין בידינו להכריע בה, וראוי לחוש לדברי הר"ן שלא להכשיר סוכה בדופן עקומה שהדפנות גבוהות מן הסכך. וכן נראה משו"ת רב פעלים (חלק ב – או"ח סימן סה).
וביאור שיטת הר"ן דלא אמרינן שני הלכות יחד מבוארים בפי' הב"ח שם ויותר מבוארים בשו"ת רבי עקיבא איגר (מהדורה קמא סימן יב) דאין הסוכה מתכשרת ע"י ב' הלכתות יחד לבוד ודופן עקומה וטעמו של הר"ן הוא משום דהכא א"א לדון על הלכה אחת אלא מכח אידך, וכמו שמצינו דוגמת זה למ"ד אין לבוד מאמצע משום שא"א לדון על לבוד רק מכח דאמרינן דופן עקומה ונעשה אויר מהצד זהו לא אמרינן הלכה אחת מכח הלכה אחרת, וה"נ בנדון דידן באין דפנות מגיעות לסכך דל"ש לדון דע"ק כיון דיש כאן אויר, אא"כ תדין תחילה גוד אסיק ומגיעות לסכך, ואזי שייך לדון דע"ק זהו לא אמרינן, אבל אם כל הלכה והלכה שייך לדון לעצמו אמרינן ביה כמה הלכתות. ותמה על שלא הובא מסברת הר"ן לדינא דהא הטור וש"ע (סי' תר"ל ס"ט), היו דפנות גבוהים וכו' ואפילו אין מכוון ממש רק שיהיה בתוך ג' כנגדו וכו' והב"י כ' על הראשון אפילו גבוה הרבה ועל השני אפילו אינו מכוון, ובאמת כל חד וחד דין באפי נפשיה והטור והב"י הרכיבו שניהם, דבגבוה וגם אין מכוון ממש דשריא, ולפי הר"ן הנ"ל אינו כן, דהא א"א להתחיל לדון לבוד עד שנדון תחילה גוד אסיק וזה לא אמרינן להר"ן הנ"ל, ופלא בעיני על הב"י שלא הביא דברי הר"ן הנ"ל בדרך חולק עם הטור ע"ש.
וגם הרא"ה ז"ל שהובא בשו"ת הרדב"ז שנביא לקמן בס"ד העלה כן מדאמרינן המשלשל דפנות מלמטה למעלה אם גבוהים מן הארץ עשרה טפחים כשרה, אע"ג דאין דפנות מגיעות לסכך דאמרינן גוד אסיק מחיצתא, ר' יוסי אומר כשם וכו' דאמרינן נמי גוד אסיק מחיצתא ע"כ. הנה לדעתו ז"ל צריכינן לגוד אסיק, וכיון שכן הא דתנן הרחיק את הסיכוך מן הדפנות, על כרחך כשהדפנות מגיעות כנגד הסכך, דאי לא הוי גוד ולבוד וגוד ולבוד לא אמרינן, וכן כתב הר"ר טודרוס הלוי ז"ל: וז"ל, הרחיק את הסיכוך מן הדפנות ג' טפחים, פי' שהיה הדופן גבוה עד כנגד הסיכוך, אלא שהסיכוך כנוס לפנים ונשאר אויר, ומשפת הסיכוך עד הדופן ג' טפחים פסולה, דאויר פוסל בשלשה, ומפני זה כתב הרמב"ם ז"ל גבי המשלשל דפנות מלמטה למעלה, אם גבוהות מן הארץ עשרה טפחים כשרה, אע"ג שהסיכוך גבוה מהם הרבה, ובלבד שיהיו מכוונות תחת שפת הסיכוך, אפשר שדעתו שאם לא היו מכוונות כנגד שפת הגג אפילו לא היו רחוקות מכנגדו אלא פחות מג' פסולה, משום דהשתא צריכינן למימר בה תרתי גוד ולבוד, וכיון שאין שם דופן ממש כנגד שפת הגג אין לומר שם לבוד. ואכן כוון לאמת בדברי הרמב"ם שראיתי בחדושי הרמב"ם שחוברו ע"י בנו אברהם דפסלינן בהא ואף בפחות בג' טפחים משום דהשטא צריכינן למימר בה גוד אסיק ולבוד דכיון שאין שם דופן ממש כנגד שפת הגג אין לומר שם לבוד עכ"ל.
ונראה שאין מקום להעיר בזה על מרן שלא הביא את סברת הר"ן (בסימן תר"ל), דבזה אף הר"ן מודה, דלא אמרינן הכי אליבא דהר"ן אלא היכא דצריכינן לגוד לאשלומי מחיצתא, אבל הכא אית לן מחיצה שלימה של עשרה ולא צריכינן לגוד כלל, וליכא אלא לבוד, וכל פחות משלשה כלבוד דמי. וזה מוכח מהר"ן ז"ל בשם הרי"ף ז"ל ולפי דעת הרי"ף ז"ל כי אמרינן בגמרא כי איצטריך הלכתא לגוד וללבוד ולדופן עקומה, מאן דמני גוד אסיק בהדייהו לענין שבת איתמר, דלגבי סוכה ליכא גוונא דנימא ביה גוד אסיק, דהא מסקינן דאפילו על שפת הגג פסולה עכ"ל. ואם כן טעמא דמשלשל דפנות לא הוי משום גוד אסיק, דלא אצטריכינן להכי היכא דאיכא מחיצה שלימה. וכמובא בשו"ת רדב"ז (מכתב יד או"ח יו"ד חלק ח סימן עו). (ולקמן נבאר בס"ד אמאי לפי האמור לא אמרינן דופן עקומה להר"ן כשלא מגיעות הדפנות לסכך) ומטעם זה פסק בשו"ע כדברי הר"ן והטור דלא פליגי כשהיו דפנותיה גבוהים מן הארץ יו"ד טפחים או אפילו אין בהם אלא ז' ומשהו והעמידן בפחות מג' סמוך לארץ כשרה אפילו הגג גבוה הרבה, ובלבד שיהא מכוון כנגדן, ואפילו אינו מכוון ממש רק שהוא בתוך שלשה כנגדו כשרה. וכעין זה ראיתי שהעלה באור לציון (חלק א סימן מג).
וכן הוא בחידושי הריטב"א שם ובספר שבולי הלקט (סדר חג הסוכות סימן שלה) ועוד ראשונים, דסברי אע"ג דאמרינן בעלמא גוד אסיק מחיצתה לענין סוכה לא אמרינן דאמר רבא מחיצות הניכרות בעינן וליכא. וז"ל: מסתברא דהלכתא כרבא דלא אמרינן גוד אסיק כלל וכרבנן דלא מכשרי אלא בשתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח כדאיתא באידך מתניתא בהדיא, וזה דעת רי"ף שלא הביא בהלכותיו כלום מכל זה, ואע"ג דבעירובין קרי להו רבא בין גג לגג מחיצות הניכרות היינו לענין שבת אבל לענין סוכה אינן ניכרות אפילו על שפת הגג. וכ"כ הרא"ש בסוכה (פרק א סימן ו) ת"ר נעץ ארבע קונדיסין על הגג וסכך על גבן. רבי יעקב מכשיר. וחכמים פוסלין. אמר רב הונא מחלוקת על שפת הגג. דרבי יעקב סבר אמרינן גוד אסיק מחיצתא. ורבנן סברי לא אמרינן גוד אסיק מחיצתא. אבל באמצע הגג דברי הכל פסולה. ור"נ אמר באמצע הגג מחלוקת ופלוגתייהו ברואין כדאיתא באידך ברייתא דרבי יעקב מכשיר במחיצה טפח. איבעיא להו באמצע הגג מחלוקת אבל על שפת הגג דברי הכל כשרה. או דלמא בין בזו ובין בזו מחלוקת תיקו וכיון דסלקא בתיקו עבדינן לחומרא כרבנן דפסלי בזו ובזו ואליבא דר"נ ולכך השמיטה הרב אלפס ז"ל. וכן פסקו רבינו ישעיה וה"ר אבי"ה ז"ל. דבין באמצע ובין על שפת הגג פסולה. וכן מרן פסק בשו"ע שם (סעיף ו) דלא מועיל גוד אסיק בסוכה. איברא שהובא דעת הר"ן בפני יהושע בסוכה (דף ד:) דלית לן כלל הלכתא גוד אסיק לענין סוכה והוא חלק עליו וכתב בסוף דבריו אף שאיני כדאי מכל מקום הדברים ברורין מעצמן דאיצטריך הלכתא דגוד אסיק להכשיר דפנות שאין מגיעות לסכך. וכן נראה מהמשנ"ב (סימן תרל ס"ק מג) מדכתב דאמרינן גוד אסיק מחיצתא והוי כאלו המחיצות מגיעות לסכך.
ולפי שיטה זו דלא בעינן כלל גוד אסיק באופן שיש לדופן י"ט וכנ"ל שכן דעת הר"ן. נמצא שדברי מרן (בסימן תרל) הם סברת הר"ן ולכן לא הגיה המג"א שם כלום ולא קשיא כלל דלא אמרינן גוד אסיק הכא דאית לן מחיצה שלימה של י' טפחים דלא צריכין לגוד כלל אלא ללבוד בלבד. ואם כן צריך לפרש את דברי הר"ן ומרן גם (בסימן תרלב) דלא בעינן גוד אסיק. ואם כן למה לא התיר הר"ן אלא בדפנות המגיעות לסכך בכדי לומר דופן עקומה. דהא הר"ן כתב להדיא באין דפנות מגיעות לסכך לא אמרינן דופן עקומה כיון דיש כאן אויר וברור דיש לדופן י"ט עיין לטור. (אמנם לפמ"ש הפנ"י והמשנ"ב ניחא שפיר).
ושמא יש לפרש את דברי הר"ן ולומר דלא אמרינן גוד אסיק בסוכה הכוונה כשיש מחיצה של עשרה די בזה להכשיר את הסוכה ולא צרכינן לגוד אסיק כלל זהו דוקא שהוא לכוון הסכך ותוך ג"ט הוא לבוד כדלעיל דהא יש לדופן י"ט לא צריך יותר להכשר הסוכה. אבל שונה כשהדופן הוא המשך לדופן העקומה שהוא בעצם סכך הפסול עד ד' אמות ושניהם יחד נחשבים לדופן העקומה דבעינן היכר בסכך הפסול מהיכן מתחיל והיכן מסתיים מטעם דעד ד"א לא פסלינן בדופן עקומה וכשאין מחיצות מגיעות עד לסכך למה לא נצרף את אותו אויר שמעל הי' טפחים כהמשך עם הסכך הפסול (כי אפשר לצרפו לדופן האנכית ואפשר גם לצרפו לסכך הפסול) הלא חד הם ושמם מעיד עליהם דופן עקומה. וכמו שג"ט אויר בסכך הפסול פוסל שהוא חלק מהדופן מזה נראה לומר שאין חילוק באויר בגובה דופן עקומה לאויר במשך ואם יש אויר במשך ופוסל ה"נ כשיש אויר בגובה פוסל דופן עקומה. ומשום זה יש לעשות היכר לסיום הדופן עד הסכך ומשם מתעקם הדופן והוא הסכך פסול ולא נמנה אתו יחדיו חלק מהדופן האנכי. דהא שרי דופן עקומה הלכה למשה מסיני עד ד' אמות. ואולי לזה התכוון ערוך השולחן שם ובספר מועדים וזמנים לרב שטרנבוך (חלק ו סימן עד). ובשו"ת שבט הלוי (חלק א סימן קסח) שהעלה היכא דיש לפנינו ב' מיני לבוד: הראשון, ב' טפחים סכך פסול בטל לסכך כשר שאצלו מטעם לבוד דבטול, ועוד ב' טפחים אחרים כאלו של סכך פסול (ואויר ביניהם) ועוד לבוד שני, דאויר שנמצא בין ד' טפחים סככים פסולים. והשתא יש ספק עצום לפנינו, אם נימא להקל דלבוד דבטול מבטל הסכך הפסול לסכך הכשר לכל צד והו"ל סכך הפסול כמאן דליתא, ומתכשר מטעם לבוד דאויר בינתים ואין לבוד דבינתים דאויר מבטל הלבוד שמשני הצדדים דהו"ל כאלו לבוד האויר משני צדדים רק לסכך כשר, או דילמא כיון דאיכא לבוד בינתים לענין אויר שוב חוזר וניעור גם הסכך פסול פחות מכשיעור שמשני הצדדים שהי' זולת זה בטל, ואיכא ד' טפחים סכך פסול באמצע. עיין עוד בזה באריכות בשו"ת פנים מאירות (חלק א סימן סא).
ולפי זה לא קשיא כלל מה שתמהו בשו"ת רבי עקיבא איגר ובשו"ת משפטי עוזיאל שם על המג"א (רסי' תרל"ב) דהעתיק לשון הר"ן והא לכאורה אינו להלכתא, כפי פסק הש"ע (סימן תר"ל הנ"ל) ושם (בסי' תר"ל) ולא העיר המג"א כלום ובזה גם מיושב קושית הט"ז. דמה שכתב המ"א על דברי מרן (סימן תרלב סק"א) דוקא כשהדפנות מגיעות לסכך מהטעם הנ"ל, הנה בסימן תרל לא הגיה כלל מטעם דלא אמרינן גוד אסיק בסוכה כדלעיל.
ודע דדינא דדופן עקומה אמרינן רק כשיש סכך כשר ז"ט על ז"ט וזה נקרא סוכה גדולה כל שאילו ינטל הסכך פסול, ישאר בה שבעה טפחים על שבעה טפחים סכך כשר. ופחות מזה לא אמרינן דינא דדופן עקומה. עיין לאור לציון (חלק א סימן מב) בביאור מג"א דבעינן ט' ומחצה ומה שכתב מרן ז' על ז' אינו מדוקדק ע"ש עוד בזה.
לסיכום: אין להכשיר דופן עקומה אלא כשהדופן מגיע לסכך.
פירות הנושרים:
1. י"א שדופן עקומה אע"פ שאינה מגיעה לסכך מותר ובתנאי שיש שיעור של י"ט לדופן.
2. ארבע אמות לא נאמ' למשה מסיני דופן עקומה. אבל בפחות מיכן כשירה דהלכה למשה מסיני.
3. אין ישנים תחת דופן העקומה.
4. דופן עקומה יכולה להיות מכל הרוחות.
5. לא אמרינן גוד אסיק בסוכה.
6. כשהיו דפנותיה גבוהים מן הארץ יו"ד טפחים או אפילו אין בהם אלא ז' ומשהו והעמידן בפחות מג' סמוך לארץ כשרה אפילו הגג גבוה הרבה, ובלבד שיהא מכוון כנגדן, ואפילו אינו מכוון ממש רק שהוא בתוך שלשה טפחים כנגדו כשרה, וי"א דבעינן שיהיה מכוון ממש.
7. נעץ ארבע קונדיסין על הגג וסכך על גבן. על שפת הגג. וכו"ש באמצע הגג פסולה.
8. פירוש דופן עקומה אין הכוונה שהדופן מתעקם ומגיע לסכך הכשר אלא עולה למעלה ישר ושם מתעקם ומגיע לסכך הכשר.
9. סכך הפסול הוא חלק מדופן העקומה.
10. ג"ט אויר בסכך הפסול פוסל את הסוכה.
11. לא אמרינן גוד אסיק ולבוד יחד.
12. דופן עקומה אמרינן רק בסוכה גדולה כל שאילו ינטל הסכך פסול, ישאר בה שבעה טפחים על שבעה טפחים סכך כשר.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב ניסים בריח שליט"א
מועדי ניסים
הרב ניסים בריח שליט"א
בהסכמת מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5