——–
ראשית יש להבהיר דיש להקפיד שלא להיות תחת נקבי אויר בשינה יותר מאכילה, דחומרת השינה גדולה מאכילה שהרי שינת עראי אסורה מה שאין כן באכילת עראי מותרת מחוץ לסוכה. כדאיתא בסוכה (דף כו.) תנו רבנן אוכלין אכילת עראי חוץ לסוכה, ואין ישנים שינת עראי חוץ לסוכה. מאי טעמא אמר רב אשי גזרה שמא ירדם אמר ליה אביי אלא הא דתניא ישן אדם שינת עראי בתפילין, אבל לא שינת קבע, ליחוש שמא ירדם, אמר רב יוסף בריה דרב עילאי במוסר שינתו לאחרים. מתקיף ליה רב משרשיא ערביך ערבא צריך אלא אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן במניח ראשו בין ברכיו עסקינן. רבא אמר אין קבע לשינה. ופרש"י שם דברי רבא, לשמא ירדם לא חיישינן, הלכך, בתפילין שרי, וסוכה היינו טעמא דאסור שינת עראי לפי שאין קבע לשינה, ואין בה חילוק בין קבע לעראי לענין סוכה, שאין אדם קובע עצמו לשינה, שפעמים שאינו אלא מנמנם מעט ודיו בכך הלכך זו היא שינתו, וגבי תפילין דטעמא שמא יפיח בהם, ולאו משום איסור שינה בניים פורתא לא אתי לידי הפחה. וכן פי' הריטב"א שם טעמא דסוכה לאו משום גזירת תרדימה הוא אלא לפי שכל שינה חשובה קבע ואין לה שיעור לקבע, וכן אמרו בירושלמי שכן אדם ישן עראי ודיו, הלכך אף במניח ראשו בין ברכיו אינו ישן חוץ לסוכה. ובאור הדבר דפעמים שאינו אלא מתנמנם מעט והאדם שבע משינה מועטת והויא לגביה שינת עראי כמו שינת קבע. עיין בשו"ת ישמח לבב (חלק או"ח סימן יח) ושו"ע המקוצר לרב רצאבי (או"ח חלק ג סימן קטז סעיף ו) שהעלה שאם רואה חבירו שהוא מתנמנם בעת קריאת ס"ת צריך לעוררו, וכדברי הבן איש חי (פ' האזינו שנה א' אות ח'). מכאן תוכחת מגולה לרוב בני אדם העוזבים ארחות יושר ואינם ישינים בסוכה, ה' הטוב יכפר בעדם. ועיין בס' חיי אדם כלל קנ"ב סי' ה' וז"ל: ורבינו הגאון מוהר"ר אליהו ז"ל החמיר מאד שצריך לישן בלילה וגם לאכול כל היום בסוכה יעו"ש. וראה בלקט יושר (חלק א או"ח עמוד קמד ענין א) על רבותיו שאינו ישן בערב סכות בצהרים כדי שיוכל לישן לתיאבון בלילה, כי בסכה השינה קובע עיקר הדירה.
נמצא שבנמנום מועט נחשב לשינה שפעמים דיו בכך ומזה יצא לפוסקים דחמירא שינה מאכילה דאוכלין אכילת עראי חוץ לסוכה ואין ישנים שינת עראי חוץ לסוכה. ואע"ג דאויר עד ג"ט מצטרף אבל אין לישן תחתיו כדמוכח בגמ' (בדף יט.) רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן לא נצרכה אלא לסוכה שרובה צלתה מרובה מחמתה, ומעוטה חמתה מרובה מצלתה. מהו דתימא תפסל בהך פורתא קא משמע לן. ומאי יוצא יוצא מהכשר סוכה. רבי אושעיא אמר לא נצרכה אלא לסכך פסול פחות משלשה בסוכה קטנה. ומאי יוצא יוצא מתורת סוכה. מתקיף לה רב הושעיא לא יהא אלא אויר, ואויר פחות משלשה טפחים בסוכה קטנה מי פסיל אמר ליה רבי אבא: זה מצטרף וישנים תחתיו, וזה מצטרף ואין ישנים תחתיו. ומי איכא מידי דאצטרופי מצטרף והוא עצמו אינו כשר אמר רבי יצחק בן אלישב אין וכו' ע"ש. פי' הגמ' דכיון דכולה צלתה מרובה מחמתה אע"ג דאיכא מיעוטא דחמתה מרובה מצלתה כשרה אלא שאם יש אויר פחות מג' במקום אחד אין ישנים תחתיו וכן פי' רש"י והתוספות שם דבירושלמי משמע דאויר מצטרף ואין ישנים תחתיו כפירוש הקונטרס וז"ל אנן קיימין בסוכה וילפינן מטיט הנרוק דתנינן תמן הרחיק הסיכוך מן הדפנות ג' טפחים פסולה פחות מכאן כשרה מהו לישן תחתיו התיב ר' יצחק בן אלישב הרי טיט הנרוק שמשלים במקוה ואין מטבילין בו אף הכא משלים בסוכה ואין ישנים תחתיו.
שמעינן מהכא דאין יושבין ואין ישינין (ראה לקמן בס"ד דאין חילוק בין שינה לישיבה) תחת האויר פחות מג"ט בין בסוכה גדולה בין בסוכה קטנה ומה שאין ישנים תחת אויר שפחות מג"ט בסוכה כשרה היה לכאורה נראה לומר שכל עוד שאין ראשו ורובו תחת אויר הסוכה שרי לישן כדאמרינן בסוכה דף (כח.) מצאוהו שהיה יושב ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית ולא אמרו לו דבר וכו' מוכח דכל שראשו ורובו בסוכה שפיר ואע"פ שמיעוטו מחוץ לסוכה. אלא שאין נראה לומר כן וכי יעלה על הדעת שראשו ורובו יכנסו לאויר שפחות מג"ט וזה לא יתכן עיין לתרומת הדשן (חלק א סימן צב) דראשו ורובו של אדם הוי טפי מי' טפחים. ואם כן למה נאסר לישן שם עיין לתוס' הנ"ל. ולכך צריך לפי' הרא"ש (סוכה פרק א סימן לו) שאויר בין בסוכה גדולה בין בסוכה קטנה בין מן הצד בין באמצע בג' טפחים פסולה פחות מכאן כשרה ואין ישנים תחתיו ובלבד כשאויר מהלך בכל אורך הסוכה. דהיינו הפיסול בשל שהסוכה נחלקת ואין לה דפנות עפ"י ההלכה.
וגם הב"י כתבו (באו"ח סימן תרלב) אולם הוא העתיק את דברי הרא"ש (מסימן לה) ושם לא כתוב ובלבד דהיינו בדוקא, וז"ל: דלא תיקשי לך איך יוכל אדם להזהר בסוכה מלאה נקבים שלא יישן תחת הנקבים דהכא מיירי כשהאויר מהלך בכל אורך הסוכה עכ"ל. והרמ"א כתבו בהגהת שו"ע (או"ח סימן תרלב סעיף ב) דבעינן ראשו ורובו, וז"ל: שיש בו כדי לעמוד בו ראשו ורובו הא בלא"ה מותר. עכ"ל. משמע מכל הלין כשאין אויר מהלך לאורך כל הסוכה אין חשש כלל להיות מתחת לאויר שפחות מג"ט בסוכה דלעולם לא יכנסו ראשו ורובו תחת תוך פחות מג"ט. וכן ראיתי לעטרת זקנים שם וערוך השולחן (ס"ק ה) וכף החיים (ס"ק חי) דמטעם זה אין נזהרין מלישן תחת נקבים פחות מג'.
אלא שבחידושי הריטב"א שם לא משמע כן דאף תחת אויר הפחות מג"ט פסלינן ולא הזכיר כלל שצריך שהאויר מהלך לכל אורך הסוכה וטעמו דדי ברוב ראשו ליפסל ולא בעינן ראשו ורובו כנ"ל, וז"ל: דמסתברא שלא אמרו שאין ישנים תחת אויר פחות מג' אלא כשיש בו כדי שינה, ולא שישב שם כל גופו דהא לא אפשר בפחות משלשה, אלא שכופה ראשו באויר, אבל כל היכא דליכא רוב ראשו אלא בין אויר וסכך לית לן בה. עכ"ל. מפורש מדבריו דדי ברוב ראשו להיות תחת האויר בכדי לאוסרו לישן שם. והר"ן שם כתב ראשו או רובו ונראה דלא פליגי דרוב ראשו ככולו דמי. והביאו גם בעל המשנ"ב (ס"ק יב) וכף החיים שם לר"ן דאיתא ראשו או רובו וכן משמע בריטב"א עי"ש. אמנם לא דייק בדבריו רוב ראשו ולא כל ראשו. נמצא לדעתו דיש ליזהר מלישן בסוכה מלאה נקבים שלא יהיה רוב ראשו תחת האויר ואין הכוונה לשינה בלבד ולמעט בזה אכילה אלא דה"ה אכילה ונקט שינה בכל מקום משום דבזה אסור אפילו עראי משא"כ באכילה. כמובא בביאור הלכה שם (ד"ה ואין ישנים) ערוך השולחן (ס"ק ה) וכף החיים (אות טוב) ושו"ע לרב רצאבי (או"ח חלק ג סימן קט"ו סעיף ה).
ודין זה דאין לישן תחת פחות ג"ט נקבי אויר לפי' הר"ן והריטב"א הוא שונה מאדם אחד לרעהו לפי גודל ראשו של כל אדם ואדם שכל עוד שאין רוב ראשו תחת אויר הסוכה מותר לו לשהות שם. ומשמע שכבר בכטפח ומחצה אויר אין להיות מתחתיו דהא הוא רוב ראשו של אדם רגיל. ואולי טעמם מדאמרינן אין אדם יוצא חובה אלא אם כן ראשו ורובו ושולחנו בסוכה וכאן נמצא ראשו תחת אויר ולא בצל הסוכה כדאיתא במעשה, שהלכו זקני בית שמאי וזקני בית הלל לבקר את רבי יוחנן בן החורנית, ומצאוהו שהיה יושב ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית, ולא אמרו לו דבר אמרו להם בית שמאי משם ראיה אף הם אמרו לו אם כן היית נוהג לא קיימת מצות סוכה מימיך עיין עוד בדברינו בזה (בסימן י'). ואע"פ שלדין מחיצה מהני לבוד אבל מ"מ כאן אף אם נאמר לבוד אין יושב בצל סוכה אלא באויר. ומה שאמרנו לעיל כשצלתה מרובה מחמתה ומעוטה חמתה מרובה מצלתה כשרה אף ליושב במקום שחמתה מרובה וא"כ חזינן דמיקרי יושב בצל סוכה אף שבמקום ישיבתו הוא צל מועט וצ"ל אע"פ כשיושב בה בהחמה מ"מ עיקרה דמילתא שאין רוב ראשו תחת אויר דבעינן צל סוכה. ושו"ר שכ"כ הרב רצאבי (חלק ג סימן קטו סעיף ה) שאין לשבת במקום אויר שיש בו ראשו או רובו אפילו פחות מג' טפחים.
ולפי פי' זה נתישב מה שהקשה בשו"ת רדב"ז (חלק ד סימן רמו) מה שיש מחמירין דאין ישנים תחת אויר אפילו פחות משלשה טפחים וזו ודאי חומרא גדולה היא שהרי ראשו ורובו תחת סכך הכשר הוא ישן שהרי שלשה טפחים אין אדם ישן תחתיהם ותירץ ע"מ מה שהבאנו לעיל בשם הרא"ש אם לא נדחוק דאיירי דשלשה טפחים אויר והוא ארוך באורך אדם בינוני והוא ישן על צדו שנמצא כולו ישן תחת האויר וכה"ג מסתבר טעם המחמירים ע"כ. ולדברינו לעיל דרוב ראש מספיק א"צ לתירוץ זה.
ומרן לא ביאר את דבריו האם כוונתו דדי ברוב ראשו או כל ראשו או צריך נמי רוב גופו. וז"ל בשו"ע שם (סעיף ב): אויר, בין בגדולה בין בקטנה שוים, דבין באמצע בין מן הצד בג"ט פסולה בפחות מג' כשרה, ומצטרף להשלים הסוכה ואין ישנים תחתיו. ודבריו ברורים כפי שפסקו רוב הפוסקים דאין חילוק בין סוכה קטנה לגדולה לענין דאין לישן תחת אויר פחות מג"ט. ונראה שדבריו נוטים יותר לפי' הריטב"א או הר"ן מדלא כתב ובלבד וכו' כתנאי של הרא"ש הנ"ל שהביאו הב"י.
ובמילי דאורייתא יש לנו להחמיר דהא דאמרינן אין ישנים תחתיו הוא מדאורייתא דקמקשה הגמרא שם ומי איכא מידי דאיצטרופי מצטרף והוא עצמו אינו כשר עי"ש. ולכן אין לשהות תחת נקבי אויר שיכנס בהם רוב ראשו. ובנקבי אויר של ג"ט אף שהמקום פסול אין הסוכה נפסלת אלא בסוכה של ג' דפנות ואויר של ג"ט מתחיל מהדופן האמצעי ומהלך על פני כל הסוכה עד הצד הפרוץ נמצא שאין ג' דפנות כהלכתם אלא ב' דפנות ובכך סוכה זו פסולה.
לסיכום: מותר לאכול או לישן מתחת נקבי אויר שבסוכה ובלבד שהיו קטנים מרוב ראשו.
פירות הנושרים:
1. אויר פחות משלשה מצטרף להשלים שיעור הסוכה אבל אין ישנים תחתיו.
2. אסורה שינת עראי לפי שאין קבע לשינה, שפעמים שאינו אלא מנמנם מעט ודיו בכך הלכך זו היא שינתו, והויא לגביה שינת עראי כמו שינת קבע. טעמא דסוכה שינה מחוץ לסוכה לאו משום גזירת תרדימה הוא אלא לפי שכל שינה חשובה קבע ואין לה שיעור לקבע, הלכך אף במניח ראשו בין ברכיו אינו ישן חוץ לסוכה.
3. לגבי תפילין דטעמא שמא יפיח בהם, ולאו משום איסור שינה בניים פורתא לא אתי לידי הפחה.
4. אכילת עראי פחות חמורה משינה ולכן מותר לאכול עראי מחוץ לסוכה.
5. סוכה שרובה צלתה מחמתה, אע"ג דאיכא מיעוטה חמתה מרובה מצלתה כיון דרובה צלתה מרובה מחמתה כשרה. ואע"ג דמיעוטא איכא אויר כשרה כולה לגמרי לישן וכד' תחתיו.
6. לכו"ע אויר ג"ט במקום אחד אין ישנים תחתיו.
7. ג"ט אויר הכוונה היא ג"ט על ג"ט.
8. ומה שאסור להיות תחת נקבי האויר אין הכוונה לשינה בלבד ולמעט בזה אכילה אלא דה"ה אכילה ונקט שינה בכל מקום משום דבזה אסור אפילו עראי משא"כ באכילה.
9. הרחיק סיכוך מן הדפנות ג' טפחים פסולה פחות מכאן כשרה וכן פחות מג"ט באמצע הסוכה אין פוסלה כלבוד דמי.
10. בסוכה של ג' דפנות ואויר של ג"ט מתחיל מהדופן האמצעי ומהלך על פני כל הסוכה עד הצד הפרוץ פסולה.
11. נקבי אויר קטנים מותרים דהא לא מצינו שיהא חייב לעשותה כמין בית.
12. טוב שלא ישן בערב סכות בצהרים כדי שיוכל לישן לתיאבון בלילה, כי בסכה השינה קובע עיקר הדירה.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב ניסים בריח שליט"א
מועדי ניסים
הרב ניסים בריח שליט"א
בהסכמת מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5