——–
מה שנסתפק אם מותר לדלג תור או לא, אביא בזאת מה ששמעתי מש"ב הג"ר שמעון כהן שליט"א ששמע מרבו הגרי"ש אלישיב זצ"ל שיש בזה איסור, וכך היתה דעתו תמיד אף כשדעת חבירו מעיקרא לתפוס תור בשביל אחר. ואף במקום של רשעים שיש מראות שאינן טהורות וגם ביטול תורה לת"ח הממתין, גם בזה לא התיר, וכמדו' אף באופן שתפסו מקום לאדם פלוני לא התיר לו לבוא אל התור אשר תפסו עבורו, עד שהוא עצמו יבוא ויתפוס תור עבור עצמו, והוסיף החכם הנ"ל עוד שאף שאל לפניו הג"ר דוד מורגנשטרן שליט"א האם מותר בישיבה לשמור מנות לבחור המאחר לארוחה [כגון שמאריך בתורה ותפילה] ואסר, ויש לבאר זאת כדין תופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים, אמנם הוסיף החכם הנ"ל שכאשר שאלו לפניו בענין אדם הממתין בתור לעצמו, ורוצה אחר לסדר דרכו גם הסידורים שהוא צריך, כגון ראובן הממתין בתור לבנק שעה ורוצה שמעון שיסדר בתורו עבורו גם המסמכים שלו, בכה"ג היה הגרי"ש מתון יותר ושאל מה המנהג, ע"כ דברי הנ"ל, והביאור בזה הדין האחרון הוא שיש זכות לממתין בתור לעשות כל מה שיהא ברצונו לעשות, ואיישר בעיני החכם הנ"ל.
ויש מקום לברר עוד דברי הגרי"ש הללו, מצד מ"ש בקידושין דף ע ע"א, ההוא גברא דמנהרדעא דעל לבי מטבחיא בפומבדיתא אמר להו הבו לי בישרא אמרו ליה נטר עד דשקיל לשמעיה דרב יהודה בר יחזקאל וניתיב לך אמר מאן יהודה בר שויסקאל דקדים לי דשקל מן קמאי אזלו אמרו ליה לרב יהודה שמתיה עכ"ל, ומבואר דת"ח קודם בתור.
והראני עוד ידידי ר' יחיאל הלוי גולדמינץ נ"י לדברי המאירי סנהדרין ל"ב ב' וז"ל, יש דברים שאין מדת הדין שולטת בהם ואתה צריך לחזר בהם אחר מה שראוי יותר ולהכריע את האחד למה שאין מדת הדין מחייבתו דרך פשרא ומדה מעולה והוא שאמרו כתוב אחד אומר בצדק תשפוט עמיתך וכתוב אחד אומר צדק צדק תרדף כאן לדין כאן לפשרא כיצד שתי ספינות עוברות בנהר ופגעו זו בזו אם עברו שתיהן בבת אחת טובעות בזו אחר זו שתיהן עוברות וכן שני גמלים שהיו עולים במעלת בית חורון ופגעו זה את זה עברו שניהם בצד אחת נופלים בזה אחר זה עוברים כיצד נעשה טעונה ושאינה טעונה תדחה שאינה טעונה מפני הטעונה קרובה לעירה ורחוקה מעירה תדחה הקרובה מפני הרחוקה שתיהן קרובות או רחוקות שתיהן טעונות או אין טעונות הטל פשרא ביניהם ומעלות שכר זו לזו וכן כל כיוצא בה כל שאנו רואים שיכול לסבול העכוב ביותר ידחה מפני חברו וכן בריא מפני חולה וכל כיוצא בזה אף לענין הדין אמרו שאם היו לפני הדיין הרבה בעלי דינין מקדימין יתום לאלמנה ואלמנה לתלמיד חכם ותלמיד חכם לעם הארץ ואשה קודמת לאיש מפני שבשתה מרובה ואם הכל שוה מקדימין לקודם עכ"ל המאירי.
ע.מ. סילבר
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב עקיבא משה סילבר שליט"א
שו"ת עם סגולה – חלק א
אסיפת תשובות ומכתבים בענינים שונים בהלכה ובאגדה
שהשבתי בהזדמנויות שונות – בחמלת ה' עלי
עם תשובות ממרן הגר"ח קניבסקי שליט"א
עקיבא משה בלאמו"ר הגאון רבי יצחק אייזיק שליט"א סילבר
קרית ספר תשע"ו
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5